האיום של ארדן: 7 מיליארד שקל למשטרה – או שיקום ועד עובדים

פסיקה הזויה של בית הדין לעבודה עלולה ליצור בור של 7 מיליארד שקל בתקציב לטובת הגדלת שכרם של השוטרים. גלעד ארדן בתגובה החליט לפעול נגד הממשלה שבה הוא מכהן

קפץ על ההזדמנות לסחוט תקציב עבור הכפופים לו | פלאש 90

"בלי השוואת שכר לאנשי הקבע אתמוך בהקמת וועד לשוטרים"  איים לפני מספר ימים השר לביטחון פנים גלעד ארדן, ובהמשך צייץ: "אעשה הכול כדי שהשוטרים והגמלאים יקבלו את מה שנלקח מהם". כמו בהרבה מקרים בשיח הפוליטי בישראל, המשמעות של "לקחו לי" היא למעשה "לא נתנו לי". אבל מה הסיפור, ומה הקשר לאנשי הקבע בצה"ל?

ב-2006 נחתם הסכם שכר חדש בצה"ל, אחרי סיום תוכנית "קלע" שקיצצה 3,000 תקני קבע. במסגרת ההסכם קיבלו הנגדים והקצינים בצה"ל תוספות שכר משמעותיות תחת הכותרת "תוספת אי ביטחון תעסוקתי". הממשלה עשתה את החשבון והתחשבה בהוצאות הנוספות שמהלך כזה ידרוש, ולבסוף הגיעה למסקנה שזה שווה את זה, וחתמה על ההסכם. כמה מעט הם ידעו אז.

בסוף יוני האחרון התקבלה פסיקה של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שדרשה מהממשלה לתת לכל אנשי המשטרה, שירות בתי הסוהר (השב"ס) והגמלאים של כל אחד מהגופים הללו את תוספות שכר מקבילה לזו שקיבלו אנשי הקבע של צה"ל לאחר הקיצוץ בתקנים, גם רטרו־אקטיבית. המשמעות? בור תקציבי של 7 מיליארד שקל ודרישה לתשלומים נוספים בסך 800 מיליון שקל מדי שנה. לשם  פרופורציה, הסכום הזה מספיק כדי להעלות את קצבאות הנכים לגובה שכר המינימום ליותר משנה. על מה ולמה?

חוב בירושה מממשלת בגין

בשנת 1979, אי אז בממשלת בגין, עברה החלטת ממשלה המשווה בין שכר אנשי הקבע לשכר המשרתים במשטרה ובשב"ס. ב-1985 הוקמה ועדת מעקב שהייתה אמורה לפקח על יישום ההחלטה, וכאשר היא התכנסה ב-2008 כדי לדון בתוספות השכר הוחלט כי "לאור חילוקי הדעות ובהיעדר הסכמה בין חברי ועדת המעקב, אין אישור להחלת התוספת על המשרתים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר". נציגי משרד האוצר ככל הנראה הסבירו בוועדה שאין מקורות תקציביים לתוספת כזאת, ושהתוספת נבעה מתכנית מאוד ספציפית בשירות הקבע בצה"ל ולאחר קיצוצים בכוח אדם שם – מה שלא התרחש במשטרה ובשב"ס.

כל זה לא הפריע לשופט אורן שגב מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שטען בפסק הדין כי "שיקולי תקציב לא יכולים להוות עילה למניעת הטבות מהמשרתים במשטרה ובשב"ס". ומה לגבי חוסר הרלוונטיות של התוספת לשב"ס ולמשטרה, שלא עברו קיצוצי תקנים כה נרחבים? מה לגבי חוק התקציב, שלא כלל תוספת זו והוא זה שמגדיר את ההוצאה המותרת? זה לא הפריע לו, הרי בגין החליט משהו ב-1979.

