כשמדובר בשכר המורים, אבירי השוויון שותקים

הבעיה עם שכר המורים בישראל איננה שהוא נמוך מדי (הוא לא), אלא פערים מופרכים בין מורים ותיקים למתחילים

פער שכר חסר פרופורציות. מורה ותיק | פלאש90

בחודשים האחרונים מתנהל משא ומתן בין משרד האוצר לארגוני המורים בנוגע להעלאת שכר המורים. שנת הלימודים נפתחה אמנם כסדרה, אך יו"ר ארגון המורים רן ארז כבר איים באולפן Ynet שאם משרד האוצר לא ייענה לדרישותיו, אחרי החגים תוכרז שביתה. ובניגוד לנהוג אצל אנשים מן היישוב, כשיו"ר ועד עובדים מבטיח "אחרי החגים" – הוא בהחלט מתכוון לכך.

על רקע זה, הדו"ח השנתי של ארגון ה-OECD בענייני חינוך, מאפשר לנו להשוות את ישראל למדינות אחרות, ולבחון האם קיימת בעיית שכר וכיצד ניתן לפתור אותה. הדו"ח, שפורסם בשבוע שעבר, הביא את כלי התקשורת השונים לפרסם את הכותרות הבאות:

Ynet: משלמים פחות למורים, משקיעים פחות בתלמידים.
כאן: דו"ח ה-OECD: הכיתות בישראל צפופות יותר, המורים מרוויחים פחות.
NRG: דו"ח ה-OECD: שכר המורים השתפר, הפערים עדיין גדולים.
רשת (ערוץ 2): שכר המורים – והפער העצום מה-OECD.

ובכן, אמנם בחלק מהאתרים התוכן שבגוף הכתבות תואם יותר את המציאות (יצוין לטובה בהקשר הזה nrg, וכן ערוץ 20 שגם בכותרת לא הלך בתלם), אבל כל הכותרות לעיל מסולפות ומטעות.

נתחיל מהשורה התחתונה: בהשוואה בינלאומית, ישראל איננה צריכה להגדיל את תקציב השכר המשולם למורים, אלא לחלק אותו באופן יעיל וצודק יותר. כן כן, מאמר באתר 'מידה' קורא לקדם את השוויון!

בניגוד למה שרבים חושבים, השכר הממוצע של מורה בישראל גבוה מהשכר הממוצע במשק, והוא בסביבות 11 אלף שקלים לחודש. אם תרצו להשוות רק לעובדים בעלי השכלה דומה (שהרי ברור שצריך לשים בסל אחד בוגר מכללה להוראה ומהנדס מהטכניון), גם אז מורה מרוויח רק מעט פחות מהממוצע – בין 88% ל-97%, יחס טוב יותר מרוב מכריע של מדינות ה-OECD.

מגינים על הגילדה

הבעיה ידועה וגם נסקרה כבר, גם כאן וגם בכלי תקשורת אחרים: שכרם של המורים המתחילים נמוך מדי, ושכרם של המורים הוותיקים גבוה מדי. אין שום סיבה, גם לא הניסיון, שפערי השכר בין שני עובדים המבצעים תפקיד זהה יהיו פי שלושה. הגורם העיקרי שמשפיע על שכר ההוראה הוא ותק; מורה צריך לשמור על לחץ דם ודופק תקינים ולהגיע לגיל 50 פלוס, והמשכורת תמשיך לעלות כסדרה. ברוב המדינות המתוקנות מורים מתחילים עם שכר גבוה יותר, שעולה באופן תלול פחות ומגיע לשיאו לאחר 10-25 שנה במערכת. בישראל העלייה נמשכת לאורך 36 שנים, כאשר רק ספרד ויוון, הידועות לשמצה בשוק העבודה הקשיח שלהן, עוקפות אותנו.

העלאת השכר איננה מטרה בפני עצמה, אלא אמצעי להכנסת אנשים איכותיים יותר לשדה ההוראה. כפי שהראה כבר דו"ח הלמ"ס, לרפורמות השכר עד כה לא הייתה השפעה ניכרת על איכות כוחות ההוראה החדשים או על הישגי התלמידים. הסיבה לכך היא שמודל השכר לא ממש יוצר תמריצים להיות מורה מצטיין. כבר אמרנו, שימור לחץ דם ודופק תקינים חשובים יותר לעליית השכר.

