לידיעת הקורא אבי גבאי: דיור ציבורי מוביל לפשע ומנציח עוני

ארה"ב רק מתחילה להתאושש מנזקי בהלת הדיור הציבורי שפקדה אותה במאה הקודמת וליישם חלופות מוכחות

הנצחת העוני. שיכוני מארסי בברוקלין

אני משיכוני מארסי,

איפה שהשחורים מתים באלפים.

כשפאם הייתה ב"מרטין"

ודנזל ניקתה שטיחים, אני ארזתי…

[אקדח] 9 מילימטר.

כך מתאר הראפר ג'יי.זי את שיכוני מארסי בשיר החדש שלו"Marcy Me" (עיוות מכוון של "רחמו עלי"). שיכוני מארסי בברוקלין, ניו יורק, נבנו ב-1949 כחלק מגל של דיור ציבורי בארה"ב. הממשלה החליטה לקחת "פטיש גדול", כפי שהגדיר זאת אבי גבאי בפוסט שלו בטוויטר, ולבנות דיור בר השגה בפרויקטים מגלומניים בערים הגדולות.


במהלך הבנייה שלהם, פרויקטים של דיור ציבורי נחשבו לתקווה הגדולה של ניו יורק ושל ארה"ב באופן כללי. יוזמי הפרויקטים הללו חזו מציאות חברתית חדשה, שבה גם העניים יכולים לחיות במרכזי הערים הגדולות – בזכות הפוליטיקאים שמצליחים "להתגבר על כוחות השוק" ולבנות את הפרויקטים החברתיים הללו.

אך התוצאה היתה שונה ממה שציפו המתכננים: השיכונים הפכו לגטאות של עוני וסמים. הקראק זרם ברחובות, בגנים הציבוריים ובמתקני השעשועים. השתלטות כנופיות הסמים על השיכונים הפכה לאופציה הכלכלית המשתלמת ביותר בשכונה שבה כולם עניים כמוך. מלחמות בין כנופיות, רצח, אונס, שוד, התפרעויות והשחתת רכוש הפכו לנורמה במארסי כמו בכל הפרויקטים של הדיור הציבורי בערים הגדולות של ארה"ב. כמו שהיטיב לתאר זאת ג'יי.זי  בשיר אחר שלו, משנת 1997, "Where I'm from":

"איפה שצארי הסמים התפתחו

ובריונים היו אחד נגד השני

אחד בגרון של השני

על אהבתם למכוניות זרות".

כל השכונות מסביב למארסי בברוקלין החלו להידרדר בעקבות הגטו המרוכז של העוני והפשיעה שם. המשטרה ניסתה שוב ושוב לבצע מעצרים המוניים של אנשי הכנופיות, אך לשווא. בכל פעם שעצרו ארגון אחד, ארגון אחר קם במקומו והשתלט על המסחר בסמים ועל  הטרור שהוטל על תושבי הדיור הציבורי. לפני שלוש הזדעזעה ניו יורק כשנער בן 14 ירה למוות בנוסע אוטובוס בניסיון כושל לתקוף חבר כנופייה יריבה משיכוני מארסי.

מארסי אינה ייחודית. היא דוגמה מפורסמת במיוחד בשל כמות השירים שנכתבו עליה בידי אמני היפ-הופ כמו ג'יי.זי, שאף קרא לה Murder Marcyville (כפר מארסי הרצחני). בכל הערים הגדולות בארה"ב, בייחוד בדרום, ישנם פרויקטי ענק של דיור ציבורי שמושכים אוכלוסיה חלשה ויוצרים סביבה שבה בלתי אפשרי לגדול בה מבלי להפוך לפושעים.

ללמוד מהכישלון

מחקר שהתחיל בשנות ה-90 והסתיים לאחרונה ניסה לבחון את ההשפעה של הסביבה על עוני ופשיעה, והציע למשפחות תושבי דיור ציבורי במספר מקומות בארה"ב שוברים לשכר דירה שהם יוכלו לממש רק בשכונות פחות עניות. הילדים שגדלו בשכונות העשירות יותר, שסובסדו בעזרת המחקר בצורה דומה לסבסוד שקיבלו תושבי הדיור הציבורי מהממשלה, הרוויחו בממוצע 31% יותר מאשר אנשי קבוצת הביקורת של המחקר שנשארו בדיור הציבורי.

