התרגיל של האקטיביסטים: לישראל דווקא יש מסורת דמוקרטית מפוארת

העדרה של מסורת דמוקרטית בישראל הצעירה הוא אחת ההצדקות לאימפריאליזם השיפוטי. סקירה היסטורית מגלה שאין לנו במה להתבייש

מסורת דמוקרטית מפוארת | פלאש90

הפרופסור שלמה אבינרי, אחד המאורות הגדולים של הדור, העלה על נס במאמר בהארץ בשבוע שעבר את ההחלטות והתשתית הדמוקרטית שהונחה להקמת המדינה לפני 120 שנה בקונגרס הציוני הראשון בבאזל:

זה מה שאיפשר את המעבר מיישוב למדינה באורח קל יחסית. בתש"ח לא היה צורך להמציא מחדש את הגלגל הדמוקרטי – כל מה שנדרש היה להמשיך לקיים ולפתח במסגרת ממלכתית את מה שהתגבש ב-50 שנות פעילותה של ההסתדרות הציונית

במקום אחר במאמר הוא מציין את המוסדות הקהילתיים המקומיים והאזוריים שהשכילו היהודים הקים ולקיים לאורך הדורות. מוסדות אלו, ככלל, היו ייצוגיים ונתקיימו בהם הכרעות דמוקרטיות על בסיס של רוב ומיעוט. פרופסור אבינרי כתב דברים דומים גם בעבר ואני רואה חשיבות גדולה בהעלאת היסוד הדמוקרטי המובהק בתולדות היהודים בגולה ובעיקר בתנועה הציונית. טרם זכו היהודים בריבונות, בשעה שחיו כמיעוט מפוזר בקרב העמים, הם התקיימו כמיעוט לא אלים, שומר חק השומר על מורשתו במשך דורות.

מאז ה"מהפכה החוקתית" שפקדה אותנו בשנות התשעים, אנו מרבים לשמוע מפי הנשיא ברק וחבורת תומכיו כי לישראל "אין מסורת דמוקרטית", לפחות בהשוואה לדמוקרטיות נאורות אחרות. חשך דמוקרטי מדומיין זה מסביר ומתרץ את הצורך בבית משפט עליון אקטיביסטי, הנוטל לעצמו סמכויות מהרשויות האחרות. בית המשפט מהווה "מייסד ושומר הסף" של הדמוקרטיה בארץ, מגן זכויות המיעוט ואף מעניק חוקה למדינה על דרך של פסיקה – כמאמר נשיא בית המשפט העליון משה לנדוי ז"ל.

תזות אלו של העברת ההכרעות הערכיות והאידיאולוגית לבית המשפט העליון הינן, מן הסתם, תולדה של המשבר הקואליציוני החמור בשנת 1990 – "התרגיל המסריח" בלשונו של יצחק רבין המנוח. במשך כשלושה חודשים לא היה ניתן להקים ממשלה בישראל והמדינה היתה בכאוס פוליטי עקב השיתוק בין ימין ושמאל. התברר אז שהקמת הממשלה תלויה ברצונו של מנהג חרדי ישיש, הרב שך ז"ל, שהדהים את האליטות בארץ ב"נאום השפנים" המפורסם שלו.

התלות בחרדים, האשכנזים והספרדים, בעת הקמת ממשלה כלשהי גרמה לתחושת שבר רצינית ביותר. הפגנות, שביתות רעב והלך רוח קודר היו נחלת חלקים מהציבור. הממסד התקשורתי עיגן את המסר לפיו המערכת הפוליטית רקובה וחסרת תקווה, ורק מערכת המשפט יכולה להציל את מדינת ישראל מידי עצמה.

כשנתיים לאחר מכן הוליד המשבר הזה את חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, במחטף בכנסת. נוסחה אמורפית כללית וסתמית עברה כמעט מבלי שאיש בציבור שם לב, ואז פורשה על ידי בית המשפט העליון כמעין חוקה. בית המשפט נטל לעצמו את הסמכות לבטל חוקים ולהיות מחוקק על. הנשיא ברק אף הודה בהתרחשות המהפיכה חוקתית מבלי שאיש שם לב לכך. "אנחנו נקבע את דמות המדינה וערכיה" אמר השופט העליון דאז יצחק זמיר. אמירה זו ייצגה באופן מלא את הלך הרוח מאז "התרגיל המסריח" לפיו הדמוקרטיה הישראלית שברירית, רעועה וחסרת מסורת דמוקרטית; נתונה במתקפה מצד קבוצות אנטי דמוקרטיות כגון החרדים ואחרים. רק בית המשפט העליון יכול לשמור על הדמוקרטיה ולהגן על ישראל כמדינה נאורה בהתאם לערכי "הציבור הנאור".

