הרפורמה במשק החשמל: הממשלה מעמידה את ההסתדרות בפינה

בג"צ איים להגביל את זכות השביתה נגד רפרומות וההסתדרות התחילה להתגמש בתגובה

לקראת תחרות | יוטיוב

בימים אלה מתקיימות שיחות מרתוניות בין נציגי משרד האוצר והאנרגיה לבין ההסתדרות וועד חברת החשמל, במטרה לגבש הסכמה על רפורמה במשק החשמל. עצם העובדה שמשא-ומתן על רפורמה במשק החשמל מתנהל מול עובדי חברת החשמל דווקא, אמורה להדאיג כל אזרח ישראלי, אך יש לזכור שמדובר בעניין שבשגרה. במדינת ישראל, כל החלטה שנוגעת לכוח אדם צריכה לעבור דרך ההסתדרות שתשובתה האוטומטית היא "לא", או "כמה כסף תתנו לנו תמורת זה".

ועם זאת, יש לברך את נחישות האוצר ומשרד האנרגיה במקרה זה. טרם ברור כיצד יראה הסכם הרפורמה המתגבש, אך ניכר כי מחצית מהייצור ויותר יצא מחברת החשמל, כשהאחריות על תכנון וניהול מערכת החשמל תצא מידי החברה, כמו גם קריאת המונים ושירותים אחרים שכיום מבוצעים בידי החברה. עוד לוחצים במשרד האוצר להסכים לשקט תעשייתי של מספר שנים ללא שביתה, והעברה של בעלי משרות ניהוליות בחברה לחוזים אישיים, שהרי כיום, אפילו הסמנכ"לים בחברת החשמל חברים בועד העובדים. הרפורמה עתידה לכלול פרישה בסדר גודל של 3000 עובדים, כשמעליה ומעל יתר הרפורמה ניצב תג מחיר כבד של "פיצוי" בשכר של העובדים נותרים בחברת החשמל, בפיצויי פרישה נדיבים ובפנסיה של העובדים.

כאמור, על אף העובדה המצערת שהקווים לדמותה של הרפורמה במשק החשמל נקבעים אל מול עובדי חברה בודדת, ממשלתית ומונופוליסטית, יש לציין שאנו רואים תוצאה של צעד יוצא דופן מצד המדינה. על אף שחוק משק החשמל שמתווה את הרפורמה נחקק לפני יותר מעשרים שנה, הרפורמה לא ממש זזה עד עצם היום הזה. הסיבה לכך הייתה הכוח המופרז של עובדי חברת החשמל, אך גם היעדר נחישות של הממשלה. הסכמת ההסתדרות לשבת למשא ומתן כשברקע פרישתם של 3000 עובדים והפשטת חברת החשמל מתפקידים רבים אותם היא מבצעת כיום, היא תוצר ישיר של הפעלת לחץ מצד הממשלה.

רישיון לשביתה פוליטית

ההתנהלות הכוחנית של ההסתדרות פעלה לטובתה במשך שנים, כשהיא מגובה בבית הדין לעבודה שמתיר לה לבצע צעדים דרקוניים נוסח מניעת התשלום ליצרניות החשמל המבקשות להתחרות בה, ושיבוש הטמעת מערכות טכנולוגיות באמצעות שלל שביתות חלקיות וקשות, הגם שלא כללו את הורדת השלטר לצרכן הפרטי. עוד התיר בית הדין לעבודה לבצע עיצומים ולשבות על רקע וכנגד רפורמה במשק החשמל. החלטה על רפורמה לא רק שמורה לרגולטור, אלא גם מעוגנת בחקיקה של הכנסת, ומהווה סמכות של הריבון. התנהלות בית הדין אִפשרה לעובדי חברת החשמל לעצור את הרפורמה במשך שנים ולסחוט את המדינה, אך לא עוד.