התוצאות המדהימות הללו מדגימות עד כמה זקוקים העניים להזדמנויות כלכליות ששוק חופשי יכול להציע, וכמה אלו נמנעות מהם כשהם חיים בסביבה שבה כולם עניים כמוהם – שכונות של דיור ציבורי. להקים שכונות כאלה ולשים בהם את העניים והחלשים ביותר בחברה זה כמעט להבטיח שהילדים של אותם אנשים יישארו עניים בעצמם. האם זה מה שאבי גבאי ושאר תומכי הדיור הציבורי, שרוצים "להתגבר על כוחות השוק" בעזרת בנייה ישירה של הממשלה, מאחלים לשכבות החלשות בישראל?

ואולם, בשנים האחרונות קיבל הסיפור של מארסי והשכונות סביבה בברוקלין תפנית מעניינת:למחירי הדיור הזולים באזור ביחס לניו-יורק נמשכות גם אוכלוסיות אחרות. יהודים חרדים משאר ברוקלין הולכים וממלאוים את שכונות בדפורד-סטייבסנט הצמודות למארסי. הפרוגרסיבים האמריקאים לא מרוצים מה"ג'נטריפיקציה", ואף מכנים אותה "גזענית" כלפי השחורים החיים שם היום, בין השאר בעקבות שכר הדירה שעולה מעט עם עליית הביקוש במקום. וזה לא מסתיים רק בדיבורים: מספר מקרים של מתקפות אנטישמיות כלפי היהודים החרדים שעברו לאזור דווחו לאחרונה. אבל עם האוכלוסיה החדשה באות גם הזדמנויות חדשות, ושיעור הפשע האלים באזורים הללו נמצא בצניחה.  במקביל, עיריית ניו-יורק מעבירה חלקים נרחבים מהדיור הציבורי בתחומה לחברות פרטיות כדי לתחזק את הבתים המוזנחים והמתפרקים. אולי בעתיד פחות אנשים כמו ג'יי-זי ייצאו ממארסי, אבל הקהילה השחורה בניו יורק בהחלט תרוויח מזה, כשהגורמים הסביבתיים שתוקעים אותם במקום ילכו ויצטמצמו, בתהליך איטי של ריפוי מהטעויות האדירות שארה"ב עשתה בניסיון לעזור להם.

בישראל יש מצוקת דיור קשה, אבל הניסוי האמריקני הוכיח ששיכוני דיור ציבורי אינם הפיתרון – לפחות אם אנו מאמינים שהנצחת עוני, פשע ואלימות הם דברים שצריך להימנע מהם. אבי גבאי צודק לחלוטין בכך שהפתרון למצוקת הדיור הוא בבנייה, אבל צריך להיעזר בכוחות השוק ולא להילחם בהם. צריך להפריט את מנהל מקרקעי ישראל ולפתוח עוד קרקעות לבנייה, להוריד את הרגולציה על קבלת אישור בנייה למקובל בעולם, להפסיק לשחק עם הריבית וליצור בועות, ובעיקר לא לגרום נזק עם תוכניות שנשמעות טוב, אך בפועל הם רק מרחיקות את הדירה מהזוגות הצעירים. אם רוצים לעזור לחלשים ביותר להשיג קורת גג, עדיף  פשוט לתת סיוע בשכר דירה מאשר לבנות פרויקטים גרנדיוזיים שלא יעשו דבר מלבד להוריש את העוני לדור הבא.

או במילותיו של ג'יי.זי מהשיר "The Story of O.J" באלבום החדש:

אתם יודעים מה חשוב יותר מלזרוק כסף במועדוני חשפנות?

מוניטין (גם: אשראי)

תהיתם איך יהודים מחזיקים בכל הרכוש באמריקה?

כך הם עשו זאת:

חופש כלכלי הוא התקווה היחידה

לעזאזל עם לחיות עשיר ולמות מרושש

קניתי יצירות אומנות במיליון

שנתיים אחרי זה, הן שוות שני מיליון

כמה שנים אחרי זה, הן שוות 8 מיליון

לא יכול לחכות לתת את זה לילדים שלי

אתם אומרים שזה מתנשא, אני כזה: זה פנאן.

