בדרך לדמשק עוצרים במוסקבה: פגישת נתניהו-פוטין מרמזת על מערכה קרבה

קריאה בין השורות של המסרים שהגיעו ממוסקבה מלמדת שישראל לא תשלים עם המצב המסתמן בסוריה

לבד על הפודיום. נתניהו בסוצ'י | צילום מסך

מה לא קרה בפגישתו בשבוע שעבר של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין?

בדבריו בסוצ'י, נתניהו לא קרא לפוטין למנוע את התבססותה של איראן בסוריה. הוא ציין שוב כי לדעתו התפשטותה של איראן לסוריה מהווה סכנה "לעולם כולו", אך לא דרש מפוטין לעשות דבר כדי למנוע התפשטות זאת. לאחר הפגישות ביניהם נתניהו ופוטין לא ערכו מסיבת עיתונאים משותפת שבה דיברו על הסיכומים ההדדיים שהושגו בביקור. פוטין עצמו לא אמר דבר לגבי יחסי איראן ורוסיה או איראן וישראל. אז מה כן קרה?

הרקע לפגישה הזו הוא הסכמה שהושגה מוקדם יותר החודש בין רוסיה לארה"ב, בנוגע לשביתת נשק באזורים בסוריה הגובלים בישראל וירדן. נתניהו אמר כי ישראל מתנגדת להסכם, שאיננו מונע את התבססותה של איראן בסוריה. למחרת התחייב שר החוץ הרוסי "לקחת בחשבון" את צורכי הביטחון של ישראל. משום מה, ההתחייבות הרוסית הזו לא הוזכרה בסוצ'י, לא על ידי ישראל ולא על ידי רוסיה.

מלחמת האזרחים בסוריה דועכת. אחרוני מעוזי דאעש נכבשים, ומשטר אסד הצליח, בסיוע רוסי, להשיג עליונות במדינה. המנצחת הגדולה של המלחמה היא איראן, שמשטר אסד והחיזבאללה הם קליינטים שלה. הלחימה תימשך בכמה פינות במדינה, אך בתמונה הגדולה, הרצף הטריטוריאלי שבין איראן ובין חופי סוריה ולבנון עומד להפוך לאזור בחסות הרפובליקה האסלאמית השיעית.

מזה שנתיים פועלות איראן ורוסיה פעלו כבנות ברית. חוד החנית של כוחות אסד בסוריה היה חיזבאללה, כוח החי"ר הטוב במדינה שאומן וחומש על ידי איראן. את ניצחונותיו בשנתיים האחרונות, שהצליחו להפוך את אסד ממפסיד לכוח הדומיננטי במדינה, השיג הארגון בסיוע חיל האוויר הרוסי. כוונותיה של איראן להפוך את סוריה ולבנון לבסיסי פעולה נגד ישראל אינן זרות לפוטין, ויש להניח כי לקח אותן בחשבון כשהחליט להתערב במלחמה לצד אסד. בכל מקרה, לרוסים אין יכולת למנוע התפשטות איראנית בסוריה גם אם היו רוצים: לא ניתן לנצח חיל יבשה גדול מהאוויר.

נראה כי נתניהו לא לקח יותר מדי ברצינות את ההצהרות הרוסיות בנוגע לכוונה "לקחת בחשבון" אינטרסים ביטחוניים ישראלים, וטוב שכך. הוא לא דרש מפוטין לפרט כיצד יממש הבטחה זאת, הבטחה דיפלומטית שלרוסים כנראה לא הייתה כוונה לכבדה מלכתחילה.

הנחת היסוד של הפגישה הייתה כי קיים סיכון גבוה למערכה ישראלית-איראנית על אדמות סוריה. בתנאים אלו, נראה כי מטרת הנסיעה היתה לבקש מפוטין לא להתערב, כשם שישראל נמנעה מהתערבות באינטרסים רוסים בסוריה, תוך לקיחת סיכונים משמעותיים.

