אבינרי ניסה לכתוב על סולידריות, יצא לו קומוניזם

שלמה אבינרי מתרפק ב"הארץ" על הסולידריות הסוציאליסטית. הוא רק שכח את מיליוני קורבנות הקומוניזם

גדר של סולידריון. חומת ברלין | ויקיפדיה

המאמר שפרסם פרופ' שלמה אבינרי בגיליון יום כיפור של 'הארץ', תחת הכותרת "אזרחות אינה שותפות עסקית", מבטא בלבול ודמגוגיה אופייניים שכדאי להתעכב עליהם.

במאמר תוקף אבינרי את הגישה שלדבריו "מקובלת היום בחוגים רחבים של הימין הפוליטי", "הרואה ביחסים בינאישיים ביטוי של אינטרס פרטי בלבד: כל דבר הוא עסקת תן־וקח, עניין של סחר־מכר, מסחרה, דילים".

הקוטב השני לגישה האכזרית הזו הרואה בכל אדם יצור אנוכי ומנוכר מחבריו ומסביבתו, טוען אבינרי, היא הסולידריות, שכן "בהעדר סולידריות, החיים האנושיים הם רק מלחמת הכל בכל". ומי מייצג את הסולידריות? מי מציל אותנו מהמסחרה הקפיטליסטית? הסוציאליזם כמובן. כפי שאומר אבינרי: "בחברה עסקית יש רק אינטרסים, ואילו אזרחות מחייבת קבלת אחריות. תפישה זו של סולידריות אפיינה כמובן את התנועה הסוציאליסטית הבינלאומית, שהעלתה על נס את הסולידריות בקרב מעמד הפועלים כתחליף לאינדיבידואליזם הברוטאלי של החברה הקפיטליסטית".

זהו מאמר מוזר מסיבה אחת עיקרית: לאבינרי אין כנראה מושג מה זה קפיטליזם. קפיטליזם מתבסס על דבר אחד פשוט: בני אדם שפועלים בחברה כיצורים חופשיים, ללא כפייה, תוך כיבוד זכויות הקניין של האחר, כאשר תפקידה של המדינה הוא להגן על זכויות הקניין האלה.

זהו. קפיטליזם לא אומר דבר על ניכור או על סולידריות. מי שמתייחס באופן רע לאנשים אחרים ולא עוזר להם בעת צרה הוא כנראה אדם רע, וזה ממש לא משנה אם הוא עושה זאת בחברה קפיטליסטית או סוציאליסטית.

אפשר לטעון, ואני בוודאי טוען זאת, שבחברה קפיטליסטית, החופש מכפייה של המדינה מעודד שגשוג אישי ומעודד עזרה הדדית. מעניין שדווקא בתקופה הקפיטליסטית ביותר של ארה"ב, ממלחמת האזרחים ועד מלחמת העולם הראשונה, קמו כמה מקרנות הצדקה הגדולות בהיסטוריה. אנשים משגשגים דווקא שמחים לעזור. דווקא הכפייה והעוני המאפיינים מדינות סוציאליסטיות מעודדים קמצנות, חשדנות הדדית ובוגדנות.

כך או אחרת, קפיטליזם איננו מבסס יחסים בין-אישיים על אינטרסים עסקיים. פשוט אין קשר.

אבינרי ממשיך וקובע כי מי שמבטא כיום את האנוכיות הקפיטליסטית  "בצורתה הקיצונית" הוא דונלד טראמפ, "הסבור כי אפשר לנהל את ארה"ב ואת היחסים הבינלאומיים כפי שמנהלים חברה עסקית". אלא שהרעיון שלפיו איש עסקים שניהל חברות גדולות ניחן בכישורים שיאפשרו לו לנהל באופן מוצלח את המדינה – שהיא סוג של חברה גדולה במיוחד  – איננו ייחודי לטראמפ או לימין. בכל מקרה, לא רק שהוא לא מבוסס על קפיטליזם, אלא הוא ממש מנוגד לו.