אני מנסה לתת לכם יצירה של מיליון ב-9.99$

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

26 תגובות למאמר

  1. זה לא מקרי, שהשמאל מייצר עוני, ואז מאשים את מי שבא לילצם מהעוני בגזענות השמאל מתפרנס מעוני וסבל, חי פוליטית מהאשמת השאר על שאינם פותרים את העוני שהשמאל יצר..
    ואז משכנע את העניים להצביע בשבילו כי הוא יחוקק עבורם זכויות. תקציבי העוני בארהב גדלו ב 900% בעשרים שנים, מספר העניים לא זז.

    אז מי באמת מצביע בניגוד לאינטרסים שלו? כי תחת מנשלות ביבי, מדד אי השוויון משתפר ללא הרף ובלי תכניות גרנדיוזיות.

    1. הקימו מנגנונים כמו ביטוח לאומי כדי "להלחם בעוני".
      לא רק שהעוני כל הזמן גדל,התברר שבלי עניים
      מדינה לא יכולה להתקיים ולכן מייבאים
      מאות מליוני עניים מכל רחבי העולם.
      עניים הם הפרולטריון.בלי פרולטריון אין קיום.

      הבעיה איננה עם קיומו של עוני.ה בעיה היא
      העובדה שהעוני הוא תורשתי.
      מוביליות חברתית לא יכולה לעבוד כאשר
      היא חד כיוונית.
      אם אלה שהם מסודרים כיום,צאצאיהם לא
      יהיו העניים של מחר – זה לא יכול לעבוד
      אפילו תיאורטית.

  2. הדיור הוא רק בעיה אחת של העניים.
    שיכונים יכולים להוות פיתרון- אך ורק כחלק מפתרון כולל.
    השיכון חייב להיות מתוכנן נכון מבחינה אדריכלית (בלי פינות חשוכות, עם מרכזים קהילתיים וכו)
    העירייה חייבת להפעיל תוכנית לעידוד תעסוקה, סבסוד השכלה לצעירים, וכו'.
    בנוסף ניתן ללמוד הרבה מרודי ג'וליאני ומלחמתו בפשע בניו יורק- שהוביל מדיניות "חלון שבור", כלומר, על כל עבירה הכי קטנה על החוק, התבצעה אכיפה מסיבית. המדיניות הוכחה כמוצלחת מאוד- יש הרבה חומר באינטרנט.
    כשבונים שיכון ופותרים לעניים את בעיית הדיור, הם נשארים עם שאר הבעיות שלהם.
    אפשר להתווכח אם המדינה צריכה לעזור לעניים או לא. אבל אם המדינה רוצה לעזור להם- שתתחשב בכל הבעיות שלהם ולא רק בדיור. זו רישעות לתת להם דירה ולהשאיר אותם עם שאר הבעיות. או הכל- או כלום.

  3. לינקולן התלבט בין להחזיר את הכושים בכפיה
    לאפריקה לבין להקצות להם טריטוריה נפרדת,כלומר שמורה לכושים.
    לינקולן טען שחיים ביחד בלתי אפשריים.
    הוא כמובן צדק.
    יש להפריד את הכושים פיזית מיתר האוכלוסיה
    וכל מי שרוצה לחיות איתם ביחד,או מאמין הבדיחה "כל האנשים נולדו שווים" מוזמן
    לחיות איתם ביחד….במקום לכפות את זה
    בכוח הזרוע על הרוב המוחץ שלא רוצה לראות
    כושים או מוסלמים אפילו בטלויזיה.

    אין שום הבט בחיי האמריקאי שאיננו כפיה
    ברוטלית של מיעוט אקדמאי משעבד.
    ולבדיחה הסטליניסטית הזו קוראים "דמוקרטיה".

    לקרוא לראפרים האלה אומנים,זאת אפילו לא
    בדיחה.היא מתאפשרת רק בשל השליטה הצפון קוריאנית של מיעוט אקדמאי מרקסיסטי בכל
    מה שקשור הבוהמה.

    1. מעולם לא שמעתי ציטוט כזה מיוחס ללינקולן , האם תוכל להביא מקור?

  4. בישראל יש בעיית דיור קשה? אני חולק עליכם.

