השכר החציוני: מה השמאל אומר שהוא אומר, ומה הוא אומר באמת

הפסימיזם הכרוני של השמאל נעזר בתעתוע סטטיסטי שמוציא את העשירים מהמשוואה. אבל המציאות מסרבת להתיישר

בשנים האחרונות רבים בשמאל הישראלי מסתכלים בעיניים כלות על הכלכלה המשגשגת של ישראל ומייחלים לכישלונה. כשזה יקרה, ניתן יהיה להאשים סוף סוף את השיטה הכלכלית הכושלת של הימין. נתון אחד בולט יותר מאחרים במשנה הפסימיסטית של השמאל: השכר החציוני. הנתון הזה מרכיב טיעונים רבים נגד אנשים, שיטות ומצבים מכל המינים ומכל הסוגים. זהו באמת נתון חשוב, המלמד הרבה על כלכלת המדינה. אולם הטיעונים שמתבססים עליו בשירות השמאל הכלכלי, הם שגויים ומעידים על חוסר הבנה של המושג. לאור חשיבותו, הכנו מדריך קצר למידיין: כיצד נשיב לטיעונים בעניין השכר החציוני?

מהו חציון?

את הדיון בחציון יש להתחיל בהיכרות עם המושג עצמו: חציון הוא המספר המתקבל כשמעמידים בשורה את כל העובדים במשק, מבעל השכר הנמוך ביותר לבעל השכר הגבוה ביותר. מאתרים את האדם שנמצא בדיוק באמצע השורה, כלומר – מחלקים את מספר המשתכרים בשניים – והשכר שלו הוא השכר החציוני. חציון הוא נתון חשוב במדידת המצב הכלכלי של המדינה, משום שהוא אדיש למה שקורה אצל העשירים ביותר ומושפע רק ממצבם של העניים: אם, לדוגמה, העשירים ביותר בחברה יקבלו העלאה משמעותית בשכר, החציון יישאר זהה. אך אם העניים יקבלו את אותה ההעלאה החציון יעלה. הממוצע, בניגוד לחציון, מושפע מאוד גם מהעשירים ביותר, ולכן הוא נחשב לעתים ככלי שלא משקף מהימנה מה שבאמת קורה בחברה. לכן הפסימיסטים בשמאל מעדיפים להתמקד דווקא בחציון.

"נורא שהשכר החציוני יותר נמוך מהשכר הממוצע"

למרות המרמור הנשמע לעיתים, יש סיבה טובה מאוד לכך שהשכר החציוני נמוך מהממוצע. האינטואיציה המתמטית פשוטה יחסית: למשכורות יש רף תחתון טבעי – אי אפשר להרוויח פחות מאפס שקלים לשעה. זהו חוק טבע, ועליו בנויים גם חוקים פוליטיים כמו חוק שכר המינימום, אשר אכיפתו מעלה עוד יותר את הרף התחתון של ההכנסה. אך מהצד העליון, אין רף. משכורות יכולות להגיע לסכומים אדירים עבורים עובדים בעלי ידע ייחודי או יוזמות יוצאות דופן. האפשרות היא שגורמת לרבים לרצות לעבוד קשה יותר, להמציא יותר וללמוד יותר. האפשרות לשכר גבוה יותר היא הפרס שאנחנו נותנים על התמדה ועבודה קשה (וכן, לפעמים גם מזל וקשרים). עולם שבו המשכורת הממוצעת דומה לחציונית הוא עולם שבו היצירתיות והתעוזה מדוכאים, והעשירון העליון מתהדר במשכורת של 12 אלף שקלים לחודש במקרה הטוב.

"השכר הממוצע עולה והחציוני רק נשאר במקום"

הפער בין הממוצע לחציון מעורר חשש שמא החציון נמוך מדי. אך הנתון שעליו נסמכת הטענה הזו פשוט אינו נכון. לפי נתוני הביטוח הלאומי, השכר החציוני כאחוז מהשכר הממוצע עולה באופן רציף מאז תחילת העשור. בראשית המילניום עמד השכר החציוני על 59.8% מהשכר הממוצע, וב-2015 הוא עמד על כמעט 65%. לא רק שהשכר החציוני עלה בשנים האחרונות, הוא אף עולה מהר יותר מהשכר הממוצע.