ראש הוועד – גלעד ארדן

כאן קפץ על המציאה גלעד ארדן, שבעקבות פסיקת בית הדין לעבודה הוציא סרטון מרגש בעמוד הפייסבוק שלו, שבו הוא בירך את בית הדין לעבודה על "עשיית הצדק" שתוסיף עוד מיליארדים למשרד שלו. הוא הבטיח "להוביל את המאבק למען התנאים" של השוטרים והסוהרים, ונתן רוח גבית להפגנות מול משרד האוצר בשבוע האחרון. "ארגון נשות השוטרים והסוהרים", שצמח בעקבות האיסור על התאגדות במשטרה (איסור המקובל ברוב מדינות המערב) יצא לרחובות עם שלטים וסיסמאות. על אחד מהם גם הופיעה הסיסמה האירונית "נערי האוצר – צאו לנו מהכיס".

המשמעות של החלטת בית הדין לעבודה היא שכל רפורמה בצה"ל, שתכלול קיצוץ תקנים בתמורה להגדלת השכר לאנשי הקבע הטובים והמוכשרים יותר שכן נשארו, תעלה הרבה יותר. לקשיים הרבים ממילא שאיתם צריכה להתמודד הממשלה כשהיא מבקשת לעשות סדר בכוח האדם בצה"ל, הוסיף כעת בית המשפט את הצורך להתחשב בדרישות אפשריות מצד השוטרים והסוהרים. גלעד ארדן, עם איומיו בהקמת ועד למשטרה שיוכל לסחוט את המדינה כפי שוועדים מונופוליסטיים רבים עושים, מכניס את אזרחי ישראל בין הפטיש לסדן – בין הסחטנות של צה"ל לסחטנות של ועד המשטרה הפוטנציאלי.

זו לא הפעם הראשונה שבה מתערב בית הדין לעבודה בהחלטות הממשלה. רק לפני חודשיים בית הדין הארצי לעבודה תמך בשביתה של ועד עובדי חברת החשמל שנועדה לעצור רפורמה של פתיחה לתחרות שיזמה הממשלה. בפועל, ההחלטה הזאת מצטרפת למדיניות ארוכה של בית הדין לעבודה, במסגרתו הוא פועל כמעין רשות מחוקקת שנייה ואקטיביסטית הרבה יותר מבג"ץ. גובה השכר של אנשי הקבע, השוטרים ואנשי שב"ס הוא בתחום סמכותה של הממשלה, והשיקול היחיד שהיא צריכה לראות מול עיניה כשהיא מחליטה בעניין – הוא טובת הציבור.

הציבור עובד בשביל השוטרים

בית הדין מכניס את עצמו שוב ושוב לסוגיות תקציביות ומאקרו-כלכליות, שאין לו ולשופטיו שום הכשרה ושום ניסיון בהתמודדות אמיתית עמן. שופטי בית הדין לעבודה לא למדו כלכלה, הם לא מבינים בניהול תקציב המדינה ואין להם אחריות כלפי הבוחר משלם המיסים. והשופטים שיושבים שם מקבילים פחות או יותר לשופטי שלום בהכשרתם. ומול החלטות שמתקבלות בדרג חובבני שכזה הממשלה מתקשה לקבוע מדיניות ארוכת טווח. המשמעות היא תקיעה של רפורמות לקידום האינטרס הציבורי כמו ייעול צה"ל או פתיחה לתחרות של ענפים ריכוזיים בכלכלה.

הממשלה עתרה לבית הדין הארצי לעבודה נגד ההחלטה, לא מתוך תקווה גדולה להפוך אותה, אלא מתוך רצון לצמצם את העלויות הפוטנציאליות של תוספות השכר והפנסיה האלה וההשלכות שלהן בדיעבד. עם זאת, גלעד ארדן, שר באותה הממשלה, חותר תחתיה ושולח איומים על הקמת ועד עובדים. גם שאר הממשלה אשמה באטימותה להחלטות העבר שהתקבלו, ובחוסר הרצון שלה לבטל אותן ולעשות רפורמות עומק משמעותיות. אך ארדן, משום מה, מתנגד גם לשינוי החלטת הממשלה העתיקה והבלתי רלוונטית. נראה כי במקום להפעיל את השוטרים עבור הציבור, ארדן החליט להפעיל את הציבור למען השוטרים.

