מדד החירות: השכל ואוחנה בראש, סמוטריץ' יורד מהצמרת

האחרונים בקואליציה: דוד ביטן ויעקב מרגי. עורכי המדד: "חברי הכנסת טרם הפנימו שהציבור הישראלי דורש חירות"

צילום: יונתן זינדל/פלאש90

ח"כ בצלאל סמוטריץ' נחשב בעיני רבים כסדין אדום, אך עד לאחרונה התגלה כמי שמקדם בחקיקה ערכים של חופש כלכלי וחרות. פעמיים הוא העפיל למקום השני במדד החרות שמפרסמת התנועה הליברלית החדשה. מה שנראה כבר כמגמה – קיבל תפנית מסוימת במדד החרות האחרון שפורסם, עם סיום כנס הקיץ של הכנסת. סמוטריץ' אמנם נותר בין חברי הכנסת המעטים שזכו לציון חיובי, אך הידרדר למקום השביעי. לעומתו, ח"כ שרן השכל (הליכוד), ממשיכה להוביל את המדד בפער גדול על כל שאר 119 חברי הכנסת. האם מדובר בגליץ' מקרי או שזהו סימפטום להבדלי עומק בתפישות החרות?

מדד החרות החל להתפרסם על ידי התנועה הליברלית החדשה בכנסת ה-19. הוא מודד את ההצבעות של חברי הכנסת ואת הצעות החוק הפרטיות שיזמו. העיקרון פשוט למדי: כל הצעת חוק נמדדת לפי השפעתה על חרות הפרט, וחברי הכנסת מקבלים נקודות בהתאם להצבעתם עליה או אם יזמו אותה: הצעת חוק בעלת השפעה חיובית על החרות תזכה את יוזמיה ותומכיה בניקוד חיובי, ולהפך.

"הצבעות הן חלק יותר קטן במדד", מסביר נפתלי שינדלר, מרכז פרויקט מדד החרות של התנועה הליברלית החדשה, "בסופו של דבר הצבעות נקבעות במידה לא מעטה ממחויבות קואליציונית. לכן, מי שבקואליציה יקבל בדרך כלל ציון טוב יותר ממי שבאופוזיציה. אבל מכיוון שבכל זאת, קורים דברים חשובים בהצבעות – יש מי שבוחרים להיעדר מהצבעות, או ששוברים את המשמעת הקואליציונית – אנחנו משאירים את זה כחלק קטן יחסית במדד".

איך קובעים אם חוק מתאים לערכי החופש הכלכלי והחרות או לא?

"אנחנו מודדים גם את מידת ההתאמה וגם את מידת החשיבות. מידת ההתאמה בוחנת עד כמה מדובר בחוק שתומך בחרות. אם זה חוק שרק תומך בחרות – ניתן לו את הציון 'התאמה מלאה'. אם הוא רק פוגע בחרות הוא יקבל 'התנגדות מלאה'. אם יש בו תמיכה בחרות לצד פגיעה בה – הוא יקבל 'תמיכה חלקית' או 'התנגדות חלקית', ולעתים לא ניתן יהיה לקבוע האם הוא מתאים או לא", מסביר שינדלר. החשיבות של כל חוק נקבעת תוך התחשבות עד כמה הפגיעה בחרות גדולה, ועד כמה היא פוגעת בהרבה אנשים.

האם הקואליציה באמת ליברלית יותר?

כשבוחנים את הרכב חברי הכנסת ברשימה, מתקבל רושם שהקואליציה ליברלית יותר מהאופוזיציה. אולם בחינת תפקוד הסיעות חושפת תמונה אחרת: מבין סיעות הקואליציה הרבות נמצאות שתיים בלבד, הליכוד והבית היהודי, בתחום החיובי של המדד. הערך המוחלט של הציונים החיוביים של הליכוד (4) ושל הבית היהודי (2) קטן עשרת מונים ויותר מהערך המוחלט השלילי שקיבלה מפלגת המחנה הציוני (45). שאר סיעות הקואליציה נמצאות בתחום השלילי, אולם גם סיעת ישראל ביתנו, שקיבלה את הציון הנמוך ביותר מבין סיעות הקואליציה (20-), נמצאת בפער עצום לטובתה מסיעת יש עתיד ומרצ (40-), מסיעת היחיד של אורלי לוי-אבקסיס (42-) ומסיעת המחנה הציוני (45-).

