ישראל לא לבד: מלחמתו של ארדואן בגרמניה

בברלין לא מוכנים להבליג מול משטר הדיכוי של ארדואן כלפי מתנגדיו, והמתיחות בין המדינות הולכת ומחריפה

היחסים מתקררים | צילום: פייסבוק

ממשלת גרמניה שחררה לפני כשבועיים אזהרת מסע דווקא אצל ידידתה משכבר הימים, טורקיה. המהלך בוצע בעקבות מעצרה של קבוצת פעילי זכויות אדם, ובה אזרח גרמני, שנכחה בסמינר לעידוד חברה אזרחית וחבריה מואשמים כעת ב״פעילות טרור״. בתגובה החליטו הקנצלרית מרקל יחד עם שר החוץ הגרמני, זיגמר גבריאל להחריף את הטון ולצאת לעימות פומבי עם ארדואן: בהודעה רשמית הצהיר גבריאל שמעתה גרמנים לא יכולים לחוש בטוחים בטורקיה, הזונחת לדבריו את הערכים האירופיים. משרדו פרסם אזהרת מסע רשמית לטורקיה, אחד מיעדי התיירות המועדפים ביותר על מיליוני גרמנים. במשרדי האוצר והכלכלה הגרמניים שוקלים כעת להשעות מתן ערבויות ממשלתיות להשקעות בטורקיה. היקף הסחר בין שתי המדינות עומד כיום על 37 מיליארד יורו –  22 מיליארד סחורות המיובאות מגרמניה לטורקיה. הכלכלה הטורקית הרעועה עלולה להיפגע ממהלך שכזה. אך לארדואן לא אזלו מנופי הלחץ על ברלין, ומאבק כיפוף הידיים בין שני הצדדים עלול להחריף בחודשים הקרובים – בעיקר על רקע הבחירות בגרמניה.

בין שתי המדינות שוררת ברית ארוכת שנים, אשר בצילה נראים החיכוכים האחרונים מעט מפתיעים. אולם הכתובת היתה על הקיר, והמשבר הנוכחי מגיע לאחר שנתיים של הידרדרות מהירה. על מנת לזהות את עקבותיה, יש לחזור כמה שנים בזמן.

שורשי הידידות הם שורשי הסכסוך

ב-1935 נמלט ממולדתו ארנסט רויטר, מראשי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית. רויטר מצא מקלט מרדיפות הנאצים במדינה שנחשבה עד אז בעלת-ברית קרובה של גרמניה: טורקיה. מאות אזרחים גרמנים, רבים מהם יהודים, אקדמאים ואנשי רוח, ברחו באותם ימים לטורקיה של כמאל מוסטפה, ״אטאטורק״. המנהיג הטורקי הנודע פתח את שערי ארצו בפני אוצר אנושי שהנאצים לא חפצו בו, ושטורקיה נזקקה לו נואשות במסעה אל המודרניות. חייהם של הגולים מגרמניה, ומאוחר יותר מאוסטריה ומיתר המדינות נכבשו בידי הנאצים, ניצלו הודות לקליטתם בטורקיה. לאחר תום מלחמת העולם השנייה נבחר רויטר לראש העיר הראשון של ברלין המערבית.

מתברר שבימים אלו גלגל ההיסטוריה מסתובב, וברלין מחזירה טובה היסטורית לטורקיה: אנשי רוח, עיתונאים, פוליטיקאים ואקדמאים טורקים, הנמלטים מרדיפות משטרו האוטוקרטי של הנשיא רג׳פ טאיפ ארדואן, מוצאים מקלט בבירת גרמניה. אחד מהם הוא ג׳אן דינדאר, עורכו הראשי לשעבר של היומון ״ג׳ומהורייט״. דינדאר נידון לכשש שנות מאסר באשמת ריגול, בגין פרסום מידע שהוכיח כי ממשלת טורקיה מספקת נשק לתנועות אסלאמיסטיות בסוריה. בית המשפט התחוקתי קיבל את ערעורו של דינדאר וקבע שפסק הדין נגדו אינו חוקי. דינדאר שוחרר ונמלט לברלין, שם הוא מתגורר במחתרת כמעט, בשל האיומים על חייו מצד נאמני המשטר הטורקי בקרב קהילת המהגרים הגדולה בגרמניה.

בנו של ארנסט רויטר, שגדל כילד באנקרה, כיהן בבגרותו כיו״ר ההנהלה של קונצרן הרכבים הגרמני הנודע 'דיימלר-בנץ'. דיימלר מצאה עצמה לאחרונה מעורבת בשערורייה שמעיבה על יחסי גרמניה וטורקיה. שמה של החברה הופיע ברשימה ששירותי הביון הטורקיים העבירו לעמיתיהם הגרמניים, ושכללה גורמים גרמניים שונים – אנשי עסקים וחברות –  שלדברי הטורקים נמצאים בקשר עם ״גורמי טרור״. בטורקיה של היום כל אחד יכול להפוך ל״גורם טרור״: פוליטיקאי, עיתונאי, איש צבא, פקיד ממשל, חבר במפלגה הכורדית או הרפובליקנית, וכמובן פעילים בתנועתו של המטיף הגולה בארה״ב, פתהוללה גולן – שותפו בעבר של הנשיא ארדואן, שהפך ליריבו המוחלט.