"חצי מהאנשים חיים מפחות מ-6,700 שקל לחודש. איך אפשר לחיות ככה?"

אז זהו, שלא בדיוק. השכר החציוני לא משקף את השכר של המפרנס הראשי של משק בית ישראלי, אלה את השכר של האדם באמצע טבלת השכר, מתוך כל האנשים שעבדו, בכל עבודה שהיא ובכל תקופת זמן. הבן שלכם הדריך קייטנה בקיץ? מזל טוב, צאצאכם נכנס בגאון לסטטיסטיקת השכר. עבדתן כמה חודשים במשרה חלקית כדי לא לשלם לביטוח הלאומי? מחשבים אתכן בדיוק כמו כל הייטקיסט. לא מדובר במספרים של מה בכך: אחד מתוך כל שמונה עובדים עבד (נכון לשנת 2014) פחות מחצי שנה והרוויח לחודש הרבה פחות מהשכר במשרה ממוצעת מלאה:

מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

אז מה השכר החציוני של אנשים שבאמת צריכים לפרנס משפחה? אין נתונים רשמיים בנושא, אבל תשובה לכך ניסה לתת ליאור תבורי, בעל הבלוג "נער אוצר". לטענתו, אם נרצה באמת לדעת את השכר החציוני של מפרנס עלינו להשמיט אנשים העובדים מבחירה במשרה חלקית או בחלק קטן מהשנה. לאחר ההשמטה ועם ביצוע התאמות נוספות עומד השכר החציוני לשנת 2014 על 8,282 שקלים, כמעט 30% יותר מהשכר החציוני הרשמי. כמובן שכל עלייה נוספת בשכר היא מבורכת, אך ברור שהשכר למפרנס הוא משמעותית גבוה משנהוג לחשוב.

"אם השכר הממוצע עלה אבל החציוני לא, אז זה לא עוזר לאדם הממוצע"

הטענה היא שאם כמה הייטקסטים מקבלים העלאת שכר זה מושך את הממוצע כלפי מעלה, אך לא משקף שום שינוי בשכר של רוב העובדים. זה נכון כמובן: אם יעלה השכר של אנשים בחצי העליון בלבד של התפלגות השכר, אז הממוצע יעלה אבל לא החציון. הטיעון הזה כושל ברמה בסיסית: רמת החיים החומרית שלנו נקבעת לא רק על ידי המשכורת שלנו, אלא על ידי כמות ואיכות (או חוסר האיכות) השירותים הממשלתיים אותם אנו מקבלים, שממומנים  על ידי מיסוי. איכות החיים שלנו ממונת בחלקה ישירות על ידינו וחלקה מהקופה הציבורית, אך מי ממן את הקופה הציבורית?

באופן מפיע, אין נתונים שלמים בנושא הזה, ולא ברור בדיוק כמה מסים משלם כל עשירון. אך מרכז המחקר והמידע של הכנסת הצליח לקושש מספיק נתונים על מנת לבצע הערכה מושכלת. במרכז מצאו נתונים אודות התפלגות התשלום לפי עשירונים של מיסים שונים, כגון הכנסה, ביטוח לאומי ובריאות, מע"מ ובלו. המיסים שנבדקו אחראים לגבייה של כמעט 70% מכלל המיסים הישירים והעקיפים, וכל הנראה מהווים מדגם מייצג של שאר המיסוי. התוצאות לא מפתיעות במיוחד: העובדים המרוויחים מתחת לשכר החציוני אחראים לכשישית מהמיסים הנגבים בלבד. שני העשירונים התחתונים אחראים ביחד ל5.2% מכלל הגבייה. כל זה לא בא לומר שמס פרוגרסבי הוא רע או שלא צריך לעזור לעניים, אבל זה כן מצביע על עובדה חשובה: הטענה שעליית השכר הממוצע לא מסייעת לעובדים החלשים שגויה לחלוטין, ומתעלמת מהתפקוד של הממשלה בחלוקה מחדש של הכנסות ואספקת שירותים ציבוריים. אלהן למעשה מתנות שרוכשים העשירים לעניים, בחנות הגדולה שנקראת "ממשלת ישראל". המשמעות היא שברמות המיסוי הקיימות, תוספת למשכורת של אדם בעשירות העליון שווה הרבה יותר לעני, מאשר אילו אותו עני היה מקבל תוספת שכר ישירה בשיעור זהה. זאת משום שתוספת השכר של העשיר ממוסה בשיעור גבוה יותר, ומאפשר רכישת שירותים ששוויים גבוה יותר – ומהם נהנים העניים באופן חסר פרופוציות לחלקם בעוגת ההכנסות.

