להרוג את הזמיר: התקינות הפוליטית הורגת את עצמה

הספר הוצא מתוכנית הלימודים בבית ספר במיסיסיפי בשל השימוש במילה "כושי"

בשבוע שעבר פורסם כי הקלאסיקה האמריקנית של הסופרת נל הרפר לי, "להרוג את הזמיר" (to kill a mockingbird; תורגם לעברית כ"אל תיגע בזמיר") הוצאה מתוכנית הלימודים של תלמידי כיתה ח' בבילוקסי, מיסיסיפי, בטענה שהשפה בספר גורמת 'אי נוחות' לתלמידים.

"להרוג את הזמיר", הרומן הראשון של הרפר לי, יצא לאור ב-1960 וזכה להצלחה מסחררת, עם פרס פוליצר ועיבוד לסרט שזכה בכמה פרסי אוסקר. הספר, העוסק בגזענות בדרום ארצות הברית, נחשב ליצירת מופת בספרות האמריקנית; ב-1988 הוא נלמד בכ-74% מבתי הספר העל-יסודיים ברחבי ארה"ב, ועד היום נמכרו ממנו כ-40 מיליון עותקים. כתב העת 'Library Journal'  הכריז עליו כרומן הטוב ביותר של המאה ה-20.

הסיפור מתרחש בעיירה קטנה באלבמה בשנות השלושים, ומציג, לצד מעשייה קלילה והומוריסטית המתארת עיירה נעימה ומשפחתית, את היחסים הגזעיים בדרום ארה"ב בתקופת חוקי ג'ים קרואו (חוקי ההפרדה הגזעית אשר נאכפו עד שנות השישים, בעיקר בדרום ארה"ב). העלילה מתוארת מנקודת מבטה של 'סקאוט', ג'ין לואיס פינץ' בת השש, המתבגרת יחד עם אחיה על רקע משפט שבו אביהם, עורך הדין אטיקוס פינץ', מייצג צעיר שחור המואשם על לא עוול בכפו באונס נערה לבנה.

אז מדוע מחליטים להפסיק ללמד ספר חינוכי שכזה, המעלה לדיון את האפליה הגזעית ומציג סיפור הרואי של יחיד הנושא את דגל הצדק מול חברה שלמה עם דעות קדומות?

כפי שדווח ב'סאן הראלד'', בית הספר מסר כי "התקבלו תלונות… שפה מסוימת בספר גורמת לאנשים להרגיש לא בנוח, ואנחנו יכולים ללמד את אותו מסר בעזרת ספרים אחרים". בהודעת בית הספר לא פורטה מהי אותה שפה בעייתית, אולם בכתבה מצוטט "קורא מודאג" הטוען כי ההחלטה נובעת מהשימוש שנעשה בספר ב"מילת ה-N". המילה שאין-לנקוב-בשמה היא כמובן nigger (כושי), אשר מהמחצית השנייה של המאה ה-20 הפכה לכינוי לא לגיטימי, מזלזל וגזעני.

הזוי ומופרך? אכן כן. ספרה של הרפר לי מבוסס על האירועים שחוותה וראתה כנערה בעיירה מונרוביל באלבמה, ובהם הגזענות הקשה ששררה במדינות הדרום. השפה בספר בוטה וגזענית לעתים – בדיוק כפי שהייתה המציאות אז. "להרוג את הזמיר" ראה אור בשנים הסוערות ביותר של מאבק השחורים בארה"ב לשוויון זכויות, ונחשב לאבן דרך בהצלחת התנועה האפרו-אמריקנית לזכויות האזרח. אמריקנים רבים רואים בו ספר מכונן אשר השפיע על תפיסת עולמם בכל הקשור למאבק בגזענות וקבלת השונה. אך מסתבר שגם ספר כזה כבר נחשב 'פוגעני'.

