הסרטן משרלוטסוויל: שיח הזהויות מחריב את הפוליטיקה האמריקנית

מה שהפך את הנאו-נאציזם מהערת שוליים לבעיה האמיתית בארה"ב הוא הכללות השמאל

הקיצוניים שבשני הצדדים | צילום: ויקיפדיה

לאמריקה יש סרטן.

לפני שבוע וחצי קיימה קבוצה של מאמיני עליונות לבנה המשתייכים ל'אלט רייט', בדלנים תומכי הקונפדרציה ואוהדי נאצים, צעדה בשרלוטסוויל וירג'יניה. מולם התייצבה קבוצה גדולה של מפגינים, ובהם חברי התנועה המרקסיסטית האנטי-פשיסטית 'אנטיפה' – קבוצה ההופכת  שוב ושוב מצבים שבריריים לתקריות אלימות, מסקרמנטו ועד ברקלי. לא ברור מי החל באלימות, אך עד מהרה פרצו עימותים ברוטליים מהסוג שאפיין את גרמניה בתקופת ויימאר. אז שני הצדדים נשאו את הדגל האדום ואת צלב הקרס; כך קרה גם עכשיו.

ואז דהר אחד מתומכי הנאצים, תושב אוהיו בן 25, עם מכוניתו אל תוך קהל המפגינים, הרג אחת מהן ופצע 19.

נשיא ארה"ב כשל באופן מביך בגינוי הגזענות של האלט-רייט, ובמקום זאת בחר בהצהרה נרפית המוקיעה את "השנאה, הקנאות והאלימות שמקורם בצדדים רבים". השמאל נכנס מיד לפעולה, והכריז כי הצהרתו של טראמפ לגמרי לא מספקת – בצדק, כמובן. אבל אנשי השמאל הרחיקו לכת עוד יותר והודיעו כי 'אנטיפה' היתה חפה מפשע לחלוטין, אף שתומכיה גלשו לאלימות נגד צועדים תומכי טראמפ בסוף השבוע בסיאטל, כפי שעשו זאת גם בסקרמנטו ובברקלי. השמאל נזף בכתבת ה'ניו יורק טיימס', שריל גיי סטולברג, שהעזה לדווח על כך ש"השמאל הקשה נראה חדור שנאה כמו הימין הקשה", ורמז כי כל השמרנים תומכים בימין האלטרנטיבי, הידידותי לרעיון הנאצי.

כך הגענו לאן שהגענו: מצד אחד, השמאל הגזעני התומך בפוליטיקת זהויות ומסור לטענה שאנשים לבנים הם פריבילגים מטבעם ולכן יש להעיף אותם מצמתי הכוח הפוליטי; מצד שני האלט-רייט הגזעני אף הוא, תנועה ריקאציונרית של פוליטיקת זהויות המסורה לטענה שאותם לבנים ממש הם קורבנות מלידה של לוחמי הצדק החברתי, ושעליהם לזכות מחדש בכוח פוליטי באמצעות סולידריות בין קבוצות גזעיות.

שום דבר מזה איננו חדש, כמובן. השמאל עסוק בפוליטיקת זהויות מאז שנות ה-60, והיה מעורב בתקריות של אלימות משמעותית בסוף אותו עשור ובתחילת זה שלאחריו. תנועת העליונות הלבנה הייתה עמנו כבר מימיה הראשונים של ארה"ב. אך שתי התנועות גם יחד התכווצו בהתמדה – עד לשנים האחרונות.

