מטיף באל אקצה קרא לרצוח יהודים, הפרקליטות החליטה שלא לפתוח בחקירה

דרשן מוסלמי קרא להכחיד את היהודים ולהרוג את טראמפ בזמן ביקורו בישראל. הפרקליטות: "זו לא הסתה"

קריאה לרצח יהודים אינה הסתה? | צילום מסך, ממרי

פרקליטות המדינה החליטה שלא לפתוח בחקירה נגד דרשן בהר הבית שקרא "להכחיד" את הנשיא טראמפ ואת "היהודים כולם". במכתב ששיגרה השבוע עו"ד נורית ליטמן, המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים), היא מביעה את דעתה שאמירותיו של המטיף באל-אקצה נגד טראמפ והיהודים "אינם מקיימים עבירה פלילית, ומכאן אין מקום להורות על פתיחה בחקירה" (ההדגשה במקור).

הדרשה המדוברת נישאה בחודש מאי האחרון, במהלך ביקורו של הנשיא טראמפ בישראל. הדרשן, עלי אחמד עודה, כינה את הנשיא האמריקני "שטן", הגדיר את ישראל "מדינת רשע", ופנה לאלוהים בבקשה צנועה: "הכחד את טראמפ ואת שותפיו למזימה. הכחד את היהודים כולם". הדרשה נישאה שעות ספורות לפני שהנשיא האמריקני הגיע לביקור היסטורי בכותל המערבי, כך שאמירותיו של עודה היו יכולות להתפרש לא רק כהבעת תקווה למותו של הנשיא האמריקני, אלא אף כהנעה ישירה של אחד ממאזיניו לנצל את ביקורו של טראמפ בעיר העתיקה כדי לנסות לפגוע בו או במלוויו.

אין זו הפעם הראשונה שאחמד עודה מנצל את הבמה המרכזית שהוא מופקד עליה כדי לשאת דרשות קיצוניות ולהטיף לרצח יהודים. במאי 2016, למשל, הוא קרא למתפללים "למות למען אללה", ופנה ליושב במרומים ש"יגן על מסגד אל אקצה מפני הזוהמה של היהודים". לאחר שעודד את שומעיו להקריב את חייהם למען האל, חתם אחמד עודה את דרשתו במילים הבאות: "הו אללה, השמד את כל היהודים. הו אללה, תאפשר לנו להרוג אותם".

ביום ראשון האחרון שוב הפציע הדרשן מאל-אקצה עם דרשה קיצונית ומסיתה כשקרא למנהיגי מדינות ערב "להילחם ביהודים", אותם כינה "היצורים המתועבים ביותר מבית היוצר של אללה". אחמד עודה שוב חתם דבריו בקריאה "להשמיד" ו"ולהרוג ביהודים".

מותר להסית נגד יהודים; המכתב של המשנה לפרקליט המדינה. צילום מסך.

הדפוס הקבוע של קריאה "להשמיד ולהרוג" יהודים עולה לכאורה בקנה אחד עם ההגדרות בחוק העונשין לעבירות הסתה לאלימות או לטרור. לפי לשון החוק, אדם יואשם בעבירת הסתה אם יבצע את הפעולות הבאות: "קריאה לעשיית מעשה אלימות או דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות, תמיכה בו או הזדהות עמו – וכן יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות". דבריו של עודה נכנסים במפורש בהגדרת הסעיף, אך בפרקליטות נמנעים מלהורות אפילו על צעד ראשוני של פתיחה בחקירה בחשד להסתה.

קביעתה של המשנה לפרקליט המדינה כי דבריו החמורים של עודה "אינם מקיימים עבירה פלילית", תמוהה לנוכח מקרי עבר שבהם החליטה הפרקליטות כי דווקא יש מקום לפתוח בחקירה משטרתית:

בנובמבר 2011, למשל, הורה היועמ"ש לפתוח בחקירה נגד הרב שמואל אליהו בחשד להסתה וגזענות. ההתבטאויות שבגינן החליט היועמ"ש לפתוח בחקירה נגד הרב אליהו כללו משפטים דוגמת "יהודי לא צריך לברוח מהערבים. יהודי צריך להבריח ערבים"; ו"גירוש הערבים מהשכונות היהודיות הוא חלק מהאסטרטגיה". האמירות של הרב אליהו ראויות לגינוי, אך באף אחת מהן לא נשמעה קריאה מפורשת לפגיעה פיזית בערבים. ביולי 2012 נסגר התיק נגד הרב אליהו מחוסר ראיות.