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

14 תגובות למאמר

  1. ארדן הפרלמנטר החרוץ עומד להפוך לשר המתקרנף והכושל שידע ממשלת הימין!

  2. מה זאת אומרת בור תקציבי?
    מה עם העץ של הממשלה שמצמיח כסף בלי סוף?

  3. חובתו של בית המשפט היא לפסוק על פי החוק, ובמידה שהחוק מאפשר טווח פסיקה – על פי הצדק.
    לענין זה לא התייחסת. האם מבחינה חוקית, החלטת בית המשפט נכונה ?

    גם הביקורת על בית המשפט העליון המושמעת כאן, ברובה אינה במקומה. חוקי היסוד נקבעו על ידי הכנסת. גם אני סבור כי חוקי היסוד בניסוחם הנוכחי לקויים מאוד. אולם זו אחריות של הכנסת. תתכבד ותישא בה.

    אילו הייתי שופט, מן הסתם הייתי אקטיביסט – הייתי מפעיל שיקול דעת עצמאי בכל מקום בו החוק מאפשר.

    1. מדובר במניפולציה על גבול השקר . מאחר ואם מדובר בהעדר ביטחון תעסוקתי הכיצד קיבלו גמלאי צה"ל את התוספת המדוברת איזה חוסר ביטחון תעסוקתי יש לגמלאי ולמעט כך כול צמרת הצבא קיבלה את התוספת הזו מישהו זוכר מתי פוטר אלוף או תת אלוף עקב קיצוצים? האמת שונה לחלוטין תוספת זו נרקמה במחשכים בין צמרת הצבא לאוצר ב 2006 כתוספת שניתנה כמענק ולא מצאו שם מכובס בכדי למנוע אותה מגופים אחרים שצמודים לשכר בצה"ל כגון משטרת ישראל .שרות הביטחון הכללי. והמוסד. ולכן צמרת האוצר וצה"ל שמרו מידע זה בסודי סודות. יתרה מכך האוצר טרפד במזיד כול ניסיון להשוות את שכר השוטרים לצה"ל. מה שבית משפט אזורי לענייני עבודה אמר בפסיקתו שהאוצר לא יכול לקבוע באים השוטרים יקבלו את המגיע להם אלא בסמכותו לקבוע איך הם יקבלו את המגיע להם מאחר וקיימת החלטה בשם ש 33 שמוציאה את יכולת השוטרים להתאגד לוועד בתמורה להשוואה ל צה"ל בתנאי השכר ההחלטה הזו קיימת מ 1979..ולכן השוטרים דורשים את מה שמגיע להם על פי חוק מה שנגזל בחוסר תום לב [ציטוט פסיקת בית משפט] הם לא מבקשים תוספת שכר כמו הנכים עם כול הכבוד להם הם מבקשים להחזיר את שנגזל על פי חוק במשך 11 שנים והוסתר מהם אני לא מכיר עוד מגזר במשק שנלקח ממנו 7 אחוז במכפלות של חודש בחודשו במשך 11 שנים…והחמור הוא שנערי האוצר מבקשים למנוע זאת .ולהפיץ כי זה חוסר אחריות בפריצת תקציב המדינה להזכירם 15 מליארד שקל מעסקת אימובילאי שלא היו בתקציב המדינה אז כסף יש אם רוצים ומה הקשר הפופוליסטי הנלוז לנכים האם המשרתים במשטרת ישראל צריכים לתרום מכיסם לנכים או שזה תפקיד האוצר מדובר בפופוליזם זול לשסות ציבור במשטרה

    2. עידן ארץ, אתה איש קטן שונא משטרה שכנראה לא קראת את פסק הדין.

      שופט בית הדין האיזורי לעבודה מנתח לעומק את העובדות שהובאו בפניו וקבע חד משמעית שהמדינה נמנעת מלשלם לשוטרים ולשב"ס את מה שהיא החליטה בעצמה לגבי השוואת שכר השוטרים ושב"ס לשכר משרתי הקבע.

      להזכיר שבשנת 1979 המדינה החליטה על כך תוך התנייה שלא יוקם ועד לאנשי המשטרה.