מציאות הזו היא תוצאה של מבנה השלטון הרבה יותר מכפי שהיא מבטאת אידאולוגיה. "האופוזיציה מנסה להציג אלטרנטיבה שלטונית והיא עושה זאת באמצעות הבטחת מתנות ופיזור הבטחות. יש המון הצעות חוק פופוליסטיות כאלה של האופוזיציה וזה מוריד אותם במדד. מנגד, הקואליציה מפילה הרבה הצעות חוק המתנגדות לחרות – לא מאהבת החרות, אלא מאחריות תקציבית. זה יוצר הטיה שאינה הוגנת לדעתי, ופועלת לטובת הקואליציה. ההצעות הפופוליסטיות עולות כסף ולכן בהכרח האופוזיציה תקבל ציון נמוך במדד", הסביר שינדלר.

כדאי, למשל, לשים לב באופן מיוחד לשולי הטבלאות: מיהם הח"כים הליברליים ביותר באופוזיציה, והכי פחות ליברליים בקואליציה: בין חברי הקואליציה האחרונים במדד החרות נמצאים יעקב מרגי (ש"ס, מקום 69) ויו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן (הליכוד, מקום 66). לעומתם,  הגיעו ח"כ יאיר לפיד (יו"ר יש עתיד, מקום 11) וח"כ ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת, מקום 12) למקומות הגבוהים מבין חברי האופוזיציה.

צמרת הרשימה האחרונים בקואליציה הראשונים באופוזיציה תחתית הרשימה
שרן השכל רוברט אילטוב יאיר לפיד קסניה סבטלובה
אמיר אוחנה יואב בן צור ג'מאל זחאלקה יואל חסון
בני בגין דוד ביטן ג'מעה אזברגה מרב מיכאלי
אבי דיכטר יעקב מרגי חנין זועבי איציק שמולי

 

"לפיד מיטיב עם אזרחי ישראל בכך שהוא ממעט מאוד בהצעות חוק ובהצבעות במליאה. הוא גם יזם הצעת חוק חיובית למדי להגבלת מספר השרים. ח"כ זחאלקה נמנע מלהציע הצעות חוק וגם מצביע באופן ליברלי יחסית לאופוזיציה", הסביר. ההימנעות מהגשת הצעות חוק היא גם מה שהביא את ח"כ בני בגין (הליכוד) אל המקום השלישי במדד. "הוא מפיל את הצעות החוק האנטי-חרותיות של האופוזיציה כחלק מהמשמעת הקואליציונית, ולא מציע הרבה הצעות חוק. זה כבר משהו שאפשר לברך עליו, כי הרוב עושים רע והוא לא כל כך עושה".

עדיף מבחינתכם שפחות יציעו הצעות חוק?

"היינו רוצים יותר הצעות חוק שיתרמו לחופש, אבל בימינו חברי הכנסת לא נמצאים במקום הזה ולא מבינים שהציבור מתחיל לשים לב לחופש ורוצה לעבור לחופש. יש הרבה צעירים בתנועה הליברלית החדשה שממש נאבקים למען החופש ואנחנו סבורים שיש תנועה בכיוון הזה. אבל חברי הכנסת עדיין לא מזהים את הגל הזה".

בין הצעות החוק הבולטות בפגיעתן בחרות נמצאת הצעת חוק של יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, ח"כ דודי אמסלם, המקשה על מעבר במעבר בין קופות החולים. בצמרת הטבלה נמצאת גם הצעתה של ח"כ אלהרר לפיקוח על הצהרונים, אשר עברה לאחרונה בקריאה שניה ושלישית בגרסה מרוככת.