קרע עם האיחוד האירופי

רשימת הגופים הגרמניים שהואשמו על ידי הביון הטורקי בקשרים עם "גורמי טרור" עוררה זעם עצום בחוגי התעשייה הגרמנית. הכעס הזה, והשלכותיו האפשריות על הכלכלה הטורקית, גרם לממשלה באנקרה לנקוט מהלך חסר תקדים ולהתנצל פומבית על העברת הרשימה לגרמניה. ההסבר המאולץ היה שמדובר ב״תקלת תקשורת״. ככלות הכול, גרמניה היא היבואנית מספר אחת של סחורות מטורקיה, והיצואנית מספר שתיים אליה.

מצבה הרעוע של הכלכלה הטורקית מאז שרשרת פיגועי דאעש, ניסיון ההפיכה הצבאית ביולי 2016 ומשטר הדיכוי שהושלט מאז במדינה, אינו מאפשר לממשלת ארדואן לפגוע בקשרים הכלכליים ההדוקים עם גרמניה, גם אם ארדואן חפץ בכך. ובכל זאת, בשבועות האחרונים נראה שהשבר שנוצר ביחסים בין אנקרה לברלין, ביוזמתו של הנשיא הטורקי, הוא בלתי ניתן לאיחוי. מתברר שלא רק בישראל ארדואן מתגרה ללא הרף. הנשיא הטורקי מעמיד במבחן שוב ושוב את כושר הסיבולת של הממשלה בברלין, עד שהוא הפך לאחד הנושאים המרכזיים במערכת הבחירות המתנהלת בימים אלו בגרמניה.

ארדואן חשב אולי שיכולתו לשלוט על זרם הפליטים והמהגרים לאירופה מעניקה לו קלף לחץ תמידי על גרמניה ועל האיחוד האירופי, אך נראה שהוא טעה: האיחוד האירופי הצליח בשנתיים האחרונות לחסום את מסלולי הגעתם של פליטים ומהגרים מטורקיה. כאשר שרים טורקים נועדו לפני ימים אחדים עם נציגים רשמיים של האיחוד לשיחות על המשך המו״מ לצירופה של טורקיה לאיחוד האירופי, הם נתקלו ביחס צונן ביותר ובהבהרה שכעת אין ממש על מה לדבר.

מכיוון גרמניה הגיע איתות שלילי נוסף: סגניתה של הקנצלרית מרקל בהנהגת מפלגת השלטון הנוצרית-דמוקרטית, יוליה קלקנר, הצהירה שעל האיחוד להקפיא את הסיוע הכספי הנדיב שאנקרה מקבלת מאירופה לצורך יישום רפורמות שלטוניות. ״הכספים שמועברים לטורקיה נועדו לתמוך בבנייתה של דמוקרטיה, לא בפירוקה״, הבהירה קלקנר במילים חדות. טורקיה הייתה אמורה לקבל מהאיחוד עד שנת 2020 כ-4.5 מיליארד יורו, כסיוע להפיכתה למדינת חוק מתוקנת לפי סטנדרטים אירופיים.

חברי בונדסטאג אינם רצויים בטורקיה

לא ברור מתי בדיוק החליט ארדואן להסתכסך עם גרמניה, בעלת בריתה המסורתית של ארצו, שעל אדמתה חיה קהילת הפזורה הטורקית הגדולה ביותר – כ-4 מיליון נפש. ייתכן שזה קרה לפני 12 שנים, ביום שבו אנגלה מרקל מונתה לקנצלרית. ארדואן כבר כיהן שלוש שנים כראש ממשלה, והכיר את עמדותיה של הקנצלרית השמרנית הטרייה. בניגוד לקודמהּ הסוציאל-דמוקרט גרהרד שרדר, ולמרות לחציהן של וושינגטון ולונדון, מרקל התנגדה באופן נחרץ לצירופה של טורקיה לשורות האיחוד האירופי כחברה מלאה. כל שמרקל הייתה מוכנה להציע לטורקים היה ״שותפות מועדפת״.