    ראשית כל אבי גבאי מקשקש ואין לו מושג על מה הוא מדבר, אני מאמין שבבחירות הקרובות הוא יקבל בערך 14 מנדטים והחתרנים של המפלגה הדפוקה הזו כבר ידיחו אותו.
    ובנוגע לעניין המדובר בכתבה: אין מצוקת דיור בישראל, יש רק בכיינים המסרבים לגור בפריפריה אלא דורשים דיור אך ורק במרכז, הם לא מרוויחים מספיק ובאופן כללי הם די בינוניים, הם אינם מתאימים למרכז והעובדה היא שהם אינם יכולים להרשות לעצמם זאת.
    במקום ללכת לגור בחדרה, מקום המתאים להם מבחינה סוציו אקונומית, הם דורשים לגור בת"א, זו לא בעיית דיור אלא בעיה בראש הישראלים המתנשאים ביחוד אלו הבינוניים המשוכנעים שהם נעלים מאחרים ובטוחים ש"מגיע" להם לגור בדירה חדשה במרכז.
    המציאות טופחת בפניהם וטוב שכך.
    די לבכות, די ליילל ודי להתמסכן.
    יום טוב.

  5. מ"נפלאות הדיור הציבורי" של גבאי עלולה להסתיים בהמתנה על 10 אנשים פלוס שישארו מחוץ לקורת גג, שפחות מ10 שנים יהפוך לבניינים מתפוררים ולסלמאס שהתחזוקה שלו ופשעי הרווחה יעלו כפליים בהוצאות המדינה והשלטון המקומי!

  6. בהונג קונג כ שליש מהאזרחים גרים בדיור ציבורי וזו הצלחה גדולה. נקי מתוחזק איכותי על רמה. זה גם רווחי לממשלה.

    1. אם זה רווחי לממשלה הממשלה מתנהגת כמו עסק ואז אפשר להעביר את זה לשוק החופשי. בכדי שלא יהיה אפשר להעביר משהו לשוק החופשי, הוא חייב לפעול בהפסד, אחרת אין סיבה.

    2. תגובה לרווחי לממשלה:

      יש דברים שהממשלה יכולה לעשות והשוק הפרטי לא. בהונג קונג הממשלה יכולה לקחת שטח אדמה גדול ומפשירה לבניה, זה מילה את ערכו, היא מתכננת תיכנון עירוני של רבי קומות ללא כבישים עם מעברים תת קרקעים ונותנת הלוואה ללא ריבית לחברת הרכבת לבנות קו לשם עם התחייבות לנוסעים. בנית רכבת והתחיבות לבניה באיכות גבוהה מעלה את הערך. עניים לא יכולים לפקח על בניה. ולאחר מכן המדינה דואגת לחברת אחזקה כך שהאיזור לא נהיה סלמס. בהונג קונג עובדי מדינה מקבלים דיור חינם לכן חלק מהתושבים הם שוטרים. את הדירות מוכרים למעוטי יכולת ב 70% ממחיר השוק כשההלואה מכסה את כל מחיר הדירה ורק צריך תשלומים. זה שהדירה שייכת לאנשים דוחף אותם לשמור על המקום. כשהם רוצים למכור את הדירה הם חייבים להחזיק 30% ממחיר המכירה לממשלה. הממשלה לא מפסידה וזה לא עלחשבון המסים של מישהו אחר

  7. א. השמאלניים לא המציאו את העוני והפרולטריון. ראו החל מהתנהלות האימפריה הרומית, רוסיה של הצארים וצרפת של המהפיכה הצרפתית.
    מחירי הדיור בארץ הם כאלה שלא ניתן להשיג דירה. כ 2 מיליון (4 חדרים). ערך כלכלי של כ 300 משכורות של שכר ממוצע ברוטו. בקיצור עבדות לבנק ולאבנים.
    אם המדינה לא תסייע העניים ומעמד הביניים לא יוכלו לרכוש דירה.
    הפערים החברתיים רק גודלים משנות השבעים וזה בכוונת מכוון. תבדקו את פעילות הממשלות, תאגידים בינלאומיים, בנקים מרכזיים ופרמטרים אחרים.
    אז שלא יבלבלו אתכם עם העובדות.

  8. אז מה ההבדל לשיטתך בין שכונות דיור ציבורי לבין שכונות עוני רגילות שנוצרות בהתאם לחוקי השוק החופשי? ללא התערבות ממשלתית עדיין תהיה חלוקה בין אזורי מגורים לעניים ואזורים לעשירים.

    1. בדיור ציבורי יש מה שקרוי "כסף חינם" , כלומר יש דירות שאחראי עליהם פקיד. והוא מחלק כראות עיניו. אותו פקיד נוטה גם לחלק לפי ראיית עולמו וצרכיו וגם במידה ויש לו לקוח קולני במיוחד או בריוני במיוחד אותו פקיד ישמח לשחרר לו דירה שתיים על מנת לסיים את יום העבודה מוקדם.