"הצעת החוק של אלהרר כללה פיקוח על מחירים, על תכנים, וחובת רישוי. אלה רכיבים שאנו מייחסים להם משקל רב: ההצעה פוגעת בחופש העיסוק של הצהרונים הפרטיים, וגם בחופש הבחירה של ההורים שרוצים לשלוח לצהרון שהם מכירים, וכבר לא יכולים כי אין לו רישיון. החוק גם בונה מערכת שלמה של פקידים שתפקידם לבדוק את הצהרונים האלה ופיקוח מחירים שמונע היצע. הרבה צהרונים אומרים שהם לא יפעלו בתנאים האלה".

חובת רישוי היא ללא ספק דגל אדום מבחינת התנועה הליברלית החדשה. "רישיונות צריכים להיות עניין התנדבותי-שיווקי. אישור שהממשלה נותנת למי שמעוניין בתו תקן. אנחנו מעדיפים את תו התקן הזה בשירות הפרטי, שיהיה גוף פרטי שיבחן ויעניק את האישור. אבל חובת רישיון זה אומר שאפילו אם אני סומך על בעל העסק, הממשלה מגבילה את החופש שלי וקובעת שאני לא יכול לסמוך עליו אלא אם יש לו רישיון".

האם יש מקרה שבו תסכימו לקבל חובת רישוי?

"ההתנגדות שלנו היא רק בעניינים שלא משפיעים על צד שלישי. לגיטימי שהמדינה תדרוש רישיון נהיגה משום שנהיגה ללא רישיון עלולה לפגוע באדם אחר. אבל כשמדובר ברישיון הוראה, לדוגמה –זה לא תפקידה של המדינה לקבוע".

ניתן לומר שגם בצהרונים יש צד שלישי שעלול להיפגע – הילדים

"ההורים הם שאחראים לילדים. אנחנו לא רוצים לקחת את האחריות של ההורים על הילדים שלהם. אם ההורים מחליטים שהצהרון מתאים לצרכים שלהם – אנחנו סומכים עליהם שזו הבחירה הנכונה, ומתנגדים לכך שהממשלה תחליט בשבילם".

המדד אינו מושלם

הכשלים המובנים בעריכת מדד החרות מעיבים במידה לא מעטה על המדד כולו. ביניהם ניתן להצביע על כשל שנוגע למי שאינם כלולים במדד: 25 שרים וסגני שרים, יותר משישית מכמות כל חברי הכנסת. שינדלר מסביר כי הם לא נכללו במדד משום שעיקר עבודתם אינו בחקיקה. בפועל, חלק משמעותי מאוד של עבודת הממשלה נוגע לפעולת ועדת השרים לחקיקה. שם, מאחורי הדלת הסגורה, מתגלה העמדה של השרים ביחס ליוזמות חקיקה רבות שמאמצת או דוחה הממשלה. ככלל הצבעותיהם של השרים בוועדה חסויות, למעט הצבעותיה של יו"ר הוועדה, שרת המשפטים איילת שקד. בלי המידע אודות הנעשה בוועדה, התמונה שמבקש המדד לייצר אינה שלמה.

אל הכשל הזה נוספים הכשלים שעליהם מצביע שינדלר, ובראשם הנטיה הקואליציונית להפיל הצעות חוק פופוליסטיות ממניעים של אחריות תקציבית ולא בהכרח של אידיאולוגיה ליברלית.

גם העובדה שלפיה חברי כנסת כיאיר לפיד, שמיעט לתפקד כמחוקק – בהצעות חוק ובהצבעות במליאת הכנסת – התברג למקום ה-11 במדד, אינה בשורה טובה לשוחרי החרות. אלו מבקשים לדעת מיהם חברי הכנסת הפועלים באופן אקטיבי למען חרות וחופש כלכלי, ולא רק מי נמנע מלהזיק.

סייע לציבור בכך שלא עשה כלום. יאיר לפיד | צילום: יונתן זינדל/פלאש90

כלכלת הבחירות של כחלון

ח"כ שרן השכל, אלופת מדד החרות בארבע השנים האחרונות, היא דוגמה לחברת כנסת אקטיבית שכזו. לדבריה, מדובר בביטוי לאג'נדה שבשמה היא נבחרה לכנסת לפני כשנתיים, ושמנחה אותה בכל הנוגע לחקיקה. אולם בחינה של ההצבעות שלה מגלה רק רבע מהן באמת מקדמות חרות.