השאיפה להגדלת שכרם של העניים היא לגיטימית ואף מבורכת. השכר החציוני הוא נתון חשוב שממנו אפשר לגזור מסקנות רבות על המצב הכלכלי-חברתי במדינה, ומסקנות אלה יכולות להוליד מדיניות שבאמת תביא לצמצום העוני. אבל חשוב לזכור שמדובר עדיין בנתון אחד מיני רבים, עם משמעות שונה מאשר שנהוג לייחס לו בתקשורת ובשיח הפוליטי.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

27 תגובות למאמר

  1. שקר לבן, שקר, שקר גס, סטטיסטיקה
    ————————–

    המאמר שגוי לחלוטין, שורש הבעיה הוא התפלגות מוטה לכוון ההון של עוגת המשק.

    תחת הנחת ההתפלגות הנורמאלית החציון = לממוצע.

    בישראל כמו בארה"ב ובמקומות רבים במערב יש עליה ברמת האי שיוויון. המשמעות של הנתונים היא שעל אף שהמשק צומח התנובה הולכת לכיסם של האלפיון העליון ובמקרה הטוב זולג למשרות שירות של העשירון העליון.

    התוצאה היא הווצרות אליטה שהכנסתה הולכת וגדלה, היא נהנית משירותי בריאות, חינוך והשכלה גבוהה באיכות מצויינת. בניה ובנותיה בתורם זוכים לעבודות בשכר גבוהה והעברה של ההון מדור לדור.

    מצבם של רב העובדים בארה"ב גרוע מאשר הוריהם בשנות ה- 60 וכך בדיוק עלה טראמפ לשלטון לצבור הרחב והלא מחובר פשוט נמאס מהביצה של הון-שלטון-לובינג-עיתון קבוצת אינטרסים זאת דאגה לשעבוד המשק האמריקאי לטובת ההון.

    לצבור שבחר בטראמפ פשוט נמאס וכמעט כל אחד אחר היה מנצח את הילארי שנתפסת כחלק מהביצה העשירה והמחוברת.

    זו לא הפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית שאליטה מנסה לשעבד את כולם לטובת עליית רמת החיים של בניה: בפעמים הקודמות זה נגמר בגיליוטינות של המהפכה הצרפתית ו- 70 שנות קומוניזם.

    1. שכר לא מתפלג נורמלית בשום מקום. השאיפה שיתפלג כך לא ברורה. תרצה שגם תוחלת חיים תתפלג נורמלית?

    2. אתה מדבר בסיסמאות סוציאליסטיות עבשות, ולא טורח כלל להביא נתונים שיתמכו בטענותיך
      אי-השיוויון בישראל בירידה
      רמת החיים של כל העשירונים בעלייה
      שפע הזדמנויות פתוח לכל מי ששכל בקודקודו ומוכן לעבוד קשה (גם למי שנולד למשפחה מעוטת אמצעים). תסתכל על רשימת המיליארדרים בישראל – מיעוטם ירשו את הכסף, מרביתם מהמעמד הבינוני ואפילו הבינוני הנמוך ועשו את הכסף בעצמם. כך גם אצל הפוליטיקאים.
      אתה קראת את הכתבה? היא על המשק הישראלי, מדוע אתה כותב על המשק האמריקאי? מה זה קשור לכתבה?