עידן השקט הסתיים

איראן משחקת משחק ארוך-טווח באזור. היא חתמה על ההסכם הגרעיני עם המעצמות, הדוחה את התחמשותה בנשק גרעיני בעשור, כדי לקבל גושפנקה בינלאומית להשגת נשק כזה מיד אחר כך. היא הגנה על אסד, תוך הקרבת מיליארדי דולרים וחייהם של אלפי שיעים לבנונים (ופה ושם גם חייהם של כמה מקציניה שלה), כדי להגיע לנקודה הנוכחית, שבה היא יכולה לבנות כוח רחב בהיקפו ובפריסתו נגד ישראל. מה הסיכויים שעתה תסכים להימנע מכך בגלל לחץ דיפלומטי שרוסיה וארה"ב יכולות להפעיל עליה? נראה שהם לא ממש קיימים.

במשך השנים הארוכות של מלחמת האזרחים הסורית ישראל נמנעה מלהתערב בה, מלבד במקרים המעטים יחסית שבהם היא החליטה להתערב מהאוויר כדי לפגוע בנשק איראני שנשלח לחיזבאללה בלבנון. מחומותינו הבצורות צפינו על הטבח בסוריה, כאילו אין לנו עניין בתוצאה. התקופה הזו נגמרה.

כפי שציין ד"ר מרדכי קידר במאמרו באתר זה בשבוע שעבר, איראן כבר פועלת כדי לשנות באופן דרסטי את מאזן הכוחות בסוריה, ואולי גם את הדמוגרפיה. היא לא תמהר לתקוף אותנו עד שתהיה מוכנה. נוח לה להעמיד בפנינו דילמה מתי להתערב. קודם היא צריכה להתבסס, להתחפר ולהתבצר, כפי שעשה חיזבאללה בלבנון. כשהכול יהיה מוכן, האסטרטגיה האיראנית תהיה לפתוח באש טילים על העורף הישראלי ולאתגר את צה"ל לבוא ולהפסיק את הירי. כבר כיום מדברים בצה"ל על הצורך לכבוש את דרום לבנון אם הלחימה תיפתח משם. ומה אם האיראנים יתחפרו בעומק השטח בסוריה, 200 ק"מ מהגבול? האם נשלח אוגדות טנקים לחפש אחריהם בעמדותיהם הבצורות בעומק שטח עוין?

אם האיראנים רציניים – ונראה שהם רציניים – לא רחוק היום שבו ניאלץ ליזום התערבות בעומק שטח סוריה. אולי היום הזה כבר כאן, ואנחנו פשוט מתמהמהים משום שאנחנו יודעים כי זו תהיה מלחמה ארוכה, קשה, יקרה ועקובה מדם – משני הצדדים. אבל כל יום שעובר משרת את האויב.

יש לשים לב למשפט הסיום של נתניהו במוסקבה: "אנחנו נדאג להגן על עצמנו בכל אמצעי נגד האיום [האיראני] ובכלל". העובדה שהדברים נאמרו מבלי שפוטין ניצב לצד נתניהו יכולה להתפרש לשני כיוונים: או אי-הסכמה מצד פוטין לפעילות ישראלית בסוריה; או – כפי שהיה בשש השנים האחרונות – הסכמה שבשתיקה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

32 תגובות למאמר

  1. אני מאוד מקווה שלא תיפתח מלחמה בחזית הצפון כי זאת תהיה מלחמה קשה אולי אפילו קשה מאוד. בעצם המלחמה הקשה ביותר מאז מלחמת יום-הכיפורים לפני כ-45 שנה. משמעותה של מלחמה כזאת, שתהיה בעצם מערכה אחת מתוך רבות במלחמת שלום-אסד שגבתה כבר קרוב ל-600 אלף הרוגים ומיליוני פצועים ועקורים, היא שישראל נשאבה לתוך הואקום הסורי.
    ולחשוב שבשעת חירום שכזאת שר-הביטחון הוא רב"ט ליברמן. נתניהו פשוט חסר אחריות למנות כזאת פיגורה לכזה תפקיד בשעה כזאת.

  2. ישראל לא תיזום שום מערכה בסוריה, כפי שלא יזמה בלבנון או בעזה, אפילו אם יהיה ירי טילים מסיבי (מעזה יש ירי 15 שנה למשל ושום דבר לא נעשה). מקסימום פעולת הכלה ללא השפעה אסטרטגית אמיתית.