זו אינה הפעם הראשונה שמושמעת ביקורת על הספר. על פי איגוד הספריות האמריקני, הספר הוחרם פעמים רבות, בעיקר לבקשת הורים ותלמידים אפרו-אמריקנים שמחו נגד השפה הגזענית המתוארת בו. כך למשל, ב-1984, בבית ספר בווקיגן שבאילינוי, ערערו נגד הספר בשל השימוש במילה 'nigger'. ב-1985 יצאו נגדו בחטיבת ביניים בקנזס סיטי, בטענה שהוא 'מכיל גסויות והשמצות גזעניות'. ב-2006, בחטיבת ביניים בברנטווד טנסי, התקבלו תלונות על כך שהביטויים הגזעניים בו מקדמים "שנאה גזעית, חלוקה גזעית, הפרדה גזעית ועליונות לבנה".

בדרך ל"מיניסטריון האמת"

האבסורד ממשיך במאמר העורכים ב'סאן הראלד', בתגובה לאירועים האחרונים. במאמר מבכים עורכי העיתון את ההחלטה, ומסבירים ש"המילה המדוברת היא השמצה על בסיס אתני המכוונת כלפי שחורים, היא כל כך פוגענית שהעיתון אינו מדפיס אותה..". מיד לאחר מכן מצוטט משפט מהספר, הכולל שימוש באותה המילה. שיתוף הפעולה עם הצנזורה של התקינות הפוליטית המנותקת מכל הקשר, רק נותן תוקף ומחזק את החלטת בית הספר. ההקשר נעלם, ועמו ההיגיון הבריא. אין ספרות או מציאות, יש רק פוגעים ונפגעים.

כך, בסוף המאמר מבקשים העורכים להחזיר את הספר לתוכנית הלימודים, אך עם זאת "למצוא אלטרנטיבה לילדים הנפגעים". נראה כי האמריקנים שקועים כה עמוק בביצת הפוליטיקלי-קורקט, מבלי לדעת איך לצאת ממנה.  מהו השלב הבא? הצנזורה החברתית כבר קיימת, אך האם יגיע היום והספר יעבור שכתוב כמו ב'משרד האמת' של אורוול? גם זו אינה תחזית בדיונית. ב-2011, מהדורה חדשה של ספרו של מארק טווין 'הרפתקאותיו של האקלברי פין', יצאה לאור ללא המילים 'nigger'  ו'injun' (כינוי מזלזל לילידים אמריקנים, "אינדיאנים") אשר צונזרו; במקום המילה 'כושי' נכתב 'עבד'.

זה כבר לא רק בפייסבוק, בעיתונות ובשיחה אקראית. התקינות הפוליטית הורגת את האמנות ומשכתבת את ההיסטוריה. אין יותר חשיבות לקונטקסט, למסר, למורכבות.

אז לאן אמריקה הולכת, ואנחנו איתה? האם נראה עוד ועוד בתי ספר המחרימים ספרים, ועוד הוצאות לאור אשר מחליטות לצנזר אותם? עם המשך שלטון האליטה הפרוגרסיבית בתרבות ובתקשורת, נראה שאנחנו לא רחוקים משם.

_____________

מיכל אחרק ויין היא פעילה בקרן לחברה האזרחית

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

12 תגובות למאמר

  1. השמאל הקיצוני משתולל בארצות הברית

    ספר נפלא זה, שקרוי באנגלית to kill a mockingbird, הוא מופתי גם מבחינה עלילתית, גם מבחינה חברתית וגם מבחינה מוסרית.

    עצם זה שהשמאל הקיצוני הצליח – ורצה בכוונת מכוון – להוציא את הספר מתוכנית הלימודים בבתי הספר, היא תעודת עניות לחברה האמריקנית. הספר הזה הוא השתקפות מוחלטת של איך חברה מתוקנת, לא פוליטיקלי קורקט וממש לא גזענית צריכה להיות. בושה.

  2. השמאל האמריקאי פשוט התחרפן. אין לי מילה אחרת. גם השמאל שלנו בארץ שמחקה אותם התחרפן.
    מה הצעד הבא? לימוד על נאציזם בלי להראות צלב קרס כי זה פוגעני??

