המומחה שיוצא נגד ההפחדות: "פני הים אינם עולים בצורה משמעותית"

פרופסור מיכה קליין, חוקר חופים מאוניברסיטת חיפה: עליית פני הים אינה קשורה למעשי האדם ולא תזיק במאום

עליית פני הים, כולנו יודעים, היא אחת התוצאות החמורות של ההתחממות הגלובלית. ההתחממות ממיסה את הקרחונים, מסת המים באוקיינוסים הולכת ועולה, עד שיום אחד בעתיד היא תציף את החופים ואת הערים שעליהם – כך חוזרים ומזהירים אותנו.

באתר "אקו ויקי" אנו למדים ששתי הסיבות העיקריות לעליית פני הים הן הפשרת קרחונים והגדלת הנפח באוקיינוסים עקב חימום המים, ושבעשרים השנים האחרונות פני הים עלו בקצב כפול לעומת שמונים השנים שקדמו להן – 3.2 מילימטר בשנה. התחזיות לעתיד חריפות עוד יותר:

הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים חזה ב-2007 עלייה של כ-18-59 סנטימטרים עד 2100, אך כבר ב-2013 העלה את התחזית למטר אחד בתרחיש עם רמת הפליטות הגבוהה ביותר. בתרחיש עם רמת הפליטות הנמוכה ביותר העליה החזויה היא של 28-60 סנטימטרים. לפי מרכז המחקר הלאומי של ארצות הברית אלה נתונים שמרניים, והעלייה תהיה בין 65 סנטימטרים ל-2 מטר. לפי דו"ח האקלים הלאומי של ארה"ב תהיה עלייה של 30-120 סנטימטרים, עם זאת הם מציינים שהאזורים הנמצאים בסיכון יכולים להשתמש בסקאלה רחבה יותר: 20 סנטימטר עד 2 מטר. לפי ג'יימס האנסן (שנחשב ל"אבי שינויי האקלים" כי הוא היה הראשון שהצליח למשוך תשומת לב רצינית לנושא), המדענים מרככים את הנתונים בגלל לחצים, ובמציאות זה 5 מטר‏.

וההשלכות? מפחידות. עליית פני הים תביא להצפת ערים ויישובים ליד ימים ונהרות, להמלחת מי תהום, לעשרות מיליוני "פליטים סביבתיים", לשיטפונות, הצפות וכן הלאה. וכמובן, אנחנו בני האדם הגורמים לכל זה, ובידינו לעצור את התהליך.

מי שמעז לחרוג מהמקהלה האחידה ולהשמיע דעה שונה הוא פרופ' מיכה קליין מאוניברסיטת חיפה, שחוקר כבר שנים רבות את פני החוף בישראל. בסמינר שהעביר לאחרונה תחת הכותרת "עלייה בגובה פני הים – אמת או שקר?", יצא פרופ' קליין נגד האמונה המקובלת שלפיה פני הים עולים באופן חריג, וכי ההתחממות הגלובלית היא בעלת משמעות דרמטית בכל הנוגע לעליית פני הים.

"לטענה שעליית פני הים גוברת אין על מה להתבסס"

פרופ' קליין, האם אין זה נכון שפני הים עלו במאה השנים האחרונות, ולאחרונה הם עולים בקצב גבוה יותר?

"עלייה של 20 ס"מ במאה השנה האחרונות היא די מוכחת או די מקובלת. אבל הסיפור שהעלייה הזו הולכת להתחזק במאה הנוכחית – אין לו על מה להתבסס. כל נתוני הלוויין שעליהם מסתמכת המערכת, המדברת על עלייה של כ-3 מ"מ או 3.2 מ"מ בשנה, היא רק לאחר "תיקון" נתוני הלוויין. חומר הגלם של נתוני הלוויין איננו מראה את העלייה הזו, אבל חומר הגלם לא התאים לקונספט המקובל שיש עלייה, ולכן נתוניהם של כל הלוויינים עברו "תיקון".

"כך למשל, בסדרה הראשונה של הלוויינים Jason 1 ו-Jason 2 התוצאות לא היו ברצף אחד, והיו קפיצות בין תוצאות לוויין אחד ללוויין השני. כיוון שזה לא ייתכן, יישרו את הקו באופן מלאכותי. בהמשך, כשהאירופים שלחו את לוויין ה-ENVISAT, התוצאות שלו לא התאימו לתיקון שעשו ל-Jason. שם דיברו על עלייה של כחצי מילימטר לשנה, והיא לא התאימה ל-2 מ"מ פלוס בשנה, אז פשוט העלו את נתוני ה-ENVISAT. נתוני לוויין ה-GRACE, שנשלח ב-2003, הראו ירידה קטנה עד 2008 וזה כמובן בכלל לא התאים לתוצאות, ולכן שינו את נתוני ה-GRACE כדי שיתאימו פחות או יותר למגמה שרצו להציג.

דיוק הלוויינים? "אגדה אורבנית יפה"

אנחנו רגילים לחשוב שהלוויינים הם המדויקים ביותר, והנה אתה טוען שיש פערים משמעותיים בין הלוויינים עצמם.

