התיאטרון חשוד בהסתה לטרור, אך ימשיך לקבל מאות אלפי שקלים מהמדינה

האוצר החל בהליך תקדימי נגד תיאטרון יפו שקיים אירועי תמיכה בטרור, אך החוק מאפשר רק עונש קל בהליך מסובך. הפתרון בידיים של רגב

זה לא צפוי לכאוב. תיאטרון יפו | פלאש90

מנהלי תיאטרון יפו זומנו אתמול (רביעי) לשימוע לפני שלילת תקצוב בעקבות חשד להסתה לטרור. השימוע התקדימי ייערך בפני צוות משותף של משרדי האוצר והתרבות, והפחתת התקציב בפועל תוכל להתבצע בכפוף לאישורו של שר האוצר משה כחלון. בשנה החולפת עמד סכום התמיכה של משרד התרבות בתיאטרון על כ-900 אלף שקלים, אולם על פי החוק שמכוחו מתבצע המהלך תוכל המדינה לקנוס את התיאטרון לכל היותר בכמה עשרות אלפי שקלים בלבד .

השימוע למנהלי התיאטרון יתקיים בעקבות שני אירועים שאירח התיאטרון לאחרונה ושיש בהם הפרה לכאורה של 'חוק הנכבה', המאפשר לשר האוצר לשלול תקציב ציבורי מגוף שהסית לטרור. האירוע הראשון הוא ערב תמיכה שנערך בשבוע שעבר למשוררת הערבית-ישראלית דארין טאטור, הנאשמת בהסתה לאלימות ובתמיכה בארגון טרור. לפי כתב האישום, טאטור הביעה תמיכה בג'יהאד האסלאמי, וקראה ל"המשך האינתיפאדה" לא רק בשטחי יו"ש אלא ב"כל פלסטין… ועלינו להתחיל בקו הירוק". האירוע שאירח התיאטרון לכבודה של טאטור נקרא "אני השאהיד הבא", מתוך מילות אחד משיריה. במהלך האירוע הוצג סרטון המשבח מחבלים, ולאורכו שזורים קטעי וידאו של פלסטינים המשליכים אבנים ובקבוקי תבערה לעבר חיילים, ומוגדרים כגיבורים. המילים שהושמעו בסרטון לקוחות משירה של טאטור ומסיתות לכאורה לאלימות נגד חיילים ומתנחלים: "היאבק בגזילת המתנחל ולך בשיירת השהידים… התקומם עמי, התקומם נגדם".

אירוע נוסף שבגינו זומנו ראשי תיאטרון יפו לשימוע נקרא "מחברות הכלא", והוא כלל הקראת מכתבים של מחבלים פלסטינים הכלואים בישראל. באירוע, שהתקיים לפני שלושה חודשים, נכח ח"כ לשעבר באסל גטאס, המרצה כעת עונש מאסר של שנתיים בגין העברת מכשירים סלולריים לאסירים ביטחוניים. דוברת נוספת באירוע היתה סנאא סלאמה, הנשואה למחבל וליד דאקה שהיה מעורב בחטיפתו ורציחתו של החייל משה תמם ז"ל ב-1984. בערב הופיע גם הראפר תאמר נאפר, שבשירו "מי הטרוריסט?" השווה את ישראל לגרמניה הנאצית והעניק לגיטימציה לביצוע פיגועים: "דמוקרטיה? האמת שזה יותר כמו הנאצים / מרוב הפעמים שאנסתם את הנפש הערבית, הנפש נכנסה להריון וילדה ילד ששמו פיגוע", שר נאפר. לדברי היועמ"ש של משרד האוצר, אבי מסינג, עולה כי "לכל הפחות אחד המכתבים" שהוקראו באירוע "כולל אמירות אשר עשויות לעלות, לכאורה, כדי הסתה לאלימות ולטרור ותמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור כנגד מדינת ישראל".