    3. המאמר משקף נכון את המציאות.
      התגובות לעומת זאת מבוססות על סיסמאות ועובדות שאינן נכונות.
      הפערים בחברה נמדדים ע"י חישוב הכנסות בין העשירון העליון לתחתון והעובדה היא (שחבל שאיננה מובאת במאמר המקורי) שיחס זה נמצא בירידה בעשור האחרון.

    4. ליעל, דן ואיתן.

      קראו את המחקר של הפד האמריקאי:
      http://www.bizportal.co.il/wallstreet/news/article/612768

      מאז המשבר הצמיחה היא בקרב העשירון העליון ומעלה. ניפוח שווי הנכסים ע"י הפד בתגובה למשבר העלו בקצב דו ספרתי את סך ההכנסות של העשירון העליון ובכלכלה זה סכום אפס כשמשהו לוקח לעצמו יותר לאחרים נשאר פחות.

      שחור על גבי לבן.

  2. טוב זה ממש מביך. ״חציון הוא נתון חשוב במדידת המצב הכלכלי של המדינה, משום שהוא אדיש למה שקורה אצל העשירים ביותר ומושפע רק ממצבם של העניים״? זה קשקוש שמעיד שהכותב לא יודע איך נראה שיעור סטטיסטיקה מבפנים.

    1. מה שמביך זה הרמה הירודה של התגובות למאמר פה. הטחת סיסמאות פופליסטיות ללא שום התייחסות לטיעוני המחבר.

  3. כרגיל כתבה מוטה ודמגוגית שאפשר לעקר את הטענות החלולות שלה מתוכן בכמה משפטים בודדים :

    "נורא שהשכר החציוני יותר נמוך מהשכר הממוצע" – כל הטענה מבוססת על ה"רצון של השמאל לאיחוד הממוצע והחציון". זו טענה מגוכחת וילדותית. שהשכר הממוצע יהיה גבוה, נפלא – רק שהחציון יאפשר לחיות ממנו

    "השכר הממוצע עולה והחציוני רק נשאר במקום" -מה שהטענה שלכם אומרת זה שהשכר "נדחף מלמטה" כלומר, השכר של כולם עומד במקום יחסית, אבל מה שמצליח ליצור שינוי חיובי משמעותי זו ההעלאה של שכר המינימום מלמטה

    "חצי מהאנשים חיים מפחות מ-6,700 שקל לחודש. איך אפשר לחיות ככה?"
    סטטיסטיקה שקרים וכו'. הטענה שלכם היא פשוט שקר גס. אם ניפיתם את העבודות הקצרות, כלומר הורדתם את החברה הקודמת שעבדתי בה. התפטרתי במרץ? עבדתי 3 חודשים השנה ובאפריל החלפתי עבודה? בום. מחקת עשרות אלפי אנשים מהסטטיסטיקה לצורך התאמה לתאוריה העקומה שלכם

    "אם השכר הממוצע עלה אבל החציוני לא, אז זה לא עוזר לאדם הממוצע"
    כשהנתון האחרון מגיע מבשנת 2014, אני במקומכם הייתי מתבייש לנפנפף בשלל המסקנות שלכם

    1. דוקא התגובא שלך נשמעת דמאגוגית.
      ולא הוכחת שום טענה סמולנית…

  4. לא הבנתי את הטיעון לגבי המיסוי: "ברמות המיסוי הקיימות, תוספת למשכורת של אדם בעשירות העליון שווה הרבה יותר לעני, מאשר אילו אותו עני היה מקבל תוספת שכר ישירה בשיעור זהה."

    עני עובד מקבל 10% תוספת ישירה-> יכול לרכוש סחורות ושירותים בעוד 10%

    עשיר מקבל 10% תוספת -> משלם עוד 10% מס (נניח לשם הפשטות שכל הכנסתו במדרגת מס 50%), תקציב המדינה גדל ב-4.4% (תרשים עוגה- מיסי העשיר הם 44% מכלל המיסים)-> קצבאות ותשתיות עולות בשיעור דומה->הכנסת העני העובד עולה בשיעור קטן יתר (כי הרי יש לו גם הכנסה משלו-שלא עלתה- לא רק קצבאות ושירותים מהמדינה).