      הממשלה אישררה החלטה זו בתחילת שנות ה-80.

      השופט קבע חד משמעית שהתוספת בשם "אי ביטחון תעסוקתי" הינו שם לתוספת פיקטיבית וזה בעצם תוספת לשכר לא קשר של קיצוצים שהיו בצבא ב-2006.

      המדינה בעצם התכונה לתת תוספת זו רק לאנשי הקבע תוך הסוואה והסתרה של תוספת זו מהגופים הצמודים בשכר לאנשי הקבע.

      השופט קובע נקודה זו בהסתמך על כך שלא רק אנשי הקבע בפועל קיבלו תוספת זו אלא גם כל הגימלאים של הצבא מאז קום המדינה.

      לסיום כדאי לציין שעמדו ארץ כותב המאמר שכך לציין ואולי במתכוון, שיש 2 גופים נוספים מעבר למשטרה ושב"ס שימושים לשכר אנשי הקבע והם השב"כ והמוסד.

      גם מהם הוסתרה התוספת הנדונה והם החלו בהליכי התביעה בבית הדין האיזורי לעבודה לפני המשטרה ושב"ס. גם הם זכו בתביעה והמדינה גם על החלטה זו הגישה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. ההליך שלהם טרם הסתיים.

      אז אדון עידן ארץ, כדאי לדייק בפרטים ולתת את כל הפרטים.

  4. חבל שהכתבה אינה נכונה בלשון המעטה, מסתירה נתונים, גימלאי צהל לדורותיהם המונים עשרות ואלפי מונים משוטרי מ"י קיבלו את התוספת, אז איזה בטחון תעסוקתי יש לאלמנה פנסיונית שבעל שירת בקבע?

    מזמין אותך ללמוד היטב את הנושא

  5. הכתב מוזן מנתונים שקריים. המדינה עצמה ציינה עלות של כ4000000 שח וגם זו עלות שקרית שכן כשליש מהסכומים שבים מיידית למדינה כמיסוי! הכתב הנכבד גם שכח לציין כי תביעה דומה של גימלאי השבכ והמוסד התקבלה על עדי בית הדין לעבודה ואפילו עי שופט אחר… בשתי התביעות ציינו בתי הדין את חוסר תום הלב של פקידי האוצר ביצירת ההסכמים תוך הטעית גטפי הבטחון האחרים ובמקרה הזה תוך ניסיון לעקוף ולהתעלם מהחלטת ממשלה שניתנה ואושררה והיא העוגן היחיד שניתן לשוטרים ולסוהרים לאחר ובמקביל לאיסור ההתאגדות שעוגן בחוק בסמוך לכך. מעניין ממי קיבל הכתב את הנתונים המסולפים והמגמתיים הנל.

  6. כל כך עובדות מסולפות בכתבה אחת. כנראה הכותב שכח לציין עובדות שלא נוחות למשתמש כמו לדוגמא"

    ברוב מדינות העולם המערבי כן יש וועדים לשוטרים. קשה לכם לכתוב זאת אנשים שמשתמשים בזכות הדיבור וההתבטאות אשר מוקנים לנו בחוק היסוד כבטד האדם . שוכחים שפארט לחופש הביטוי יש גם חופש התאגדות.

    בוועדת המעקב שקיבלה החלטה בניגוד לסמכות שניתנה לה החלטה אומללה מאד. היה ייצוג רוב של נציגי האוצר. נציג מחלקת השכר של נציבות שרות המדינה .הודר. הוא אשר היה אמור לשמש לשון נמאזנים בוועדה. במקומו הוכנס עוד פקיד ממשרד הממונה על השכר ממשרד האוצר. איך אפשר לצפות שתתקבל החלטה שאינה חוסכת כסף לקופת המדינה במצב הזה.

    אין שום סימטריה בין תכנית הקיצוצים הצהל לבין מצבת כח האדם של המשטרה שתמיד סובלת מחוסר בכח אדם.

