בדרך לפיונגיאנג עוצרים בטהרן

המשבר מול צפון קוריאה מעיד שהעולם מחכה לבדוק עד כמה טראמפ רציני. נראה שהדרך האלגנטית ביותר לפתור את הבעיה משרתת את האינטרס הישראלי

אינטרס משותף | צילומים: רויטרס, פלאש90, ויקיפדיה

עם כל הכבוד לאירועי שרלוטסוויל, החדשות החשובות באמת המגיעות מארצות הברית נוגעות למשבר עם צפון קוריאה: מוקדם יותר השבוע הודיע קים ג'ונג און כי הורה על תקיפה בליסטית באי גואם – טריטוריה אמריקנית בלב האוקיינוס השקט, עליה שכונים בסיסים אמריקנים רבים. ביום שלישי הודיע קים כי החליט להשעות את התקיפה בהמתנה למהלך אמריקני, וזה הגיע בצורת תמרון משותף לצבאות ארה"ב ויפן סמוך לחופי ושמי צפון קוריאה.

מדוע נוהג טראמפ באיפוק מול איום ישיר לתקיפה על אדמה אמריקנית? התשובה נעוצה בחסות שהחליטה סין לתת לצפון קוריאה במשבר הנוכחי: הסינים משחקים משחק של "מבוגר אחראי", והודיעו שאם האמריקנים יתקפו ראשונים, הם יגנו צבאית על צפון קוריאה, אך אם קים דור 3 יתקוף ראשון, הם ישמרו על ניטרליות.

אם הסינים היו חושבים שטראמפ רציני הם כבר היו מכופפים את צפון קוריאה, שלה הם זקוקים כמחסום בפני ארה"ב המחזיקה כוח צבאי גדול בדרום קוריאה. ניתוח המפה הגאואסטרטגית במשבר הנוכחי מלמד שהעולם נחוש להתגרות בטראמפ ולבדוק את רצינותו. זו הזדמנות טובה להיזכר במספר אירועים שבהם הצליחה ארה"ב להעביר מסר נחוש ששינה את המפה, ללא שפיכות דמים.

האמריקנים עושים שריר

במרץ 2003 פלשה ארה"ב לעירק, כבשה אותה בקלילות והפילה את סדאם חוסיין ואת משטרו. שליטי ערב הביטו נדהמים במאות אלפי החיילים האמריקנים שוטפים את עירק, שחייליה המושפלים צולמו כאשר הם נכנעים למזל"ט אמריקני בלב המדבר, ושאלו את עצמם שאלה פשוטה: מי הבא בתור?

בדצמבר 2003 הניף מועמר קדאפי, שליטה הטרוריסט והמטורלל של לוב, דגל לבן, והסגיר את פרויקט הגרעין המאוד מתקדם שלו לארה"ב ובריטניה. בתמורה, הן הסירו את הסנקציות מעל לוב. ללמדכם – גם למשוגעים יש היגיון (ולא היה משוגע כקדאפי במזרח התיכון).

וזה לא נעצר שם. עד היום משוכנעים מומחים רבים שאיראן, המזועזעת מהצבא האמריקני האדיר שהופיע בגבולה המערבי, השהתה לשנים ספורות את תוכנית הגרעין הצבאית שלה וחישבה מסלול מחדש.

בספטמבר 2013 שייט צי אמריקני ענק מול חופי סוריה, אחרי תקיפה כימית שביצע אסד באוגוסט אותה שנה. למרות המסרים הלבביים שפיזרה באזור מחלקת המדינה האמריקנית, הכול היו משוכנעים שתקיפה אמריקנית היא עניין של ימים. הרוסים והאיראנים הבינו שהם הולכים לאבד את סוריה למורדים הסונים, אם האמריקנים יתערבו. וכך, מבלי לירות כדור אחד, פירק אסד (כמעט) את כל הנשק הכימי שלו. 1000 טון.

לעומת כל אלה, כאשר מנתחים את המשבר בחצי האי הקוריאני מגיעים למסקנה שאף אחד לא מאמין לטראמפ. הוא זקוק בדחיפות למהלך של אמינות, כזה שלא יסבך אותו בעימות עם סין מצד אחד, ועם צפון קוריאה הגרעינית מצד שני.