      ברוב המקרים גם ישוכנו בדיור ציבורי גם משפחות שגם ככה לא עובדות אלה חיות על חשבון הציבור. כלומר כל היום נמצאות בבית.

      סביבה כזאת הרבה יותר פוריה לעבריינות מאשר סביבה של פועלים קשי יום שעובדים למחייתם.

      מספר הדוגמאות גדול : שיכוני עמידר ובכלל כל דיור ציבורי בארץ ובחול שהושחת על ידי פוליטיקאים …

  9. זה לא רעיון רע שהממשלה תבנה שכונות שלמות ותמכור אותן לאזרחים. זה רעיון רע למכור דיור ציבורי רק לעניים.

    יש לבנות שכונות שלמות, וערים שלמות עם תשתיות. למכור 75% מהן למעמד הביניים ולהשכיר 25% לזוגות צעירים שאין ביכולתם לרכוש דירה. אין סיבה לתת הטבות ורלכז יחד את כל העניים. צריך לבנות שכונות ברמה גבוהה לאוכלוסיה טובה במחיר סביר. מה כל כך קשה להבין את זה?

  10. מאמר ממש מוזר, אני חושבת שאין היום אף אחד שמציע שיכונים של דיור ציבורי. ההצעה היא 3-5% מכל בניין יהיה דיור ציבורי, וזה מה שעבר בהחלטה של מינהל מקרקעי ישראל.
    אז אם יהיה בניין של 15 קומות, יהיו שם שתי דירות של דיור ציבורי, איך בדיוק כל הבניין יהפוך לסלאמס בגלל שתי דירות?

  11. מאמר מוזר, אני חושבת שאין היום אף אחד שמציע שיכונים של דיור ציבורי. ההצעה היא 3-5% מכל בניין יהיה דיור ציבורי, וזה מה שעבר בהחלטה של מינהל מקרקעי ישראל.
    אז אם יהיה בניין של 15 קומות, יהיו שם שתי דירות של דיור ציבורי, איך בדיוק כל הבניין יהפוך לסלאמס בגלל שתי דירות?

    1. אבי גבאי מדבר על בנייה ישירה בידי הממשלה (ראי את הפוסט שלו המובא בכתבה). כמובן הוא לא מתכוון שהמדינה תבנה שתי דירות בבניין של 15 קומות…

    2. שרה תנסי לחשוב על דירות עמיגור או עמידר בביתי דירות פרטיים, דיריהם משליטים טרור לא משלמים ועד או מעלית מלכלכים משטלתים על שטחים.

  12. אין סימוכין כמו ציטוטים מ Jay-Z להוכחת טיעונים בסוגיות חברתיות-כלכליות מורכבות.
    ומה עם דעתו המלומדת של Dr. Dre?

    ברור שאמרתו של גבאי עמוקה כצלוחית וחדה כמו פטיש.
    וכי איזה חידוד ועומק אפשר להציע בטוויט? בערך כמו בשירי ראפ, אני מניח…
    או במאמרים שנלחמים באנשי קש בני 50 שנה,
    ומסים להחליק בין השורות טענה חסרת שחר שזה זה בדיוק מה שהשמאל מתכנן.

    וברצינות, משבר הדיור הוא אוסף שלם של בעיות, והיציאה היא דרך אוסף שלם של פתרונות.
    ולדיור ציבורי, בפרט ע"י בנייה ישירה של הממשלה יש בהחלט מקום, גם אם צנוע, ביניהם.

    לחובבי החופש והתחרות, לא רצוי שתהיה אלטרנטיבה אמיתית לקבלנים?

    סתם למקרה (שקשה להעלות על הדעת, אני יודע…) שהם מהווים קרטל,
    בין אם בהידברות מפורשת או פשוט ב"הבנה בלי מילים" שהמצב הקיים מאוד נוח ורווחי,
    ומי שיפצח בייעול ותחרות יגרום להפסדים לכולם (ובעיקר לעצמו, על דרך הנקמה..).

    לא תחליף חס וחלילה, אפילו לא נתח שוק משמעותי.. סתם עוד מסלול.. תחרות, לא?

  13. שוב תוקפים אנשי קש מתקופה אחרת.
    איך לא הזכרת את עמידר..
    ומה עם חרושצ"בקי מברית המועצות?