    לשון אחרת- נזכיר שיש הרבה יותר עניים מעשירים, כך שעליה של 10% אצל העשיר היא סכום מוחלט גדול, אך מתחלק בין הרבה עניים.

    ברור שכלכלית, מבחינת התוצר- עדיף שהעשירון העליון ירויח 10% יותר מאשר שהעשירון התחתון ירויח 10% יותר, אבל מעשית- זו ברירה פיקטיבית. הממשלה לא בוחרת אם לקדם את העניים או העשירים בשיעור מסוים, לרוב זה משחק סכום אפס: תוספת שכר לעובדי הנמלים וחברת חשמל באה הישר מכיסי שאר האזרחים, כולל עניים; מניעת תחרות לסלולאר טובה לטייקונים ורעה לעניים וכו'. ואז העניים לא מתנחמים בכך שחלק מהמחירים המופרזים שנגבים מהם חוזרים אליהם דרך מערכת המס.

  5. יש טיעון אחד בכתבה שלא עולה וזה ממש פספוס. העלאת שכר לאדם בעשירון העליון מגדילה את הכנסות המדינה בשיעור גבוה במיוחד מפני שמדרגת המס שלו גבוהה.
    הגבלה על שכר הבכירים היא בעצם פגיעה קשה בהכנסות המדינה. איך לא ראינו את הטיעון הזה עולה בזמנו?!

    1. אולי כי הם לא באמת משלמים הרבה מס
      (אם בדרכים חוקיות כמו תיכנון מס מוצלח ואם בדרכים מושחתות כמו הטבות מתחת לשולחן)

  6. העשירונים העליונים אולי משלמים הרבה מס, אך הוא עדיין חלק קטן מהכנסתם, ולא חסרים להם פטנטים להקטין את נטל המס שלהם- ובמקרה הכי גרוע הם יהגרו למדינה יותר ידידותית.
    העשירונים הנמוכים לעומת זאת לא יכולים להתחמק מתשלום המס והם משלמים אותו במלואו- אז אולי מס הכנסה הם לא צריכים לשלם כשהמשכורת נמוכה אבל מע"מ, בלו, ביטוח לאומי ומס בריאות, הם משלמים גם משלמים, ללא שום דרך להתחמק. כך ששיעור גבוה מהכנסתם הולך למיסים. (מדובר בעניים עובדים כמובן)
    בנוסף, איך בדיוק העני נהנה מהמיסים של העשיר? האם הקצבאות שלו יותר גדולות? כרטיס הקופת חולים שלו שווה יותר? בנק ישראל שומר לו יותר טוב על השקל? מכון התקנים שומר לו יותר טוב על הבטיחות?
    לא ולא: מי שנהנה מהמיסוי הגבוה הוא מנגנון שירות המדינה.
    השירותים שהמדינה נותנת לאזרחים הם מתחת לכל ביקורת, המיסים לא חוזרים לאזרחים, והגיע הזמן להפנים זאת. מנגנון שירות המדינה הוא כמו צנרת עם טרשת עורקים חמורה שהכסף מצטבר ומצטבר בה ולא זורם לאזרחים!!!
    גם אם רמת המיסוי היתה נמוכה בהרבה, עדיין היה ניתן לספק לאזרחים את אותם שירותים בדיוק. וההוכחה היא, שמנגנון שירות המדינה שהולך ומתנפח משנה לשנה, ושואב לתקציבו יותר מיסים, לא נותן לנו כאזרחים יותר שירותים עם הגידול בתקציבו.
    במצב הזה, עדיף כבר שהעשירים יתנו את הכסף ישירות לעניים, במקום להעביר אותם דרך הממשלה!