דווקא סוציאליסטים, השואפים לניהול ריכוזי של המדינה, אמורים לגלות סימפטיה גדולה לרעיון של אדם העומד עם מגאפון ומנחית פקודות על מיליוני נתיניו. שהלא חברה עסקית היא ארגון היררכי עם מטרה מאוד מסוימת. מדינה קפיטליסטית, לעומת זאת, מורכבת ממיליוני אנשים חופשיים, שכל אחד מעהם מנסה לממש את המטרות הנראות לו, לא המטרות שמורים לו הבוסים שלו. מדוע, אם כך, איש עסקים יכול לנהל מדינה קפיטליסטית כמו שמנהלים עסק? הוא לא יכול ואין קשר.

לבסוף, הנקודה המגוחכת ביותר במאמר היא הניסיון להלל את "התנועה הסוציאליסטית הבינלאומית, שהעלתה על נס את הסולידריות בקרב מעמד הפועלים כתחליף לאינדיבידואליזם הברוטאלי של החברה הקפיטליסטית".

אין לי הרבה מה לומר על הפנינה הזו, חוץ מלספר את סיפורו של פטר פכטר, צעיר מזרח גרמני בן 18 שניסה לחצות בריצה את מעבר הגבול בין מזרח למערב גרמניה בשנת 1962, ונורה מטרים ספורים ממטרתו על ידי שומר גבול מזרח גרמני. פיטר גסס בייסורים שעה ארוכה עד שמת. גופתו נלקחה על ידי חייל מזרח גרמני, לקול קריאות בוז רמות מהצד המערבי של הגבול.

פטר, כמו רבים אחרים במאה ה-20, סיכן את חייו בניסיון לברוח למדינות קפיטליסטיות. אם רק היה קורא את המאמר של אבינרי בזמן, הוא היה מבין כמה זה טיפשי לברוח מהסולידריות הסוציאליסטית לאינדיבידואליזם הברוטאלי של החברה הקפיטליסטית.

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

13 תגובות למאמר

  1. המאמר הוא בתשלום ולא קראתיו,
    אך אבינרי כתב עוד ב-69', בספרו הקטן והמקיף "רשות הרבים" על הגותו של הגל,
    לפיה החברה האזרחית היא זירת הרצון החופשי של הפרט,
    והמדינה- לא הסוציאליזם- הוא זירת הפעולה של סולידריות חברתית.

    אם בחברה האזרחית אתה מנסה להפיק את מירב התועלת, ולא הגיוני שתסכן את החייך עבור רכוש או עיסקה,
    ברמת המדינה תסכים לשלם מיסים ולהסתכן בשירות בצבא.

    תמוה בעיני שאבינרי טוען שהסולידריות קיימת רק במדינה סוציאליסטית.
    שמא כותב המאמר התבלבל?..

  2. מאמר מעולה.
    פעם חשבתי שהקומוניזם מת. כעת אני מבין שהקומוניזם היה תיבת פנדורה שהתפוצצה וכל מלאכי החבלה שהיו בה, התפזרו בעולם כולו, בדמותם של פרופסורים ופעילי "זכויות אדם" שגורמים נזק והרס לעולם.

  3. קראתי את המאמר של אבנרי (שבכלל מגיב לרוגל אלפר) תודה על הלינק.
    יש פה שרשרת מצחיקה של לוחמים באנשי קש.

    גם רוגל גם אבינרי וגם אתה בונים איש קש ואז מביסים אותו
    אלפר בנה איש קש.
    מישהו אמר לו אחי תעביר לי את הטחינה – הוא לקח את זה למקום של ישראל כחברה פשיסטית שחיה בגיוס ומצב חירום מתמיד שבה לפרט אין פנים וביקש קצת ריחוק ונימוס אירופאי במקום הדביקות המזרח תיכונית וקצת נורמליזציה, פס לכמה ימין שבהם הוא פושט מדים ודואג לעצמו ולמעגל הפרטי שלו במקום לשאר האחים בגדוד.
    (למרות ש״אחי״ זה לא רק אחוות העם היהודי קורה שגם יהודי וערבי שמדברים יכולים להגיד אחי כשהם מבקשים משהו אחד מהשני זאת צורת דיבור)