  3. מאמר מצוין ומדאיג.
    לכשיפרוץ העימות הבלתי-נמנע עם איראן על אדמת סוריה:
    1. על ישראל לכבוש את הגולן הסורי ואת החרמון הסורי ולהחיל עליהם בו ביום את החוק הישראלי,
    2. לספח חלקים נרחבים ביהודה ושומרון,
    3. להחריב את האינטרסים הכלכליים העלאווים בסוריה, מדמשק ועד לטקייה, עד היסוד,
    4. למנוע שייט איראני במצרי הורמוז,
    5. לפגוע בעורף האיראני בטילי קרקע-קרקע,
    6. לממן ולחמש קבוצות אתניות בדלניות בתוך איראן כגון הכורדים בצפון והסונים בדרום,
    7. לסלול את הדרכה של האופוזיציה האיראנית הגולה אל ליבו של הקונגרס האמריקני.
    מלחמה היא דבר אכזר, לכן יש לערוך אותה באכזריות ככל שניתן על מנת לקצר אותה ככל האפשר.

    1. כולי תקווה, אבל הסיכוי שישראל תתקוף, או תתחזק את הקבוצות החותרות תחת איראן, מתוך יוזמה שלה וראייה ארוכת טווח הוא נמוך.

      לצערי ישראל הפנימה, אולי בצדק, את חולשתה המובנית במערכה הדיפלומטית אל מול המדינות המונוטאיסטיות.

      אני מקווה שהאדם המערבי יתעורר משנתו, ובמהרה, לפני שהוא יאבד את ארצו הילידית.
      האיבה שיחוש ישנו את המאזן הדיפלומטי לטובתנו, ונוכל לפעול בלא פחד מתגובה דיפלומטית מהמדינות המערביות.

      את נקודות 6 ו-7 אני מקווה מאוד שאנחנו עושים כבר זמן רב.

    2. טוב שאתה לא ראש ממשלה. אפילו את מפתחות ועד הבית לא הייתי מפקיד בידיים שלך.

    3. איראן היא זו שתכבוש את ישראל.
      ישראל חלשה מאד מאד.
      אל תיתן לצעצועים שהאמריקאים מספקים
      לנו להשלות אותך.
      מלחמה היא ממש לא " למי יש אלקטרוניקה
      יותר מתקדמת".

    4. אולי רוסיה יכולה לאכול את ישראל בלי מלח, אבל לא אלפי קילמטרים מהבית. אין לה יכולת לשוח מאות אלפי חיילים אלפי קילומטרים כמו ארצות הברית.
      אגב, מבחינת חיל אוויר, בואו נגד שיחס ההפלות במלחמות ישראל היה 1:27 לטובתה.

  4. בגין נתן את סיני
    החרדים בטלנים
    עם של חמורים
    או אטום או לסגור את המדינה

  5. לא יותר קל להשתמש בנשק גרעיני ולגמור עם הסיפור מהר יותר?

  6. זה שנתניהו אומר שישראל לא תעבור על זה בשתיקה , בדרך כלל אומר שהיא תעבור על זה בשתיקה.
    בכל מה שקשור למערכות צבאיות הוא הוכיח את עצמו כחסר עמוד שידרה.

  7. אנשים, זו השיחה שהייתה בין ביבי לפוטין (אני לא הייתי שם וגם לא הודלף כלום, אבל אם בוחנים את השטח, יש רק תרחיש אפשרי אחד ועליו התבססה השיחה):

    ביבי: פוטין ידידי משכבר הימים. עשיתי דרך ארוכה לבקש ממך דבר אחד: הרחק את אירן מסוריה.

    פוטין: ביבי, יקירי, אתה יודע שאני מכבד אותך ואת מדינתך אבל א. אין לי יכולת לעשות זאת. ב. אין לי אינטרס ללחום את מלחמותיך.

    ביבי: האינטרס הוא שלך ושל כלל העולם ואני אסביר: אם אנחנו נתקוף את אירן על אדמת סוריה, אזי גם חיזבאללה יצטרף לקלחת. סוריה, שריבונותה חוזרת אליה ובגדול, לא תסכים שכוחות ישראלים יתקפו בלי הרף בשטחה ועל כן תצטרף גם כן לקלחת. יווצר מצב שחיל האוויר הישראלי תוקף במלוא הכוח את האירנים, את חיזבאללה ואת סוריה, משמע, המורדים הסונים מקבלים את מה שלא קיבלו במשך שש שנות לחימה – חיפוי אווירי של מעצמה.
    כאן, פוטין ידידי, אתה מתחיל לסכן את מה שעמלת עליו במשך שנתיים במחיר גבוה – השרידות של אסד.