ארדואן לא חדל להעמיד את מרקל במצבים לא נעימים, מן הסתם גם בשל היותה אישה. הוא ניצל את ביקוריו בגרמניה כדי להופיע בפני קהילות טורקיות ולעורר בהן את רגש ההשתייכות ללאום הטורקי והזיקה למולדת, במקום לעודד את קליטתם בארצם החדשה. הוא ביקש להקים מערכת חינוך מקבילה בגרמניה לדוברי טורקית, וניצל את פיקוחו של משרד הדתות הטורקי על מסגדים בגרמניה, כדי להגביר את אחיזתו בקהילת המהגרים הגדולה.

קשה להעריך עד כמה גדולה הפופולריות של ארדואן בקרב הקהילה הטורקית בגרמניה, שכן רבים מחבריה הם כורדים, ובשנתיים האחרונות ממשלת אנקרה חידשה את המלחמה בבני המיעוט הכורדי. ובכל זאת, הנתון הבא מדבר בעד עצמו: באפריל האחרון השתתפו יותר מ-400 אלף טורקים-גרמנים במשאל העם על שינוי החוקה והפיכת המשטר בטורקיה לנשיאותי-אוטוקרטי. הדבר התאפשר לאחר שארדואן העניק לאזרחים טורקים החיים בחו"ל את הזכות להשתתף בבחירות ובמשאלי עם בטורקיה. 63 אחוזים מהם, יותר מבכל קהילת גולים טורקית אחרת בעולם והרבה יותר מבטורקיה עצמה, תמכו בשינוי החוקה ובחיזוק משטרו של ארדואן. מדובר אמנם בכעשירית בלבד מכלל הגרמנים ממוצא טורקי, אך זוהי שבועת נאמנות ברורה ל״שולטן מאנקרה״ ולראייתו את טורקיה העתידית.

ככל שארדואן הלך והתרחק משלטון חוק מתוקן והשליט בארצו משטר דיכוי ורדיפות, הצטנן יחסה של ברלין כלפיו. ועדיין, ממשלת גרמניה נמנעה מעימות פתוח. היחס הסלחני לכאורה הביא את ארדואן לראות עד להיכן הוא יכול להרחיק לכת במתיחת החבל. באפריל 2016, בעיצומו של המו״מ בין טורקיה והאיחוד האירופי על הסכם לעצירת נהירת הפליטים והמהגרים לאירופה, החליט נשיא טורקיה לתבוע לדין סטיריקן גרמני, שבתוכנית קומדיה ששודרה באחת מרשתות הטלוויזיה הציבוריות בגרמניה השמיע פואמה לעגנית נגדו. התביעה הוגשה בגרמניה, וארדואן התבסס על חוק גרמני ישן האוסר לפגוע בכבודו של מנהיג מדינה זרה. הקנצלרית מרקל, שהייתה זקוקה לסיועו של ארדואן בפתרון ״משבר הפליטים״, הצהירה שמדובר בפואמה ״פוגענית באופן מכוון״. היא ספגה על האמירה הזו קיתונות של ביקורת ובוז בגרמניה, בשל פגיעתה בחופש הביטוי והאמנות. התביעה הגרמנית הודיעה מאוחר יותר שהיא מפסיקה את ההליכים המשפטיים בהיעדר בסיס חוקי לתביעה. לפני ימים אחדים הגיש ארדואן ערעור על ההחלטה הזו.

חודשיים לאחר הגשת התביעה נגד הסאטיריקן, ביוני 2016, אימץ הבונדסטאג בברלין ברוב קולות מוחלט הצעת החלטה המכירה ברצח העם הארמני על ידי טורקיה במלחמת העולם הראשונה. טורקיה, הרואה בסוגיה זו עילה לקרב, הכריזה שלהחלטה הזו יהיו השלכות קשות על היחסים עם גרמניה. זאת אף שראשי ממשלת גרמניה ובכללם הקנצלרית מרקל לא השתתפו במופגן בהצבעה בבונדסטאג, וממשלת גרמניה טרחה להבהיר שלהחלטה אין תוקף משפטי. אנקרה הגיבה בתקיפות: השגריר הטורקי בברלין נקרא להתייעצויות, וממשלת ארדואן הודיעה שלא תאפשר ביקור של צירי בונדסטאג בבסיסים טורקיים שבהם מוצבים חיילים גרמנים כחלק מפריסת נאט״ו והמלחמה בדאעש.

מפנים את החיילים הגרמנים מטורקיה

ניסיון ההפיכה הצבאי הכושל שבוצע בטורקיה חודש לאחר מכן הביא את ממשלת אנקרה למתוח ביקורת על גרמניה שלא התייצבה באופן מיידי ומוחלט לצד ארדואן. זיגמר גבריאל, סגן הקנצלרית ועדיין לא שר חוץ, התקפל בפני הביקורת והביע חרטה על כך שארצו לא מיהרה לשלוח נציגים רשמיים כדי להביע תמיכה בנשיא טורקיה. אנקרה תבעה מגרמניה להסגיר לידיה מאות חיילים, קצינים ודיפלומטיים טורקים, שביקשו מקלט בגרמניה מחשש לחייהם. סירובה של גרמניה לעשות כן הביא את ממשלת טורקיה לאסור ביקורים רשמיים של חברי בודנסטאג אצל החיילים הגרמנים המוצבים על אדמת טורקיה.