    אבינרי כותב מאמר תגובה למאמר המטופש של רוגל אלפר, לוקח משפט אחד מהסוף, נלחם באיש קש שהוא בונה ממנו ואז מנצח אותו (קפיטליזם=חברה ללא סולידריות, הפרט חושב רק על על חשבון הבנק שלו ומתנכר לשאר,יחי הסוציאליזם יחי הסולידריות)

    ועכשיו אתה לוקח את זה למקום של מלחמה בשטן הקומוניסטי, וניתוץ חומת ברלין

    אין דין בוסטון כדין חווה בטקסס. ישראל היא מדינה שהולכת ונהיית יותר צפופה צריך לבחור נתיב ביניים בין הודו לבין סינגפור וחייבים לאמץ קוד שדואג לזכויות של הכלל. אי אפשר לרוקן את סירי לילה מהחלון לרחוב בלי להסתכל שלא עובר שם מישהו (סולידריות, איכות סביבה) צריך לאסוף מכולם מיסים ולבנות תעלות ביוב (הוצאה ציבורית)

    1. משטר סוציאליסטי פועל בדרך הפוכה. משכנעים את בני האדם שהתפקיד לבנות תעלות ביוב שייך לגוף הערטילאי הנקרא ציבור, ואז מששוכנעו בני האדם שאין דרך אחרת, אז מובן שצריך לגבות מיסים לשם כך, ואז ה"ציבור" בונה תעלות ביוב (חוסר היעילות הבזבוז והשחיתות הכרוכות בכל פעולה "ציבורית" אין עניינו לתגובה זו) כדי להצדיק את נטילת המיסים . ומהמיסים כרגיל מעט מאד מגיע למוצר הלא יעיל, הרוב נעלם בדרך לכל מיני כיוונים, אבל זה כבר נושא אחר. ה"ציבור" מלאים את נושא החינוך לא כדי לספקו באמת ובתמים, אלא כדי שזה ישמש עילה לגביית מיסים גבוהים ( למה מס הכנסה כל כך גבוה? כדי לספק חינוך שוויוני! שכחת?)

    2. דוגמא מעניינת.
      תראה לי בבקשה דוגמא לביוב פרטי.
      מה יקרה כשאסרב שהביוב הפרטי של מרקוס בע״מ יעבור בקרקע הפרטית שלי?
      מה יקרה אם מרקוס בע״מ תעלה את התעריף? אתחיל להזרים ביוב לנהר?
      זו דוגמא לתשתית שחייבת להיות ציבורית.

  4. איך אדם שדעתו מקובעת ידע שדעתו המקובעת שגויה אם דעתו מקובעת ?

  5. "הסוציאליזם היא פילוסופיית הכישלון, דת הבורות וזמרת הקנאה." -וינסטון צ'רצ'יל. אין מה להוסיף על ההגדרה האלמותית הזו. סיסמאות הסולידריות שלא אבינרי שוות לסיסמאות חופש הדיבור ונגד הסגידה למנהיג המושמעות על ידי השמאל המיליטנטי במסגרת ניסיונו להנדס את דעת הקהל נגד נתניהו