"הלוויינים זו אגדה אורבנית יפה, כמו כל טכניקה חדשה שכולם מתפעלים ממנה. אבל אף אחד לא קורא את ההנחיות של חברות הלוויינים עצמן. כאשר גוף כלשהו משגר לוויין הוא אומר במפורש: דיוק המדידה שלי הוא עד כך וכך וכך סנטימטרים בציר ה-Z, כלומר בגובה".

לפי זה אי אפשר בכלל למדוד מילימטרים.

"בדיוק. הטענה היא שבגלל שיש הרבה נתונים ומחלקים את זה להרבה שנים אז ניתן לקבל את השינוי במילימטרים. אבל זה לא נכון. אי אפשר למדוד מילימטרים".

פרופ' מיכה קליין

בסמינר שהעברת אתה מדבר על בעיה נוספת של מדידת לוויינים, והיא השאלה לאילו פני כדור הארץ אנחנו מתכוונים.

"אכן. אפשר לקחת את הטופוגרפיה, אפשר לקחת את הגאואיד, ואפשר לקחת את האליפסואיד. אלה שלושה פני כדור שונים של כדור הארץ. את הטופוגרפיה קל להבין. אם אני הולך ונגעתי ברגליים שלי בקו המים, אני קורא לזה גובה אפס. אם התחלתי לעלות בעלייה אני עולה בגובה, אם ירדתי לתוך הים אני הולך ויורד. זה המשטח הטופוגרפי.

"משטח אחר הוא משטח שבו אני הולך על פני כדור הארץ, ובכל נקודה ונקודה אני מודד את כוח הכובד. אם אני מחבר את המשטח שבו בכל נקודה ונקודה כוח הכובד הוא אותו הדבר, אלה הם פני השטח של הגאואיד.

"כל זה כאשר אני מודד ועומד על הכדור. אבל אם אני מודד מחוץ לכדור, באמצעות לוויינים, נכנסתי לבעיה נוספת. כי כשאני אומר שלוויין משייט בגובה מאה קילומטר מעל פני הכדור, למה התכוונתי – למאה קילומטר מעל ראש הכרמל או מעל חוף הכרמל? אז כדי שהלוויין ימדוד אל פני שטח חלקים ואוכל לומר שיש לו גובה כזה וכזה, לקחו פני שטח של האליפסואיד; כאילו השטיחו את הטופוגרפיה לכל פני הכדור לכל קטע וקטע.

"הבעיה היא שלא תמיד המדען מציין לאיזה משטח הוא מתכוון במדידות שלו, וזה מתחבר לאגדה מודיעינית. מספרים שריגול השטח של ארה"ב גילה את המערה שבה מסתתר בן-לאדן והוא שלח את כל המידע לבסיס האם, שחישב ושלח טיל שיוט שיפגע במערה. טיל השיוט פגע בדיוק בנ"צ הנכון מול המערה – אבל 8 מטרים יותר גבוה ,במצוק. למה? כי תוכנה אחת הייתה לפי מישור הייחוס הגאודזי של כדור הארץ, ותוכנה אחרת הייתה לפי האליפסואיד, ובאותו מקום היה 8 מטרים הבדל בין התוכנות הללו. זה ממחיש לנו את הבעיות שבהסתמכות על מדידות של לוויינים".

"ההתחממות קטנה מאוד"

ועדיין, האם זה לא נכון שבמאה השנים האחרונות אנחנו עדים להתחממות מסוימת של כדור הארץ ולהמסה של קרחונים?

"ההתחממות היא קטנה מאוד. במאה השנה האחרונות היא הגיעה לפחות מ-0.8 מעלות, שזו התחממות שצפויה בכל מערך אקלימי רב-שנתי. אני אמנם בא מתחום הים ולא מתחום האקלים, אבל בעיניי ההתחממות הזו בפירוש לא מראה שינוי דרמטי שחורג מהשינויים הנורמליים שהיו במזג האוויר בעבר.

"בנושא הפשרת הקרחונים – גם זה דבר תהליכי שקרה וקורה. נכון שבשנים האחרונות נראה שבקוטב הצפוני יש יותר תקופות ארוכות שבהן הקוטב ניתן למעבר, כלומר שהוא מפשיר, אבל צריך לזכור שהקוטב הצפוני אף פעם לא היה מסת מים גדולה, כי אין שם יבשה שעליה מצטבר הקרח אלא אלו פני המים שקופאים, ולכן זו שכבת מים דקה יחסית שקופאת. לעומת זאת בקוטב הדרומי יש מסת קרח של למעלה מ-3 ק"מ גובה, וזה כמובן סיפור אחר. אבל גם פה מפחידים ומפחידים. כרגע במרכז הקוטב יש טמפרטורה של מינוס 32 או מינוס 31 מעלות, כך שגם אם תחמם ב-2 מעלות עדיין יהיה שם מינוס 29 וזה עדיין יישאר קפוא. בקוטב הדרומי יש קרח ברציפות כ-15 מיליון שנה, והוא לא הפשיר גם בתקופות הרבה יותר חמות. הבעיה בחצי הצפוני היא גרנלנד, שהפשרה שלה תעלה בכמה מטרים את גובה פני הים. אבל גם שם, במרכז גרנלנד הטמפרטורה היא עדיין מינוס שלושים. זאת אומרת שגם שם אין מה לדבר על הפשרה כללית של כל הקרח".