היכן לדעתך הסרטון הזה הוקרן?באירוע של חמאס בעזה?של דעאש בסוריה? של חיזבאללה בביירות?צפו ושתפו…

Posted by ‎Miri Regev מירי רגב‎ on Saturday, 2 September 2017

כרוניקה של הסתה

במאי האחרון קראנו ב'מידה' לשרת התרבות מירי רגב לפעול לשלילה מידית של התקצוב הממשלתי לתיאטרון, בעקבות אירוח האירוע 'מחברות מהכלא'. בתגובה לפנייתנו אמרה רגב  כי מוסדות מסוגם של תיאטרון יפו "אינם יכולים להיתמך מתקציבה של מדינה מתוקנת", והוסיפה כי "אין לי כוונה שהמצב הנוכחי יישאר על כנו". בימים האחרונים פנתה רגב ליועץ המשפטי לממשלה ולשר האוצר בדרישה לעצור את תקצוב התיאטרון. כעת, לראשונה בתולדות המדינה, השתמש שר האוצר בסמכותו כדי לפעול לשלילת תקציב מהתיאטרון. "לא נאפשר לאף אחד משום תחום להסית לטרור או לפגוע במדינת ישראל", אומר כחלון, "נפעיל את כל הסמכויות הניתנות לנו במסגרת החוק".

הסמכות שניתנה לכחלון לשלול את תקציב התיאטרון שאובה מחוק יסודות התקציב, הקובע מנגנון של הפחתת תמיכה או תקצוב מגוף שיעבור על אחד הסעיפים הבאים: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות, לאלימות ולטרור, תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל, ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל; מעשה של השחתה או ביזוי פיזי הפוגע בכבוד דגל המדינה או סמל המדינה.

מנכ"ל תיאטרון יפו, יגאל עזרתי, מכחיש כי הגוף שבראשו הוא עומד הסית לטרור. "נוכיח שאין באירועים קריאה לטרור, למרד או לאלימות. אנחנו שומרי חוק ונמשיך לפעול כחוק", אמר עזרתי ל'הארץ'. יצוין כי עזרתי הוא ממקימי תנועת השמאל הקיצוני 'יש גבול', הקוראת לסרבנות על רקע אידאולוגי ושאנשיה פעלו בעבר להעמיד לדין בלונדון את הרמטכ"לים בוגי יעלון ודן חלוץ בטענה כי הם פושעי מלחמה. עזרתי עצמו נכלא בעבר פעמיים בכלא צבאי בשל סירובו לשרת במילואים במהלך האינתיפאדה הראשונה.

חוק מיותר, ללא שיניים

חוק הנכבה, שמכוחו מתבצע המהלך הנוכחי, עורר סערה גדולה כשנחקק, אולם הייתה זו מהומה על לא מאומה. את החוק קידם בכנסת ה-18 ח"כ אלכס מילר, בעקבות אירוע שהתקיים באוניברסיטה העברית וציין את יום העצמאות כיום הנכבה. הנוסח המקורי של החוק הסמיך את שר האוצר להפסיק לתקצב מוסד שנתמך על ידי המדינה וביצע פעולות שיש בהן תמיכה בטרור, ציון הנכבה וכדומה. אולם משרד המשפטים והלשכה המשפטית בכנסת הצליחו לטרפד את מטרות החוק: במקום לשלול כליל את התקציב מארגון שכזה, לאחר התערבות המשפטנים כל מה שמוסמך שר האוצר לעשות הוא לקנוס את הגוף המפר בסכום שעלתה לו ההפרה, או עד פי שלושה מזה. אם ניישם את הסעיף על אירוע בתיאטרון יפו, לדוגמה, משרד האוצר יבדוק כמה כסף הוציא התיאטרון על האירוע, ויטיל קנס עד פי שלושה מגובה הסכום. בהערכה זהירה, הקנס לא יכול לעבור את הרף של 30 אלף שקלים, וזה עבור גוף שכאמור נתמך בכמעט מיליון ש"ח.

אולם המשפטנים לא הסתפקו בכך, והוסיפו עוד מכשול משמעותי בדרך לביצוע החוק: הסמכות ליישם את החוק נתונה למעשה לא לשר האוצר, כי אם ליועץ המשפטי של משרד האוצר – הכפוף ליועץ המשפטי לממשלה. יישום הסעיף כרוך בהקמתה של ועדת בדיקה בין-משרדית, שתפקידה להעריך האם אכן בוצעה הפרה, ואם כן – לבדוק כמה עלתה ההפרה. בנוסף, הסעיף דורש לא פחות משני שימועים לגוף המפר. בחשבון פשוט, כדי לשלול 30 אלף שקלים תידרש המדינה להפעיל תהליך ביורוקרטי שעלותו יכולה בקלות להגיע ל-100 אלף שקלים. וכל זה, עוד לפני שהתייחסנו לבג"ץ שצפוי התיאטרון להגיש, בסיוע ארגונים נתמכי מדינות זרות: גם ההליך המשפטי צפוי לעלות למדינה סכומים לא מבוטלים, והליך שכזה צפוי להתרחש עם כל ניסיון ליישם את החוק.