בראשית הקיץ האחרון החליטה הממשלה, לא בלי התלבטות, שהגיע הזמן לאתגר את ההתנהלות הכוחנית של ועד ההסתדרות בחברת החשמל בחסות בית הדין לעבודה. על מנת להדגיש את גודל האבסורד, יש לציין שהשביתה עליה הכריזו עובדי חברת החשמל, היא שביתה בלתי-חוקית לפי הלשון המפורשת של החוק ליישוב סכסוכי עבודה, אשר לא מאפשר לנהל סכסוך עבודה כנגד מדיניות של הממשלה או הכנסת.  בית הדין  לעבודה שאישר את השביתה אף התעלם באופן סדרתי מפסיקת בג"צ בזק אשר אסרה על קיומן של שביתות פוליטיות.

נשיא בית הדין הארצי לעבודה, יגאל פליטמן | פלאש 90

בחודש מאי החליט בית הדין לעבודהלאשר לעובדי חברת החשמל לשבות כהגד הרפורמה בלי הגבלה כלשהי מראש  שהרי היא עלולה להוביל לפיטורים בחברת החשמל. מתן זכות שביתה בלתי מוגבלת נגד קביעת מדיניות ממשלתית הייתה כבר יותר מידי עבור משרד האוצר והאנרגיה, והוחלט לעתור לבג"צ כנגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה אשר מקבעת את הלגלוג על לשון החוק והביאה לאבסורד אחר אבסורד. לאחר הגשת הבג"צ, בטרם התקיים דיון, בית הדין אישרר את פסיקתו, כשנשיא בית הדין מוסיף במרירות את הערותיו.

תחת הכותרת "הפטרה", כתב הנשיא פליטמן כי "לפעמים יש צורך לחזור למובן מאליו" ועל כן, "נפטיר שורות ספורות" על היסודות על זכות השביתה. לפי בית הדין "אין לקבל שבישראל של היום, תישלל עקרונית ומראש זכות השביתה…" והוסיף כי "הדברים אמורים הן ביחס לפיטורים צפויים עקב החלטת מעסיק, או בעטיה של החלטת ממשלה או חוק הכנסת". "זוהי ההלכה הפסוקה" לפי בית הדין – כלומר, ההלכה הפסוקה שהוא עצמו קבע תוך התעלמות מלשון החוק. פרצנות יוצאת דופן שכזו, אפילו ביחס לבית הדין לעבודה, לא הייתה יכולה להישאר בלא תגובה, שהרי כל טרוניה נגד החלטות ממשלה וכנסת הפכה להיות רישיון לשביתה וסכסוך עבודה לפי בית הדין.

העמידה מול ההסתדרות משתלמת

החלטת המדינה להפסיק לעמוד מנגד, כפי שהיא נוהגת לעשות לאור איומי ההסתדרות, הוכחה כמשתלמת בדיון בעתירתה בפני בג"צ. ראש ההרכב ונשיאת בית המשפט העליון דהיום, אסתר חיות, הבינה את גודל האבסורד ורמזה בדיון שהגיע הזמן לשנות את פסיקת בית הדין לעבודה. בג"צ דרש מן ההסתדרות לנמק מדוע עומדת זכות שביתה על החלטות הריבון. הרמיזות העבות של השופטים במהלך הדיון כי הדין עומד להשתנות הפתיעו גם את אׁרנה לין, עורכת הדין הותיקה של ההסתדרות אשר רגילה להופיע בפני קהל אוהד בבית הדין לעבודה. "בחלומותינו השחורים ביותר לא דמיינו שנגיע למצב הזה" אמרה בדיון. כתוצאה מכך ההסתדרות דאגה להכריז באופן מיידי על חזרה מלאה לעבודה תוך נכונות לנהל משא-ומתן.

נתן הוראה לחזור לעבוד | פלאש 90

הדיון הבא בבג"צ אמור להתקיים ב-15 בנובמבר, והוא ניצב כחרב תלויה על צוואר ההסתדרות שחוששת מפסיקה שתשנה את כללי המשחק בחברת החשמל, בנמלים ובמקומות אחרים. המשא-ומתן המתנהל כעת בין הממשלה להסתדרות ונראה אפקטיבי,  מתאפשר רק בזכות האיום על ההסתדרות. לפי הסיכום, בתמורה לרפורמה, המדינה תמחק את עתירתה בבג"צ, כך שהמדינה תשיג את הרפורמה המבוקשת וההסתדרות תמנע את הקביעה המסתמנת לפיה זכות השביתה כנגד מדיניות הריבון היא בלתי-חוקית.

