יצרני הפייק ניוז לא מרפים: מה באמת קרה בכף-ורדה?

נתניהו התגאה בהישג דיפלומטי במדינת האיים הקטנה, התקשורת החליטה שהוא משקר. סקירת עיתונות זריזה בכף-ורדה חושפת את האמת: ישראל רכשה עוד ידידה באו"ם

מבוכה עיתונאית, לא דיפלומטית | קובי גדעון/פלאש90

הפרשה הדיפלומטית האחרונה בין ישראל ומדינת האיים הקטנה כֵּף-וֶרְדֶה שבאפריקה נראית אולי כמו עניין שולי, אבל יש לה חשיבות משני היבטים: הישג נוסף לישראל במאבקה לגיוס תמיכה בינלאומית, וצלצול השכמה לתקשורת הישראלית, שלא ברור אם עצלנות או עוינות לממשלה גרמו לה להעלים את ההישג מדיווחיה ולהציג אותו כאילו מדובר במבוכה ישראלית. למזלנו, התקשורת בכף-ורדה מספרת את הסיפור באופן מפורט יותר, ומאפשרת לנו להבין מה באמת קרה.

הגרסה שקיבלנו עד עכשיו נראית בערך כך: ראש הממשלה בנימין נתניהו צייץ על שינוי במדיניות ההצבעה באו"ם של כף-ורדה, שהובטח לו על־ידי הנשיא בפגישה ביניהם. למרבה המבוכה, הנשיא מיהר להכחיש את הדברים בהודעת פייסבוק, ולהבהיר שאין שום שינוי. האם באמת זה כל מה שקרה?

כדי להבין את העניין לעומק, צריך להכיר את הפוליטיקה של כף-ורדה. מדינת האיים הקטנטנה נחשבת אחת המדינות היציבות והדמוקרטיות ביותר באפריקה, ובמידה מסוימת אפשר לראות בה מדינה אירופית יותר מאפריקנית: האיים שלה אמנם נמצאים מול חופי מערב אפריקה, אבל האפריקנים לא התיישבו שם, והאיים נשארו ריקים מאדם עד שהספנים הפורטוגזים גילו אותה. אלה הקימו מושבה, והיא נשארה בשלטון פורטוגזי עד התפרקות האימפריה ב-1975. האוכלוסייה מורכבת מתערובת של מהגרים אירופים עם אפריקנים שהובאו לשם במסגרת סחר העבדים.

עם קבלת העצמאות, כמו במדינות אפריקניות רבות, הוקמה מדינה חד־מפלגתית עם נטיות מרקסיסטיות בראשות "המפלגה האפריקאית לעצמאות כף-ורדה" (PAICV). בהמשך שונתה המדיניות והוקמה מפלגת אופוזיציה ימנית־ליברלית בשם "התנועה למען הדמוקרטיה" (MpD). המערכת הדו־מפלגתית שנוצרה מאז קיימת עד היום, ובבחירות האחרונות ב-2016 חזרה ה-MpD לשלטון אחרי שלוש כהונות רצופות של PAICV. זו הסביבה שבה התחילה הפרשה שלנו.

הנשיא שאיתו נפגש נתניהו, ז'ורז' קרלוש פונסקה, הוא איש המפלגה ה-MpD, שכאמור ניצחה בבחירות רק לאחרונה. לאחר הניצחון הצהיר ראש הממשלה החדש על כוונתו לעדכן את יחסי החוץ של המדינה, ו"להרחיב אופקים" ו"לבנות גשרים" אל שותפות חדשות ובהן אנגליה, דרום־אפריקה, המדינות הנורדיות, ישראל, סינגפור, יפן וקוריאה הדרומית. המפגש של נתניהו עם הנשיא התקיים כחלק מהמגמה הזו.

מגיב לאופוזיציה. נתניהו עם נשיא כף-ורדה. צילום: לע"מ

האם הנשיא באמת הכחיש את התחממות היחסים עם ישראל? ובכן, בכלי התקשורת הכף-ורדיים ניתן לקרוא כמה דברים שלא הגיעו לתקשורת הישראלית. מתברר כי כבר ב-27 ביולי פורסמה בעיתון המקומי "אָ נָסָאוֹ" ידיעה על כך ששגריר כף-ורדה באו"ם אכן קיבל ממשרד החוץ של מדינתו הוראה שלא להצביע יותר נגד ישראל בשום נושא. לא נראה שהדיווח הזה הפריע ללשכת הנשיאות של כף-ורדה, שלא טרחה להכחיש אותו. זאת ועוד: בניגוד לרושם שהתקבל מהתקשורת כאן, לא ברור גם שהציוץ של נתניהו הפריע להם. הודעת הפייסבוק שלהם פורסמה ב-8 באוגוסט, הרבה אחרי הפרסום בעיתון, ושבוע אחרי הציוץ של נתניהו.