כעת הן גדלות שוב, ובמידה ניכרת במתאם ישיר לעוצמת העימותים ביניהן. למעשה, כשצד אחד מתחזק, הדבר מביא לכך שגם הצד השני מתחזק: השמאל המיינסטרימי, המשוכנע שאויביהם של לוחמי הצדק החברתי הם כולם אלט-רייט ואוהדי נאצים, קורץ ומעניק הסכמה שבשתיקה לאלימות משמאל; הימין, המשוכנע כי אויביו, לוחמי הצדק החברתי, מתמקדים ביצירת קיטוב גזעי, מאמץ אל לבו את האלט-רייט כסוג של התנגדות לגיטימית. ה'אנטיפה' הופכת בסך הכול לנספח קיצוני של המפלגה הדמוקרטית והפוליטיקה המסורתית שלה; האלט-רייט הופך בסך הכול לכלי שרת בידיהם של פוליטיקאים רפובליקנים גסי רוח ואנשי תקשורת שונים.

ההטפות של אובמה, ההתעלמות של טראמפ

שלושה גורמים הובילו ליצירתו של מעגל זה, ההולך ומתחזק באופן עצמאי.

ראשית, הגברת הקיטוב הפוליטי. הנשיא אובמה אפשר לפוליטיקה של הפיצול הגזעי להגיע לנקודת רתיחה במשמרת שלו; הוא התבטא שוב ושוב בהכללות גורפות על הגזענות האמריקנית, התמקד ללא הרף ברוח הרפאים של הקנאות הלבנה, ודיבר על "מורשת העבדות, חוקי ג'ים קרואו, אפליה כמעט בכל מוסד בחיינו", הטבועים בדי־אן־איי הקולקטיבי שלנו. בתגובה לכך, פוליטיקת הזהויות החלה לחלחל גם בימין, כאשר כמה אנשים לבנים אימצו אל לבם את התבנית שכפה עליהם השמאל ויצרו סולידריות גזעית 'רכה'. מובן שתגובה נגדית זו רק חיזקה את השקפות השמאל על לבנים פריבילגים, ואלה בתורן חיזקו את הלבנים שתפסו עצמם כקורבנות.

הגורם השני היה חטאה של התקשורת. התקשורת השמאלנית – וגם זו ה"אובייקטיבית" – מצאה תועלת בהדגשת האנטישמיות של גזענים כריצ'רד ספנסר, ממנהיגי "העליונות הלבנה", ודייוויד דיוק, מראשי הקו קלוקס קלאן: ההתמקדות באלט-רייט הגזעני אפשרה לתקשורת להסיק את המסקנה הנוחה לה, שלפיה האלט-רייט הוא כביכול כוח עולה בפוליטיקה הרפובליקנית, שיש להילחם בו באמצעות תמיכה בדמוקרטים. בינתיים התקשורת עוצמת עין ביחס להתפרעויות האלימות בסגנון ויימאר שמחולל 'אנטיפה' בסקרמנטו ובברקלי.

בתגובה לכך, התקשורת הימנית החלה להציג את הימין כקורבן של ה'אנטיפה', והתמקדה באופן בלעדי בתיאור ה'אנטיפה' ככוח מרושע; אותה תקשורת גם הגיבה לניסיונות הדוחים של השמאל לגבש את זהות הימין סביב האלט-רייט, בכך שאימצה הגדרה רחבה ושקרית של האלט-רייט שכללה בתוכה שמרנים מסורתיים. התקשורת הימנית אפילו קנתה את המיתוג-מחדש המביש של אלט-רייט כמגיני הציוויליזציה המערבית, על ידי מקדמי מכירות מסוגם של מיילו יאנופולוס. מיתוג-מחדש זה סיפק דרך נוחה להילחם בשמאל: "אם השמאל קורא לנו אלט-רייט, זה רק מפני שהם שונאים את העובדה שאנו מייצגים את הציוויליזציה המערבית!"

הגורם השלישי והאחרון הוא נוחות פוליטית. ההתייחסות החוזרת ונשנית של אובמה לגזענות האמריקנית לא הייתה חטאו היחיד. הנשיא לשעבר החמיץ במתכוון את כל ההזדמנויות שנקרו בדרכו לדכא את הרדיקליזם השמאלני הגזעני, סיפק תירוצים למהומות בפרגוסון ובבולטימור, וניצל את התקרית שבה שוטרים בדאלאס ירו למוות בפעיל קיצוני שחור כדי להרצות לאמריקנים על עוולותיה של המשטרה הגזענית. הוא ידע שבסיס התמיכה הפוליטי שלו מגיע במידה רבה משורות לוחמי הצדק החברתי, והוא טיפח אותם.