קשה לדעת מה בדיוק קורה מאחורי הקלעים של המשא ומתן בין האוצר לארגוני המורים, אך רן ארז בעצמו הודיע שסירב להצעה להעלות את השכר בעיקר למורים המתחילים. באופן עקבי, ועדי עובדים באשר הם לעולם לא יפקירו את חבריהם הוותיקים לטובת הצעירים והחדשים, גם אם פערי השכר בין הקבוצות זועקים לשמיים. הסיבה לכך היא שהכנסת דם חדש ואיכותי למערכת הוא אינטרס של ההורים ושל הדור הצעיר, אבל ממש לא אינטרס של הגילדה שתופסת את הכיסאות בחדרי המורים. אם נחזור כמה שנים לאחור, לדיונים על הסכמי השכר של רפורמת 'עוז לתמורה', נגלה שגם שם ארז וחבריו לא ממש נאבקו על שכר המורים המתחילים, אלא פוצצו את המגעים רגע לפני החתימה, סביב נושא גובהן של מדרגות השכר והותק.

אז מה יקרה אחרי החגים? מהיכרותנו עם משאים ומתנים דומים, ארגוני המורים ידרשו העלאה אחוזית גבוהה לשכר (שמגדילה את פערי השכר בין וותיקים לצעירים), ואילו באוצר לא ייכנעו: גם ידרשו העלאה שווה לכולם, וגם יציגו זאת לאחר מכן כניצחון מזהיר.

תעלומת הצפיפות בכיתות

הסוגיה השנייה העיקרית שבה סופגת ישראל ביקורת, היא הצפיפות בכיתות. בכיתה ישראלית ישנם 27-28 ילדים, לעומת 21-23 ב-OECD. כל כלי התקשורת דיווחו כמובן על הנתון הזה. ההוגנים שבהם הזכירו כי בשנתיים האחרונות – שאינן נכללות בדו"ח – שר החינוך בנט צמצם את גודל הכיתות בשכבות א'-ג', הגילים היחידים שבהם המחקר הראה כי העניין חיוני. לכאורה המסקנה המתבקשת היא שחסרים מורים במערכת החינוך. אך הדו"ח הנוכחי מראה, ולא בפעם הראשונה, כי היחס בין מספר התלמידים למספר המורים במערכת נמוך באופן מפתיע מהממוצע, ועומד על כ-11 תלמידים לכל מורה. איך ניתן להסביר את שני הנתונים הללו?

עד היום לא נמצאה תשובה חד-משמעית לתעלומה. לא מדובר בריבוי מורים שעובדים במשרה חלקית, שכן חישוב היחס בין מספר המורים למספר התלמידים משוקלל למשרות מלאות של מורים. חלק מהפתרון נמצא כנראה בשנת השבתון של עובדי ההוראה, שמוציא בכל שנה כשביעית מהם מחוץ למערכת. אף שהמורים בישראל מתלוננים על עומס שעות העבודה שלהם, מספר שעות ההוראה השנתיות של מורה ישראלי קרוב מאד לממוצע ב-OECD, אבל נראה שברוב המדינות הללו אין למורים שנת שבתון.

הסבר נוסף שניתן בעבר הוא שאופן העברת התקציב לבתי הספר, בדמות שעות תקן להוראה, יוצר סרבול רב שכמעט אינו ניתן לפיקוח יעיל. כך ייתכן שכפי שהעלה כבר דו"ח המבקר, שעות תקן מנוצלות לכל מיני מטלות שאינן הוראה, או שכמה מורים מקבלים תשלום על אותה שעת תקן. התוצאה היא שבגלל שיטת התקצוב ייתכן שישנה לא מעט אבטלה סמויה במערכת, אם במתכוון ואם בשל סרבול וחוסר יעילות. מה שבטוח הוא שאם בתי הספר היו מעסיקים את מצבת המורים הקיימת כיום, כיתות הלימוד היו קטנות בהרבה מאלו שקיימות היום.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

