אבטלה מועדפת: למה המדינה מעודדת מאות צעירים לבזבז זמן במקום להתחיל את הקריירה?

כשבא לעולם מוסד העבודה המועדפת לפני שלושים שנה, היה צורך בעובדי כפיים ובחדרנים במלונות. היום המשק זקוק למהנדסים

מתדלקים בזבוז זמן | צילום: פלאש90

מאות צעירים אחרי צבא מחפשים מדי שנה עבודה בתחומי מלונאות, תדלוק, תעשיה, בניין וכיוצא באלה תפקידים שאינם דורשים הכשרה או מיומנות ובמשרות זמניות. הסיבה: מענק בסך 9,550 ש"ח שתיתן להם המדינה, הכרת טובה על נכונתם לתת כתף ולעבוד ב"עבודה מועדפת".

המענק הזה מבטא תפיסה חברתית וכלכלית שאבד עליה הכלח. ספק אם הוא היה מוצדק ב-1982, כאשר בא לעולם בתיקון 46 לחוק הביטוח הלאומי שהכניס ללקסיקון את המושג "עבודה מועדפת". ודאי שאין לו כל הצדקה כיום: מוסד העבודה המועדפת מעכב הכשרה מקצועית, רכישת השכלה והתפתחות הקריירה של צעירים שסיימו את שירותם הצבאי.

הבסיס החוקי להסדר של עבודה מועדפת הוא סעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי. חייל משוחרר שיעבוד בעבודה "מועדפת" משך שישה חודשים יקבל את המענק. עבודה "מועדפת" מוגדרת כעבודה בתחומי סיעוד, מלונאות (למעט פקידות), חקלאות, בניין, עבודות כפיים בתחום התעשייה ומלאכה ועבודות בלתי מקצועיות נוספות. המשותף לכל העבודות האלה הוא שמדובר בעבודות שאינן דורשות הכשרה מקצועית, אינן מהוות פתיח לקריירה מקצועית, שכרן נמוך ופריון העבודה בהן נמוך אף הוא.

ב-1982, כאשר התיקון הנוגע לעבודה מועדפת בא לעולם, חייל משוחרר היה זכאי לדמי אבטלה אם שירות התעסוקה לא יכול היה להפנותו ל-"עבודה מתאימה" בשבילו, כלומר לעבודה התואמת את כישוריו והשכלתו. מצב זה תאם את התפיסה הסוציאליסטית, לפיה על המדינה לספק לאזרח עבודה "המתאימה לו" או לשלם לו דמי אבטלה. מגמתו של התיקון שהוסיף את המענק בשל "עבודה מועדפת" הייתה חיובית – לעודד צעירים שזה עתה השתחררו משירות צבאי לעבוד בעבודות כפיים שאינן בבחינת "עבודה מתאימה" להם ולקבל בנוסף לשכר העבודה את דמי האבטלה שבלאו הכי היו משולמים להם. כפי שהסביר זאת ח"כ אברהם יפרח, בעת שהביא את הצעתו לקריאה ראשונה בכנסת:

כולנו עדים לתופעה המדאיגה של האבטלה במשק המדינה. המשק משווע לידיים עובדות בתעשייה, בחקלאות, בבנייה,  בתיירות,  לרבות מלונאות. לא סוד הוא,שכ–000,60  איש,  ויש אומרים 000,70 לפי הנתונים, באים למשק שלנו מהיישוב הערבי,ואין עיני צרה בכך. אבל עדיין המשק משווע לידיים עובדות בכל הענפים.

לא ייתכן ואי–אפשר להשלים עם זה, שבנתונים  הקיימים  בחורים צעירים משוחררי צה"ל, גילאי 21–25, יקבלו דמי אבטלה … זאת, בשעה שהמשק זועק לידיים עובדות.

במהלך השנים הגדרת "העבודה המועדפת" השתנתה ונוספו לה תחומים כמו סיעוד וטיפול במוגבלים. בתקופת הפיגועים של ראשית שנות האלפיים נכנסה האבטחה לכמה שנים למועדון העבודות המועדפות.

יתכן שבשנות ה-80, למדינה עם תל"ג של קצת יותר מ-10,000 דולר לנפש היה כדאי לעודד את צעיריה להתחיל את הקריירה התעסוקתית שלהם מעבודות כפיים שאינן דורשות הכשרה. אבל האם התמריצים של אז עדיין תורמים להתפתחות המשק והכלכלה היום?