דבריו של שלמה אבינרי מתנגשים חזיתית עם הלך הרוח הזה: מתברר שלא בית המשפט העליון ייסד את הדמוקרטיה בישראל, אלא המסורת בגולה ובתנועה הציונית כפי שבאה לידי ביטוי בעקרונות מגילת העצמאות.

חוקות הגויים

המתקפה מצד בית המשפט על המסורת הדמוקטית בישראל מעוררת שאלה חשובה נוספת: מול מסורתן הדמוקרטית של אילו מדינות נאורות עלינו להצטנע ולהתבטל?

האם זו המסורת הדמוקרטית של אמריקה הגדולה, שיצאה למלחמת אזרחים עקובה מדם בשל שאלה חוקתית? במלחמה נהרגו למעלה מ-600 אלף, איש מתוך אומה של 28 מליון נפש דאז (כולל 4 מליון עבדים). בעקבות אותה מלחמה הושגה פשרה היסטורית: מדינות הדרום יחזרו לאיחוד, ובתמורה יזכו להמשיך ולהתעלל באזרחיהן השחורים ללא הפרעה במשך מאה שנים. הפשרה הזו רודפת את הדמוקרטיה האמריקנית עד עצם היום הזה, כפי שמתגלה נוכח המתקפה ההזויה על האנדרטאות המנציחות את צבא הדרום.

ומה באשר לאנגליה? האם עלינו להכיר בנחיתותנו אל מול הדמוקרטיה הוותיקה בעולם? על נאורותה של האימפריה הבריטית יעידו בוודאי אזרחיה האיריים של בריטניה, אשר נטבחו בסיטונות כשניסו למרוד בכתר ב-1918. יעידו בוודאי גם  379 הנרצחים בטבח אמריסטאר, שבו כתש הצבא האימפריאלי חוגגים בפארק עירוני ללא סיבה.

אולי צרפת, מולדת זכויות האדם, תשמש לנו מגדלור? שם ממשלת וישי הפעילה את כל הממסד הצרפתי עתיר המסורת הדמוקרטית לרדיפת היהודים והעמסתם על הרכבות. או שמא תהיה זו הולנד הסובלנית והליברלית אשר ריכזה והעמיסה את הרוב הגדול של אזרחיה היהודים? ההולנדים, יש לזכור, עשו הכל בעצמם, ללא כל מעורבות גרמנית מלבד מתן הנחיות.

לדמוקרטיה הישראלית, כך מתברר, אין מה להתבייש. על אף התנאים הקשים בהם היא מתפקדת, ועל אף בעיות רבות שאכן ישנן במערכת הפוליטית, יש בישראל מסורת דמוקרטית מפוארת. הדמוקרטיה הישראלית היא שורשית ומושרשת באופן שאינו ניתן לערעור. הדמוקרטיה הישראלית מתפקדת היטב. אין כל יסוד לדברי הבלע והנהי הנשמעים מצד פוליטי כזה או אחר לעתים. שיעור ההצבעה בבחירות בישראל הוא גבוה ביחס לכל מדינה מערבית אחרת, והוא מוכיח פעם אחר פעם את חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית. הציבור הישראלי מעורב, איכפתי ומשתתף באופן פעיל ומרצונו החופשי. הוא מוקיר, מכיר ומעריך את ערכי הדמוקרטיה וסגולותיה, ואין כל צורך לחנכו מחדש.

הכותב הינו עורך-דין.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

4 תגובות למאמר

  1. איזה שטויות. ברור שצריך לחנך את הציבור. מרבית הישראלים לא מצביעים לרשימה המשותפת, לא ל'מרץ' ואפילו לא ל'מחנה הציוני' – וזה הדבר היחיד שבאמת מהותי לערכי הדמוקרטיה. מכאן שלא רק ראוי, אלא ממש חיוני לחנך את אזרחי ישראל מחדש. ורצוי שזה יתבצע במחנות לחינוך מחדש, בסגנון הסובייטי הישן והטוב. מי שלא מאמין, שישאל את קים ג'ונג און, אצלו זה עובד פשוט נהדר. והחשוב מכל הוא שאין ספק שרבים וטובים בממסד המשפטי הנכבד שלנו, היו גם הם מגלים אהדה רבה כלפי פעולות פרוגרסיביות ונאורות כאלו.