7 תגובות למאמר

  1. מאמר מעליב, מלא אי-דיוקים והכללות. כמה מורים הם בוגרי מכללות? כולם?(כי אי אפשר להשוות לטכניון!) כמה הם בעלי תארים אוניברסיטאיים ראשון שני ואף שלישי? כמה בדיוק מפגינים נוכחות ודופק רק כדי להגיע לפנסיה? כולם? הביאו מספרים ומידע מדויק. יש אותו במשרד. חוץ מאשר בסטטיסטיקות – אותה שיטה שיכולה להציג כל מידע בדרך בה בוחרים כשפתאום אתם כן משתמשים במידע תקף לכאורה- איפה בדיוק יש את מספרי התלמידים שקבעתם? לכו לכל חטיבת ביניים בשרון – מדובר ב-40 תלמידים בכיתה. ואם מדובר במקצועות ספציפיים אז בהקבצה א' – לומדים גם 42. לא סתם חסרים מורים. כי השכר הוא גורם מרכזי אבל לא יחיד. גם לא העבודה הקשה מול תלמידים, מנהלים והורים. גישה מעליבה, מכלילה ופוגענית המשקפת את השיח הקבוע בחברה הישראלית היא שמוציאה אותנו מהמערכת במוקדם או במאוחר.

    1. מאמר מעליב כי מי שכתב אותו לא בקי במערכת החינוך

  2. אז מה עושים?????
    ארגון "יציגים" מתיימר להחליף את שני הארגונים הקיימים, אבל שואף לעשות את אותו דבר בדיוק – להגדיל את השכר באחוזים.
    מה האזרח ה"קטן" יכול לעשות?
    מה אני, בתור מורה, יכול/ה לעשות?

  3. להפריט!
    תנאי השכר וההעסקה צריכים להיות בין כל מורה לבית הספר בו הוא מלמד. אין שום הצדקה להסכם ארצי

  4. ההתייחסות למורים לפי וותק או גיל מגוחכת ממש!!!
    מורה נמדד לפי איכותו.
    מורה נמדד לפי יכולתו להשפיע על תלמידיו ולהותיר בהם חותם שיעזור להם לבנות את אישיותם!!!
    כל אחד מאיתנו למד אצל עשרות מורים במשך 12 שנות הלימוד, ויכול להיזכר במורים שהשפיעו עליו לטובה, ובמורים שכניסתם להוראה היתה תאונה.
    המורה שלי לאנגלית בכיתה ו', שזכורה לי כאחת הטובות, היום מנהלת בי"ס פרטי יוקרתי. למרות שהיתה בסך הכל מורה לאנגלית, למדנו ממנה הרבה, וכל ההתנהגות שלה היתה מכוונת להשפיע ולחנך לטובה.
    לעומתה הרבה מחנכות כיתה, לא עשו שמץ של מאמץ להשפיע, הן הגיעו בבוקר שחוקות ועייפות, ויצאו בצהריים עוד יותר שחוקות ועייפות, והן פשוט נגררות בין גלגלי המערכת עד הפנסיה- כי הן יכולות. עדיף שילכו לעבוד בהנהלת חשבונות או עיצוב גבות!!!
    את המורים הטובים צריך להשאיר במערכת ולפנק בכל מה שאפשר: שכר גבוה, שנת שבתון, בונוסים, העלאות שכר רצופות, פנסיה תקציבית, וכן הלאה.
    למורים הגרועים צריך לשלול את רשיון ההוראה ולהעיף אותם אחת ולתמיד ממערכת החינוך.

  5. מאמר מלא אי דיוקים. אני מלמדת בכיתות עם 38 תלמידים. הוותק שלי 28 שנים. יד לי תואר ראשון ואני מורה שמשקיעה את כל מירצה בעבודה ואיני מגיעה לחצי מהסכום שמוצג בכתבה זו

  6. בישראל של היום מפתח אוטומציה בוגר מכללה מתחיל משכר של 12000, במקרה הרע 10000. הם גם לא גאונים גדולים ועבודתם קלה בהרבה מהוראה. המשמעות שהם מתחילים עם שכר של מורה ותיק.
    מי ילמד את הילדים? מי שאינו יודע בעצמו?
    יש מחסור חמור במורים למתמטיקה ופיזיקה, וזה ברור כי מי שיש לו קצת מהיכולות האלה עובד בהיי טק.
    מי ילמד את הילדים לכתוב חיבורים? המורמם שבעצמם חלשים בזה?