בינתיים, מימין, טראמפ עשה אותו דבר. הוא התעלם מכל ההזדמנויות שהיו לו במהלך הקמפיין לבדל עצמו מהימין האלטרנטיבי; סירב לגנות את ה'קו קלוקס קלאן'; סירב לגנות את המסרים האנטישמיים ששיגרו תומכיו לעיתונאים; והעסיק כאסטרטג הקמפיין שלו את סטיב באנון, אדם שחגג בגלוי את הפיכת אתר 'ברייטברט' ל"פלטפורמה של הימין האלטרנטיבי". טראמפ ראה באנשי האלט-רייט בעלי-ברית נוחים, חברים מהאינטרנט שמחברים מֵמִים שנונים. הוא סירב לגנות אותם והרבה לשתף את הברקותיהם.

וכך הגענו עד הלום. השמאל המיינסטרימי לא עומד בפיתוי ומשלב ידיים עם לוחמי הצדק החברתי, תוך התעלמות מהפעילויות הבוטות ביותר של ה'אנטיפה'; הזרם המרכזי של הימין מתפתה גם הוא לפלרטט עם אלה המזוהים עם הימין האלטרנטיבי, ומיתמם באשר לאלט-רייט עצמו.

זו הסיבה ששרלוטסוויל חשובה: לא רק משום שראינו שם חורבן ואימה, אלא משום שאם כל האמריקנים ההגונים לא יעשו חשבון נפש ויפעלו לבער את הרע מקרבם, הרוע הזה יפתֵח גרורות. הפוליטיקה שלנו נגועה בגידול סרטני. אם לא ניפטר ממנו בניתוח, נרד לאבדון.

___________

המאמר פורסם ב'נשיונל רוויו'. תרגום: שאול לילוב

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

14 תגובות למאמר

  1. ההקצנה של השמאל המיינסטרימי היא זו שגרמה לתגובת הנגד של הימין.
    גם בישראל זה קורה, השמאל הולך ומקצין ואחר כך כשמגיעה תגובת נגד, מתלונן על הקיצוניות של הצד השני.
    לצביעות אין גבולות.

  2. הנשיא טראמפ לא כשל, ממש לא !
    היתה מתוכננת הפגנה של ימין (ולא דווקא ימין "קיצוני" כמו שהסמאל אוהב לכנות אותם), על כך שרשויות מקומיות בסיוע גורמי שמאל מסירים את פסליהם של אבי האומה האמריקאית המהווים את הסמל לחוקה ולזכויות הפרט בארה"ב (כולל הזכות לשאת נשק).
    בהפגנה הזו השתתפו גם מפגינים ניאונאצים – אך רובם כאמור ממש לא היו כאלה.
    להפגנה ניתן רישיון מטעם העיר.
    השמאל בשיטתו תכנן ורקח תוכנית מדהימה – הוא ישלח לתוך ההפגנה הזו קבוצה של אנארכיסטים אלימים במיוחד, המצויידים באלות, בחומרי ריסוס גז, ובהפתעות נוספות.. – כמובן ללא בקשה של רישיון . לקבוצה הזו קוראים: AntiFa (אנטי-פאשיזם). אלה כמובן הצליחו כמתוכנן להבעיר את השטח, וכל מקהלת השמאל בתקשורת האשימו כמובן את – הימין כולו כקיצוני וניאונאצי (כמובן בלא להזכיר את AntiFa ). את עיקר הביקורת ספג כמובן הנשיא טראמפ שהאשים את "שני הצדדים" לאלימות שהתפתחה. כמובן שהשמאל החל משתלח בטראמפ על כך שלא האשים את הימין הקיצוני הניאונאצי בלבד, ולמקהלה הזו כמובן שהצטרפו גם כלי תקשורת בישראל, כולל הכתב של המאמר הזה, שבקלות היה צריך לבדוק רק פרט אחד חשוב – שהכסף להניע את ארגון האנרכיסטים AntiFa מגיע מהיהודי שסייע לנאצים – גורג סורוס, שבין היתר תומך בכל ארגוני החרם והשנאה נגד ישראל.