    מרשים בעיניי איך חדרתם לכוונותיו של גבאי ממשפט אחד קצר, והחלטתם שהוא מתכנן להיות חרושצ"ייב.

    ברור, אין שום סיכוי שגבאי מתכוון לבנייה ממשלתית של תשתיות ומבני ציבור,
    וחלק קטן של בתי מגורים, בדגש על דירות קטנות ופשוטות, לשיפור התמהיל לטובת זוגות צעירים, וכאלטרנטיבה ותחרות לקרטל הקבלנים…

    והרפרנסים… Jay-Z . נו באמת.
    יפה שלא חתכתם את השורה החצי-אנטישמית בשיר האחרון.
    הייתי מוסיף עוד קצת ציטוטים עמוקים שלו בנושאי drugs & bitches, סתם להשלמת התמונה

  14. בלת"ק, הוא לא קרא להרחיב את הדיור הציבורי, אלא לבצע בנייה ציבורית.
    יפה שהיה לך מה לכתוב, אבל זה לא קשור להתבטאות של גבאי.

  15. בזמנו עיריית ירושלים הציעה סיוע בשכר דירה לסטודנטים. התוצאה? בעלי דירות העלו מחירים.
    סבסוד ממשלתי הוא תמיד בעייתי.
    אינטגרציה כבר הוכחה ככישלון בבתי הספר: התלמידים החלשים משכו למטה את החזקים במקום להיפך.
    זה נכון שבאתר מידה יש נטייה לתקוף כל דבר שאיש שמאל אומר, רק שאולי חבל שהכותב לא הביא דוגמאות אחרות מהעולם לדיור ציבורי שהצליח אל מול דוגמאות שוק חופשי שכשלו. הנקודה היא שצריך ללמוד ממי שהצליחו ולהבין בדיוק איך אפשר ליישם את זה בהצלחה גם אצלנו.

  16. אני מוצא כאן קצת פליק-פלאק בדעות.

    הרי בד"כ אתר "מידה" מצדד בגישתו של תומאס סואל, לפיה הפערים הכלכליים בין לבנים לשחורים נובעים מבעיות תרבותיות-חברתיות של השחורים; וממילא- אפשר לפתור אותם רק בעבודת חינוך ממושכת וכמעט-סיזיפית, ולא בזמן קצר.

    וכעת מתברר, כי חלק מהפערים נעלם כשהשחורים מפוזרים בסביבה מבוססת, בסוג של "העדפה מתקנת"..
    אם זה נכון, ברור שאסור לחכות שהשחורים העניים יוכלו לקנות דירה באזורים אלו, ויש לעזור להם- זה ישתלם כלכלית וחברתית.
    זה לא דיור ציבורי מרוכז, אך זו עדיין מעורבות ממשלתית חזקה במשק.