מה בכל זאת גרם לפרסום הודעת הנשיא? קשה לדעת בוודאות, אבל אפשר לשער: הודעת הנשיא פורסמה מיד לאחר הודעה של מפלגת האופוזיציה שקוננה על פגיעות בדמוקרטיה, השתקת האופוזיציה, עודף הפרטות ומדיניות כלכלית כושלת – תלונות אופייניות למפלגות אופוזיציה בכל העולם, שלפעמים הן נכונות ולפעמים לא. כחלק מאותה ביקורת הוזכרו גם "שינויים בשיטת העבודה הדיפלומטית הנהוגה במדינה", הערה שנתפסה בתקשורת כביקורת על הידוק היחסים עם ישראל. זהו הרקע להודעת הפייסבוק של לשכת הנשיאות.

הודעת הנשיא לא רק שלא תקפה את נתניהו על התפארות שאינה במקומה, אלא היא מוקדשת ברובה להסבר על חשיבות היחסים עם "שותפות חדשות" – אותו ביטוי שהשתמשו בו חבריו למפלגה. ההכחשה בסוף ההודעה היא בסך הכול התגוננות נגד ההאשמה שלפיה הנשיא פעל בניגוד להפרדת הרשויות, והתערב בנושא שאמור להיות בסמכות הממשלה.

ומה אמרה ממשלת כף-ורדה על הפרשה? מזכ"ל מפלגת השלטון מִיגֵּל מוֹנְתֵּירוֹ כינס מסיבת עיתונאים בתגובה לטענות האופוזיציה, באותו יום שבו לשכת הנשיא פרסמה את תגובתה, והוא בחר שלא להכחיש דבר; התגובה שלו הייתה: "רע מאוד היה למדינה אם אחרי החלפת שלטון לא היה משתנה שום דבר במדיניות הממשלה". גם הוא דיבר על כך שמפלגתו דוגלת ביצירת קשרים עם שותפות חדשות ובהן ישראל, מדינה ש"יכולה לעזור הרבה לכף-ורדה בתחומי החקלאות והביטחון".

נראה שהסיפור כולל מבוכה קטנה מאוד לראש ממשלת ישראל, מבוכה קטנה לנשיא כף-ורדה, והרבה פייק ניוז.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

3 תגובות למאמר

  1. לא הבנתי כלום, אפשר תרשים של מה נאמר, מה נטען שנאמר ומה קרה?

    1. תרשים אין לי, אבל בגדול: מה שקרה הוא שמדינה קטנה בשם קאבו ורדה החליטה לחזק את הקשרים שלה עם ישראל, כנראה כולל שינוי דפוסי ההצבעה שלה באו"ם. נתניהו התפאר בזה בטוויטר, אולי קצת בהגזמה, וזה התחיל דיון ציבורי בין הממשלה לאופוזיציה בקאבו ורדה. התקשורת הישראלית ברובה הציגה את זה כאילו הייתה איזושהי טעות מביכה של נתניהו, שהתפאר במשהו שלא היה ולא נברא. התקשורת הקאבו־ורדית מבהירה שכן היה וכן נברא.

  2. לא עשיתי כזה מחקר. קראתי את הודעת הנשיא של כף ורדה. פשוט לא היתה שם הכחשה לכלום, אלא דיון בתהליך קבלת ההחלטות שלהם. מן הסתם גם אצלנו הגזימו, שהרי לא יעלה על הדעת שמדינה תתחייב לנצח לא להצביע נגד מדינה אחרת בשום עניין. אחרת תחשב למדינה ואסאלית. היתה הסכמה בעניין ההצבעות ונראה שהיא בתוקף כל עוד זה נוח. המקרה מסתבר הוא חלק ממדיניות ישראלית כוללת לגבות מחיר — ולו קטן — על הצבעות נגד ישראל. מחיר קטן פירושו פי אינסוף יותר מאשר אי גביית מחיר לגמרי. מסתבר שזה עובד לפחות בחלק מן המקרים, שהרי אין דין הצבעה שרק תועלת לצידה כדין הצבעה שנזק בצידה, לעתים כואב במידה כזו או אחרת.