חדשות טובות לחג: זינוק בתחרותיות העסקית של ישראל

ישראל בולטת לטובה בתחכום, חדשנות וצמיחה. החדשות הרעות: הריכוזיות הממשלתית וחסמי הייבוא משפיעים לרעה על איכות המוצרים ומחיריהם

ישראל דחקה את קטאר. מבט על תל אביב. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

בשורות טובות לשנה החדשה: דו"ח התחרותיות של הפורום הכלכלי העולמי לשנת 2017-18 מציב את ישראל במקום ה-16, קפיצה של שמונה מקומות מהדירוג האחרון. זוהי הפעם הראשונה שבה ישראל מדורגת בין 20 הכלכלות התחרותיות ביותר בעולם.

הדו"ח, אשר מודד את התחרותיות של 137 מדינות, מעריך את התחרותיות והפריון של המדינה בהתאם לפרמטרים שונים כגון מוסדות כלכליים וסביבה מקרו-כלכלית, השכלה ובריאות, פיתוח שוק הסחורות, תחכום עסקי ויזמות.

כצפוי, המוח היהודי בולט לטובה במדדי תחכום וחדשנות, עם ציונים גבוהים במיוחד. לפי הדו"ח, ישראל מצטיינת בתחכום הייצור והשיווק, ומדורגת במקום השלישי בעולם בכל הנוגע ליזמות. זינוקים נוספים נרשמו בדירוג המוכנות הטכנולוגית בישראל – מהמקום ה-22 אשתקד למקום 7 השנה – ובפיתוח השוק הפיננסי, שבו עלתה ישראל מהמקום ה-19 למקום ה-11.

ישראל בולטת לטובה גם בצמיחה גבוהה יחסית לרוב המדינות המפותחות, שבהן קצב הצמיחה הגיע לשפל היסטורי. הדו"ח מציין כי בין 2008 ל-2015 חוותה אירופה ירידה ממוצעת של כ-260 מיליארד אירו במונחים ריאליים בעסקים, מגורים והשקעות ציבוריות, כאשר גם ארה"ב סובלת מירידה חדה בהשקעה העסקית.

עם זאת, ישראל בולטת לרעה באיכות שוק המוצרים שלה, כאשר הדו"ח מצביע על הריכוזיות הגבוהה במשק, חסמי הייבוא הרבים והקושי בפתיחת עסק כגורמים מרכזיים לאיכות הנמוכה ולמחיר הגבוה של מוצרי הצריכה. גם באיכות המוסדות האמונים על יצירת סביבה מאפשרת להתפתחות כלכלית, ישראל סובלת מדירוג נמוך יחסית. בהקשר הזה בולטים לרעה אמון הציבור בפוליטיקאים, יעילות ההוצאה הממשלתית והבירוקרטיה, והעלויות הגבוהות של הפשע למשק, בייחוד פשע מאורגן.

על הדירוג של ישראל מכבידה גם סביבה מקרו כלכלית קשה, אשר ממנה, לפי הדו"ח, סובל האזור כולו בשנים האחרונות. לאור זאת, היכולת של ממשלת ישראל לשמור על סביבה בטוחה ומשגשגת יחסית במזרח התיכון הופכת למרשימה עוד יותר.

חדשה טובה נוספת היא זהות המדינה ש"פינתה" את מקומה לישראל ברשימת 20 הכלכלות התחרותיות. מדובר בקטאר, הידועה כמממנת טרור בכל האזור, כולל מתקפות ישירות נגד ישראל. קטאר מממנת כידוע גם את "אל ג'זירה", תאגיד התקשורת האנטי-ישראלי. מדינת המפרץ הידרדרה ממקום 18 אשתקד, למקום 25. ניתן לייחס זאת לירידה במחירי הנפט והגז, לצעדים שנקטו מולה מדינות ערביות שונות כעונש על מימון הטרור, ולהאטה הכללית בסביבה המקרו-כלכלית במזרח התיכון וצפון אפריקה.

מפחיתים את הרגולציה

בין הסעיפים המצוינים בדו"ח לרעה ניתן למצוא כמה תחומים שבהם ישראל צפויה להשתפר משמעותית כבר בשנים הקרובות. לפי הדו"ח, הגורם העיקרי המסכן את הצמיחה ארוכת הטווח במשק הישראלי הוא הבירוקרטיה הממשלתית. הבעיה מוכרת שנים רבות בישראל, ומשרד ראש הממשלה, בהוראת נתניהו ובפיקוחו האישי, נמצא בעיצומו של מאמץ כולל להפחתת הנטל הבירוקרטי על עסקים ויחידים.