  2. JUDEA CAPTA

    על המקרה הלא יאומן בו נחטפה מדינה שלמה,מדינת ישראל.

    מאת ד"ר גיא בכור,עו"ד

    דבר כזה ספק אם היה בתולדות העמים: בשנות התשעים נחטפה מדינה שלמה,מדינה מוכרת,החברה באו"ם,על תושביה! היתה זו חטיפה מפתיעה,דרמטית,כאשר החוטפים פרצו לכיוונה משני כיוונים בלתי צפויים:הכיוון הפוליטי והכיוון המשפטי.והמדינה החבוטה הזו היא כמובן מדינת ישראל.

    קבוצה ראשונה: היא ביצעה JUDEA CAPTA חטיפה פוליטית מסוכנת, בלי סמכות ובלי שום התרעה מראש.הקבוצה הזו הכניסה לתוך המדינה שנחטפה מנהיג של כנופיה אלימה ומסוכנת,יחד עם צבא שלם,שכבר גורש מכל המזרח התיכון,ואיפשרה לו להתבסס,ולתפוס חזקה בתוך המדינה הנחטפת! התוצאות היו כמובן נוראיות,ונסתיימו במותם של למעלה מאלף מבני אותה מדינה מוכה.אני עדיין זוכר את הכותרת הדרמטית בעיתון "הארץ" על הסכם אוסלו,שכבר נחתם בראשי תיבות,מבלי שאיש במדינת ישראל ידע או שמע על כך.איפול מוחלט,בעיניינים הקיומיים ביותר! החבורה המבצעת העמידה מדינה שלמה בפני עובדה מוגמרת,ומי יתנגד לספינים של שלום? אם על מחדלים צבאיים שהביאו למות עשרות אזרחים מקימים ועדות חקירה,מדוע סיפור אוסלו,שתרם למות מעל אלף ישראלים ,לא נחקר מעולם?

    הקבוצה השניה ביצעה חטיפה משפטית,שוב,בלי שאיש יידע או ייערך,ללא שום דיון ציבורי,וכמובן בלי סמכות.היא כינתה זאת "המהפכה החוקתית",כאשר בית המשפט העליון נטל בעצמו(!) עבור עצמו סמכות למחוק ולבטל את חוקי הריבון הנבחר.איש לא התכוון לאפשר זאת לבית המשפט העליון,ואיש גם לא נערך לכך.בית המשפט העליון בפסק דין שנשא שם של בנק,פשוט שאב לעצמו את הסמכות.כך השתלט בית המשפט העליון לא רק על קבלת החוקים,אלא על עצם תהליך קבלת ההחלטות במדינה האומללה. הוא,בהעדר מי שיפקח עליו,הפך למי שנמצא מעל כולם,תוך שהוא מבטל את כולם.כך הפך בית המשפט העליון לצבא,למשטרה,למשרטט הגבולות,לממגן ערי ספר,לכנסת,לממשלה,וכן,גם לבית משפט. גם החטיפה הזו נגמרה באסון.בית המשפט העליון,שזכה קודם לכן באהדת נתיני המדינה החטופה,איבד עכשיו את אמונם.הם חשו היטב שהוא מעל באמון זה.

    מי שניצלו את מעשי החטיפות הללו,ואת היחלשותה של המדינה העירומה,היו כמובן אויביה הרבים,שניצלו את קשירתה המפתיעה באזיקים.הם החלו להציק לה כשידיה קשורות : מבחוץ-בטרור הולך וגובר;ומבפנים בעתירות משפטיות שנועדו להחליש את המרכיב היהודי שלה,הציוני,את עצם קיומה.מבחוץ הם דרשו חלקים מבשרה,עד שתיוותר בלא הגנה,ומבפנים חלקים מבשרה,בעוד ועוד זכויות קולקטיביות ערביות,עד שתיוותר בלא כל הגנה.החטיפה הראשונה נענתה לראשונים,השניה לאחרים.ככל שהחטופה האומללה נחלשה,כך גבר בטחונם של שונאיה הרבים.