  6. אמר פעם אדם חכם: מי שלא היה בצעירותו סוציאליסט,אן לו לב ומי שנותר סוציאליסט בבגרותו,אין לו מוח…
    אבנרי מתגעגע כנראה לסוציאליזם המשובח מתקופת מפא"י,כור וההסתדרות,כאשר הכל עבר תחת השליטים הסוציאליסטים,כולל מקומות עבודה ומזון רק למחזיקי הפנקס האדום ואולי הוא רוצה "שנהנה" בישראל מסוציאליזם נוסח וונצואלה,מבית מדרשו של הוגו צ'אבס,ימך שמו וזכרו,בו כ 80% מתושבי המדינה אבדו בממוצע 8 ק"ג ממשקלם ונמצאים בתת-תזונה.
    מי שמתגעגע לסוציאליזם ומעדיף אותו על קפיטליזם צודק,כמה עובדות על המצב הקשה של הכלכלה הישראלית שחלקן נשמטו מהמאמר מסיבות
    שידועות רק לכותב:
    השמאל צודק ! המצב של ישראל גרוע יותר מאי פעם ! רק 70% ממשקי הבית הם בעלי דירה בבעלותם,לפחות שתי מדינות מ OECD עולות עלינו. בין השנים 1997 עד 2012 הייתה עליה של 50% בלבד בעשירון התחתון של בעלי דירות משלהם, מ 27% ל 41%. במרתפי בנק ישראל יש רק יותר מ 105 מיליארד דולר עודפי מטבע זר. בארבע השנים האחרונות היה עודף ממוצע של רק למעלה מ 10 מיליארד דולר בשנה במאזן התשלומים. אחוז החוב הלאומי מהתוצר הלאומי בירידה מתמדת למרבה הבושה. האבטלה בשפל של כל הזמנים, רק 20 מליון איש בשנה עוברים בנתב"ג,רק האלפיון העליון. כל שנה נשבר שיא הקניות של רכבים חדשים,איזה בזבוז. התוצר הלאומי לנפש עובר רק את צרפת ואנגליה,גרמניה עדיין לפנינו, שפל כלכלי נורא. וכל זה לפני ההכנסות הצפויות משדה הגז ליוויתן,שפיתוחו עוקב ע"י בולשביקים מהשמאל ובית משפט הזוי. ואך העז נתניהו לבנות גדר שעצרה את ההסתננות המבורכת של מוסלמים מאפריקה,שנתמכים ע"י יפי נפש,שדורשים לסגת מיש"ע כדי "לשמור על הרוב היהודי" ,

  7. זה לא מפתיע שגדולי הקומוניסטים והסוציאליסטים הם אלה המתפרנסים מהקופה הציבורית: אנשי אקדמיה, פקידי ממשל ושאר מקבלי משכורות מקופת המדינה. הם אינם צריכים לעמול לפרנסתם כעצמאים ולהצדיק את הכנסתם במונחים של תוצרת או מתן שירות, והסוציאליזם הוא השיטה המועדפת עליהם.