  3. לא כל מי שהיה בהפגנת האלט רייט הוא אנטישמי גזעני ואלים :
    יש אנשי עליונות לבנה חוגים נאצים מסוימים , ודיווד דיוק שהם אנטישמים ושונאי ישראל מוצהרים.
    אך היו שמה קבוצות ימניות אחרות , כמו תומכי קונפדרציה , אזרחים מן הישוב וקבוצות רבות מאלט רייט וכאלה שיש להם קעוקעים סימבולים של ניאו נאצים , שבאו למחות על ירידת פסל של איש בעל מורשת דרומית, נוסף לכך אלה שצעקו נגד יהודים (לא כולם, חלקם) כוונו צעקות נגד הגמוניה ליברלית שמאלנית מסוימת בתוך היהודים שרוצה לכפות עליהם לחיות על פי אורח חייהם אינטגרציה שהם אינם רוצים בכך, וזה מוציא ראקציה לתגובות אלימות גזעניות ואנטישמיות!

  4. עברו 150 שנה ממתן הזכויות לשחורים שזה 5 דורות
    השחורים מהווים 10% מהאוכלוסיה – אם כך הסיכוי ששחור יתחתן עם שחורה הוא 10%.
    הסיכוי ששחור יתחן עם שחורה 5 דורות ברצף הוא 0.1 בחזקת 5 שזה %0.001
    אוכלוסית ארה"ב כבר מזמן היתה אמורה להיות מעורבת.
    פה טמונה הבעיה האמיתית בארה"ב.

    1. רק בור פוסטמודרניסט יכול להגיע למסקנות המגוחכות האלה.
      "עשיתי ממוצע שכר, יצא נשים מרוויחות פחות מגברים = אפטריארכיה!!!!"

      1. אנשים מעדיפים להיות עם אנשים כמוהם ונישואין מחוץ לגזע/דת/קהילה זה לא דבר נפוץ.
      2. שחורים לא מפוזרים בצורה רנדומלית בארה"ב וגם להם יש קהילות.

      אנשים כמוך שדוחפים לגרון של כולם את כל ה"ערבוביה" הזו היא הסיבה שיש ריאקציה כל כך חזקה מימין ונגד יהודים בפרט כי לצערנו הרפורמים ה"ליברלים" מככבים בנושא.

  5. בן שפירו הוא מתנגד טראמפ ידוע ולכן יש לקחת את דבריו בערבון מוגבל.

    התקשורת הליברלית באמריקה (ובארץ) עשתה ספין פוליטי מרושע ומתוחכם לאירוע פוליטי אלים (הפגנות של קיצונים משני הצדדים) שכלל פגיעה בנפש כדי לפגוע פוליטית בטראמפ ולצייר את כל תומכיו כניאו-נאצים
    וזאת למרות שטראמפ גינה את כל הצדדים ונקב בשמם של ה"הגזענים הלבנים", ניאו נאצים וקו קוס קלאן (אך לא נקב בשמם של "אנטיפה" וBLM). חטאו הגדול היה שלא גינה מספיק מהר והזכיר כי גם הצד השמאלי אחראי לאלימות.

    עבור התקשורת זה היה חטא בלתי נסבל – כי הרי הם מצדיקים אלימות פיזית כל עוד זה בא מ"הצד הנכון" ומכוון נגד "הגזענים/ניאו נאצים (וכמובן הם יחליטו מיהו נאצי או גזען)
    הפגנת הימין הקיצוני קיבלה אישור מבית המשפט והייתה עוברת בשקט ללא חיפוש הפרובוקציות משמאל וזאת ללא שום קשר לדעותיהם הפוליטיות הדוחות של ה"גזענים".