    פוטין: אנחנו כמובן לא נסכים לכך.

    ביבי: בדיוק! הדבר עלול לגרור את רוסיה לעמות ישיר מול הכוחות הישראלים בעצימות מלאה. עכשיו, אנחנו בוודאי לא רוצים בכך, אבל גם אתם לא, בעיקר מהסיבות הבאות:
    א – ישראל היא המעצמה החזקה באיזור. אמנם לא חזקה כמו רוסיה, אבל עבור רוסיה, להלחם באחד הצבאות החזקים בעולם, אלפי קילומטרים מהבית – לא עניין של מה בכך.
    ב – ישראל היא מעצמה גרעינית – אף מדינה שפויה לא מתעסקת עם מדינה גרעינית, ראה ארה"ב וצפון קוריאה.
    ג – עימות של רוסיה מול ישראל יגרור כמעט בוודאות את ארה"ב למלחמה הזו. וכאן נכנס הרמז של ביבי: "מעורבותה הגוברת של איראן בסוריה מהווה איום על ישראל, על המזרח התיכון ועל העולם כולו."

    1. איציק- ניתוח מבריק למעט הפיסקה האחרונה-
      א. ביבי ופוטין שוחחו כידידים ולא איימו זה על זה, ובוודאי שלא במלחמה. גם אם ישראל ורוסיה יילחמו באותה מלחמה, או שתילחמנה באותו צד, או שתילחמנה משני עברי המתרס מתוך תיאום ביטחוני זהיר שלמעשה ישתק הרבה מיכולת הלחימה של ישראל
      האיום המרומז במלחמה אכן היה על השולחן ביניהם אבל ברור שישראל ורוסיה אינן אויבות, ולפוטין יש יותר מדי אינטרסים גם בישראל וגם בסוריה.
      ב. ישראל היא המעצמה החזקה באיזור אבל רוסיה אוכלת אותה בלי מלח. בחלק מהתחומים, צבא רוסיה שווה בעוצמתו לצבא ארה"ב, ויש אומרים שאף עולה עליו (בתחום השריון לדוגמה).
      ג. הפצצה הגרעינית של ישראל לא ממש מרתיעה. ישראל לא תפציץ בגרעין מדינה שגובלת איתה, אלא אם כן היא רוצה להפוך את צפון הארץ למדבר שממה עם כבשים בעלות שני ראשים וצמר סגול. ישראל אולי אולי אולי תפציץ באיראן וזה כבר לא קשור ישירות לסוריה, אבל יכניס את האיזור למלחמת עולם שלישית, וישראל רוצה בזה עוד פחות מרוסיה, כי יש לה פחות סיכויים לצאת מזה בשלום.

  8. מי שעיניו בראשו צריך לפעול ברצינות ובשקט להפלת המשטר האיראני. אין לנו ובמזרח התיכון צורך בעוד מלחמה עקובה מדם, שעלולה להפוך למלחמה בין מעצמות עולמיות.
    כל עוד המשטר האיראני הוא כפי שהוא, מלחמות ימשיכו להגיע כי האידאולוגיה היא של הפיכת כל העולם למוסלמי (מהסוג הנכון, כמובן) בשלום ואם לא אז בחרב. זה לא רק נגד ישראל, ומי שטוען ש״איראן מעולם לא פתחה במלחמה״ מוזמן להמשיך לטמון את הראש בחול.
    כאשר ישוחרר העם האיראני מהמשטר האפל הזה הוא יתגלה במלוא הדרו כעם מוכשר וחכם שיכול להוות נקודת אור במזרח התיכון המדשדש.