קודם לכן, ביולי 2010, נעצרו רבנים שכתבו הסכמה ל'תורת המלך' – ספר הלכתי שעוסק בין היתר בהלכות הריגת גויים. הספר כולל תכנים קשים ומעוררי סלידה, אך כפי שציין היועמ"ש בהחלטתו לסגור את תיק החקירה, "מדובר בציטוט ובדיון במקורות הלכתיים במתכונת של 'ביאור הלכתי'", ולכן "קשה בענייננו להגיע למסקנה חד משמעית כי מטרת מפרסמו היתה להסית לגזענות דווקא".

באוקטובר 2016 החליט היועמ"ש להגיש כתבי אישום נגד משתתפי 'חתונת השנאה' – חמישה מהם קטינים, וחלקם היו בני 14 בזמן השתתפותם בחתונה. אחד הנאשמים היה זמר ששר פסוק מספר שופטים, שבו מייחל שמשון לנקמה בפלישתים. המראות מאותה חתונה מפורסמת אכן הופכים את הבטן ומעוררים קבס, אך כך גם קריאות להשמיד ולהרוג יהודים – שבגינן כאמור לא נפתחה חקירה משטרתית.

בינואר האחרון נעצר תושב ירושלים בחשד שהשמיע קריאות הסתה נגד הרמטכ"ל גדי איזנקוט במהלך הפגנת תמיכה באלאור אזריה, ובהן "גדי תיזהר, רבין מחפש חבר". האיש הביע חרטה על אמירותיו, שלדברי עורך דינו נאמרו בסערת רגשות. ייתכן שגם הדרשן בהר הבית ירצה להביע חרטה על קריאותיו לרצוח יהודים, אך לא נוכל לדעת זאת עד שהפרקליטות תורה לפתוח בחקירה נגד אחמד עודה.

"אכיפה בררנית, שרירותית ופוגעת בשוויון"

הטענות נגד אכיפה בררנית של עבירת ההסתה, באופן המפלה נגד יהודים, אינן חדשות. ב-2014 הקל בית המשפט בעונשו של איש הימין אורי ברעם שהורשע בהסתה נגד פרקליט המדינה שי ניצן. בית המשפט קיבל את טענותיו של ברעם לאחר שעורך דינו, עדי קידר, חשף את האכיפה הבררנית שנקטה הפרקליטות – לכאורה על רקע פוליטי.

ב-2008, לדוגמה, התקיימה הפגנת שמאל קיצוני, שבה קרא הזמר האנרכיסט פדריקו גומז להרוג חיילים. באירוע אחר קרא גומז לרצוח את שר הביטחון אז אהוד ברק, ו"לירות" בפוליטיקאים מהליכוד ומהעבודה. הטקסטים המחליאים כללו גם שאיפה לשחזור הטבח המחריד של ערביי חברון ביהודי העיר בשנת 1929. בפרקליטות הודיעו כי לא יוגש כתב אישום נגד גומז, לאחר שזה התנצל על דבריו ומכיוון שלא הוכח יסוד "האפשרות הממשית" של עבירת ההסתה לאלימות.

במקרה אחר, במהלך הפגנה של ארגון השמאל הקיצוני 'גוש שלום', הונף שלט שקרא "לסרס מתנחלים" עם ציור של מספריים נוטפי דם. פרקליט המדינה ניצן החליט שלא לפתוח בחקירה משום ש"ספק אם מתקיימת אפשרות ממשית לאלימות". קריאת "מוות ליהודים" בהפגנת יום האדמה ב-2009 הולידה מכתב אזהרה בלבד. בנוסף, תערוכה בבית ברל שבה הוצג אביגדור ליברמן כשטן לא הולידה אישום בשל חופש האמנות.