המאמץ הזה כולל, בין השאר, מיפוי כלל הרגולציה הממשלתית הקיימת במסגרת תוכנית החומש (עד 2019). במסגרת שלב זה קוצצו וטויבו רגולציות רבות במשרדי הממשלה השונים, באופן שצפוי להקל על פעילויות שונות כגון ייבוא תוצרת חקלאית, העברת מוצרים במכון התקנים, ופתיחת ואחזקת מלונות. ההקלות השונות צפויות להביא לחיסכון מצטבר למשק של מאות מיליוני שקלים בשנה, ולהורדת מחירים במגוון מוצרים.

עם זאת, תוכנית הדגל של משרד ראש הממשלה בתחום צפויה, אם תצליח, לחולל שינוי ולגרום תועלת רבה יותר מכל שאר הסעיפים גם יחד. התוכנית, בריכוזו של מנכ"ל המשרד אלי גרונר, שואפת להקל על פתיחה של בתי עסק. כיום יזמים נאלצים להתמודד עם דרישות רבות ולעתים סותרות של גורמים רגולטוריים שונים, והם נדרשים לכתת את רגליהם בין משרדים ורשויות שונות, ולחכות לרישיון עסק במשך חודשים ולעתים אף שנים, כאשר בינתיים היזם שרוי בחוסר וודאות לגבי פרנסתו.

במסגרת התוכנית צפוי להתבצע סנכרון בין כל הדרישות השונות (כולל דרישות המשטרה ומכבי האש, הנחשבות לבעייתיות במיוחד) והסמכת רשות אחת לתת אישור לעמידה בכולן, מה שצפוי לחסוך זמן, כסף והתרוצצויות רבות. כמו כן, לראשונה תבדיל התוכנית בין עסקים שונים ברמות סיכון שונות. בעוד שכיום תהליכי הרישוי אינם מבדילים באופן עקרוני בין מכולת למפעל בטון, במסגרת התוכנית הממשלה תסווג עסקים כבעלי סיכון נמוך, בינוני או גבוה. אישור לפתיחת עסק בעל סיכון נמוך (35% מהעסקים) או בינוני (47%) ייקח לא יותר מ-21 ו-45 יום, בהתאמה. במשרדי ראש הממשלה והפנים מאמינים כי יישום התוכנית יחסוך למשק מיליארדי שקלים בשנה בעלויות ישירות ועקיפות, ויאפשר פתיחה של עסקים חדשים ושיפור המחיר, השירות והאיכות לצרכן כמעט כל תחום. יישום התוכנית גם ישפר באופן  משמעותי את הדירוג של ישראל במדדי רגולציה, תחרותיות, ומהירות פתיחת עסק, שבהם ישראל מדורגת במקומות נמוכים במיוחד.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 תגובות למאמר

  1. מר דוד טל, תודה על המאמר המעולה. רק אציע תיקון קטן בעברית, אם יורשה לי.
    אין שני נסמכים על סומך אחד. דהיינו שאין לומר: "ופתיחת ואחזקת מלונות", אלא "ופתיחת מלונות ואחזקתם", "ופתיחה ואחזקה של מלונות" או "ופתיחתם ואחזקתם של מלונות".
    הצורה הראשונה היא המועדפת עליי, אך שלושתן נכונות.
    מועדים לשמחה!

  2. מה הם הורדת מס הכנסה ומס חברות ?
    מס הכנסה מקסימלי הוא 47 אחוז זה טירוף זה מבריח מפה אנשים תורידו את זה לרמה מקסימלית של 35 אחוז ואף מטה מכך מס חברות לא צריך לעבור את ה 17 אחוז לדעתי מה עם הורדת מעמ לעסקים?
    אם יהיה מעמ של 10 אחוז לעסקים או פחות יהיו הרבה פחות העלמות מס מה שיעלה את הגביה

    1. עם הסכם הנכים שיעלה מליארדים ועם עוד הוצאות פופוליסטיות מיותרות מבית מדרשו של קח-לון אתה יכול רק לחלום על הורדת מיסוי.