אין לדעת כיצד יסתיים המשא-ומתן. מה שברור כרגע הוא שהרפורמה המתגבשת היא "חלבית" בהרבה מזו אשר המחוקק כיוון אליה בחוק משק החשמל לפני עשרים שנה. לפיכך, אם יושג הסכם "חלבי", הכנסת תידרש ככל הנראה לשנות את החוק הקיים שיישומו נדחה באופן סדרתי. הבעיה היא שאין כל ערובה שרפורמה חדשה אכן תיושם. נסיון העבר מלמד שהצהרת ההסתדרות לפיה תִמַנע משביתה איננה ניתנת לאכיפה, גם אם כתובה בהסכם. זאת לאור המעמד העליון שבית הדין לעבודה מעניק לזכות השביתה, והפרשנות לפיה מחוייבות לשקט תעשייתי חלה רק בהקשר של אותו הסכם.

המסקנה המתבקשת מן הניסיון האחרון של המדינה היא אחת – מול ההתנהלות הכוחנית של ההסתדרות, רק איום כוחני אמין יכול לגרום לה להיכנס לתהליך אפקטיבי. ביום שבו יעלם האיום על ההסתדרות, מתינותה תיעלם גם כן. לכן מוטב לשרים ולפקידי הממשלה להפנים היטב – מי שחפץ ברפורמה שההסתדרות עוצרת בכוח, יוכל להוביל אותה בהסכמה עם ההסתדרות רק באמצעות נקיטת צעדים להצרת כוחה המופרז. לאחר מחיקת העתירה, טוב תעשה הממשלה אם תעבוד ברצינות על החוק למניעת שביתה בשירותים חיוניים או "תאיים" להחיל שקיפות על ההסתדרות באמצעות חקיקה או באמצעות צו של שרת המשפטים. בלי איום שכזה, גם הרפורמה המתגבשת לאחר עשרים שנה, עלולה שלא לצאת אל הפועל בסופו של דבר.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

5 תגובות למאמר

  1. לא ברור לי למה למשוך את העתירה. הרי התקדים שקבע בית הדין לעבודה יהפוך לתקדים המחייב ואילו בג"ץ יכול להכשיר שינוי ממשי ביכולתה של הממשלה לקדם רפורמות ארוכות תווך. טוב תעשה המדינה אם תשנה את כללי המשחק לא באופן נקודתי אלא אחת ולתמיד.

    1. נכון מאוד,עדיף קבל פסיקה תקדימית שלאחריה המדינה תקרקס את חברת חשמל , את הנמלים, ועוד כמה ארגונים מושחתים.
      יש לציין שגם פסיקות בג"צ כנגד מדיניות הריבון היא בלתי-חוקית.
      ומגוחך לראות איך במדינת הכסילים הזאת, הממשלה והכנסת משקשקים מהערב רב של הבג"צניקים , שבקושי יש להם תואר ראשון במשפטים, שמפעילים טרור משפטי על כל המערכת הפוליטית בטענות פסדו אינטלקטואליות מגוחכות של ערכים בין לאומיים.

  2. לא נעים לי לומר, אבל כבוד נשיא בית הדין לעבודה, השופט יגאל פליטמן ירום הודו, דומה להדהים למפלצת פרנקנשטיין, בגילומו של בוריס קרלוף. אני ממליץ לכולם לחפש את הסרט מ -1931 בגוגל ולהיווכח בעצמם. טוב שהממשלה, ולשם שינוי בעזרת בג"צ ולא למרות התנגדותו, הוציאה את התקע מן השקע, וצמצמה קצת את כמות החשמל שמתחזקת את המפלצת. בעצם, את שתי המפלצות – חברת החשמל וכבוד השופט גם יחד.

  3. מה הרעיון למשוך את העתירה ולהתמודד כל פעם מחדש מול איומי ההסתדרות?
    יש להשאיר את העתירה על כנה, ורק כך יהיה פשוט וקל לפרק את מונופול החשמל רווי השחיתות, ולהעמיד את ההסתדרות על מקומה.