המטרה המושלמת

בנסיבות אלה איראן היא המטרה המושלמת: אין לה הגנה מעצמתית כפי שסין מגנה על צפון קוריאה, אין לה עדיין נשק גרעיני כמו לקוריאנים, צבאה מיושן וטרם עבר את המודרניזציה המתוכננת, והיא שרויה במלחמה בשלוש חזיתות שונות: סוריה, תימן ועירק. גם מחירי הנפט הנמוכים פוגעים קשות בכלכלה האיראנית ומגבילים את יכולתה להגיב.

תוכנית הגרעין האיראנית חשופה לביון המערבי, כך שחיל האוויר האמריקני יכול לבצע תוך שעות שורה של עשרות תקיפות שתשמיד לחלוטין את כל תוכנית הגרעין והטילים של איראן. תגובה איראנית צפויה להיות מוגבלת, שכן איראן תחשוש מאיבוד נכסים אסטרטגיים וסיכון בתגובה אמריקנית שנייה שתביא להפלת המשטר. לטראמפ רווח מרובע במהלך: מונע מאיראן להיות צפון קוריאה הבאה, בולם את השתלטות איראן על המזרח התיכון, מגבש סביבו את הרפובליקנים, ומעביר מסר חד וברור לסינים ולצפון-קוריאנים – אני הכי רציני שיש.

תקיפת איראן איננה "טיול בפארק", אך היא לבטח הרבה פחות מסוכנת ממלחמה מול צפון קוריאה.

כמובן, צעד כזה הוא אינטרס ישראלי ראשון במעלה. ללא מהלך יוצא דופן תבסס איראן גבול צפוני עם ישראל בסוריה, שם המערכה נוטה לכיוון ניצחון שיעי, וכל זה כשהיא במרחק קצר מפריצה אל הגרעין שהחתירה אליו רק הוקפאה, לא בוטלה. אבל מעבר לאינטרס הישראלי, אסור לשכוח שזו הדיפלומטיה שהבין קדאפי, ואחריו אסד. דיפלומטיה קשוחה המגובה בכוח צבאי. זו הדיפלומטיה היחידה שתגרום לקים ג'ונג און ולסין לכבד את ארה"ב. מסוכן מדי לטראמפ לתקוף בצפון קוריאה, יותר פשוט להעביר את המסר דרך טהרן.

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

6 תגובות למאמר

  1. סתם ביום בהיר כשיש הסכם בין איראן לארה"ב טראמפ יתקוף את הכור? נשמע לא הגיוני, אלא אם יקרה משהו פוליטי שייתן לו לגיטימציה מינימלית לבצע תקיפה כזאת. לא נשמע סביר בכלל שזה יקרה.

    1. ארה"ב היא לא ישראל ולא צריכה רשות מאף אחד. טראמפ וכל שאר הרפובליקאים התחייבו לטפל
      באיראן כדי שלא תהפוך לצ. קוריאה עוד במערכת הבחירות. טראמפ אמר שיבטל את ההסכם וקיבל מנדט לכך, ושים לב להודעות רשמיות שלהם על "הפרת רוח ההסכם" כמו גם סנקציות חדשות שהוטלו על איראן בשבוע הראשון שלו בתפקיד בגלל ניסויי הטילים.

  2. הרבה הגיון בדבר .
    מסכים מאוד לגבי איראן . אין לה באמת רצון לתקוף את ארה"ב ותנסה לענות לכל התקפה אמריקנית בהתקפות "פרווה" …