בינואר 2017 נחשפה פעילות ריגול של הביון הטורקי על אדמת גרמניה נגד פעילי אופוזיציה טורקיים, המואשמים על ידי אנקרה ב״טרור״. הביון הטורקי החל להעביר לגרמניה רשימות מפורטות של מתנגדים בדרישה לפעול נגדם. סירובם של הגרמנים להיענות לתביעה הזו הוגדר על ידי אנקרה כשיתוף פעולה עם טרוריסטים.

בפברואר עצרה משטרת טורקיה את העיתונאי הגרמני-טורקי דניס יוצ׳ל, כתב היומון השמרני 'די וולט', באשמת ״הפצת תעמולת טרור״ בשל קשריו עם גורמי אופוזיציה טורקיים. יוצ'ל  נמצא עדיין בכלא. לפני ההצבעה על משאל העם לשינוי המשטר בטורקיה אסרו רשויות מקומיות בגרמניה על נציגי ממשלת ארדואן לקיים אירועים פוליטיים בהקשר של משאל העם עם קהילות מהגרים טורקיות. נשיא טורקיה האשים את גרמניה בהפעלת ״שיטות נאציות״. בכך הוא העניק הכשר להתקפות נמשכות בכלי תקשורת טורקיים, המשווים את גרמניה של היום לגרמניה הנאצית ואת מרקל להיטלר. ממשלת גרמניה סירבה לאפשר לארדואן לנצל את הגעתו לפסגת ה-G20 בהמבורג לפני שבועיים, כדי לנאום בפני טורקים-גרמנים.

בתחילת יוני החליט הבונדסטאג לפנות את חיילי הצבא הגרמני שהוצבו בבסיס האווירי אינצ׳ירליק בדרום טורקיה במסגרת המלחמה בדאעש, ולהעבירם לירדן. זאת בגלל סירובה של ממשלת טורקיה לאפשר לצירי בונדסטאג לבקר בבסיס. על הפרק עומדת גם החלטה לפנות את כוחות הבונדסווהר מבסיס נאט״ו בעיר קוניה שבטורקיה.

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

10 תגובות למאמר

  1. אני חושב שאפשר, ברוח אמרתו של יצחק שמיר הזכור לטוב, לאחל הרבה הצלחה לשני הצדדים.

  2. זווית ישראלית (אם כי נשוא זווית זו ערכו פחות ממיקרו המעלה) : כאשר כתב "הארץ", מר יואל מרקוס השתלח (…ולעיתים קרובות) במוכרי החמוצים מ"מחנה יהודה" או סתם בספרדים, הגן על גזענותו הארסית בטענה כי נולד בטורקיה. (הגרמני) שכח לציין "להורים ממוצא גרמני".

  3. ה"מתנגדים" ניסו לבצע הפיכה בסיוע גרמני אמריקאי,כמו באוקראינה או תאילנד,והם הרוויחו
    ביושר את היחס הזה.
    קצת מצחיק לשמוע את הדמוקרטיה הסטליניסטית העממית של גרמניה או ארהב מדברות על
    "דמוקרטיה".
    כל מה שמוצמד לו התואר "פעיל" הוא כמעט
    בוודאות מרגל של ארגון ביון זר.

  4. מה מתוקן ב"שלטון חוק " ?

    דיקטטורה אימתנית של כנופית עורכי דין זה
    בעיניך "מתוקן" ?

  5. ועוד עובדה מעניינת, כניראה שאטאטורק לא הוביל סתם את המהפיכה החילונית בטורקיה. הוא היה יליד סלוניקי ובסבירות גבוהה ממשפחה של "דונמה" (כך סבתי הטורקיה טענה בתוקף) שהם למעשה צאצאי שבתאים שהתאסלמו אבל היו משכילים מעל הממוצע, בעלי מקצועות חופשיים וקיימו איסלאם "לייט".

  6. בגרמניה אזהרת מסע- וכאן הישראלים הטיפשים עדיין מפרנסים את כלכלת התיירות הטורקית,נוהרים לנופשונים הכל כלול וטסים טורקיש כי זה זול. רק יבוש הכלכלה הטורקית עשויי להוביל למרי אזרחי וסילוק ארדואן.

  7. זה רק עניין של זמן לפני שהגרמנים יאשימו את היהודים, בגרמניה ובישראל כאחד, ביחסו של נשיא תורכיה לגרמניה ולציוויליזציה (היהודית-נוצרית) המערבית.

  8. יזה אתר כייפי – ממש נחמד לקרוא כתבות באתר הזה – תודה לכם