אז לא הפשרה כללית, אבל גם אם הקרח יפשיר בשוליים, או עם התנתקות קרחונים כמו מדף הקרח שהתנתק לאחרונה באנטרקטיקה, עדיין פני הים יכולים לעלות משמעותית.

"מדף הקרח שהתנתק זה עובדה, וכל הצלמים באים לצלם אותו כי הוא פוטוגני. אבל באותו פרק זמן של השנים האחרונות, אנטרקטיקה צברה קרח ולא הפסידה קרח. מחקר של נאס"א שפורסם באוקטובר 2015 מראה שאנטרקטיקה מרוויחה כל שנה 82 ג'יגה-טון קרח. הצילום פוטוגני, אבל הוא לא מתאר מה שבאמת קורה באנטרקטיקה".

ומה קורה בארץ? תלוי את מי שואלים

ומה קורה בישראל? אתה עסקת בחוף של מדינת ישראל, שם לא רואים עלייה משמעותית של פני הים?

"אני עסקתי בחוף של מדינת ישראל והתחלתי דווקא ממורפולוגיה, ובה לא ראיתי שינוי מגמתי שמספר לי שהחוף נע מזרחה, ולכן אולי זה בגלל עלייה. בנוגע לשינויי המפלס בישראל יש כמה מודדים. הגוף העיקרי והגדול הוא המרכז למיפוי ישראל, מפ"י, המודד בכמה תחנות לאורך החוף – תל אביב, אשדוד, אשקלון, ובעבר מדדו גם ביפו ובחיפה. גוף אחר הוא חקר ימים ואגמים (חיא"ל) המודד בדרך אחרת בראש מזח הפחם בחדרה. אני הולך באמונה שלמה אחרי הנתונים של מפ"י, שמראים שכמעט אין עלייה. אם אני לוקח את הנתונים מאז 1958, של שני חוקרים בשם שירמן ומלצר, אני רואה עלייה של כמה סנטימטרים בודדים בשישים ומשהו השנים האחרונות, כלומר פחות ממילימטר לשנה.

"לעומת זאת חיא"ל מדברים בנתון האחרון שלהם על משהו כמו 5 מ"מ בשנה. אבל העלייה הזו שנצפית בחדרה נראית לי – קצת קשה לי להגיד את זה, כי מדובר באנשי מחקר – נובעת ממדידה שגויה. המדידות שלהם הן רק מ-1992, והמכשור שלהם לוקה בשני דברים עיקריים: האחד, כל מדי הגאות בעולם משתדלים לשים אותם בתוך מעגני מים – בתוך נמלים או בתוך ברכות השקטה, כדי להוריד את רעש הרקע של הגלים. לעומת זאת חיא"ל שמו את המכשיר שלהם בראש מזח הפחם, בעומק מים של כ-24 מטר ובמרחק של למעלה מ-2 ק"מ מקו החוף, כך שהוא לא מוגן מפני סערות וגלים; ויותר מזה, הוא מוצב ליד ראש מזח הפחם, וכך בתקופה שעומדת שם אונייה, שזה די הרבה ימים במשך השנה, הוא משמש עצמו כערוץ מים על גוף האונייה כאשר הגלים באים מדרום מערב. מה שאומר שאני מודד שם ארטיפקטים על גבי ארטיפקטים. דבר נוסף, בראש מזח הפחם בחדרה בנו את דולפין הרתיקה: כדי שהאוניות לא ייקשרו למזח עצמו אלא לעוגן יציב, הציבו עמוד שעליו הלבישו 900 טון בטון, ואל העמוד הזה חיברו את המכשיר".

מה הבעיה עם זה?

"הבעיה היא שהמכשיר הזה, לעניות דעתי – ויש גם קצת נתונים אבל לא מפרסמים יותר – שוקע עם הזמן. הרי הוא קבוע בתוך סדימנט קרקעית הים, שזה חול וחרסיות, והוא עובר תהליך של שקיעה. אבל כשאני מודד על המכשיר אני לא יודע שזה משקיעה שלו, ואני מתרגם זאת בטעות כעלייה בגובה פני הים".

הים עולה או היבשה שוקעת?

הטענה שלך היא שזה לא המודד היחיד שמצביע לכאורה על עליית פני הים, כשבעצם מדובר בשקיעת הקרקע.

"שקיעה של קרקע באזורי החוף היא דבר שידוע ומוכר מתמיד בגלל תהליכים גאולוגיים. אבל בשנים האחרונות, דווקא באזורים בנויים שבהם נמצאים הרבה ממכשירי המדידה, לגורם הזה של שקיעה הצטרפה גם שקיעה עקב פעילות האדם, שהבולטת ביותר היא שקיעה כתוצאה משאיבת מים מתת הקרקע; ברגע שאני מוריד את מפלסי מי התהום שמתחת לעיר, העיר שוקעת. בנוסף לכך, כאשר אני שם משקל (כמו עיר) על הסדימנט הרך של החוף, הוא שוקע לתוך הסדימנט. ולכן יש לי הרבה מאוד מכשירים ששוקעים. היום אנחנו מודעים מאוד לתופעה הזו, והיא ניכרת בהרבה מאוד אסדות קידוח שעומדות בים, ששוקעות. גם אסדת הקידוח שמול אשקלון, תמר, שקעה כבר בכמה מטרים מאז שהוקמה.