  3. איראן תמיד הודיעה שבמיקרה של תקיפה אמריקאית היא תתקוף את בעלי בריתה של ארה"ב באזור, שזה אומר, את סעודיה, ישראל, ומדינות המפרץ.
    נאיבי לחשוב שתקיפה מהאוויר – שאליה האיראנים התכוננו יותר מעשור – תצליח להשמיד את כל תוכנית הטילים והתוכנית הגרעינית האיראנית – תמיד ישארו להם מטמוני אורניום מועשר, צנטרפוגות, וטילים במנהרות חצובות בהר.
    אילו הייתי מאמין שהאמריקאים אכן יפילו את המישטר האיראני בסיבוב השני, יתכן שהיה שווה לעמוד תחת איום טילים איראני למשך מספר שבועות, אולם כלל איני בטוח שכך יקרה: למלחמת המיפרץ לקח לאמריקאים כמה שבועות להביא כוח יבשתי ניכר, כיוון שלא נשארו כמעט כוחות אמריקאים יבשתיים בעיראק ובאפגניסטאן, יקח להם לפחות חודשיים-שלושה להתארגן להפלת המישטר. לטראמפ יש כרגע מספיק צרות מבית בשביל להתארגן למלחמה יבשתית.
    לדעתי קל יותר להפיל המשטר בצפון קוריאה (אם הסימים יסירו את הגנתם) מאשר את המישטר האיראני, כי הצבא הדרום קוריאני הוא צבא גדול ומודרני, שיכול לכתוש בקלות את הצבא הצפון קוריאני המיושן, אם הוא מוכן לעמוד בהרג שיבוצע באזרחיו.

    1. לא צריך להפיל את המשטר, רק צריך להוריד לו את האף (את הסכנה). באוויר אתה יכול לרסק להם את התכנויות הגרוזיניות של הנשק הגרעיני ושל עוד כמה מקומות טילים בליסטיים, מקומות שמייצרים נשק להשמדה המונית, ההגנה האווירית ומקומות אסטרטגיים של סכנה לטווח ארוך (כמובן שמקומות מסוימים שצריך לפעול ברגלי אני סומך עליהם ) . כל זה מלווה באיום של הגל השני (שיהיה בדרגות חמורה לפי מעשיהם של האיראנים ) במקרה שהם יתקפו באופן חריג מעל ומעבר, אפשר לתקוף מחנות צבא, ואת משמרות המהפכה, ועוד המון מקומות . טראמפ לא אמור להפיל את השלטון ולהכניס עשרות אלפי חיילים שיעברו בסופו של דבר חדר חדר בכדי לעצור מתאבדים שיפגעו בשלטון החלופי אלא לתת לשלטון הזה את מקומו המיוחד ושהם ידעו שיש מחיר ויש גבול אדום למשטרים כאלו. צפון קוראיה יש להם כבר נשק גרעיני אם אתה מוכן לשים את גורל ילדך שבמקרה של התקפה אמריקאית הם לא ישתמשו בכך אז אתה לא מבין את ההבדל.

  4. מי אמר בכלל שארה"ב מעוניינת לתקוף ? ייתכן מאוד מאוד שהם מעוניינים באיראן ובצפון קוריאה כי באמצעותן הם יכולים להציג את עצמם כמגינים על המשטרים הקרובים, למכור להם נשק ולקדם אינטרסים כלכליים של ארה"ב. בל נשכח שארה"ב היום נמצאת בחוב עצום והמגמה לא הולכת להשתנות בקרוב… איומים של מדינות מאפשרות לה לקבל "פרוטקשיין" וזו היא בעצם גם מטרתן של מדינות כמו צ. קוריאה ואיראן שמבינות שבאמצעות האיומים הן יכולות לחתום על הסכמים כלכליים טובים, שלא היו מגיעים אליהן לולא האיומים… אגב, כפי הידוע לי גם גולדה מאיר בזמנו איימה בתחילת מלחמת יום כיפור לעשות שימוש בנשק אטומי ואז הנשיא ניקסון מיהר לשלוח סיוע אווירי דחוף כי הם פחדו שאינטרסים כלכליים שלהם יושמדו במזרח התיכון… ארה"ב היא מדינה שפועלת אך ורק ע"פ אינטרסים ולא ע"פ "ערכים"… חבל מאוד מאוד שישנם כאלה אצלנו שמאמינים ומשלים את עצמם ואת הבריות שלארה"ב יש "ערכים" וחבל שהם גם מוכנים לחלוק איתם את "הערכים המשותפים" אם יש "ערך" אז זה רק "ערך" הכסף שבו כל אדם וכל דבר נמדד רק בכסף… חוץ מזה אין כלום !… מישהו פעם אמר לפני 40 שנה "אמריקה" = "עם ריקא"…