זמן שווה כסף

כדי להשיב לשאלה זו, צריך להבין תחילה מהן התוצאות של מוסד העבודה המועדפת: הצעיר הישראלי מתחיל את הקיירה שלו שנתיים-שלוש (במקרה הטוב) מאוחר יותר מחבריו בשאר ארצות המערב וזאת בגלל השירות הצבאי. ההתפתחות והצמיחה של המשק כיום נבנית לא על עובדי כפיים בלתי מיומנים, אלא על פעילותם של אנשי היי-טק משכילים, אשר נדרשים להכשרה של מספר שנות לימודים כדי להשתלב בתחום. המענק בגין עבודה מועדפת מתמרץ את הצעירים המשתחררים משירות צבאי לבזבז שישה חודשים נוספים בעבודות כפיים שלא דורשות מיומנות ושתרומתן למשק מועטה. כתוצאה מכך הם דוחים בחצי שנה לפחות את תחילת ההכשרה האקדמית או הטכנולוגית לתפקידים שבהם תרומתם למשק תהיה גדולה לאין ערוך.

במשק שעיקר צמיחתו באה לו מענפים עתירי ידע, התמריץ המנתב את הצעירים לעבודה לא-מקצועית הוא לא פרודוקטיבי ומעכב את כלל הצמיחה במשק.

המשק של היום, בניגוד למשק של מחצית הראשונה של שנות ה-80 זקוק למהנדסים ואנשי מחשבים הרבה יותר משהוא זקוק לחדרים בבתי מלון, או מתדלקים בתחנות דלק. לכן אין שום טעם לתת מענק למי שמתעכב שישה חודשים בעבודות כפיים שלא דורשות מיומנות.

עיכוב הקריירה בעבודה מועדפת משפיע גם על פערי הכנסה והזדמנויות ניעות חברתית. בהניחנו הנחה סבירה, כי השכלה והכשרה לתפקידים עתירי ידע היא גורם מרכזי לעליית רמת השכר והמנוע של ניעות חברתית לבני השכבות החלשות, מענק בשל "עבודה מועדפת" פוגע דווקא בבני השכבות האלה: הרי מי שעושה את צעדיו הראשונים בחיים הבוגרים עם כפית של כסף בפיו לא יבזבז חצי שנה על עבודת כפיים בלתי מקצועית בעבור מענק של פחות מ-10,000 שקל, אלא ישקיע את הזמן הזה בלימודים ובקבלת הכשרה לתפקידים עתירי שכר. המענק הוא מלכודת דבש קטנה (קטנה, כי סה"כ מדובר בסכום לא גדול) בשביל מי שצריך לממן את עצמו. בעבורו בזבוז של שישה חודשים מהחיים בעבודה שממנה לא תצמח לו קריירה היא עדיין השקעה כדאית ששכרה בצדה. כך, דווקא מי שצריך לממן את עצמו באופן מלא או חלקי מתומרץ לעכב את תחילת לימודיו האקדמיים או הכשרתו המקצועית, ודווקא מי שאינו זקוק לכך מקבל "פור" במירוץ הקריירה.

תגמול למי שמתעכב בעבודה לא מקצועית עומד גם בניגוד למגמה של חוק קליטת חיילים משוחררים: חוק זה מבקש לעודד את יוצאי הצבא לפנות ללימודים אקדמיים או להכשרה מקצועית.

משק שמבוסס על עבודה עתירת ידע צריך לתת לצעירים המשתחררים משרות צבאי תמריצים הפוכים. במקום לעודדם על-ידי מענק כספי להתעכב בעבודות כפיים שאינן דורשות מיומנות, מן הראוי לתמוך ולסייע דווקא למי שממהר לרכוש השכלה, הכשרה ומיומנות הדרושה למשק מודרני. הזמן שחיילים משוחררים מבזבזים בעבודות כפיים עולה כסף למשק. לכן, מן הראוי להמיר את מענק בגין "עבודה מועדפת" במענק בגין לימודים והכשרה שיינתן למי שיתחיל בלימודים אקדמיים או בהכשרה מקצועית בתחומים מדעיים וטכנולוגיים תוך שנתיים מיום השחרור.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

15 תגובות למאמר

  1. אכן אחד מהחוקים המטופשים במשק רק מראה כמה קשה לבטל חוק גרוע שהפך לסטטוס קוו.
    ראוי לציין השפעה נוספת של החוק, פגיעה בשכר של עובדים חלשים אחרים שאינם חיילים משוחררים. ברגע שהמעסיק, מנהל תחנת דלק לדוגמא, מקבל היצע עובדים בשכר נמוך כי הם רואים שכר אפקטיבי גבוהה יותר בזכות סבסוד ממשלתי הוא מוכן לשלם פחות לעובד בתפקיד זה. התוצאה שאוכלוסיות חלשות עם כישורים נמוכים שלא יכולים להשתלב בעבודות עם פריון גבוה ע"י השכלה ונאלצים לעבוד במשרות אלו מקבלים שכר נמוך יותר ממה שהיו מקבלים ללא הסבסוד הממשלתי לחייל המשוחרר שעובד לצידם בתחנה.