"כיצד קריאות המוניות למוות ליהודים, לסירוס מתנחלים ולהרג חיילים אינם יכולים להביא למעשי אלימות כלפי כל אחד מהקהלים הנ"ל?", תהתה השופטת נאוה בכור מבית משפט השלום בכפר סבא, ותקפה את שיקול הדעת של פרקליט המדינה לשעבר. "לא ברור מדוע הסתפק שי ניצן בהתנצלותו של סולן הלהקה (שקרא להרג חיילים, ג"צ). כיצד לא נפתחה חקירה פלילית נגד אנשי שמאל הקוראים לסירוס מתנחלים? מדוע נשלח רק מכתב אזהרה למפגינה הקוראת מוות ליהודים?". השופטת חתמה את דבריה ברמיזה כי האכיפה הבררנית של הפרקליטות מונעת משיקולים שאינם בהכרח משפטיים. "אני סבורה שהוצגו ראיות מספקות בדבר אכיפה בררנית כלפי הנאשם, ואין בידי לקבוע אם מניע זר או מטרה פסולה בצדה, אך היא לכל הפחות נראית שרירותית ופוגעת בשוויון", כתבה.

הפרקליטות לא הפנימה כנראה את האמירות הנחרצות של השופטת בכור, וכאמור קבעה כי גם קריאות מפורשות לרצוח יהודים אינן חמורות דיין כדי לפתוח בחקירה. בעקבות החלטת המשנה לפרקליט המדינה, פנה לפרקליטות פעיל הימין שי גליק באמצעות עו"ד מיכאל ליטווק, בבקשה לשקול מחדש את ההחלטה או לפחות לפרט בהרחבה מדוע הוחלט שלא לחקור את אחמד עודה. "ברי לכל בר דעת", כתב עו"ד ליטווק למשנה לפרקליט המדינה, "כי אדם המייחל להשמדתו של כל העם היהודי ודורש על כך בפני ההמון במקום נפיץ (הר הבית) מעודד בדבריו מעשה אלימות".

מפרקליטות המדינה נמסר: "כל מקרה נבחן לגופו ובהתאם לנסיבותיו הפרטניות. בהתאם, הסרטון שצורף לפניה בעניינו של עלי אחמד עודה נבחן לגופו, ונמצא כי הדברים אינם מקימים את הרכיבים של עבירת הסתה לאלימות או גזענות כפי שמוגדרים על פי חוק".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

16 תגובות למאמר

  1. גלעד צוויק – מדוע אתה מאמץ את השקרים של המוסלמים בנוגע למסגד "אל אקצא"?
    הרי המסגד הנקרא "אל אקצא" היה מחוץ לכפר ג'יע'ראנה, אשר נמצא כ-25ק"מ צפנוית-מזרחית למקה!!!
    כן, קראת נכון – זה בס ע ו ד י ה , לא בירושלים!!!

    ירושלים אינה מוזכרת בקוראן אפילו פעם אחת ואם איזה וואקף שקרן החליט לקרוא לבניין העות'מני המכוער שנבנה במקום בו עמד בית המקדש "אל אקצא", על שם אותו מסגד בג'יעראנה, והוואקף הקודם, קרה לבניין הדרומי יותר בהר הבית "אל אקצא", אז מחובתינו הישראלים – לחשוף את אמת ולתקוף את השקרנים – לא לשתף איתם פעולה!!!

    @מידה – סד"כ אתם מפרסמים תוכן אויכותי ומהימן, אבל לצערי, אני גם נתקל שוב ושוב באתר שלכם, באותם הכשלים שמאפיינים את ערוץ 10, -Ynet ושאר חבריהם לאג'נדה האנטי-ישראלית.
    לתשומת לבכם!

    1. וכן – הכל מתחיל בטרמינולוגיה…

      מילים אינן דבר של מה בכך.

    2. צודק. יתר על כן הם מפנים את התחת שלהם לכיוון "אל אקצא" בתפילותיהם למכה

  2. אוי איפוא קלמן ליבסקינד שפעם היה כותב כאלו כתבות והיום עסוק ב"לבקר" את נתניהו מימין על סמך תחקירי דרוקר ושו"ת??