  9. יאללה הגיעה הזמן של ישראל לבצר עמדות בגולן לחמש טנקים להקים יותר סוללות תותחנים סוללות נגד מטוסים זו הדרך היחידה שלנו לחסוך בחיי אדם אין מה לעשות שתי מקרים יכולים להיווצר מזה מלחמה או שקט שכל רגע יכול להישבר ולהכניס את מדינת ישראל למלחמה עדיף להכין עמדות עכשיו מאשר להתבכיין על זה אחרי זה חוץ מזה למגן את כל אזור הבקעה וצפונה משם וגם במיוחד את חיפה מערכות שליטה ובקרה מרחוק של מקלעים שיראו את האויב לפני שהאויב יוכל לראות אותנו, והכי חשוב להכין פיזית ומנטלית את החיילים ואת האזרחים הצפוניים

  10. לפני שנה שנתיים היה ניתן לאפשר לסונים את כיבוש דמשק על ידי הפצצה מהאוויר של שרידי הצבא הסורי המוכה באחד הכבישים שמובילים לתוך דמשק, וקצת תמיכה אווירית במורדים הסונים. לפתוח להם את הדלת ולתת להם להתגלגל לתוך הארמון. וגם היו תירוצים של נשק כימי ורצח עם והרוסים עוד לא נכנסו אול אין.

    במצבם הקשה של הסונים היה ניתן גם למנות ממשלת בובות שתזמין אותנו להתערב לטובתם ואחר כך להישאר שם להקים אזורי ביטחון לשמור על הסדר ולעזור בשיקום.

    אבל לא רצינו להיכנס כי זה לא היה העסק שלנו להתערב במלחמת האזרחים המלוכלכת שהייתה שם ולהתלכלך גם כן.

    אז עכשיו כשהסונים נוצחו ניכנס לסוריה ?
    על סמך איזה סיבה חוקית ? אם עוד לא הייתה נגדנו שום תוקפנות סורית ?
    מישהו הזמין אותנו להיכנס לשם ?
    האם לא נהיה במצב נחות מבחינת החוק הבין לאומי ? אנחנו נהיה התוקפן ? האם לא ניתן לאיראן תירוץ להזרים לסוריה את כל הצבא שלה את יחד עם כל שכירי החרב מאפגניסטן ועד סודאן?

    יש מאחורינו מעצמה שתתמוך בהרפתקה הזו ? יש מדינות אחרות באזור שיאפשרו או יממנו את זה ?
    סעודיה? תורכיה?
    מישהו מתוך סוריה יתמוך בצהל לוגיסטית כשנהיה שם ? במיוחד לאחר התקדים עם צד"ל ? יהיו לנו מוצבים בתוך סוריה? ננוע אליהם בשיירות כמו בימי לבנון ?

    יש מישהו בצד שמאל של המערכת הפוליטית שלנו שיאפשר לביבי את האופציה הצבאית הזו ? אתם רואים את גבאי, פרץ, ושלי עומדים מאחורי ביבי יותר משעתיים?

    לא ידענו להישאר בלבנון, לא רצינו לכבוש את עזה ולהישאר שם, אז עכשיו נחפש הרפתקאות בסוריה ? העם שלא הסכים להקריב שלושים איש בשנה בלבנון יסכים לצאת למלחמה חדשה ואינסופית נגד סוריה ?
    ואיך נסיים את המלחמה ? נשחרר את דמשק ואז את בגדד ואת בצרה ואז את טהרן ? או שעוד פעם נקים אזור ביטחון מדמם של 40 ק"מ ונקים שם את צבא דרום סוריה ? או שנצליח לחלץ עוד החלטת אומ חסרת משמעות כמו 1701 שתתן לנו לצאת בכבוד ?

    ומצד שני אם לא עכשיו אז מתי ? עכשיו השיעים קצת חבולים ככל שהזמן יעבור הם יתאוששו ומה שאפשרי היום יהיה בלתי אפשרי מחר.

    נראה שכל מה שנשאר לעשות זה להתבצר בגולן, ללכת ולרטון קצת במשרד של פוטין ולהעלות זיכרונות על עלילות הפרטיזנים והצבא האדום במלחמת העולם השנייה, ולקוות שהשיעים והסונים ימצאו איך להמשיך להלחם אחד בשני ויעזבו אותנו בשקט.