"דבר עם יו"ר הקואליציה והוא יגיד לך שאני מערימה הכי הרבה קשיים על חקיקות אנטי-ליברליות. אבל יש גבול לכמות האנרגיה שאני יכולה להוציא על כל חקיקה. לכן, כשיש דברים מאוד משמעותיים ועקרוניים – חוק הצהרונים למשל, או חוק הארכת התמחות עורכי הדין – נמנעתי בהצבעה. אם הייתי יכולה להתנגד הייתי מתנגדת. אבל אל תשכח שאנחנו פועלים בתוך הרכב קבוצתי. אם אני רוצה שהם יצביעו על חקיקות שאני מקדמת, אני צריכה לקדם חקיקות שלהם. אנחנו לא עובדים כיחידים".

יו"ר הקואליציה שהזכרת הגיע בעצמו לתחתית הרשימה מבין חברי הקואליציה.

"הרבה מחברי הכנסת לא מאמינים בערכים האלה, אלא בהתערבות ממשלתית, כאילו שהם יודעים יותר טוב מבעל העסק לנהל את העסק שלו. אבל אם אתה מסתכל על חוק הצהרונים לדוגמה, זה לא יו"ר הקואליציה. זה שר האוצר שאישר את זה וחברי כנסת שמאמינים שזו הדרך היחידה. זה מאוד פופולרי להגיד למשפחות שלא יצטרכו לשלם 2,000 שקל אלא 900 שקל בלבד. זה קמפיין בחירות נהדר: כביכול הקטנת ביותר מ-50% את המחיר של הצהרונים של הילדים שלהם. אבל זה מודל לא ישים ולא הגיוני, שייצור בסופו של דבר משבר יותר גדול. העיקר שיש לכחלון סיסמת בחירות".

לדברי ח"כ השכל, גם ראש הממשלה מעוניין בחקיקה ליברלית, אך לא תמיד יכול לקדם אותה בגלל השותפים הקואליציוניים שלו. "נתניהו הוא זה שמוביל את האג'נדה הליברלית הזאת. אבל יש יותר מדי שרים וכל שר מנהל את המשרד שלו. הוא גם לא מנהל את חברי הכנסת שמגיעים עם חקיקות משלהם. אני נתקלת בהמון קשיים בגיוס שיתופי פעולה, כי הרבה חברי כנסת מפחדים מחקיקה שלא נשמעת תמיד הכי טוב. אבל בסופו של דבר חרות מחזקת את הכלכלה ואת המעמד הנמוך יותר".

סמוטריץ': רגולציה במגבלות שכל ישר

"אני מניח שהסיבה שירדתי היא שהם לא כל כך אהבו את החוק שקידמתי להארכת גיל פרישה להורים שכולים", מסביר ח"כ בצלאל סמוטריץ'. החוק המדובר קיבל ציון שלילי משום שהאחריות לרווחתם של הורים שכולים מוטלת על כתפיהם של עסקים פרטיים. "זה משהו שדירדר אותי מאוד אבל אני עומד מאחורי החוק הזה". סמוטריץ' מוסיף כי הוא בהחלט תומך בחרות ובליברליזם, אך "בגבול השכל הישר", כלשונו.

"דמוקרטיה ליברלית זה אומר שהמדינה חייבת להיות עיוורת ביחס לתפישות שונות של טוב. זה קשקוש. אנחנו כל היום מתעדפים ערכים. מה זה תקציב מדינה אם לא תעדוף ערכים? אין כסף להכל וצריך לבחור מה חשוב ממה. האם יותר חשוב לעודד ילודה ולכן נתקצב קצבאות ילדים, או שיותר חשוב לעודד תעסוקה, ביטחון או חינוך. הביקורת נגד תפיסת העיוורון הערכי של המדינה לא הומצאה על ידי. היא נמתחת גם באקדמיה. אותו דבר ביחס לחרות. אין ערך שהוא בלתי מוגבל. פסקי הדין מלאים בזה שאין זכות שהיא בלתי מוגבלת. לפני שאתה עושה איזון אתה מעניק משקל לערכים שביניהם אתה צריך לאזן ואחרי שעשית את זה אתה עושה את האיזון".