  3. אתה תמים אם אתה מחפש הגיון אצל המשפטנים . הכל לפי תפיסת העולם שלהם . הכל מתחבא תחת הסעיף האולטמטיבי מקרה פרטני . את הכל נתן להכניס לשם . עולם המשפט זה עולם פוליטי וכל אחד משחק בקלפים לפי השקפת עולמו . מי שמצליח להכניס את השופטים שלו מקבל פסקי דין לטובתו . זה המציאות תפנים את זה . ככה זה היה וככה ישאר .
    גם ציד מכשפות עשו בבתי משפט עם קטגור סנגור ושופטים

  4. כנראה שהמטיף הזה הוא סוכן שבכ ולכן מרשים לו להסית ככה בשביל לבנות את האמינות שלו.

  5. מצטרף לקודמי. גם אנשי ימין מאמצים את טרמינולוגיית האויב, החל מהכינוי "פלשטינאים" לערביי יש"ע וכלה בשטיפת המח שהם העבירו פה, שזה לא הר הבית אלא כיפת הסלע.

  6. 10 שנים שנתניהו ראש ממשלה ועדיין נדמה כאילו המערך הוא בשלטון. כל פעם יש את הליצן התורן בימין שרוצה "להגן על מערכת המשפט" כיוון שהוא פוחד על עורו.
    עצוב.

  7. בעייני העמדה השיפוטית על דברי רב אליהו..
    לא לגטימית היא תפיסה ציונית. קלאסית של קום המדינה.
    ואינה דומה לדברי השיח המנאץ.

  8. למען האמת, זו יציאה קצת חלשה הפעם. להגיד "יהודי צריך להבריח ערבים" מרמז בבירור על פעולות ארציות שיהודים אמיתיים אמורים לבצע במו-ידיהם. אפשר לטעון שאין כאן קריאה לרצח – מקסימום להפחדה.

    הדבר שונה כאשר פונים ל"אללה" בקריאה שהוא יעשה משהו. בקשה לאללה כמוה כהבעת משאלה כללית ('הלוואי שכל הערבים יברחו'), ולכן איננה עומדת על אותו מישור.

    כמובן שהמטיף הזה הוא אנטישמי נבזי קנאי. בכך אין כל ספק. גם אין ספק שמקומו לא על דוכן מטיפים בירושלים, אלא מאחורי דוכן מלפפונים בסומליה – לכל היותר. אולם, מבחינה משפטית טהורה יש פתח לטיעון לפיו הוא לא ממש קרא לאנשים לנקוט פעולות בשטח.

    1. מדובר על הסתה לרצח עם שמתועדת מול העיניים שלנו. זה לא דיון אקדמי זה גידול וחינוך דור שמאמין שזה מוסרי ורצוי להעלים את היהודים. שאין עם זה בעיה כי הם לא בני אדם.
      זה פשע שאולי לא יקרה מחר אבל יקרה מישהו בקהל הזה בסבירות גבוהה יקום ויעשה פיגוע בין היתר בגלל הנאום הזה.

      כמו לינץ במישהו על הרצפה כל אחד נותן איזו בעיטה שלבד אולי לא היתה הורגת אבל ביחד נהרג בן אדם. אז הפרקליטות יכולה להגיד אין הוכחה שאדם מסויים גרם להריגה אבל זה לא נכון כל אדם בתוך החבורה של הלינץ גרם להריגה..

      הרוצחים מאום אל פאחם שמעו את ההסתה הזו יום יום כל החיים שלהם עד שהם יצאו ורצחו.
      מישהו הסית אותם יום יום עד שבסוף הם קמו ועשו מעשה.
      מי הסית אותם?

  9. איך האיש הזה עוד חי? מה קורה לנו ? בשביל זה הקמנו אצ המדינה? שיקראו להרג יהודים במדינהץת היהודים. איזה עלובים אנחנו

  10. הבעיה של הימין : יכולת הפגנה רצוצה. לו היה זה השמאל , היו מפגינים שבוע אחר שבוע ליד ביתו של פרקליט המדינה מר שי ניצן. אבל אולי זאת הבעיה של הימין שיש לחקור את מקורותיה, אי היכולת לנחישות הפגנתית או אי הפגת נחישות. מה אפשר לעשות, בזאת טובים אלה אשר מעבר למתרס.