האם הביטקוין בדרך לשנות את הכלכלה העולמית?

הצמיחה האדירה של הביטקוין מביאה לכך שגם מדינות שוקלות לאמץ את הטכנולוגיות שלו, ולשנות את הדרך שבה כולנו חושבים על כסף

צומח גם בישראל. ביטקוין

אתר הפורומים 'רדיט' הוא מעין חצר אחורית של האינטרנט, שאפשר למצוא בה הכול: החל מחדשות ורכילויות בלעדיות, דרך תתי-פורומים בנושאים מורבידיים ועד זירות מסחר בכל דבר שעולה על הדעת, וגם כאלה שלא. אבל לפני כמה חודשים הועלה לשם סיפור יוצא דופן אפילו בסטנדרטים שלהם. משתמש איטלקי שהזדהה בשם "גווידו" קונן על מר גורלו: "החיים מרגישים חסרי משמעות, הייתי מתאבד אם לא הייתי כל כך גרוע בלקבל החלטות… אני מנסה למצוא תמיכה נפשית, כי אני פשוט לא יכול להמשיך בחיי".

מה הביא את גווידו לקריסה כזו? ובכן, ביטקוין. בשנת 2010 כרה גווידו כמה יחידות מהמטבע הדיגיטלי, אך עם הזמן שכח מהם, קנה מחשב חדש וזרק את הזיכרון שאחסן אותן. בשנת 2014 התוודע פתאום לשווי העולה שלהם, אך נחרד לגלות שאינו מצליח למצוא זכר למטבעותיו, ששווים היום פי מאות אלפים משהיו שווים בזמן הכרייה.

הסיפור הזה ממחיש את נסיקתו המטאורית והמפתיעה של הביטקוין, המטבע הדיגיטלי המבוזר המאפשר לאנשים מכל העולם לסחור ביניהם בצורה פרטית, מאובטחת וללא תיווך של אף בנק או ממשלה. מספר החברות המקבלות תשלום באמצעות ביטקוין גדל בקצב מרשים, ובאפריל השנה הפכה יפן, הכלכלה השלישית בגודלה בעולם, למדינה הראשונה המכירה בו כאמצעי תשלום חוקי. המודעות הביאה איתה גם גל של הנפקות חדשות של מטבעות וירטואליים מכל הסוגים, וכיום ישנם לפי ההערכות מעל אלף מטבעות וירטואליים נסחרים – שבעה מהם בעלי שווי שוק כולל של יותר ממיליארד דולר.

סיפור ההצלחה הפנומנלי של המטבע הדיגיטלי לא השאיר את עולם "הכלכלה הישנה" אדיש לאורך זמן. ההתעלמות והלעג הראשוניים הפכו לדיון ענייני ונוקב בנוגע לשימושיות העתידית של המטבע אצל האדם הממוצע. בנקים וסטארטאפים נמצאים במרוץ למצוא יישומים מוצלחים יותר לבלוקצ'יין, הטכנולוגיה שמאפשרת את המסחר הבטוח בין שני צדדים ושפותחה יחד עם הביטקוין.

לאחרונה עולים מהשטח רחשים על כך שהשינוי הזה הולך לעלות מדרגה ולהשפיע על כולנו יותר מתמיד. עכשיו, גם שחקנים מדינתיים רוצים להיכנס לתמונה. כמה מדינות כבר החלו בפיתוח של התשתיות הטכנולוגיות והחוקיות הנחוצות ליצירת מטבעות דיגיטליים רשמים של המדינה, בהן גם כלכלות מפותחות וגדולות כמו שוודיה, רוסיה וסין. גם אצלנו, גורמים בבנק ישראל מספרים כי שיחות מסדרון רבות עוסקות בנושא, וכי אף אחד לא יופתע אם הבנק יפתח במחקר רציני בנוגע לאפשרות של מטבע וירטואלי ישראלי מדינתי.