  3. נשאלת השאלה – האם אדם לבן יכול לכתוב או לומר משהו על כוש… סליחה, על אפרו-אמריקנים, מבלי שהם יעלבו, ייפגעו ויתלוננו, אפילו אם מה שנכתב/נאמר היה בזכותם ולטובתם?
    לאור המצב כיום, מסתבר שהתשובה היחידה היא – לא. כשלבנים מדברים על שחורים, הם חייבים לשתוק קודם כל, ואחר כך להמשיך לשתוק. אחרת הם גזענים.
    בעצם, מה שלא יאמרו ומה שלא יעשו – בכל מקרה יגידו שהם גזענים. ואז, אוי ואבוי להם ולנשמתם. ומי שלא מאמין לי, שישאל את ספייק לי, את ג'רמייה רייט, את אל שרפטון ואת אובמה גם.

  4. למזלנו השמאל, כפועל יוצא מהשקפת עולמו, הורג את עצמו גם מבחינה דמוגרפית, נותר רק לקוות שאותו השמאל לא יצליח להרוס את העולם עד שהדור שגדל עכשיו, יחל להצביע ולהעמיד צאצאים …

    בדור הבא, (20-30 שנה מהיום), השמאל כפי שאנו מכירים אותו היום, כבר לא יהיה קיים

  5. השיר הנהדר,"אהבת פועלי הבניין" של נעמי שמר,בביצוע שלישית גשר הירקון,הוגדר ע"י חסידי דת ה PC ההזויים כשיר פוגעני בנשים. לא יאומן לאן הטמטום של הפמיניסטיות יכול להגיע. כמובן שהן לא יגנו על אישה שטוענת שהוטרדה מינית ע"י מני נפתלי,הרי מני הוא "משלו",להקת שונאי נתניהו…

    1. סתם פוגע בנשים? השיר הזה הוא הטרדה מינית לכל דבר! אונס! אונס קבוצתי! לתבוע את נעמי שמר לדין! איפה חברת הכנסת קסניה סבטלובה כשצריך אותה?

  6. המילה בשפה העברית "כושי" גם לא יכולה להיחשב כמילת גנאי מכיוון שהיא מציינת את מוצא הגזע- מארץ כוש. כמו גם המילה "ערבי" או " יהודי" שאינם יכולים להיקרא מילות גנאי.

  7. הספר יצא לראשונה בעברית ב 1964 בתרגומו של צבי ארד ונקרא "אל תיגע בזמיר". יש תרגום חדש של מיכל אלפון תחת אותו השם. ספר נהדר. האמריקאים שאליהם מתייחס המאמר פשוט טיפשים.

  8. גם אתם שומרים על התקינות הפוליטית בכך שאתם קוראים לכושים "שחורים". בני אדם מוגדרים בין היתר על פי מוצאם ועל פי "צבעם". כושי היא מילה מהתנ"ך ועדין וניתן להשתמש בה. כנאמר " ויהפוך כושי עורו, ונמר חברבורתיו". וגם כושית זו מישהי יפת מראה. בגימטריה סכום המילים "כושית" ו"יפת מראה" זהות.

  9. המציאות מוכיחה שמיעוטים החיים
    בכפיפה אחת.במדינה אחת.
    אינם חיים בהרמוניה.
    והחיים שלהם אינם נעימים.
    וכן ישנם מיעוטים רבים אשר שואפים לעצמאות.
    ובוחרים בבדלנות.
    ברוב מדינות העולם יש מתח גזעי.שבטי.לאומי.
    והמיעוטים שבהם שואפים לעצמאות.
    כך שזה לא עובד.
    המסקנה היא שמדינות רבות יאבדו טריטוריה.
    עקב. יציאת חבלים מהם שמיעוטים חיים בהם.
    בנוסף.מלחמות גזעיות.ודתיות.יפרצו.