כלכלת ישראל קיבלה ציון לשבח, אבל שר האוצר לא מבין למה

זהירות וחסכנות מצד הממשלה צפויות להביא להעלאת דירוג האשראי, מה שיוריד מהמסים של כולנו. כחלון קורא את המפה הפוך ולוקח קרדיט על ה"חמלה" של האוצר

קורא הפוך את המפה. כחלון | יונתן זינדל/פלאש90

סוכנות דירוג האשראי המובילה S&P שיפרה את תחזית דירוג האשראי של ישראל, העומד על A+, מ"יציב" ל"חיובי". פירוש הדבר שמצב הכלכלה הישראלית איתן בצורה יוצאת דופן ביחס לתחזיותיה הקודמות של הסוכנות, וכי תיתכן העלאה של דירוג האשראי של ישראל לרמת AA בתוך שנתיים. העלאת הדירוג תעמיד את ישראל בשורה אחת עם דירוגן של מעצמות כגון סין, צרפת ובריטניה.

בעקבות ההודעה של סוכנות הדירוג, מיהר שר האוצר כחלון לקפוץ על העגלה ושיחרר הודעה תמוהה למדי:

"האמון שמביעים הגופים הכלכליים החשובים בעולם בכלכלת ישראל פעם אחר פעם הם הוכחה לכך שמדיניות של השקעה בזוגות הצעירים, צמצום הפערים החברתיים, חמלה כלפי החלש ורגישות חברתית הם הדרך הנכונה להצמיח את המשק והכלכלה. נמשיך להוביל את הכלכלה הישראלית באחריות ובנחישות".

האמנם שיפור התחזית הוא הבעת אמון בפזרנות הפופוליסטית שמפגין כחלון בשנה האחרונה? רחוק מכך.

כלכלני הסוכנות ציינו לטובה דווקא את התנהלותה התקציבית האחראית יחסית של ממשלת ישראל, ואת עמידתה ברוב המסגרות המגבילות הקיימות. ההתנהלות האחראית, יחד עם התחזקות השקל בעולם, הביאה את יחס החוב-תוצר של המדינה לשפל חסר תקדים של 60.5% בתחילת 2017. הסוכנות ציינה לטובה גם את ההקטנה בגירעון השוטף ואת הריסון התקציבי בכל הנוגע להוצאות בלתי צפויות מצד משרד הביטחון, המקור העיקרי לחריגות מהתקציב בשנים קודמות.

שפל היסטורי. יחס החוב תוצר של ישראל

כלכלני הסוכנות לא חסכו מחמאות מכלכלת ישראל ותיארו אותה ככלכלה "משגשגת, מודרנית ומגוונת, בעלת שיעורי צמיחה גבוהים יחסית למדינות ברמות עושר דומות". הדו"ח מציין לטובה את התעשייה הישראלית כבעלת ערך מוסף גבוה (ההפרש בין עלות תשומות המוצרים לבין שווי המוצרים בשוק), בדגש על תעשיות התקשורת וטכנולוגיות המידע, ואת ההוצאה הגבוהה על מחקר ופיתוח, בשיעור 4% מהתוצר.

התמודדותה של ישראל עם המשבר הכלכלי העולמי בולטת גם היא לטובה: לפי הדו"ח כלכלת ישראל גדלה בכ-100 מיליארד דולר מאז 2010, בעוד רבות מהכלכלות החזקות בעולם עדיין מדשדשות מאז תחילת העשור. כל זאת על רקע שיעור אבטלה של 4.5% בלבד, מהנמוכים בתולדות המדינה.

הדו"ח מזכיר גם את מאזן התשלומים החזק של ישראל אשר הינו חיובי כמעט 15 שנים ברציפות  וצפוי אף להשתפר בזכות תעשיות היצוא החזקות, כמו גם היצוא הצפוי של גז טבעי ממאגרי "תמר" ו"לוויתן" למדינות האזור וייתכן אף לאירופה. לאור כל זאת, כלכלני הקרן חוזים צמיחה ממוצעת גבוהה במיוחד למדינת ישראל, בשיעור ממוצע של כ-3.2% לשנה עד 2020. לשם השוואה, תחזית הצמיחה של האיחוד האירופאי לשנת 2017 היא 1.7% בלבד.

בקריאה ראשונה נראה שאין בהודעה כל התייחסות לפעולות הכלכליות שביצע כחלון, ושהוא מיהר לקחת עליהן קרדיט בהודעתו. במבט מעמיק יותר נראה שיש לכך התייחסות, ודווקא בפרק האזהרות: נתח ניכר מחלקי הדו"ח המוקדשים לביקורת ניתן לקרוא כאזהרה המכוונת ישירות לכחלון.

לאורך כל הדו"ח שזורות שוב ושוב אזהרות נגד הוצאות יתר חסרות אחריות אשר יגדילו את נטל החוב על דור העתיד, אם בדמות "הטבות מס על בסיס הכנסות עונתיות" ואם בדמות סיוג ההעלאה ב"יכולת הממשלה לעמוד בפני לחצים להוצאה מוגברת". נראה שבעיני כלכלני הקרן תוכניותיו האחרונות של כחלון, המיושמות לעיתים ללא בסיס תקציבי מספיק או היגיון כלכלי כלשהו, מהוות סכנה מרכזית לעתיד דירוג האשראי של ישראל.