    וזה עוד לפני שפתחנו בכלל את הדיון למה לעזאזל מתדלק בתחנת דלק זו עבודה מועדפת ולמה למעשה משלם המיסים מסבסד את חברות הדלק הריווחיות מאוד ?

  2. רגע רגע- לא הגעתם לשורש- השירות בצבא צריך להיות על בסיס התנדבותי.
    לא הגיוני שצעיר שמסיים תיכון יבזבז שלוש שנים מחייו כדי להיות מש"ק פתיחת קופסאות שימורים, או נהג של רכב צבאי שלא קיים באזרחי, בשעה שחבריו בארה"ב באותו גיל כבר מסיימים קולג'.
    העבודה המועדפת- זה בקטנה. גם ככה חצי מהחיילים המשוחררים מבזבזים את הזמן על טרקים בנפאל.

  3. גם שירות לאומי פחות עוזר למדינה
    מועסקים בעבודות "חינם" והתרומה בהרבה מקרים לא ברורה
    עדיף שילכו ללמוד וישלמו מיסים שנתיים קודם

  4. יכולת לומר את אותו הדבר על הצבא. גם שם יש מלא אבטלה סמויה, ושם אפילו לא מקבלים משכורת לממן ממנה לימודים ומחייה. לו היה צבא מקצועי, אותם צעירים היו מרוויחים שנתיים-שלוש של תחילת קריירה מוקדמת כמו בכל מדינה אחרת.

  5. בתוך הכתבה אין התייחסות לחשיבות של הבאת צעירים איכותיים ישראליים לעבוד בתחום הטיפול ו/או הסיוע לאנשים עם צרכים מיוחדים.
    אולי יש לך הצעה אחרת כמו למקצוע את התחום או משהו דומה. אך אין לבטל את החשיבות בעובדה יקרה מאוד זו.
    היעדר תרגום עבודה במגזר השלישי/החברתי לערכים כלכליים "משתלמים" הינו רעה חולה ברעיונות השוק החופשי.

    1. כן, אבל "מענק" של 10 אלף ש"ח לחצי שנה של עבודת סיעוד בלתי מקצועית, למי שעובד בה כעבודה מזדמנת, וודאי אינה דרך לעודד צעירים איכותיים להגיע לתחום הסיעוד.

  6. יש לבטל את מענק השחרור ליוצאים לטייל בחו"ל !!!
    הם מבזבזים חצי שנה לפחות מהקריירה…

  7. לא כולם מתאימים להיות מנהלים או מהנדסים. ביותר מעשרים שנה בהן עבדתי כמהנדס מכונות ראיתי פעמים רבות שדווקא העובדים המקצועיים, אלה שנפלטו מבתי הספר העיוניים עקב "הפרעות קשב וריכוז", היו בעלי ידע, יכולת ודמיון רבים יותר מבעלי תואר שני בהנדסה. אנחנו מנסים להכניס היום את כולם לאותה תבנית ומצליחים אולי ברבע מהמקרים. התעשיה במדינות כמו גרמניה, יפן וקוריאה לא מצליחה סתם. במדינות אלו עובד מקצועי יכול להתקדם לדרגת "מייסטר" ולהגיע למעמד קומה של מהנדס בכיר.

  8. כפי שציינו מספר מגיבים, בזבוז הזמן ב-״עבודה מועדפת״ הוא חלק מבזבוז זמן גדול בהרבה, של הטיול לחו״ל-שיפור בגרויות-תואר ראשון לא מעשי, שאחריו הצעיר הישראלי החילוני נכנס באופן מלא לשוק העבודה בגיל 26-27, כמעט עשור אחרי חברו הערבי או בחו״ל.

    מוקש העבודה המועדפת קל לפירוק,
    אבל חשובים ממנו מוקשי הטיול לחו״ל והתואר.

    למה צעירים ששירתו בתפקיד עורפי בטוח ונטול מאמץ מרגישים שהם ח י י ב י ם כמה חודשים בדרום אמריקה להירגע (כולל חיסכון אליו בעבודה מועדפת)?
    ולמה אח״כ הם חושבים שתואר בקרימינולוגיה או סוציולוגיה (בלי אפשרות ריאלית לעסוק בכך) יועיל להם?