"כך שלפעמים אתה עלול להסתמך על מדי הגאות ולומר שהמים עלו, בעוד שמה שקרה זה שהקרקע שקעה. כך למשל יש גרף ידוע שמראה על עלייה של מטר בפני הים בבנגקוק, והיית יכול לצאת עם המסקנה שגובה פני הים בבנגקוק עלה במטר. אבל לאחר מכן אתה קורא מאמר אחר והוא מציין שבנגקוק שקעה במטר בעשרות השנים האחרונות בגלל ששאבו ממנה מי תהום. התוצאה היא אותו דבר; מי שחי בבנגקוק רואה יותר שיטפונות, בזה אין ספק. השאלה היא מה הסיבה לכך: האם זו עלייה בגובה פני הים, או שקיעת היבשת. אני חושב שבעולם הגדול שלנו, בעיקר במקומות יישוב, שקיעת היבשת או החוף זה סדר גודל גבוה יותר מהעלייה בגובה פני הים. זאת אומרת שעיקר הדברים הדרמטיים שרואים הם כתוצאה משקיעה, ולא כתוצאה מעלייה בגובה פני הים".

אז לא עלייה של פני הים אלא שקיעה של הקרקע. האם זה לא משהו שצריך להתכונן אליו?

"יש דברים שאין מה לעשות לגביהם! ברחבי העולם כולו יש חופים שיש בהם הרס מצוקים, ולאט לאט חופים נהרסים – אז מה עושים? אומרים שלום, והולכים אחורה".

אתה אומר: זה לא כזה נורא.

"זה לא כזה נורא! במקומות שיש בהם עיר עם מגדלים של שלושים קומות ויותר, שם אני יכול להבין אם תשקיע כסף להגן עליהם מהים; יהיה קשה להגן על זה, אבל זה יהיה מובן. אבל בכל מיני מקומות שיש יישובים קטנים על המצוק, ללכת ולהשקיע מיליונים מכספי ציבור זה לפי דעתי פסול לחלוטין".

"אין קשר למעשי האדם"

לדבריך, העלייה המתונה של 20 ס"מ במאה השנה האחרונות אינה קשורה למעשי האדם ולהתחממות הגלובלית?

"זה לא קשור למעשי האדם. זו עלייה טבעית ונורמלית שמתרחשת ותתרחש במשחק הזה שנקרא כדור הארץ".

ואתה לא חושב שתהיה החמרה והחרפה במאה השנים הבאות?

"אין לי על מה לבסס את זה. אילו היו נקודות ביסוס כלשהן לחשוב שזה הולך לקראת החרפה, לא הייתי נלחם נגד זה. אבל התוצאות שאני קורא ושאני מודד אינן מראות עד כה שהולכת להיות החרפה. לכן אם נניח שהעתיד הקרוב הוא העבר הקרוב, אז אפשר לדבר, אולי אולי, על עלייה של עד 20 ס"מ עד סוף המאה. אגב, התחזית הזו אינה רחוקה מאוד – ואת זה כולם שוכחים כי כולם לוקחים את המספרים הגבוהים – מערכי המינימום שחוזה ה-IPCC, שאמנם מתקן כל הזמן את התחזיות כלפי מעלה בגבול העליון, אבל בגבול התחתון הוא נשאר בתחזיות של כ-26 ס"מ לשנת 2100".

ומה תהיינה ההשפעות של עלייה כזו, של 26 ס"מ?

"שום דבר".

שום דבר?

"כלום. גורנישט מיט גורנישט".

ומה עם הדיבורים על 50 מיליון פליטי אקלים בעקבות עליית פני הים?

"אלה שטויות במיץ. אין לזה השפעה של כלום".

בכל מקרה, לטענתך הפלטת פליטות פחמן לא תשנה שום דבר בכל הנוגע לקרקע ולעליית פני הים.

"כל הסיפור של השפעת CO2 על שינוי האקלים, זה לקחת את נושאת המטוסים הגדולה בעולם, לשמור את הכול קבוע, ולהגיד: העכבר הקטן שרץ על הסיפון הוא זה שיהפוך אותה".

עד כדי כך?

"עד כדי כך. הגורם של ה-CO2 הוא פחות מ-0.3 או 0.4 אחוזים באטמוספירה. מה שעושים זה ממש לקחת את הכלום הזה, להחזיק את כל הפרמטרים האחרים קבועים ולהגיד שהוא זה שמשנה את הכול. זה פשוט לא נכון".

אז כל הטענה של ה-CO2 שגורם להתחממות לא נכונה?