חשש נוסף המובע בדו"ח מתייחס לחוסר האחידות בקואליציה ולאפשרות שהממשלה לא תוכל לטפל בבעיות המבניות ארוכות הטווח של המשק הישראלי, כגון בירוקרטיה מעיקה, תשתיות ירודות ופריון עבודה נמוך בקרב גברים חרדים ונשים ערביות. הנושאים האלה מועלים באופן תדיר על ידי בנק ישראל ומכוני מחקר שונים כמחסומים המרכזיים בפני צמיחת המשק. ולבסוף, גם בדו"ח זה מופיעה השורה הקבועה אודות חוסר הוודאות הביטחונית מדינית, כאשר הסלמה למול חיזבאללה או הפלסטינים עלולה להביא להרעה במצב הכלכלי של המדינה.

למה זה חשוב?

תמיד טוב לקבל מחמאות מסוכנות דירוג נחשבת, ואין ספק שההודעה של S&P מעידה על מהלכים נכונים המתבצעים בממשלה. הודעתו של כחלון מעידה שהמהלכים הללו מתבצעים למרות מדיניותו, ולא בגללה. אולם בשורה התחתונה, מה המשמעות של העלאת הדירוג עבור אזרחי ישראל?

התשובה היא שהעלאת הדירוג צפויה להקטין את נטל המס שלנו ושל הדורות הבאים. ככל שהדירוג שמקבלת מדינה הוא גבוה, אותה מדינה יכולה לגייס יותר הלוואות ובמחיר נמוך יותר. בשנת 2017 תשלם מדינת ישראל כ-38 מיליארד שקל על ריביות בלבד. בחישוב פשוט, מדובר בכ-4800 שקל לכל אזרח במדינה.

אמון מתמשך. דירוג האשראי של ישראל על פי סוכניות הדירוג המרכזיות

כפי שצוין בדו"ח, כ-60% מהתוצר הישראלי הוא גירעון. 1.5% עד 3% מהגירעון "מגולגל" – כלומר, הלוואות שנסגרות ונלקחות אחרות במקום. משמעות העלאת הדירוג היא שהממשלה תוכל לשלם פחות ריבית על ההלוואות החדשות הללו.

עלייה בדירוג האשראי מאותתת למשקיעים מקומיים ובינלאומיים כי ישראל הינה מדינה בטוחה ומשגשגת אשר ניתן להשקיע בה ולישון בשקט, ולכן מאפשרת לממשלה ללוות כספים בריבית נמוכה יותר ובכך להקטין עוד יותר את יחס החוב-תוצר. המגמה הזו מביאה בתורה שוב להעלאת הדירוג, שמביאה להורדת ריביות וחוזר חלילה. תהליך זה מאפשר לממשלה להפחית את התשלומים להחזרי חובות ולהקטין את נטל החוב על דור העתיד. את הכספים שמתפנים ניתן לנתב לתקציבים לרווחת האזרח או לחלופין, פשוט לגבות פחות מיסים ולהשאיר יותר כסף בכיס של כולנו.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

9 תגובות למאמר

  1. התשובה היא שהעלאת הדירוג צפויה *להקטין* את נטל המס
    (אין צורך לפרסם, מן הסתם)

  2. זכרתי שעוברים על התגובות לפני הפרסום. אשמח אם שתי התגובות תימחקנה.
    (להקטין ולא להקטיל, כמובן)

  3. ההסבר להתנהגות של כחלון הוא פשוט ומובן. כחלון הוא פוליטיקאי ורוצה לנצל את את הדו"ח החיובי הזה לצרכי פרופגנדה פוליטית הפקת רווחים פוליטיים.

    1. ההסבר פשוט יותר. שר האוצר קרא רק את הכותרת/שורה תחתונה ולא התאמץ לקרוא מה כתוב בדו"ח עצמו (מנהג ידוע של פוליטיקאים). אם כי, זה נכון שהוא עושה תעמולה פוליטית בחודשים האחרונים בחלקה מטעם מפלגת כולנו ובחלקה מטעם לפ"מ.

  4. לבנק ישראל רזרבות של כ 130 מיליארד דולר שהיא מפסידה עליהן. אין כל מניעה אמיתית לקחת מהרזרבה ולהקטין את החוב הלאומי וכך לחסוך תשלומי ריבית. זו החלטה פוליטית של ממשלת ישראל והכנסת לצמצם את הפריולגיה והאוטונומיה של הבנק הגורם לנו נזק מצטבר. עובדי הבנק זוכים לתנאי שכר של
    המאיון העליון והתועלת שלהם לא מצדיקה תנאים אלה.