  8. עד מתי תמשיכו בסילוף הדמאגוגי המזהה בין סוציאליזם דמוקרטי לבין קומוניזם ולקרוא לשניהם "סוציאליזם" ? עד מתי תמשיכו להפיץ את השקר הנתעב המכתים כל זיק של רעיון של סולידאריות חברתית, אפילו לא-סוציאליסטי, כ"סוציאליזם" במובן המשוקץ הזה?
    פעם אחת ולתמיד – גם לטובת אידיאולוגים ימניים-קפיטליסטיים שנשאר בהם קמצוץ של יושר אינטלקטואלי ורוצים לנהל ויכוח אמיתי ולא רק להשמיץ:
    "סוציאליזם" קיים כמושג החל מראשית המאה ה-19. הוא נגזר מן המילה societas בלטינית – "חברה", על נגזרותיה בשפות האירופיות השונות. הוא היה תגובה על התפתחות החברה הקפיטליסטית התעשייתית ועיוותיה – שילוב של עושר אדיר למעטים ועוני מנוול לרוב המכריע של האוכלוסיה. כיוון שבאותה תקופה גם לא הייתה דמוקרטיה במדינות התעשייתיות והן היו או מדינות אוטוריטאריות או מדינות פרלמנטריות עם זכות-בחירה מוגבלת ביותר לאצילים ולבעלי-רכוש גדול, הוא נלחם גם למען דמוקרטיה וזכויות האזרח. לכן שמן של מפלגות סוציאליסטיות רבות היה "סוציאל-דמוקרטים". הסוציאליזם דרש את העברת העושר שנוצר על ידי המהפכה התעשייתית אל הרוב המנוצל והמנושל של החברה, מעמד הפועלים התעשייתיים. מכאן שמו. אפשר להסכים או לחלוק על רעיונותיו, אך צריך לומר בבירור מהם. בתנועה עולמית רחבה ומגוונת זו נוצרו כמובן זרמים שונים. בגדול, הם נחלקו בין זרם מהפכני לבין זרם רפורמיסטי מתון יותר; אך שניהם היו במובהק סוציאליסטיים מבחינת מטרותיהם.
    בשנת 1917 התנועה הסוציאליסטית הבינלאומית התפלגה בעקבות ההפיכה הבולשביקית ברוסיה הצארית – מה שכונה "מהפכת אוקטובר". הבולשביקים היו סיעה בתוך המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הרוסית המחתרתית. הפיכה זו נבעה מתנאים מקומיים ובוצעה נגד ממשלה דמוקרטית עם יסוד סוציאליסטי מתון (קרנסקי, ראש הממשלה שהודח על ידי הבולשביקים, היה "טרודוביק" – איש "מפלגת העבודה" שפרשה מן המפלגה הסוציאליסטית-רבולוציונרית.) זמן קצר לאחר מכן פיזרו הבולשביקים את האסיפה המכוננת הנבחרת של רוסיה, הפרלמנט הרוסי האחרון שנבחר בבחירות חופשיות עד 1990, שבה היה רוב של 75% למפלגות סוציאליסטיות, והקימו דיקטטורה צבאית-משטרתית. סביב הדיקטטורה שלהם הם בנו אידיאולוגיה שלמה שנועדה להצדיק אותה כדרך המהפכנית אל הסוציאליזם ודרשו מכל התנועות הסוציאליסטיות בעולם לקבל אותה. לעצמם הם קראו "קומוניסטים" והם הקימו תנועה קומוניסטית בינלאומית, שנקראה "קומינטרן".
    באותן שנים התפלגה כ ל התנועה הסוציאליסטית הבינלאומית סביב בדיוק על נושא אחד: דמוקרטיה מול דיקטטורה. התהליך הושלם בין 1919 ל-1923: תומכי הדיקטטורה התרכזו ב"קומינטרן", האינטרנציונל הקומוניסטי (הקונגרס הבינלאומי הראשון – ב-1919); תומכי הדמוקרטיה התרכזו באינטרנציונל הסוציאליסטי (הקונגרס הבינלאומי הראשון – ב-1923). מי שטורח לבדוק את העובדות ואינו סתם תועמלן שטוף-שינאה יכול לראות מייד כיצד כבר מן הרגע הראשון של האירועים ברוסיה הסוציאליסטים הדמוקרטיים הבדילו את עצמם בתוקף מן הבולשביקים/הקומוניסטים וגינו בצורה חד-משמעית את כל השיטות האנטי-דמוקרטיות שלהם. רעיונם הבסיסי היה – לא יכול להיות סוציאליזם אמיתי בלי דמוקרטיה וזכויות האדם. המאבק בין שני הזרמים הללו נמשך עד נפילת הקומוניזם הסובייטי בתום המלחמה הקרה ופעמים היה גם אלים, עד כדי שפיכות-דמים. (בדרך כלל שפכו הקומוניסטים את דמם של הסוציאליסטים.)