"זה נכון אולי בנוגע לזיהום אוויר, אבל זה לא קשור בכלל להתחממות. לא נוח לגור על יד מפעל שיוצר זיהום באטמוספירה. אני מבין את מי שגר בקרבה למקום כזה ומתלונן. אבל להגיד שזה מה שמשנה את הטמפרטורה בעולם ויוצר שינוי אקלים – זו שטות".

אם לסכם את דבריך, אתה טוען שהעלייה בגובה פני הים שנצפתה היא די מינורית, אין לה משמעות גדולה מבחינתנו, ובוודאי אין לכך קשר להתחממות הגלובלית או למעשה ידי אדם.

"נכון".

כמי שנמצא בחוגים המדעיים וטוען טענות כאלה, אתה לא קצת מפחד ש"יעלו עליך", יגידו שאתה מכחיש אקלים וכן הלאה?

"כבר עלו עליי, כבר קיבלתי בראש, נתתי בראש. אבל אני כבר פנסיונר, אי אפשר להשתיק אותי".

כבר לא אכפת לך.

"אכפת לי רק מהאמת".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

20 תגובות למאמר

  1. מעניין מאוד. הייתי רוצה לקבל קישור ופרטים נוספים על ההתאמות שעשו בנתוני הלווין. אם יכולים לשחק ככה
    עם הנתונים של גובה פני הים, אז אי אפשר לסמוך על הנתונים שמראים שההתחממות נגרמת מגזים מעשי ידי אדם.

  2. לרגע התפעלתי מהאומץ לחשוף את האמת, אבל זה המצב באקדמיה, רק פנסיונרים ופרופסורים שלא צריכים לדאוג יותר לגיוס כספים למחקרים יכולים לפרסם את האמת. כל השאר חייבים להתיישר עם "תיבת ההד" של האקדמיה אחרת הם יכולים להפרד מהקריירה שלהם.
    בכל זאת, תודה רבה וכל הכבוד שחשפת את פרצופה האמיתי של הכת הזו.

    1. זה די מעייף, אבל אני אמשיך להזכיר: בכל תחום מדעי יש את המדענים שמבקרים את הקונצנזוס. התפקיד שלהם חשוב, אם הם לא היו קיימים לא היה מדע. אבל, בזמן נתון רוב המדענים שמבקרים את הקונצנזוס טועים. הבודדים מבין אותם מבקרים שהם גם צודקים וגם עקשנים, יצליחו בסופו של דבר לשכנע מספיק מדענים אחרים כדי להזיז את הקונצנזוס. כי ראיות משכנעות הן, ובכן, משכנעות.
      .
      בכל תחום מדעי, מי שבא מחוץ לתחום צריך לסמוך על הקונצנזוס המדעי, כי בכל רגע נתון הקונצנזוס הוא הידע הטוב ביותר שיש לנו על העולם. שוב, לא כי הקונצנזוס הוא האמת המוחלטת, אלא כי הוא מייצג את הידע הכי טוב והכי מהימן שיש לנו.
      .
      ראיון כזה יוצר מצג שקרי כאילו יש מדען אחד שצועק "המלך עירום" ועשרות אלפי מדענים מטומטמים ברחבי העולם לא מוכנים להקשיב (ואם הם לא מוכנים להקשיב, ברור שזה כי מישהו משלם להם כסף וכנראה שהוא יהודי). זאת סתם הפצת דיסאינפורמציה שבסופו של דבר מתרגמת לשנאת מדע ומדענים כמו שחלק מהמגיבים פה מציגים.
      .
      היי איתמר! הכת הזאת תרמה הרבה לכך שיש לך מחשב שעליו אתה יכול להקליד את המילים הזועמות שלך ושקוראים זועמים אחרים ברחבי העולם יוכלו לקרוא אותן ולזעום ביחד איתך. וגם לכך שרובכם לא מתתם לפני גיל 6! זה לא קצת נחמד, בכל זאת?

    2. תחום מדידות המים הוא כן שלו
      דרך אגב – ראיתי תוכנית על אנטארטיקה
      וגם שם מציינים שיש חלקים גדולים שבהם כמות הקרח גדלה מאוד
      (וזאת לא הייתה תוכנית על שינויי אקלים).

    3. במקרה הזה לא מדובר בתחום מדעי נקי מפוליטיקה. הרי יש כאן מוטיבציה פוליטית אדירה. כל תומכי התזה של ההתחממות הגלובלית הרי מציעים בדיוק אותו פתרון – שהוא בעצם הגבלה, רגלוציה ונתינת כח אדיר לממשלה ולממשלות להצר את השוק החופשי, ולכפות את תפיסת העולם השמאלנית על כולם. תפיסת השמאל אומרת שהממשלה היא הפתרון לכל בעיה. אין אף לא מדען אחד שמדבר על פתרון שאינו עובר דרך הממשלה.
      כמה מדענים אומרים שבמקום להגביל את היצור והאנרגיה, עלינו לפתור הצפות כמו שהולנד פתרו אותן? כמה אומרים שעלינו להשקיע משאבים בטכנולוגיה שתאפשר לנו איכות חיים למרות ההתחממות? הרי התחממות של 2 מעלות במאה שנה, זה תהליך הדרגתי, אנחנו יכולים לשרוד את זה. אבל לא, כולם מדברים על אותו הפתרון.