    1. זה שקול להגדלת התקציב בסכום הריבית השנתית שנחסכת

  5. כותב המאמר טועה,

    ירידת ישראל מרף ה- 60% חוב תוצר היא מבורכת – הבעיה נמצאת במקום אחר. מדינת ישראל ביודעין ביצעה מהלך של חנק כלכלי בשנות ה-2000 כשזה היה דרוש (אג"ח שחר נסחר מעל 10% תשואה). ההוצאה הממשלתית גדלה בכל שנה בקצב הנמוך יותר מקצב גדילת האוכלוסיה. הדבר הביא לירידה בחובות של הממשלה אבל הצד השני של המשוואה הוא הטבעת האזרחים בחובות עתק. מדינת ישראל משלמת פנסיות עתק לפורשי המערכת הצבורית שפרשו החל משנות ה- 90. את המחיר משלם הדור הצעיר (גילאי 25-45) שנמצא במקומות עבודה ללא בטחון תעסוקתי. החל משנת 2009 עם ירידת הריבית העולמית דור בני ה- 30-40 שועבד למשכנתאות עתק ל- 30 שנים. על מנת להתמיד בגדול של התל"ג וירידת החוב טוב עושה השר כחלון שמפריש חלק זעיר מתקציב המדינה על מנת לסבסד את מרכיב הקרקע לטובת דיור לדור בני ה- 30-40. כרגע המצב שהדור הנוכחי משכר רק כ- 10% מסוגלים לקנות דירת מגורים. בפעולתו זו השר כחלון משווה באופן חלקי בלבד בין דור בני ה- 50-60 של היום שקנו דירות סביב 50-60 משכורות חציוניות במשק כאשר גם תחת מחיר למשתכן מחירי הדירות הם סביב 150 משכורות חציוניות ויותר תלוי באזור. השר פועל באופן חלקי בלבד על מנת לאפשר יום לימודים ארוך, קצור חופשות במערכת החינוך – כל אישה שתצא לעבודה ותפתח קריירה תניב הרבה יותר מיסים לאורך הדרך ביחס לעלות (למען הסר ספק, אין לי ילדים קטנים כך שאין לי אינטרס). שר האוצר חייב להעלות את סך גביית המיסים שהיא עצומה במשק. די כי יחייב רישום של דירות שכורות – ושום חוזה לא יהיה תקף אלא אם דווח עליו לרשות המיסים על מנת לגבות מיסים מכל הדירות להשכיר. גביית מס אמת של 10% תכניס מיליארדים לקופת האוצר הרבה מעבר לעלות המערכת.

    לגבי דירוד אשראי וחובות, הצעת הכותב שגויה, אין צורך לגייס חובות עתק כי חובות צריך להחזיר. גם לטבע היה דירוג אשראי גבוה וכולנו רואים כיצד זה נגמר. אמנם הריבית נמוכה אבל את הקרן צריך לשלם.

    1. טוב המגיב מחרטט,

      תשמע אחי אם אין לך מושג על מה אתה מדבר, שים לב לכך לפני שתתחיל לכתוב כאילו את לפחות ד"ר לכלכלה, תאמין לי שאין לכחלון מושג בתפקידו, ומה שעושה טוב לכלכלת המדינה זה ממשלת ימין יציבה לאורך שנים. שמתמידה בשיפור החיים במדינה, לעין ארוך לעומת כל ממשלות השמאל גם יחד.

    2. בוא נתחיל בלכתוב ללא שגיאות כתיב של זכר ונקבה. לאחר שלמדת לכתוב…..

      לגוף העניין,

      בוא נבדוק את העובדות: בנימין נתניהו מוליך את ישראל לקטסטרופה – זה נעשה מאז שנות ה- 200X המוקדמות. כיום מחירי הדיור מחסלים בתרתי משמע דור של צעירים ואת ההורים שממנים אותם תוך שאנחנו מעשירים עוד יותר את המאיון העליון בישראל וכל זה קורה במשמרת הארוכה של בניימין נתניהו.

      נתניהו מינה את פישר שהוביל מדיניות של רכיבה על גבו של נמר – הרכיבה מהנה הנפילה כואבת מאוד.

      בלי קשר לדעותיו של כחלון בתחום המדיני (וכותב שורות אלו תמיד הצביע לימין) בתחום הכלכלי פעולותיו של כחלון נכונות והן מעטות ביחס לדרוש.

      שום סיבה שמהנדס בן +30 שמקבל relocation לארה"ב \ קנדה \ אירופה יבחר להשאר בניכר כשהוא מגלה שבהרבה מדינות שכר מהנדס מאפשר לקנות בית (לא דירה) בשכר שנתי אחד.

      רבים וטובים לוקחים את ניסיונם, בן\בת הזוג ושלושת ילדיהם לגלות רק כי דירה שעולה לבנות אותה 250,000 ש"ל משווקת ב- 1,800,000 ש"ח כאשר בית על 2 דונם אדמה בפרברים עולה 60,000$ בלא מעט מקומות.

      לא דברתי על מחירי מזון או רכב כי זו לא ההוצאה הגדולה של משק בית. בית מגורים כן.

      לגבי משטרת מחשבות, תנסה לכתוב ב- ynet.