לאפס את עלות המסחר

אז איך כל זה הולך להיראות? בנייר עבודה שחיברו שני חוקרים מובילים במרכז הלאומי למחקר כלכלי בארה"ב, הם מנסים לענות על השאלה. החוקרים, פרופ' מיכאל בורדו מאוניברסיטת רטגרס ופרופ' אנדרו לוין מאוניברסטת דארתמות', מנסים לחשוב על המודלים שיספקו באופן הטוב ביותר את שלוש הדרישות הבסיסית שיש לנו מהכסף שלנו: שיאפשר מסחר קל בין אנשים, שישמור על הערך שלו לאורך זמן, ושיהיה יציב מספיק כדי לנקוב במחירים לפי ערכו.

בורדו ולוין מציעים מערכת של חשבונות לאינדיבידואלים, היושבים בבנק המרכזי, ביניהם יוכלו הפרטים להעביר את המטבע הווירטואלי. בשונה ממטבעות דיגיטליים כמו הביטקוין, שבהם המטבע לא "שוכב" באף חשבון אלא נושא קידוד המתאר את הבעלות עליו. אנשים יוכלו להעביר כספים ביניהם בלחיצת כפתור ואימות זהות פשוט, כגון סיסמה או טביעת אצבע. לפי החוקרים, השימוש במטבעות דיגיטליים לחלוטין, יחד עם ניהול מרכזי של החשבונות, יוכל להוזיל כמעט לאפס את עלות המסחר, בדגש על מסחר בינלאומי, עם עלות תפעול שתהיה נמוכה משמעותית מעלויות העבודה עם מזומן ועו"ש. יש לציין שהשימוש במזומן נפוץ יותר אצל השכבות החלשות יותר, כגון עניים ובעלי עסקים קטנים, והיום הם נושאים באופן לא פרופורציונלי בעלות העמלות על השימוש במזומן.

בורדו ולוין גם מאמינים שמעבר למטבעות דיגיטליים יכול להפוך את המדיניות המוניטרית של מדינות לאפקטיבית יותר. כיום, בנקים מרכזיים המבקשים להמריץ את הכלכלה מורידים את הריבית כדי לעודד הוצאות והשקעות, אך הבנקים "מוגבלים מלמטה" בריבית שיוכלו לקבוע: בעבור ריבית שלילית, אנשים פשוט יעדיפו למשוך את הכסף ולשים אותו מתחת לבלטה. מטבע דיגיטלי יאפשר למדינה להוריד את הריבית אל מתחת לאפס, וליישם מדיניות מוניטרית גמישה הרבה יותר. היכולת להוריד את הריבית לכל רמה שהיא גם מעמידה בספק את הצורך באינפלציה תמידית, כלי שהבנקים המרכזיים אוהבים לשמר כדי לאפשר להם מרחב לשחק איתו בזמני גאות ושפל. אם כך יהיה, ואם המטבע הדיגיטלי גם יישא ריבית קבועה שלא בעתות משבר (בורדו ולוין מציעים ריבית חסרת סיכון, כמו הריבית על אג"ח ממשלתי), יוכל המטבע הדיגיטלי להפוך לכלי האפקטיבי ביותר לשמירת ערך בהיסטוריה האנושית.

מה יקרה לכלכלה השחורה

לצד התקוות הגדולות, צריך לשאול: האם בכלל נרצה שלממשלה יהיה כוח כזה? כיום מזומן הוא מפלטם של אנשים שמבקשים לשמור על אנונימיות (או להעלים מס כמובן). במערכת של בורדו ולוין אין שמץ של פרטיות: הממשלה תדע בכל זמן נתון איפה ביצעתם את הרכישה האחרונה, האם אתם שותים יותר מדי ומתי הלכתם לטיפול זוגי. גם היכולת של הבנק המרכזי, אשר מוגבל כיום על ידי אילוצים לוגיסטיים, לפגוע בכוח הקנייה שלנו באופן כמעט בלתי מוגבל, מדאיגה בלשון המעטה.

ויש גם כאלה שאינם רואים מהפכה יוצאת דופן. "זה בסך הכול המשך של המערכת הקיימת, אין פה שום דבר חדש", טוען יועץ מוניטרי בבנק מסחרי גדול. "יהיה להם קצת יותר קל לשחק עם הריבית, אבל זה ממש לא אומר שהם ישתמשו בזה. גם נגידי בנק מרכזי יודעים איפה הם חיים, ויודעים בדיוק איזו השפעה הרסנית יכולה להיות לריבית שלילית על רבים באוכלוסייה. כששר האוצר יתקשר לנגידה בזעם ויאמר שצובאים על המשרד שלו פנסיונרים רעבים, גם היא תתקפל. חוץ מזה, אם הממשלה לא תשמור על הכסף יציב, יקרה מה שכבר קרה בישראל וקורה בכל העולם, ימצאו 'כסף' אחר. אתמול זה היה אסימונים (לטלפון, אשר שמרו על ערכם בתקופת ההיפר אינפלציה; ד"ט), מחר זה יהיה כרטיס מתנה לאמזון או כל דבר אחר".