    כותב הכתבה מעז להשתלח בהחלטות ופסקי דין של בית הדין לעבודה ומנסה להמעיט מסמכותו ולשוות לו מראה של איזה וועד בניין שמקבל החלטות עצמאיות בנוגע לסוג חומרי הנקיון שישתמש החצרן לנקות את פחי האשפה. אז שןב אני מזכירלכותב. או שאני מתקן את בורותו. בית משפט לעבודה מורכב משלשה שופטים בינהם נציג ציבור. פסקי הדין של בית דין לעבודה כמוהם כפסקי דין של בית משפט מ
    בנובמבר 2015 ביקש ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את ברץ לתפקיד ראש מערך ההסברה הלאומי. המינוי נתקל בקשיים. תחילה התפרסמו בעיתונות פוסטים פוגעניים של ברץ בפייסבוק נגד אישים שונים ובהם ברק אובמה, ג'ון קרי וראובן ריבלין. בעקבות הסערה התנצל ברץ על דבריו. לאחר מכן נפסל המינוי על ידי נציבות שירות המדינה בשל אי עמידה בקריטריונים. ביולי 2016 הצטרף ברץ ללשכת ראש הממשלה כמוביל תחום ההסברה בפועל, ובינואר 2017 הודיע על החלטתו לפרוש מתפקיד זה.[2]
    ברץ משמש איש סגל במרכז שלם ובמכללה למדינאות. בעבר היה מתרגל ומרצה מן החוץ באוניברסיטה העברית
    Like · Reply · 53 minsחוזי "פסקי דין מנחים".

    ועוד דבר אנחנו מבינים מהכתבה שזוהי משנתו של ראש הממשלה שנשמעת מפיו של: רו ברץ ש
    בנובמבר 2015 ביקש ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את ברץ לתפקיד ראש מערך ההסברה הלאומי. המינוי נתקל בקשיים. תחילה התפרסמו בעיתונות פוסטים פוגעניים של ברץ בפייסבוק נגד אישים שונים ובהם ברק אובמה, ג'ון קרי וראובן ריבלין. בעקבות הסערה התנצל ברץ על דבריו. לאחר מכן נפסל המינוי על ידי נציבות שירות המדינה בשל אי עמידה בקריטריונים. ביולי 2016 הצטרף ברץ ללשכת ראש הממשלה כמוביל תחום ההסברה בפועל, ובינואר 2017 הודיע על החלטתו לפרוש מתפקיד זה.[2]
    ברץ משמש איש סגל במרכז שלם ובמכללה למדינאות. בעבר היה מתרגל ומרצה מן החוץ באוניברסיטה העברית.

    לכן אנא כדי שניתן יהיה לכבד את העתון הזה אל תשגו בחסר אובייקטיביות ומגמתיות כמו שיתר אמצעי התקשורת נוטים לעשות בכל מה שנוגע למאבק הגימלאים והשוטרים. מכתבה זו ניתן ללמוד שכוונות הפטרון שלכם להמשיך ולהחזיק בשוטרים ובגימלאים בני ערובה כדי לנסות למצב את חקירותיו לטובתו האישית . אז בהזדמנות זו אני רוצה לסבר את אוזי הכותב ואוזני קוראי העיתון הזה . גימלאי המשטרה באחדותם מסוגלים להסב ללציבור ולמוביליו בממשלה אי נעימות כזאת . שמאבק הנכים או כל שביתה שגורמת לנזק או אי סדר ציבורי ייחשבו כמו בילוי חופשה חלומיתבאיי סיישל. אנחנו לא שייכים עדיין להסתדרות ולא כפופים לסמכותה. אין לנו איגוד כלשהו עשוי לעמוד בפני קובלנה משפטית או עלול להיות כפוף לצווים כלשהם של בית משפט. אנחנו טרם שלפנו ציפורניים חוזקנו באחדותנו ובחוסר הייצוג החוקי שנדרש כדי להפעיל עלינו סמכות כלשהי. אז כמו שאומר העיתונאי ההוא. אל תגידו שלא הוזהרתם. אנחנו מתכוונים למחוק אחת ולתמיד תסכול מתמשך של חוסר היכולת להתאגד.