    בסוף שנות התשעים,בשיא החטיפה,אני,שתמיד יש לי תוכנית להציע,כמעט והרמתי ידיים.ריחמתי על הבריה המסכנה,כאבה היה כאבי,חשתי אותו.המדינה החטופה היתה עקודה בידיה וברגליה,עירומה,מוכה ומושפלת,מירמס לאונס ולבעיטות של אויביה.אללי,אין הרבה מה לעשות,כאשר הידיים והרגליים קשורות,והגוף כואב מפיגועים ומעתירות.

    ואז קרה הלא יאומן.האויבים היו בטוחים שהיא כבר גמורה,והתנפלו עליה מכל הכיוונים,כדי לחסלה סופית.אלא שהיא במאמץ שלא יאומן,בעוצמת נפילים של אלפיים שנות השפלה והשמדה,שואה,עליבות ושוליות,זינקה זינוק אדיר,והתגברה על מבקשי רעתה.

    היא השתחררה מן הכבלים והאזיקים,סגרה את הדלת בפני השודדים בחוץ,ייצבה את עצמה,וחזרה אל החיים.האודם חזר ללחייה,והיא שבה לחייך.אומה עתיקה-חדשה,אלט-נוילנד,כמו נולדה שוב מחדש.

    בתמונה : JUDEA CAPTA – יהודה המובסת – על מטבע רומאי.

    ברגע האחרון השתחררנו מן החטיפה הפוליטית,למרות שאיש מעולם לא הסביר כיצד קרה המחדל המדהים,שחבורת ערפאת,שגורשה מירדן ומלבנון,לאחר שחטפה את שתי המדינות האלה,הוכנסה לכאן,כדי לחטוף גם אותנו.

    אך עדיין לא השתחררנו מן החטיפה המשפטית,שבה בית המשפט העליון,לקח את המונח "יהודית ודמוקרטית" ודרכו המציא את עצמו,ופירש אותו כך שלא היו בו לא יהדות ולא דמוקרטיה.הוא כמעט והתעלם מן האופי הלאומי היהודי של ישראל,ונתן דגש רק לאופי הדמוקרטי,שבו אין שום עדיפות ללאומיות היהודית.וכאמור זו היתה חטיפה חד-צדדית,ללא שום סמכות,ששום דמוקרטיה לא היתה בה,ושום דמוקרטיה לא היתה מסכימה לה.

    אכן, בארצות הברית יש ביקורת שיפוטית,אך במסגרת ריסונים וביקורת גם על בית המשפט עצמו,ובארצות הברית בית המשפט העליון נבחר באופן פוליטי,בהליכים פומביים,שהציבור כולו מעורב בהם.יש בו שמרנים ויש בו ליברלים,והכי חשוב יש בו שיווי משקל פנימי.כאן הבג"ץ נבחר בחשאי,ללא שום דיון ציבורי,הוא אינו מאוזן מבחינת האג'נדה שלו,וכאשר הוא מעל החוק.

    שום אדם ושום מוסד לא צריך להיות מעל החוק במדינה שמאמינה באמת ב"שלטון החוק".

    -יהודה נפלה פעמיים,בידי בבל ובידי רומי.היא לא תיפול בשלישית.לא נהיה שוב עבדים של אף אחד-

    על מרבית חברי הכנסת להבין שזו הזדמנות דחופה,להשיב את השלטון לעם,לאחר שזה נלקח ממנו שלא בהסכמתו,ובלא ידיעתו.חשוב להתגבר על מחלוקות פוליטיות קטנות של הרגע,כדי להסיר את הכבלים מעל ידי הדמוקרטיה שלנו.

    יש גם ליטול מבג"ץ את הסמכות להתערב בנושאים פוליטיים מובהקים,כמו שאלת ערביי ישראל.אין זה עיניינו ואין זו סמכותו.זו שאלה פוליטית שרק גורמים פוליטיים יכריעו אותה.בוודאי שאין זה מתפקידו של בית המשפט העליון לתת להם זכויות קולקטיביות פוליטיות,שכן הוא אינו יכול לתת מה שאינו בסמכותו.כך זה נהוג במדינה דמוקרטית.