    1. יה ווארדי, פסקה שלמה הוא מסביר למה שכר ממוצע גבוה יותר משכר חציוני. אולי נבטל את שכר המינימום למען השוק החופשי ונשלם למיליון עובדי הקבלן 2 דולר ליום ואז השכר הממוצע סוף סוף יתקרב לשכר החיציוני. "לאחר השמטה וביצוע התאמות נדרשות"- כלומר אחרי השמטה של החלשים. מאמר פשוט מביך.

    2. העשירונים העליונים משלמים יותר מס- והוא באחוזים- יותר ממה שמשלמים העשירונים התתונים.
      כך שהם גם משלמים יותר כמותית, וגם יותר ביחס לגובה הכנסתם.

      פטנטים כדי להקטין את נטל המס- ובכן, במדינת ישראל יש חוקים. כל עוד זה חוקי, לבריאות.
      כמה לדעתך אגב מרוויחים העשירונים העליונים? כדי להכנס לעשירון השמיני צריך להרוויח קצת פחות מ-24 אלף₪ בחודש. עם הכנסה כזו אף אחד לא בורח לחו״ל כמקלט מס.

      איך העני נהנה מהמיסים של העשיר? ובכן, בכל דבר שהמדינה מתקצבת…
      צבא, משטרה, בתי משפט, כבישים, גשרים, בתי חולים ציבוריים, בתי ספר וכו׳ וכו׳

      העשירון העליון משלם 61.8% מכלל המיסים הישירים בישראל. שלושת העשירונים העליונים משלמים ביחד כמעט 90% מהמס הישיר. גם העני משלם מיסים עקיפים. אכן, אבל מכיוון שהעשיר משלם כמוהו- שני הצדדים של המשוואה מתאפסים.

      אכן, בהחלט צריך לצמצם את השירות הציבורי- אבל המרצע יוצא מן השק במשפט האחרון:
      אתה אכן מודה שהעשירים מעבירים כספים לענים. פשוט הצינור לא מספיק נקי.

  7. ריכוז הערות נכונות שנכתבו (אבל בצורה מנומסת) עם תוספות שלי:

    א. "אם, לדוגמה, העשירים ביותר בחברה יקבלו העלאה משמעותית בשכר, החציון יישאר זהה. אך אם העניים יקבלו את אותה ההעלאה החציון יעלה.". ובכן, מאד מאד תלוי בשאלה איך ההתפלגות נראית. ובכלל, איך מגדירים עני.
    כדוגמה קונקרטית נניח שמעלים את שכר המינימום, ורק אותו. אם השכר החציוני גבוה משכר המינימום – הרי שהשכר החציוני לא ישתנה כלל. באופן תיאורטי, אם חצי מהאוכלוסיה מרויחה שקל, החצי השני 100 שקל ויש איזה אחד באמצע שמרויח 10, די בכך שנעלה את משכורתו של אותו היחיד ל-99 כדי לקבל העלאה של 990 בשכר החציוני, מבלי שהועלנו לאף אחד מלבד אותו אדם.
    אני אמנם לא סטטיסטיקאי אלא פיזיקאי (ופיזיקאים לא באמת מבינים בססטיסטיקה, לפחות רובם), אבל נראה לי די פשוט שכדי לקבל מידע בעל ערך צריך להסתכל על הממוצע והחציון גם יחד, ובהנחת התפלגות סימטרית (לאו דוקא נורמלית) ניתן לקבל משם היכן הזנב היותר ארוך של ההתפלגות. זה ותו לא.