  7. אז מה שאתה אומר כותב הכתבה הזאת שהשוטרים הסוהרים וגם לידעתך השבכ והמוסד שלדעתך ארבעת הגופים האילו לא צריכים לקבל את התוספת של 7 אחוז וגם לא להיות צמודים לצהל , וגם שלא צריך להיוות להם וועד או איגוד שוטרים כמו שייש ברוב מדינות העולם ובארצות הברית , אז אתה טועה טעות גדולה כי עוד תקופה שעובדי הפנסיה התקציבית כבר יהיו כולם בפנסיה , נראה לך שצעירים חדשים חיילים משוחררים יתגייסו למשטרה עם תנאים כאלו ללא שעות נוספןת ללא איגוד שוטרים וללא וועד , אז לא יתגייסו , הבן שלך יהיה מוכן להתנדב , כבר היום קצינים בכירים במשטרה מעדיפים כבר לשלוח את ילדהם אם כבר אז לשבס ולא למשטרה , אז פעילות יזומה לא תהיה חוץ מביטחונית של מגב ושתחייג 100 יגיע אליך ניידת עם פקח ושוטרת בסדיר חיילת מה שנקרא שחמ , אולי זה עדיף בסופו של דבר כי על הפקח לא תוכל להתלונן וגם על השחמ לא כי רק חייל בסדיר מקסימום עשה טעות לא מצפים משחמ בסדיר להיות עורך דין אז אם טעה יחזירו אותו לצהל ואם זה מתנדב מקסימום ישעו אותו מהתנדבות , שחמ ומתנדבים תמיד יהיו וגם פקחים מסייעים למשטרה אבל הם כמעט לא כפופים למחש והפקחים בכלל לא אולי עדיף ככה .

  8. אוה אוה מפה תבינו שמדובר בכתבה מכוונת להפעיל לחץ וליצור שנאה של האזרח מול האוצר המסכן שאין לו מאפה לתת למגיני העם
    הכתב שקר בכך שאין במשטרות המערב ועדים
    הכתב לא ציין שהמשטרה לא ניתן לפטר המונים כי אין את מי והכח הנוספ הוא אזרחים מתנדבים ללא תמורה מהאוצר
    הכתב מגמתי נגוע ומושחת אם היה בודק את העניין לעומק ניכה
    הפלוספיה שלו ממש שווה לנעל כמו האתר שלו
    מעניין למה לא ציין בתחילת הכתבה חומר פרסומי ממון ע"י ???!!! ואז כולם מבנים את התלהמותו ואי הבקאות בנושא שאסף מחרטורה באינטרנט

  9. אדון עידן ארץ,
    לך תקרא ותלמד היטב את החלטת בית הדין האיזורי לעבודה הענין התביעה של המשטרה ושב"ס.
    כמו כן לך תקרא ותלמד את החלטת בית הדין האיזורי לעבודה בענין של השב"כ והמוסד שדן באותה סוגיה.
    השופט קובע מפורשות שהאוצר ומשרד הביטחון נתנו תוספת בשם פיקטיבי לאנשי הקבע והסתירו זאת מהמשטרה, שב"ס המוסד והשב"כ.

    השופט מוכיח זאת שהתוספת בשם הפיקטיבי ניתן גם לגימלאים של הצבא מאז קום המדינה.

    השופט קובע מפורשות שכל תוספת שכר לאנשי הקבע צריך להיות משולם ל 4 גופי הבטחון הצמודים לשכרם.

    השופט קובע שהמדינה לא יכולה להסתתר מאחורי טענה של תקציבים.
    את זה על המדינה היה לעשות לפני התשלום לאנשי הקבע.

    אדון עידן ארץ. הכתב אתה צריך לדייק בעובדות ולהביא את כולם בפני הקוראים.

  10. כתבה עם מלא אי דיוקים. המשטרה לא התבקשה לפטר אנשים כאשר שכרה הוצמד לשכר צה״ל. למה לא המוזכר פסיקה של בג״צ משנת 1979 שהממשלה חייבת לשלם את הכסף?
    ומה עם ש33?