    1.את המונח "יהודית ודמוקרטית" יש לשוב ולפרש בדרך הדמוקרטית והנורמלית:מדינה שיש בה עדיפות ללאום היהודי,שכן היא מדינת לאום.ברור שללאום היהודי יש בה עדיפות,כמו שבמדינה פלסטינית תהיה ללאום הפלסטיני-ערבי עדיפות.את המילה דמוקרטית יש לפרש בהחזרת השליטה לידי העם,דרך הריבון החוקי שלו,הפרלמנט,כפי שהדבר נעשה בכל מדינה מתוקנת בעולם.

    2.במקום לדבר על חלוקה מלאכותית ישראלית פלסטינית,יש לדבר מעכשיו על חלוקה יהודית ערבית.הרי לא ייתכן שלפלסטינים תהיה מדינה נקייה מיהודים,שטח ולאום,וליהודים שום דבר.אם לא תהיה לאומיות יהודית מוכרת ונצחית בשטח מדינת ישראל,אין שום סיבה שתהיה לאומיות פלסטינית מוכרת.

    3.ערביי ישראל חייבים להיות בתוך כל הסדר פלסטיני,שכן מנהיגיהם קשרו אותם לעניין הפלסטיני.אי אפשר לטעון שהם פלסטינים,ולא להיות חלק מן ההסדר הפלסטיני. כיצד? כל מאווייהם הלאומיים יבואו לידי ביטוי במדינה הפלסטינית שתקום,אם תקום.האם הערבים הישראליים סבורים שהרוב היהודי עד כדי כך נאיבי,שיתן יד למדינת לאום פלסטינית,והוא עצמו יקבל מדינה דו-לאומית או מדינה שאינה מדינת לאום יהודית?

    4.במדינה היהודית יהיו למיעוט הערבי 100% זכויות אישיות ו-0% זכויות לאומיות,בדיוק כפי שבמדינה הפלסטינית יהיה למיעוט היהודי,שיבחר להישאר בה, 100% זכויות אישיות ו-0% זכויות לאומיות.זהו השיוויון,זוהי ההכרה ההדדית האמיתית,זהו תום הלב,וזהו הצדק ההיסטורי לשני הצדדים.בלי פתרון כזה,אין לדבר על שום הסדר מדיני.

    נדיר הוא לראות אומה שנחטפת,מוכה,אך גם מצליחה להשתחרר מכבליה בכוחות עצמה,כנגד כל הסיכויים.זה אומר שיש לה כוח חיות אדיר.זו אופטימיות נפלאה.

    חזרנו לשלוט על גורלנו הבטחוני ואנו בדרך לחזור ולהיות דמוקרטיים מחדש.אבוי לנו אם החטיפה הפוליטית היתה חוברת לחטיפה המשפטית,שכן זה היה הופך לסופה של המדינה האומללה.

    אשרנו,ניצלנו,אך המערכה עדיין לא נשלמה.

    http://www.gplanet.co.il/prodetailsamewin.asp?pro_id=624

  3. דמוקרטית" זה עלה התאנה המכסה את חיסולה המזורז של מדינת היהודים הגיב:

    חוגי בית המשפט העליון, אשר טבעו את המטבע המסולף מעקרו שהטביע את מדינת ישראל: "מדינה יהודית ודמוקרטית" סילפו את מהות מדינת ישראל מעיקרה וזאת כאשר השתילו את המילה 'דמוקרטית' כבת זוגה ההומו-לסבית של 'היהודית' וגרמו לגילוי עריות קולקטיבי. בכך העידו על עצמם בעצם התנהלותם ופיסקיהם המתמשכים כי אין כוונתם לא ליהודית ולא לדמוקרטית.

    כאשר קמו המכונים האקדמיים באקדמיה הניאו-סובייטית הכל ידעו כי המילה 'דמוקרטית' משקלה ומשמעותה היא כמו ב'דמוקרטיה עממית' הלא היא ברית המועצות לשעבר.

    שימוש ביהדות והגדרתה כקונסטרוקציה הגבוהה ביותר של אפשרויות ההפשטה למערכת של הומניזם מזויף כתפיסת היהדות של אהרון ברק ושכפוליו בכל האליטות המדומות מרבה שפיכות דמים, היא הקונספציה שתרמה להתנהלות מנהיגויות שתפסו עצמן כהומניסטיות במהלך כל שנות קיומה של הציונות ואשר הביאו עלינו את אחמדיניג'אד גולדסטון וארדואן כמו את מלחמת יום כיפור.