      לכן אני לא חושב שהטיעון שלך מחזיק מים.

    4. יותם, נשמע שאתה יוצא מנקודת הנחה שאני איזה לוחם מקלדת שלא מבין דבר בתחום, אז תן לי להרגיע אותך, אני מטאורולוג רב נסיון עם תואר בתחום וחבר בארגון המטאורולוגיה המלכותי בבריטניה.
      מה שאני אומר זה לא משמועות או פייק ניוז באינטרנט. ראיתי, שמעתי וחוויתי באופן אישי את מצגת השקרים וסילוף העובדות של המוסדות האקדמיים. מחקר מוטה לפי הבון-טון של עולם האקדמיה לא רק שלא מקדם את ההבנה אלא לוקח אותנו אחורה.
      חוקרים, מוכשרים ככל שיהיו, שאינם מעיזים לומר את האמת, או ש"מתקנים" את הנתונים כדי שיתאימו לתוצאה הרצויה, לא תורמים לשום דבר מלבד הוספת טפיחה נוספת על השכם האקדמית.
      התוצאה כיום היא שפה בבריטניה, הממשלה מתעסקת בבניית טורבינות רוח ליצירת אנרגיה מתחדשת בהשקעה של מיליארדים בזמן שפעולות פשוטות שיש לבצע כדי להתמודד עם השינויים, לא נעשות מפאת מחסור בתקציב.
      אז מה יש לנו? תאוריה שכדוה'א מתחמם בצורה יוצאת דופן עקב פעילות האדם. תאוריה נוספת שאם נפחית את פליטת גזי החממה זה יעצור ואף יהפוך את התהליך בתיאוריה הראשונה. הסכמים פיננסיים בינלאומיים שמבטיחים קנסות והטבות בהתבסס על התאוריות הללו. אנשי אקדמיה שזוכים למענקים על מחקרים שיעזרו לבסס את התאוריה הזו. פוליטיקאים ואנשי דת, שבאמת לא מבינים דבר וחצי דבר בתחום, שתוחבים ידיים ורגליים וצועקים בקולי קולות שטויות במיץ. ויש גם את האנשים שלא מפחדים ללכת נגד הזרם ולהגיד לחוקרים והפוליטיקאים והאפיפיור וההמון המוסת שלא, מבחינת המדע, התאוריות הללו הן רק תאוריות והמודלים מציגים נתונים בהתאם למה שמזינים להם ואם נתוני הבסיס שגויים, התוצאה תהיה שגויה.
      זה לא שאני מתנגד למדע או לשיטות מחקר מדעיות. ההיפך, אני רוצה שהחוקרים שעוסקים בתחום ידבקו באמת המדעית ולא יעוותו אותה בהתאם לצרכיהם.

    5. בואו נעשה את זה פשוט: הקונצנזוס המדעי מגלם את הידע הכי טוב שיש בידינו בנוגע למציאות ברגע נתון. זה תקף לכל תחום מדעי ובפרט למדעי האקלים. וכדי לחדד את הנקודה שלי שנראה שלא הובהרה עד הסוף:
      .
      1. מישהו שאינו מהתחום (לצורך העניין, אין לו את הרקע כדי לפתוח מאמר מדעי עדכני ולהבין אותו לפרטיו), צריך פשוט לסמוך על הקונזנצוס המדעי. כן, אמיר ש, את הטיעון שלך הרי היה אפשר לכתוב גם בדיוק הפוך: יש הרבה אנשים עם הרבה כסף והשפעה (חלקם עם השפעה על פוליטיקאים, חלקם תורמים לאוניברסיטאות) שירוויחו עוד הרבה כסף מהמשך הסתמכות על דלקי מאובנים. לכן, מראש בוא נחליט שבטוח שהקונצנזוס ממעיט בחשיבות שינוי האקלים. או שלא. עדיף שנכיר בעובדה שכדי להבין את פרטי הויכוח בן אדם צריך להפוך למדען מהתחום בעצמו. ללמוד את קורסי היסוד, לקרוא ולהבין את כל המאמרים הרלוונטיים ואת כל הפרטים הטכניים והמתודולוגיים של הטיעונים שתומכים בעמדת הקונצנזוס ושל אלו שמבקרים אותה. וכל עוד אין בכוונתך לעשות את כל זה: הדבר הכי אינטליגנטי שאתה יכול לעשות זה להניח שהקונצנזוס, בהתחשב בראיות ובכלים שזמינים לנו נכון לעכשיו, צודק. פשוט תכיר בזה שאין לך את הכלים להבין את הטיעונים בויכוח וממילא אין לך את היכולת לדעת אם באמת אחד הצדדים מוטה.
      .
      2. מישהו שהוא כן מהתחום, ויש לו ביקורת על הקונצנזוס, צריך להשמיע אותה ובצורה מנומקת ואם אפשר גם בקול רם, בפורומים שבהם מדענים מתווכחים זה עם זה (שזה כנסים וכתבי עת מדעיים). אם הוא רץ להתראיין לכלי תקשורת או מפרסם ספרים לקהל הרחב, שבו הוא מסביר למה הקהילה המדעית מתנהגת כמו כת ולמה כל המחקר המדעי בתחום מוטה ושגוי מיסודו: ובכן, קודם כל רוב הסיכויים שהוא טועה ושנית, אפילו אם הוא צודק בעמדתו בויכוח המדעי, מה שהוא בעיקר עושה זה להפיץ בורות, שנאת מדע ושנאת מדענים בקרב הציבור הרחב. שזה חטא גדול יותר מחטאו של מישהו שבמעבדה שלו עושה מדע גרוע (לתשומת לב הקוראים ניר שביב ואריאל רובינשטיין). אתה מבין, איתמר? אפילו אם את העמדה שלך בנושא גיבשת מתוך היכרות מעמיקה עם הספרות של מדע האקלים ועם פרטי הויכוח, כשאתה כותב פה את מה שכתבת בתגובה הראשונה אתה לחלוטין יוצא נגד המדע ושיטותיו, בין אם זאת הכוונה שלך ובין אם לא. כמובן, אם כמטאורולוג יש לך היכרות מסוימת עם פרטי הויכוח אבל זו היכרות שטחית, אז חזור לסעיף מס' 1 וסמוך על הקונצנזוס.
      .
      3. בכל מקרה, מכיוון שאני לא מדען מהתחום, כשאתה בא, איתמר, וטוען "אני בקיא בחומר וראיתי את סילוף העובדות", לי אין שום דרך להעריך את מידת המהימנות שלך. אני לא יודע עד כמה אתה באמת בקיא במחקר, לא מה המניעים האישיים שלך וגם לא כמה אתה חכם. אתה בסה"כ עוד קול אחד במקהלה ענקית של אנשים שצועקים נורא חזק ולי, כמו לכל אדם אחר מהרחוב, אין שום סיבה להעדיף את הקול שלך על פני כל קול אחר. חוץ מקול אחד: הקול של הקונצנזוס, שהוא, אני אכתוב זאת שוב, הידע הכי טוב שיש לנו כרגע.