מסיבה זו הוא סבור שדיגיטציית המטבע גם לא תביא לעלייה משמעותית בגביית המיסים, כפי שמקווים פוליטיקאים רבים. "יכול להיות שכמה מעלימי מס עצמאיים יעבדו עכשיו עם קבלות, אבל רוב הכלכלה השחורה גם ככה לא חוקית, ואם תיקח לאנשים האלה את המזומן, הם ימצאו 'כסף' חדש לעבוד איתו. העבריינים חכמים מדי והעסקים שלהם רווחיים מדי מכדי להרים ידיים".

"קהילה גדולה ופעילה"

גם דניאל שקולניק, מרצה ופעיל בקהילת הביטקוין הישראלית, לא מודאג במיוחד מעתידו של השקל. "בסוף זה לא משנה, ליותר ויותר אנשים יש גישה בלתי מוגבלת למטבעות הקריפטו דוגמת הביטקוין". לדבריו, קהילת הביטקוין בישראל גדלה כל הזמן. "יש כבר קהילה גדולה ופעילה, האירועים תמיד מלאים, וכל יום עוד 100-200 איש מבקשים להצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו, 'ביטקוין ישראלי'. אנחנו אנשים מכל הגילים, מחיילים ועד פנסיונרים, מכל הרקעים ומכל שכבות האוכלוסייה. כרגע יש יותר גברים מנשים, אבל לאחרונה מספרן של הנשים עולה".

אמנם רוב חברי הקהילה הגיעו בעיקר כי חיפשו השקעות אלטרנטיביות, אבל עם הזמן גם האידאולוגיה והיתרונות של העצמאות מקפריזות המדינה מתחילות לחלחל: "דור המייסדים הוא אידאולוגי יחסית. רוב המצטרפים החדשים בסך הכול מחפשים להרוויח, אבל ברגע שהם מבינים את הרעיון מאחורי הביטקוין, את מה שנותן לו ערך ואת העצמאות שהוא מעניק לאדם, הרבה מהם גם מאמצים אידאולוגיה ליברלית".

דניאל לא חושב שהמדינה באמת יכולה להתחרות עם היתרונות של הביטקוין. "בראש ובראשונה, אני מקבל שליטה מלאה על הכסף שלי. בנוסף, אני גם חסין למניפולציות מטבע, בעולם שבו ממשלת הודו יכולה להחליט מהיום למחר ש -86% מהמזומן שלה כבר לא שווה כלום, וממשלת סין יכולה להפחית את כוח הקנייה של האזרחים שלה לפחות שמונה פעמים בשנתיים, אחרי שהיא הבטיחה לאזרחים בדיוק הפוך. עצמאות זה חתיכת נכס".

הוא מתייחס בביטול יחסי לניסיונות של מדינות לאמץ את טכנלוגיית הבלוקצ'יין: "הבלוקצ'יין יהיה יעיל הרבה פחות במערכת לא מבוזרת, וכל מטבע מדינתי יכלול טכנולוגיות זיהוי משתמשים מתקדמות, בדיוק הפרת הפרטיות שאנשים ברחו ממנה אלינו. אני בטוח שהמדינה תעשה עוד הרבה שינויים, אבל מי שכבר חזק בתוך העסק של מטבעות קריפטו, פשוט כבר אין לו בשביל מה לחזור".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

2 תגובות למאמר

  1. זה אולי יומרני, אבל יתכן שהביטקוין הוא עוד סנונית בגלובליזציה שתגשים בסוף את חלומו של ג'ון לנון – עולם ללא גבולות. אחרי ככולת הכול. העולם הורטואלי הוא חסר גבולות. אולי כדאי לחיות שם ממש. (עינו ערך מטריקס).