    השמאל ניצל את ההפגנה כדי ליצור אירוע רב משמעות בעל השלכות פוליטיות (לראייה המתפרעים של סורוס, הסיקור התקשורתי הנרחב, מארגן ההפגנה הניאו-נאצית היה איש של אובמה לפני בערך 8 חודשים ועוד..) :

    1. הכפשת טראמפ (כמה פעמים טראמפ צריך לגנות את דיוויד דיוק ואת הניאו-נאצים כדי שהתקשורת תהיה מרוצה? ומנגד שתיקה אל מול אובמה שסירב לומר את המילים "איסלאם רידיקלי", "מחבלים מוסלמים" ועוד..

    2. הצגת כל תומכי טראמפ כנאצים וכל הפגנה עתידית מימין כגזענית, פשיסטית, ניאו-נאצית.

    3. שלילת לגיטימציה לכל דעה פוליטית "קיצונית" (הם יחליטו מהי) – צנזורה נרחבת באינטרנט, אלימות פיזית כלפי תומכי טראמפ תתקבל כ"התנגדות לגיטימית".

    4. שימוש בשמאל האלים, הקיצוני, הפשיסטי, אנטישמי, אנטי-ישראלי/מערבי/אמריקני (אנטיפה/BLM) כפלוגות סער כנגד הימין האמריקני

    1. הדברים שאתה כותב נכונים, מלבד המשפט הראשון – בן שפירו אינו מתנגד טראמפ, אלא מנתח את המציאות בצורה אובייקטיבית ככל הניתן, ולכן יש להעמיד את הדברים על דיוקם. לטעמי, גם אם אתה תומך נלהב במדיניות של פוליטיקאי, מן הראוי שתשמור לעצמך את היכולת לבקר אותו כאשר הוא מתנהג בצורה שלילית ו/או בניגוד לרצונו של הבוחר. זה מה שבן שפירו עושה כשהוא מבקר את טראמפ – מנתח את האמירות שלו ואת המעשים שלו וכן את השפעותיהם. אתה יכול להסכים איתו או לא, אבל הוא ממש רחוק מלהיות איזה קיצוני מתלהם אופייני.
      אני עוכב אחרי שפירו כבר שנים, ויש לו (או היתה לו) פינה בשם Good Trump Bad Trump ושם הוא ממש היה מנתח ומצביע על כל הדברים הטובים והלא טובים שהנשיא עושה. רוצה לומר, אין ללכת אחרי מישהו, אחרי אף אחד, בהערצה עיוורת. וזה שבן שפירו מעביר ביקורת, תמיד עניינית ותמיד מגובה בעובדות וראיות, לא הופך אותו למתנגד לטראמפ. האיש אינו חף מחסרונות (וגם אני, בתור תומך שלו, חייב להודות בזה לפחות. לאיש יש הרבה בעיות). אמנם ביחס לאלטרנטיבה שעמדה מולנו (הילארי קלינטון, בררררר צמרמורת…) אין ספק שהוא אופציה טובה הרבה יותר, ועדיין רחוק מאוד מאוד ממושלם.

  6. ימין קיצוני ושמאל קיצוני מסוכנים בדיוק כמו איסלאם קיצוני.
    ימין קיצוני- היטלר.
    שמאל קיצוני- סטאלין.
    איסלאם קיצוני- דאעש.

    הקיצוניות, היא זו שמסוכנת. התלהמות הרוחות שגורמת לחוסר כבוד וחוסר פלורליזם.