    6. יותם, מצד אחד אתה מטיל ספק בהבנה שלי את הנושא ודבר ב"קונצנזוס" שיש בעולם האקדמי ומצד שני אתה לא מטיל שום ספק במאמרים מדעיים שכבר הוכח שבוצעו בהם תיקונים.
      אני כרגע עובד בתחום של כיול מכשירים, רוב העבודה תלויה באמונה של המנהלים שלי שאני אדם ישר ויסודי ואם אני נתקל בבעיה, אני אדווח עליה ואוציא את המכשיר משימוש. עכשיו, תחשוב רגע על דוקטורנט למדעי האקלים שרוצה לפתח קריירה בתחום וקיבל מענק למסע לאנטארקטיקה לחצי שנה לבצע מדידות של קרחונים. מבט מהיר בתמונות לווין מראה מפרץ שבו קיימת נסיגה ובאיזור אחר מפרץ עם תהליך בנייה והצטברות של קרחונים. לאיזה מפרץ הוא יעדיף ללכת?
      עדיין מדובר על מדען רציני ועבודה אקדמית רצינית, אבל קיים פה סילוף מדעי. סילוף שפועל לשמר את הקונצנזוס כדי שאנשים כמוך יוכלו להגיד "אבל הרוב חושבים ככה אז זה חייב להיות נכון".
      למה אתה לא שואל "למה הרוב חושבים ככה?", מה הקשר בין הקונצנזוס לבין השיטה האקדמית של מענקים למחקרים? מי מעניק את המענקים האלה? מה יוצא להם מזה? איפה הטלת הספק הכל כך חשובה למחקר המדעי?
      אגב, אני הייתי בהרצאה של דוקטורנטית שביצעה מחקר באנטרקטיקה על נסיגת קרחונים במפרץ כלשהו וכשאחד השקפים הראה נסיגת קרחונים במפרץ הזה אך בנייה ניכרת במפרץ אחר, היא פטרה את זה ב"המחקר שלי עסק רק במפרץ הזה".
      במקרה אחר שאלתי פרופסור לגיאולוגיה על כמות הפחממנים הנפלטת מבעירה תת קרקעית של אדמות כבול בדרום מזרח אסיה. התשובה שלו היתה צחוק גדול ואמירה ש"קיים ויכוח בתחום הזה לא על הכמות המדויקת אלא על סדרי הגודל". עכשיו, אם אתה מבין במודלים, אתה בטח מבין שיש פה בעיה רצינית בעניין הדיוק של המודל אם נתוני הבסיס שלו לא רק שלא מדוייקים, הם נמצאים בויכוח על סדרי גודל.
      כמו שאמרתי בתגובה הראשונה, יש סיבה לכך שרק פרופסורים שיצאו לגמלאות מרגישים נוח מספיק לבקר את צורת ההתנהלות של המערכת הזו. הם כבר לא צריכים את תקציבי המחקר ואת אישור ה"קונצנזוס".