    ב. ההנחה שהעלאת שכר לעשירים מועילה יותר לעניים בגלל שיטת המיסוי מניחה באופן גס שכל שקל שנכנס לקופת המדינה יוצא לרווחת האוכלוסיה העניה יותר מאשר לרווחת האוכלוסיה העשירה. זה לא נכון מכמה סיבות – 1. המנגנון לא יעיל, ואני סבור שיש גבול עליון ליעילות של מנגנון כזה (שתלוי בתורו במאפיינים תרבותיים ובלכידות חברתית של אוכלוסיית המדינה). 2. יש הרבה יותר עניים מעשירים והחלוקה של התועלת היא בהתאם.
    בהערה כללית יותר, משתמעת מהמאמר איזה שהיא הנחה סמויה שהתועלת הכוללת בעליית שכר לעשירים היא ישירה. אני לא רואה איזה בסיס יש לזה במציאות. מנגנון אחר שיתכן הוא שהיכולת של עשירים להרויח יותר, בסופו של יום גוררת את כל הרכבת קדימה. להדגיש, אני לא מדבר על תיאוריית החלחול. הרכבת יכולה להתקדם יותר וכל הקרונות ירויחו אפילו אם המרחק בין הקרונות – אי-השוויון במשל שלנו – יגדל.

  8. אלה שמדברים על צמצום העוני דוגלים ביבוא מאסיבי ושיטתי של עניים ממקומות אחרים,דוגלים באאוטסורסינג של מקומות עבודה למדינות בהן יש
    עניים.
    העניין הוא ששום מדינה לא יכולה להתקיים ללא שיעור
    די גדול של עניים,בניגוד לגישה הסוציאליסטית הרואה בעוני בעיה.
    העלאת רמת החיים של האוכלוסיה פירושה חורבן
    בלתי נמנע,שכן כל המשאבים נלקחים מהטבע סביבנו
    שלא יכול להתמודד עם החמדנות האנושית.

    לדעתי העוני כשלעצמו איננו בעיה,ואני לא מדבר על חרפת רעב.הבעיה היא באופי התורשתי שלו.

    1. אאא ידידי, יש הרבה עומק במה שכתבת. יש בדבריך חידוש שבמבט ראשון נשמע מקומם, אך ממבט שני ושלישי, כשהמתחסד הצבוע שבי נרגע מעט מההלם, נמצא שיש בתגובתך חומר עצום וחדש למחשבה. חבל שלא הרחבת. אנא הרחב.

  9. למה אתם סתם זורים לנו חול בעיניים ???
    מי שנובר בפחי אשפה כי אין לו אוכל לא מעניין אותו חציון או ממוצע .
    בתקופת ביב עלה משמעותית כמות הילדים הרעבים ללחם ואתם מבלבלים המוח עם תחשיבים וחישבים אחרים למי שגנבו הפנסיה לא מעניין אותו דבר ממוצע או חציון וכנ"ל עשרות אלפי המשפחות שלא גומרות החודש,.
    המדיניות של השלטון הרקוב זה לדאוג רק לטייקונים ואילו את העם כלל וכלל אינכם סופרים
    תפסיקו לעשות שטיפות מוח להמונים .

    1. נאוה יקרה, למה להתלהם ולכתוב דברים לא נכונים?
      על מה בדיוק את מסתמכת כשאת מציינת את ה"עובדות" שהבאת?

    2. נאוה יקרה, אנא הקפידי על פיסוק נכון ועל הגהה מינימלית לפני שאת משגרת את התגובה.
      תודה,
      קורא מתוסכל.

    3. אין בארץ רעבים ללחם. המחאה החברתית היתה על מחיר המילקי, נו באמת.

  10. כדאי להגיה את המאמר (הלא-משכנע, אבל זה עניין אחר). הנה דוגמאות:
    "איכות החיים שלנו >>ממונת<>ממן<>מפיע<מסיםמיסים<"

  11. כשבא לי קצת לצחוק אני פותח את המאמרים שלכם. המאמר משעשע אם כי קצת עצוב שאדם מבוגר ישב וכתב אותו.
    הניסיון לנטרל עובדי משרה חלקית מרצונם מעניין אבל אין דרך לאסוף נתונים עלזה, ולכן כל מספר שזרקו תופס- תלוי את מי שואלים.
    מספיק לראות מה קורה עם כספי המיסים שלנו – כספים קואליציוניים, העברות להתנחלויןת והטיות אחרות – כדי להבין שהסכומים הנוספים שגובים ממסים לא מתחלקים שוויונית ובטח לא הולכים לעניים.
    ויש עוד אבל זמני תם.
    תודה על הצחוק על הבוקר.