  17. דיור ציבורי ואינטגרציה של דיירים, או בנייה במתחמים גדולים.
    האינטגרציה המקובלת היא התמזגות או שילוב בין מעמדי, בין אם מהצד החברתי ובין אם מהצד הכלכלי. זהו הרצון המדומה של כ-ו-ל-ם . ואמנם, אלה שמציעים את 40 התוכניות, שלא מבוצעות, הופכים אותה לדרך כלכלית, שמאפשרת לפוליטיקאים להיראות חברתיים-עאלק ודואגים לאוצר המדינה, כשלמעשה הם פוגעים בהכנסות המדינה ודפקים את החלשים.
    המדינה רוצה להסתיר את עלות בניית הדיור הציבורי (ודיור בר-השגה) על חשבון המדינה, על ידי עסקות קומבינציה עם הקבלנים: הקבלנים יקבלו בכל פרויקט קרקע במחיר מופחת ו/או יקבלו הקלות או הטבות בזכויות בנייה, ויקצו בפרויקט אחוז מסוים (5, 10, ואפילו 20) לזכאים לדיור ציבורי (או דיור בר-השגה, למי שהתחייב לעזור לבוחריו). זו, כמובן, שטות מוחלטת, כי את המחיר של ההטבות יצטרכו לשלם אלה ששפר עליהם גורלם והם הנושאים בנטל המיסים הישירים, ואין להם מקלטי מס. מעניין שלא נמצאו קבלנים שירצו להצטרף להסדר. הדבר החיובי שנולד מהרעיון היה הותמ"לים. זו הייתה עסקת חבילה בין יו"רית ועדת הפנים ליו"ר ועדת הכספים.
    זהו פופוליזם זול, שעולה ביוקר.
    קל לי להסביר אינטגרציה אמיתית מהצד הכלכלי: הכי גרוע, לדעתי, שבאותו חדר מדרגות יגורו זכאים לדיור ציבורי או נעדרי-יכולת-כספית, או אפילו רק קשי-יום, ביחד עם אוכלוסיה חזקה.
    שאלתי את ח"כ מירי רגב, ועוד מציעים, אם הם מודעים לזה שבאותו בניין ובאותו חדר מדרגות יגורו אלה שקנו דירות במיטב כספם, ואלה שמשלמים למדינה שכר דירה סמלי, כשהבניין מסווג ברמת ארנונה גבוהה ומסי הוועד הם כאלף ש"ח לחודש. דוגמה טרייה: בשיכון נווה שרת, ליד א"ת "עתידים", משנים את פני השכונה. חלק נכבד מדיירי השכונה לא יוכלו לחזור לבתים החדשים שנבנו במקום בתיהם! הם גרו בבניינים בני 4 קומות בלי מעלית ובלי שטחים ציבוריים ועכשיו יש להם רבי קומות עם 2 מעליות ולובי משותף וכל ההוצאות מסביב. פנטהאוז בקומה 21 נמכר שם תמורת 5 מיליון ש"ח! האם יהיו שם שכנים אלטרואיסטים, שמוכנים לסבסד 10% או 20% מהשכנים שאינם מסוגלים לשלם לוועד הבית, ובוודאי שלא יוכלו לשלם עבור תחזוקה תקופתית?
    בניו יורק, ועד הדיירים של בתי קומבינות, שהקבלנים התחייבו ל- 20% דיור בר-השגה, הועידו לאותם דיירים כניסה נפרדת, ובמקרה הטוב – חדר מדרגות נפרד. מדובר שם בדיור בר-השגה ולא מדובר בזכאים לדיור ציבורי. לכן, איני מבין מדוע אסור לרכז אותם באזור אחד.
    היום הדיור הציבורי מספק מחסה מפגעי מזג האוויר, אך אינו מספק סביבה שלמה לרווחת הנזקקים לדיור ציבורי. ריכוז הדיור הציבורי במתחמים גדולים יאפשר לתת להם חיי קהילה מלאים, כשחלק נכבד מנותני השירותים לקהילה יהיה מתוכה, בתשלום או בהתנדבות. ואם יהיה באותם מתחמים גם דיור לסטודנטים – תהיה סינרגיה חברתית, כשהסטודנטים יפעלו בהתנדבות או תמורת תשלום, או בעצם נוכחותם. זו, למעשה, אינטגרציה אמיתית, האחדה של בעלי נקודת התחלה משותפת, שתאפשר לכל צעיר באותה קהילה לקבל את הבסיס שמקבל כל צעיר בגילו בכל שכבה סוציו אקונומית בארץ. ההבדל היחידי יהיה באמצעי התחבורה, במותגי הלבוש ובגדג'טים שיהיו אחרים בכל שכבה; שונים בשם אך לא באיכות. הדוגמה הקרובה ליישוב כזה: הקיבוץ. לחברי רוב הקיבוצים חיים כלכליים לא מלהיבים; הם חיים כאילו בעושר רב ("הקיבוצניקים המיליונרים עם בריכות השחייה שלהם…", התבטאות אומללה של מנחם בגין ז"ל, במרץ 1982(.