    1. א. ציטוט מתגובתך:
      "יש מאחורינו מעצמה שתתמוך בהרפתקה הזו ? יש מדינות אחרות באזור שיאפשרו או יממנו את זה ?
      סעודיה? תורכיה?"
      לידיעתך, לסעודיה ולירדן יש אינטרסים משותפים עם ישראל בנושא איראן. היא מנסה לערער את שתיהן, והן תתמוכנה בכל מהלך נגדה. תורכיה דווקא חולקת אינטרסים משותפים עם איראן וקטאר.

      ב "אתם רואים את גבאי, פרץ, ושלי עומדים מאחורי ביבי יותר משעתיים? "
      אתה רואה אחד מהנ"ל משיג פגישה עם פוטין?

      ג. איראן מטפחת את האינטרסים שלה בסוריה וזו בדיוק העילה של ישראל להיכנס לשם: שמירה על בטחון אזרחי מדינת ישראל. לידיעתך, זה עדיין התפקיד של המדינה כריבון.

    2. ערב הפלישה האמריקנית השניה לעיראק היה דיפלומט סעודי שאמר שמי שנכנס לעיראק ללא הזמנה, לא יוצא מעיראק בלא הזמנה.
      הדבר נכון גם לגבי סוריה. למה לנו להיכנס למיטה החולה הזו?

      ובמיוחד שיש שם כבר מישהו עם איבה לאסד.
      יש לחמש את הכורדים מתחת לשולחן. גם אם ידעו, זה סוד גלוי שעזרנו להם אפשר לעזור להם עוד בכסף, מודיעין ונשקים שאפשר למכור באשראי בתמורה לנפט עתידי למכור.
      הן במלחמתם באסד, הן במלחמתם באיראנים וגם בארדואן, הגיע הזמן שנבין שלא מדובר במדינת ברית, שלא לומר מדינת אויב.

      בנוסף לכורדים יש ערבים סונים באיראן, עיראק וסוריה ששונאים אותנו בלא מכביר אבל עכשיו הם מפסידים ונואשים. אפשר למכור מודיעין למפסיד אם המנצח הוא אויב.

  11. המלחמה לא נגמרת ומעוזי דעאש לא נכבשים.
    מספיק עם ה fake news וחזרה סיסטמטית
    על שקרים.
    כנל לגבי ה"התאוששות" של הכלכלה האמריקאית או האירופית שקיימת רק בתעמולה
    של ה"תקשורת".
    ישראל לא תלחם בלי אישור אמריקאי
    ואיראן לא תלחם ללא אישור רוסי.

  12. אני רוצה להעלות נקודה למחשבה.

    אפשר להסתכל על סבך המאבקים במזרח התיכון כמלחמה קרה שהפכה לחמה.
    קרי, שני הצדדים הנלחמים במלחמה הקרה, איראן וסעודיה, מנהלות מלחמות חמות עקיפות אחת מול השניה.

    האם ניצחון איראני הוא בהכרח לרעתנו?
    מלחמות חמות טיבת להסתיים, אי-אפשר להמשיך איתן לנצח, אבל מלחמות קרות יכולות להימשך דורות רבים.
    ניצחון איראני יסבך את המלחמה הקרה בסבך קשה ממה שהיה לפני האביב הערבי. במצבים באלו הדברים נראים יציבים על פני השטח ומידי פעם מתפרצים בלהבות לכיוונים לא צפויים. כל עוד אנחנו מבינים שהשקט הוא רק על פני המים ומנהלים בהתאם את יחסי החוץ המאוד שקטים ולא נראים מול השכנות שלנו, הרי אנחנו לא רוצים להיכנס למיטה החולה הזו.

    זו חזרה למצב בו היינו לפני כמה עשורים, כאשר התנהלה מלחמה קרה בין המלוכנים בהנהגת סעודיה ובין הרפובליקנים בהנהגת מצרים. אבל אנחנו לא במצב הכלכלי בו היינו בשנים ההם.

    יכול להיות שלשם שינוי הזמן ימשיך לשחק לטובתנו?

    1. לשאלתך הרטורית התשובה היא כמובן כן, בהחלט כן! הזמן ממשיך לשחק לטובתנו.

  13. לפעמים אני תוהה: האם התחזיות השחורות באתר הזה הן מתוך חשש או מתוך רצון במלחמה?