איבד את מקומו בצמרת. בצלאל סמוטריץ' | צילום: מרים אלסטר/פלאש90

סמוטריץ' טוען כי דאגתו לחרות התבטאה גם חוק הורים שכולים, המבקש לאפשר להורים שילדיהם נפטרו לפניהם להאריך את שנות העבודה שלהם מעבר למועד הפרישה לפנסיה. לדבריו, החוק נחקק תוך שימוש במערכת עדינה של איזונים: "לא הייתי פופוליסט. לא אמרתי שאי אפשר יהיה לפטר הורים שכולים בכל מצב. החוק הוא הוראת שעה לשלוש שנים ובהן ייבחנו ההשלכות גם על העובדים וגם על המעסיקים. החוק תואם עם ארגוני המעסיקים, ולכן הוחרגו ממנה ארגונים של עד 25 עובדים שהנטל הכלכלי עליהם הוא גדול מכדי שנשים על הכתפיים שלהם עוד אינטרסים ציבוריים. החרגנו גם עסקים שיש להם קשיים כלכליים. בסופו של דבר, כשהדאגה לחרות לנגד עינינו, השתדלנו ליצור מנגנון מאוד מאוזן", הסביר.

ח"כ סמוטריץ' אם כן מכיר בערכים כמו "המדינה היהודית" כהצדקה להתערבות ממשלתית בכלכלה. ח"כ השכל לעומתו מחזיקה בגישה קרובה יותר לזו של עורכי המדד: "כל דבר צריך להיבחן לגופו של עניין. אם יש כשל שוק או פגיעה פיזית באזרחים – יש מקום להתערבות ", מבארת השכל ומוסיפה שבכל מקרה כזה של התערבות חובה על המחוקק לשתף פעולה עם גורמים מהתחום עצמו. "אנחנו לא יכולים להנחית גזירות משמים. משרד הבריאות, לדוגמה, ביקש לאחרונה לקבוע נהלים לגיטימיים לשמירה על בריאות הציבור. אבל הם יצרו רפורמה בלתי הגיונית – בלי להתייעץ, בלי לדון עם תעשיינים, יבואנים ויצרנים.  כתוצאה, יצרנים מקומיים נאלצו לסגור מפעלים ולהעביר את הייצור לחו"ל. אם לא נתקן את החקיקה הזאת, שעברה במהירות הבזק בחוק הההסדרים בלי שום דיון ממשי, אנחנו פשוט נחסל את התחום וניצור כאן טריאופול של כמה חברות ששולטות. תעשיה שלמה תיהרס".

ח"כ השכל משוכנעת ביכולתה להישאר בצמרת המדד בעתיד הנראה לעין. עם זאת, אפשרות של ירידה שלה במדד לא מטרידה אותה. ההפך הוא הנכון. "יכול להיות שבעתיד ארד למקום יותר נמוך. אתה יודע מה? אני מקווה שארד למקום יותר נמוך משום שיהיו עוד חברי כנסת שיתחילו לחשוב בדרך הזאת ויעקפו אותי בחקיקה ליברלית. אם זה יהיה המצב – תאמין לי שאני אשמח, כי יהיו לי יותר שיתופי פעולה עם חברי כנסת בקידום החרות".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

1 תגובות למאמר

  1. אילו היה תלוי בי הייתי נותן ציון חיובי למי שידאג לחינוך לאומי-חייבים חוק שדגל המדינה במידות גדולות ובמקום בולט יונף בכל המגזרים בעיריות במשרדי הממשלה במועצות בבתי הספר כאמור בכל מקום צבורי-והיה ויהיה מגזר או בית ספר או עיריה וכדומה שתסרב לעשות זאת אז לבצע אכיפה שמשמעותה קנס וכמו כן ביטול התקציבים שניתנים להם ממשרדי הממשלה כמו משרד החינוך וכדומה ואז אנו רוצים לראות את כל הגאונים שיצפצפו על חוק שכזה.