    לכן, כל מי שכולל את הקומוניסטים ואת הסוציאליסטים הדמוקרטיים תחת כותרת אחת של "סוציאליזם" הוא פשוט עיוור או שקרן. "סוציאליזם" יכול לשמש – ביושר – או כתג לתנועה הסוציאליסטית המאוחדת שלפני הפילוג ב-1917; או כתג לסוציאליזם הדמוקרטי – רובה המכריע של התנועה הסוציאליסטית – שהמשיך להתקיים אחרי פילוג זה. מפלגות סוציאליסטיות-דמוקרטיות עלו לשלטון במדינות שונות החל משנות ה-20 של המאה ה-20 ומ ע ו ל ם לא פגעו בדמוקרטיה, ל א הנהיגו שיטות דיכוי, ל א הקימו משטרה חשאית, ל א הקימו מחנות עבודה, ל א הטילו צנזורה, בוודאי ש ל א ביצעו "טיהורים" ומעשי רצח המוני, בקיצור ל א עוללו ולו אף אחת מכל התועבות שעוללו המשטרים הקומוניסטיים. להיפך, הייתה לסוציאליסטים תרומה משמעותית ביותר להעמקת הדמוקרטיה ולביסוסה וכן להטבת תנאי-חייהם של מיליונים רבים.
    חסידי הקפיטליזם ועובדי אליל השוק יכולים ביושר להתווכח על היעילות הכלכלית של הרפורמות שהנהיגו סוציאליסטים וסוציאל-דמוקרטים או לחלוק על תוצאותיהן החברתיות. הם ל א יכולים לטעון ביושר שהסוציאליסטים איכשהו הגבילו את החירות.
    אבל מי אמר שהם רוצים להתדיין ביושר? שוב ושוב הם משתמשים באותו השקר הדמאגוגי: כל הגבלה על חירותם של בעלי-ההון לעשות בו כרצונם, כלומר לנצל כרצונם וללא כל מיגבלה את כוח-עבודתם של העובדים ואת משאבי-הטבע, היא ה"סוציאליזם" המשוקץ – ובביטוי "סוציאליזם" כוללים גם את הקומוניזם, הסובייטי והאחר. אחר כך מצביעים על תועבות הקומוניזם – שכאמור הסוציאליסטים נלחמו בהן מן הרגע הראשון – ואומרים: ראיתם? אתם רוצים שכר מינימום, זכות התאגדות, ביטוח אבטלה, מדינת רווחה, חקיקה להגנת הסביבה? תקבלו גולאג.
    ובהקשר הישראלי – מאיימים עלינו בצפון קוריאה וכדומה.
    למרבה הצער, שקר דמאגוגי זה עבד הרבה פעמים. בין השאר השתמשו בו מוסוליני, היטלר ופראנקו, וגם הרודנים הצבאיים הרצחניים של רפובליקות-הבננות באמריקה הלטינית . במדינות הדמוקרטיות השתמשו בו תועמלנים שמרניים וקפיטליסטיים כדי להגן על זכויות היתר של ההון הגדול – מצ'רציל, שאיים על הבוחרים הבריטיים בשנת 1945 שאם יבחרו במפלגת הלייבור היא תקים "סוג של גסטאפו" ועד הסנאטור מק'קארתי ורונלד רייגן בארה"ב .
    (השתמשו בו גם משטר האפארטהייד בדרום אפריקה וחסידי ההפרדה הגזעית בדרום האמריקאי – של ריכוך של המשטר הגזעני היה בשבילם "קומוניזם"; תמהני אם אידיאולוגים קפיטליסטיים ישרים, אם יש כאלה, מוכנים לפחות במקרה זה להודות שזו הייתה דמאגוגיה, שהרי הקפיטליזם האהוב עליהם המשיך להתקיים בשני המקומות גם לאחר חיסול הגזענות).
    זה לא עושה את השקר הדמאגוגי הזה לאמת. ומי שמשתמש בו, כמו גלעד אלפר בהתקפתו על פרופ' שלמה אבינרי ועל רעיון הסולידאריות, חושף את עצמו כשקרן פשוט.

  9. אני מזהה הבדל בסיסי בין הגישות:

    הסוציאליזם מניח כי קיימת אוטופיה, אליה ניתן להגיע, וכי בני האדם, אם רק תינתן להם הכוונה נכונה, יתעלו מעל לאינטרסים הקטנוניים שלהם ויפעלו זה למען אחיו.

    גם הקפיטליזם מניח כי האדם הוא יצור אינטרסנטי, אבל לא מתיימר "לתקן" את זה. להפך: הקפיטליזם (והדמוקרטיה הליברלית שהיא יצירתו) מתבססחם על מימוש האינטרסים הפרטיים, כאמצעי לחיים חברתיים תקינים.

    1. הסוציאליזם רואה באדם -רובוט, אוטומט. מיוצר ביצור המוני ונשלט בידי המנהיגים והחברה.

      הקפיטליזם רואה באדם יצור יחודי עתיר כשרונות ובעל תרומה יחודית. השונות האנושית מעשירה את החברה (היא יתרון ולא חיסרון).

  10. המאמר של אבינרי מבריק, החלק הסוציאליסטי בו שולי, והוא תוקף את השמאל החדש והשטחי