    סעודיה תורכיה ומצרים כבר לא מהוות כוח כנגד האיראנים? האמריקאים לא הפציצו בסוריה רק לאחרונה? הסונים בעיראק וסוריה נכחדו כליל?

  14. משום מה למרות הסכנה השיעית למדינות סוניות גדול לעין ערוך מהסכנה המיידית לישראל הן אינן עושות דבר. הכבוד הערבי חזק מכל. הן מחכות שישראל תוציא את הערמונים מהאש עבורן?

  15. כתבה מצוינת. נכון מאוד, שאם ישראל לא תיזום פעולה צבאית מלווה בכיבוש שטח והרחקת אירן, אירן תעשה את זה מאוחר יותר ואז מצבנו יהיה הרבה יותר גרוע.

    1. לא להאמין לרוסים לכלום הם מעודדי איראן ותומכי איראן-שקרנים ויש לנקוט בזהירות איתם לא להאמין להם.

  16. לא מאמין לרוסים בכלום ובפרט לפוטין-בלתי ניתן להאמין למי שנותן גיבוי מלא לאיראן נקודה הרוסים משקרים לאורך כל הדרך מהרוסים באים הצרות לישראל ועוד ימשיכו להגיע -ולממשלת ישראל אסור להיות נאיבית.

    1. כעולה שעלה האזור המדובר אני רוצה להבהיר נקודה כלשהי.

      עולה מדבריך שרוסיה הינה מדינת האויב, בה' הידיעה, המעודדת או מגבה את איראן וגרורותיה והיא בעצם מקור הצרות של העם היושב בציון.
      זה לא מדויק. אל תבין אותי לא נכון, יש שם אנטישמים למכביר אבל האינטרס הוא הקו המנחה את המדיניות של רוסיה.
      בלטקיה, מעוז תומכי אסד בסוריה, יושב אחת מנמלי המים החמים היחידים של הצי הרוסי ונקודת דריכה קבועה במזרח התיכון, איזור בעייתי אבל מרכזי. מנקודת המבט הרוסית אסד הוא נכס, נכס הנמצא בחוב כספי.
      איראן, מנקודת מבט זו, הינה נכס נוח נוסף המאפשר גישה לאוקיינוס ההודי.

      מבחינת היחסים הבינלאומיים רוסיה נמצאת באותו המקום כבר הרבה מאוד זמן והאינטרסים שלה כמאט ולא השתנו. זה הופך אותם לשחקן יציב, וצפוי.
      מערכת הבריתות באיזור זהו שחקן אנטי-ישראלי, אבל בניגוד לשכנים שלנו זהו שחקן קר ולוגי שלא מונע משנאה או מרגש.
      כאשר ישנה התאמה בין האינטרסים של רוסיה ישראל יש מקום לשיתוף פעולה מוגבת כל עוד הדבר לא יפגע באינטרסים אחרים שיש לנו. בתחומים מגודרים ובזמן נתון אפשר לקבל את המילה של רוסיה כדבר אמת, הם לא תמיד משקרים.

      אם כי במצב הקיים אתה צודק בדבריך שרוסיה איננה שחקן ידידותי.

      נאמר שמצפון תפתח הרעה ורוסיה נמצאת מצפון ישראל, אבל מוסקווה נמצאת מצפון לירושלים בסטיה מערבה.
      בקו ישר צפון מירושלים, בלא סטיה מזרחה או מערבה, נמצאת אנקרה.

  17. עכשיו ברור מדוע נתניהו רצה צולות נוספות. זהו איום ישיר על אירן ורצוי כמה שיותר, גם אם יקר מאוד. במקרה הזה, כמו במלחמת עזה האחרונה הוא ראה את אי התוחלת שהכיבוש עזה (שעכשיו חוזרת למצריים, עם פתיחת מעבר רפיח), כך גם עכשיו כמה צעדים קדימה אפשר לראות בבירור את הצורך בהגברת האיום וההרתעה מול אירן – "תירו עלינו, דרך פרוקסי – נירה עליכם בכינון ישיר מצוללות".

    אבל כמובן שאסור להגיד על נתניהו שום דבר טוב ורחק ראות.