    7. איתמר, לרוב מה שכתבת כאן למעשה עניתי כבר בתגובה הקודמת שלי. אני שם לב שאני מטיל ספק בעמדה שלך ומקבל את עמדת הקונצנזוס, זאת בדיוק הנקודה. לאנקדוטודות שהבאת יש אולי כוח רטורי אבל הן רק אנקדוטות. כמוהן אפשר למצוא גם הפוכות וזה לא ישנה את העובדה שהקונצנזוס נוצר סביב העמדה שעד כה סך כל העדויות התומכות בה משכנע יותר מסך כל העדויות המפריכות אותה.
      .
      יכול להיות שהתמריץ לעשות מחקר שתומך בקונצנזוס חזק יותר מהתמריץ לעשות מחקר שמנסה לעשות מהפכה שלמה בתחום (וזה הרי נכון גם בתחומים שיש בהם פחות מעורבות של פוליטיקה ואידאולוגיה). אבל בסופו של דבר, זה ויכוח בין עדויות אמפיריות. אז גם אם על אלף חוקרים כמו הדוקטורנטית שציינת יש חוקר אחד שתחושת הבטן שלו דווקא מובילה אותו לנסות להפריך את הקונצנזוס, אם הקונצנזוס שגוי הטיעון של אותם מעטים יהיה הרבה יותר משכנע מהטיעון של הרוב. בסופו של דבר, גם אם זה יקח כמה שנים או עשורים, מעט העדויות המשכנעות מאוד יצטברו, האמת תצא לאור והקונצנזוס ישתנה. ככה עובד מדע. כל הגורמים כמו הפניית תקציבי מחקר וכו' יכולים לתרום להארכת הזמן שהשינוי יקח, אבל לא לעצור אותו לחלוטין. תשאל את דן שכטמן.
      .
      צריך לתת למדע לעבוד. למרות מגבלותיו, הוא הכלי האפקטיבי והשיטתי היחיד שהאנושות מצאה כדי לגלות את האמת. זה הכל.
      .
      שוב, הכל מסתכם בזה: אתה לא מהתחום? סמוך על הקונצנזוס ואל תמהר להחליט שכל המדענים טועים בגלל שקראת ראיון עם מדען אחד שחולק עליהם. אתה כן מהתחום ויש לך ביקורת? תשמיע אותה בעקשנות לקולגות שלך אבל אל תלך לקצור פופולריות זולה בציבור הרחב על ידי הכפשת הקולגות ומהימנות המחקר שלהם. אם כבר בחרת להתראיין, לפחות תנסה להציג תמונה מאוזנת של ויכוח שטרם הוכרע ואל תצייר בצבעים דמוניים את הקהילה המדעית כולה.

  3. גרשוני…
    קטן עליך הצפות… תמיד תוכל לגזול בית של אחרים על גבעה…

  4. שלום הלל
    אני לא מהתחום אבל זה מעניין מאוד, נראה לי שכדאי להביא תגובות של אנשים מהתחום (נגיד את התגובה של המודדים בחדרה) כדאי שיהיה אפשר לחשוב ולבחון..

  5. גרשוני, אתה ממשיך להביך את עצמך ואת האתר שאתה מייצג. חבל…
    וכדאי שתשאל אנשים שבאמת חוקרים אקלים ולא כאלו מתחום אחר – הם לא יודעים יותר ממך. ממש כשם שנוהגים לבקר עיתונאים חסרי ידע צבאי המבקרים את הצבא…
    מצער לומר שחלק מן הפנסיונרים עדיין אוחזים בדעות קדומות בכל הנוגע לאמינות מדידות (לווינים, כיול ביניהם, וכו'). לא מדובר כאן במשהושאף אחד לא חשב קודם לכן בכל הנוגע לכיולים שונים וכו'.

  6. איך יכול להיות שפני הים עולים במקום אחד יותר מבמקום אחר?
    יש חוק כלים שלובים לא?

    1. שאלה טובה. תחשוב על כלים שלובים שעל אחד מהם אתה מפעיל לחץ ברומטרי גדול יותר. בהתאמה, במקום אחד פני המים לא יהיו שווים, כי לחץ האוויר אינו שווה. כנ"ל טמפרטורה (שגורמת להתפשטות המים) ועוד.

      היית יכול לשאול כיצד יש גלים, הרי יש חוק כלים שלובים. והתשובה היא שהחוק הזה נכון רק כאשר לחץ האוויר שווה והטמפרטורה שווה ואין כוחות חיצוניים. וכידוע לא זה המצב.

      בנוסף יש להוסיף את האלמנט של שקיעת הקרקע, שאינה שווה בכל מקום.

    2. וגם השפל והגאות מתעלמים מחוק הכלים השלובים. בא להם יותר על משיכת הירח.

  7. הסיפור עם האסדות ששוקעות נשמע מפוקפק. יש איזה מקור שיגבה אותו? חיפשתי קצת בגוגל ולא מצאתי כלום.

  8. אני אמנם פרה אבל יש לי זיכרון של פיל –

    https://youtu.be/ZcyF_6dk34M

    כנסו כנסו. פעם הפחידו אותנו שאם ננשום יותר מדי ה CO2 יגרום ל… התקררות כדוה"א