    1. אם אדם רוצה לבזבז את זמנו על שטויות – זו זכותו המלאה ובלבד שיעשה זאת על חשבונו. כאשר החקיקה נותנת תמריצים כספיים על חשבון משלם המסים לבזבוז הזמן, היא פוגעת במשק פגיעה כפולה ומכופלת ובזה אפשר לטפל די בקלות

    2. צעירים מבלים שלוש משנותיהם היפות ביותר במסגרת כפוייה עם כמעט אפס תגמול, והאינסטינקט הראשון שלכם זה לזלזל בהם ובבחירה המשמעותית הראשונה שהם יכולים לקחת באמת כבוגרים… כי אתם יודעים מה יותר טוב בשבילם? כמה מנותקים אפשר להיות?

  9. יש רק בעיה אחת בתאוריה של הכתבה והיא שלא כולם יכולים/רוצים/צריכים להיות מהנדסים בהיטק.
    אחוז המהנדסים בתחומי ההיטק מכלל העובדים במשק נמוך מעשרה אחוזים לבטח.
    אז בגללם "תפגע" בשאר התשעים אחוז?

    רוב מוחלט מחברי מהנדסי החשמל/תוכנה היה ניתן לראות עליהם את החיבור לתחום עוד בימי בית הספר.
    לחלקם גם משרות הצבאי.
    מיותר לציין שאף אחד מהם לא עבד בעבודה מעודפת.
    אחד בנה אתרים בשכר גבוה.
    השני עבד בחנות מחשבים.
    השלישי במעבדה לתיקון מיכשור אלקטרוני.
    וכו.
    השכר במקומות הנל היה גבוה בהרבה משכר מינימום ועם תנאים נוחים יותר, ולכן המעודפת לא קסמה להם כלל.

    הכתבה מתעלמת מכך שבישראל יש בעיה של כוח עבודה לעבודות לא אקדמיות.
    חסר עובדים בבניה שעבודה שם קשה אבל השכר גבוה יחסית.
    זה נכון שיש לעשות שינוים בעבודות המעודפות אבל לחשוב שאנשי ההיטק של המחר מבזבזים את זמנם בתחנת דלק זה פשוט לא נכון ברוב מוחלט של המקרים.

  10. המענק הינו דרך לסייע לאותם חיילים משוחררים מהשכבות החלשות שנאלצים לעבוד בשכר מינימום.
    מונע נשירה שלהם מהצבא ומאפשר להם להתחיל ללמוד לאחר השחרור מוקדם יותר.

    בשנה השלישית לשרות הצבאי (שזה בתקופה שהחיילם הכי מקצועיים לאחר שהצבא השקיע בהכשרתם) חיילים נקלעים למשבר בין היתר כלכלי (בגלל המשכורות הנמוכות בצבא) – ומטרת החוק לעודד את אותם אלו שבבעייה כלכלית להשלים את השרות.

    בנוסף המענק מאפשר להם לאחר השרות לגייס כסף לתקופת הלימודים.
    כדי ללמוד ברצינות צריך להגיע לתקופת הלימודים עם כסף.
    לעובד בשכר מינימום גם אם הוא מתגורר אצל הוריו וחי בצניעות לוקח חודשים ואפילו חצי שנה לחסוך 7,000 ש"ח ללימודים.
    מענק העבודה הנדרשת מקצר את הזמן שחייל משוחרר צריך לעבוד לאחר הצבא בטרם יתחיל ללמוד ולכן אפשר לו להכנס לשוק העבודה המיקצועי מוקדם יותר ולשלם מיסים גבוהים תקופה ארוכה יותר.
    זאת בנוסף לאלפים שאלמלא המענק היו מוותרים על הלימודים ולא משלמים מיסים גבוהים כל חייהם.
    ככה שהאוצר יוצא מורווח ומשרד הביטחון יוצא מרווח.

    1. גם אתה, כמו החוק, תקוע בשנות ה-80.
      חיילים קרביים (אני מניח שעליהם דיברת), מקבלים מענק גבוה יותר בשחרור בדיוק מהסיבה הזאת. וישנו מהלך שמתגבש כרגע לתשלום מלא של שכר הלימוד (בנוסף למענק). מה גם שהמשכורות, של החיילים (הקרייבים ותומכי הלחימה) עלו, ומענקי השחרור עלו. וכיום אפשר להתחיל ללמוד ישר מכספי הפקדון (מענק).
      עבודה מועדפת זה בזבוז זמן. ואחרי הכתבה הזאת (שלמען האמת לא כתובה בצורה הכ טובה) אני גם מבין שזה בזבוז כסף.