    אני לא מגדיר את האזור שבו ירכזו את הדיור הציבורי. מתחם שדה דב הוא הדוגמה האולטימטיבית לפתרון מוצלח. בקרקעות שדה דב מתכוונים לבנות 16,000 יחידות דיור לשוק הפרטי. לדעתי, אם שדה דב הוא אדמת מדינה, אפשר לבנות שם 20,000 יח"ד ציבורי בתמהיל חדרים הגיוני, ועוד כמה אלפי דירות לסטודנטים. המדינה לא תתעשר בשנה מסוימת מספסור בקרקע זו (זה לא מופיע בתחזית הכנסות המדינה משיווק קרקעות), אך המדינה גם לא מוחקת אותה ממצבת קרקעות המדינה ופטורה מההוצאות לשמור עליה, מפולשים, למשל. היום הדיור הציבורי מרוכז בשיכונים שהפכו לסלמס. פעם הם היו בשולי הישובים, והיום הם במרכזי אותם ישובים. גם צפיפות הדיור באותם שיכונים היא קטנה. בזמנו לא חשבו על ספסרות בקרקעות המדינה. מסתבר שזה נכס שהמדינה לא הפסידה מהחזקה בו. ואולי יגיעו למצב שלא יהיה צורך בדיור ציבורי, ואז …
    הדיירים שיגורו שם יהיו תחת פיקוח מתמיד, שלא יקרה שבחניה של בניין תהיה מרצדס של דייר, ולא יקרה שזוג יגור בדירה בת 4 חדרים. גם הניידות של הדיירים תהיה קלה כאשר צורכי פרנסה ידרשו מהם מעבר למקום מגורים אחר, למתחם אחר. לא תהיה בעיה של דור המשך בדיור הציבורי: לא יהיה "דייר ממשיך"! אם "בן של " יהיה זכאי לדיור ציבורי – הוא יקבל אותו בזכות עצמו.
    הכוונה היא, שהצאצאים של הדיירים בדיור הציבורי יקבלו תנאי הפתיחה לחיים כמו כל בני גילם מכל שכבה סוציו אקונומית אחרת, שרק כישרונם או יכולותיהם יעזרו להם, או יכשילו אותם, בחייהם כבוגרים.
    שני פרויקטים בשנה ראשונה , בביצוע הסינים, יובילו מגמה של ריסון המחירים בשוק החופשי, כי יקטן הביקוש לדירות בשכירות בשוק החופשי בעשרות אלפי יח"ד. הסינים מציעים להעמיד 30,000 יח"ד בכל פרויקט תוך שנה.
    מייד, או בשנה שאחריה, יתחילו בפינוי-בינוי של שיכוני עמידר, כשלמפונים תהיה זכות קדימה לאכלס את המתחם החדש. ככל שהשטח גדול יותר – הפתרון, לדעתי, יהיה מוצלח יותר.
    שוק הדירות להשכרה יהפוך לשוק של שוכרים. בעלי הדירות יחזרו אחרי שוכרי הדירות, וסביר שיהיו הרבה פחות תלונות על המצב הגרוע של הדירות ועל היחס החזירי של בעלי הדירות לשוכרים. אחר כך, בעלי הדירות יראו שהדירות אינן נותנות תשואה סבירה ויתחילו למכור אותן.
    העיתונאי מתן חודורוב ספר כארבעים תוכניות לפתרון בעיית הדיור במדינה. רובן ככולן היו תוכניות קומבינה, על חשבון הקופה הציבורית, לסקטורים נבחרים במשק. אם זה בתוכנית של יאיר לפיד – זה אתנן למעמד שהצביע עבורו או שוחד לאלה שיצביעו עבורו. אם זו תוכנית של גילה גמליאל – כנ"ל, לחיילים. שר השיכון נתן כספים למתיישבים. החרדים היו מסכנים, כי הם לא היו מחוברים לעטיני השלטון. בממשלה הזו הדבר יתוקן, ב"ה/ בס"ד. ואם זה לפי תוכניות שר העל משה כחלון – זה אתנן לאלה שהעלו אותו ושוחד לאלה שהוא רוצה שיקדמו אותו. בינתיים הוא מהמר על המשך הקואליציה, ויו"ר מטה הדיור כבר בדרך למשרה חדשה.
    אז למה לא מקבלים את הצעתי? האם היא פשוטה מדי? אולי כי היא אינה מתגמלת את אנ"ש? ואולי כי לא הגה אותה מי שתפקידו לעשות זאת?
    אם רוצים לתת הטבות למי ששרת בצבא או ב … או ב… . שיתנו לזכאי סכום מסוים, שיקבל אותו כל מי שמתאים לקריטריונים. מכיוון שהמדינה לא יכולה להעמיס את כל ההוצאה בשנה אחת – מגרילים את הזוכים לפי הכלל "ראשון זוכה שני בוכה", או לפי סדר קדימויות אחר, כי אחרי שנה אולי תהיה ממשלה חדשה, שתשנה את הכללים. אבל זה נושא אחר, לקראת הבחירות הבאות עלינו ל…
    מש"ל ובבניין ציון ננוחם
    יאיר שפי [email protected]