גם אם יימצא שר אוצר נחוש מספיק כדי ליישם את ההליך, מגבלת הקנס עושה צחוק מהחוק ומהכנסת שחוקקה אותו: החוק איננו מסמיך את משרד האוצר לקנוס סכומים משמעותיים. לכן יישום החוק הופך לעניין עקרוני, אידאולוגי בלבד, ללא השלכות כואבות ממשיות על הגוף המפר.

הפיתרון אצלה. רגב | פלאש90

ואולם, עומק הבור שטמנו המשפטנים לנבחרי הציבור מתברר כאשר מגלים שהחוק כולו מיותר, ואת מה שביקשו הח"כים לקדם באמצעותו מוסמכים השרים לבצע גם בלעדיו, ממקור חוקי אחר: כל התמיכות שהמדינה מעבירה מתבצעות על פי מסמך ארוך ומפורט שנקרא "נוהל התמיכות של משרד האוצר". בנוהל הזה נקבע, בין השאר, כי כספי התמיכה לא ישמשו לעבירות על החוק; ואסור להשתמש בכספי התמיכה למטרות אחרות מהמטרה שלשמה ניתנו. עוד נקבע בנוהל שגוף שהפר את ההוראות הקבועות בו, צפוי לשלילת המשך התקציב באותה שנה ובשנים שאחריה. מי שמוסמך לקבל את ההחלטה על פי הנוהל היא ועדה שרוב נציגיה מתמנים על ידי השר במשרד התומך – מירי רגב במקרה של תיאטרון יפו.

הסתה לטרור היא עבירה על החוק. ציון הנכבה – העילה לחקיקתו של חוק הנכבה – הוא מעשה שאפשר לומר בוודאות שאף תמיכה לא ניתנה כדי לבצעו. לכן לשרים התומכים יש סמכות לשלול תקציב מגופים שביצעו את הדברים הללו, מבלי להפעיל את המנגנון המסובך הכולל את היועץ המשפטי של משרד האוצר, הוועדה הבין-משרדית ושני השימועים. חקיקת חוק הנכבה, אם כן, הזיקה יותר מאשר הועילה: אם שר יבקש להפעיל כעת את סמכותו מכוח נוהל התמיכות, הוא צפוי להתמודד עם פסיקת בג"ץ שתפנה אותו לחוק הנכבה במנגנון המחייב, והמנגנון הזה, כאמור, אינו יעיל.

ובכל זאת, פרשת תיאטרון יפו היא פרשה שכדאי עבורה להכניס את המנגנון למבחן. רגב תרוויח נקודות אצל בוחריה אם לא תמתין למסקנות הוועדה אלא פשוט תפעיל את סמכותה לפי נוהל משרד האוצר, ותודיע לפחות על הקפאת התקציב כולו עד להחלטת הוועדה. החלטה כזו צפויה להיכשל בבג"ץ, אולם פסק דין שיציב את בג"ץ לצד מסיתים תומכי טרור עשוי לדחוף את הכנסת לתיקון חוק יסודות התקציב, ולכינון מנגנון סביר יותר שיאפשר לשרים לשלול תקציב מגופים תומכי טרור.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

4 תגובות למאמר

  1. התקציב זה התגובה המשנית. פשוט צריך להכניס את המארגנים לכלא. תארו לכם שמחר קם תיאטרון שמסית לרצח ערבים. תוך כמה זמן יתערב השבכ והמארגנים יוכנסו למרתפי בידוד וכלא!

  2. אבל מירי רגב טובה רק בדיבורים, לא במעשים, אז למה שהיא תעשה משהו?

  3. מישהו איפה מוצגות מחברות מהכלא ? אני רוצה לראות וראיתי שבאתר התיאטרון זה לא מופיע.