    הרוב הדומם נותן לעשבי הפרא לצמוח, ולא עוקר אותם בתחילתם. כך היה כשהיטלר נבחר בבחירות דמוקרטיות, כך היה כשסטאלין עלה לשלטון בעזרת המנגנון שהעם כונן לאחר הדחת הצאר, וכך קורה בימינו כשדאעש משגשג למרות שרוב מוחלט של המוסלמים רוצים רק לחיות בשקט.
    כפי שבאיסלאם, הקיצוניים כופים את דעותיהם על הרוב הדומם, כך גם היטלר וסטאלין עשו, וכך גם מנהיגים קיצוניים (משמאל ומימין) יוכלו לעשות בעתיד, אם הרוב הדומם לא יתעורר.

    1. 80% מהמוסלמים במצרים חושבים שצריך להוציא להורג אדם שעוזב את האיסלם.
      "הקיצוניים כופים את דעותיהם על הרוב הדומם"? באיזו גלקסיה אתה חי?

      מאיפה באו כל הפייקים האלה. "אוי חברה גם אני ימני, עכשיו אני אגיש לכם תעמולה שמאלנית אבל נשבע שאני ימני!".
      לפחות תמציאו דברים חדשים, "הרוב הדומם" מסגיר אתכם עוד לפני שכתבתם את השטויות.

      לפחות אם שאר התגובה שלך על סטלין והיטלר הייתה נורמלית, אבל גם היא מעידה על בורות עמוקה.

    2. זה בדיוק העיניין – היטלר והנאציזים הם תנועות שמאל , קרי , שמאל (סוציאליזים ), מר מתוק בהתחלה , מר לחלוטין בסוף !!!

  7. בן שפירו נפלא! שמח לקרוא אותו בעברית, תודה למידה

    כשבן שפירו אומר ״אלט-רייט״ הוא מתכוון לקבוצה מצומצמת מזו שמקובל כיום לכנות כך. במאמר זה הוא מספר על הרחבת הקבוצה א) כקונטרה נגדית להתחזקות הצד השני (BLM, אנטי פה וכו׳) וב) הכללת אנשים, אפילו בעיני עצמם, כתוצאה מרידוד השיח הפוליטי וה״הכרח״ שנוצר לבחור צד בכל קונפליקט.
    בן סבל מהתקפות, הצקות ואיומים מחברים באלט-רייט במשך חודשים והוא מתעב אותם ולא יכול להבין איך כל אדם הגון לא יכול להיגעל מהם.
    מאז התקרית בשארלוטסוויל בן מנסה לחדד את ההבדל בין אלט-רייט לקונסרבטיבים שמתנגדים לכל העולם הפוסטמודרני, פוליטיקלי-קורקט ושיח הזהויות, שיח ההתקרבנות (victimhood), התחממות גלובאלית וכל הבולשיט שההנהגה העולמית הביאה עלינו כסטנדרט. כלומר, כל ״ימני״ אמריקאי מצוי שלא מוצא הזדהות עם נציגיו בפרלמנט, המפלגה הרפובליקנית. כמו שהוא בעצמו מתנגד לכל זה וקולט שהכיוון שאליו הולכים עכשיו (ושממנו הוא מזהיר במאמר זה) יכלול אותו בתוך אותה קבוצה שאותה הוא מתעב. האלט-רייט בעצם תנועה שבאה לחקות את התנהגות השמאל – רק מימין. כלומר, להשתמש בטכניקות של השמאל למימוש האידאולוגיה. בן בא ואומר שבעצם זה שהיריב שלך נוקט באמצעים לא לגיטימיים לא נותן לך זכות לנקוט בצעדי נגד בלתי לגיטימיים. כי אז תגררו יחד לאבדון.

  8. לאדושם מי שבור זה כנראה אתה
    1) אנשים כן מתחתנים מחוץ לקהילת מוצא/דת/"גזע" שלהם הן מהיסטוריה של ארה״ב בהן מהגרים אירופאים התערבבו אחד עם השני וגם שיעור הנישואים הבין גזעי אם ניתן לדבר על גזע. כנ״ל לגבי היהודים בתפוצה בין זה יהודי ברה״מ לשעבר בהן כל אדם שלישי בא ממשפחה מעורבת או בארה״ב וקנדה
    האם עלי להמשיך?