החוק להגבלת פייסבוק וגוגל: כך פועל ח"כ רוזנטל לטובת חבריו בתקשורת

בחסות מילים גבוהות על "פרטיות" ומניעת "פייק ניוז", הצעת החוק של ח"כ מיקי רוזנטל מאיימת על חופש הביטוי של כולנו

חוסר הבנה מעורר השתאות. רוזנטל. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

חבר הכנסת מיקי רוזנטל מנסה להתחזות לחבר שלנו, או שמא לאב טוב ורחום הדואג לטובתנו. "מישהו עוקב אחריכם ממש עכשיו", מפחיד אותנו רוזנטל מפני פייסבוק וגוגל (בפוסט בפייסבוק כמובן, אלא מה). "כל מילה, כל צעד, כל פעולה שלנו, הכל, אבל הכל מנוטר, מקוטלג ומעובד לפרופיל מדוייק להחריד שלנו", הוא ממשיך.

וכיצד עוזר לנו רוזנטל אל מול אותו איום נורא ששמו פייסבוק? ובכן, הוא מגיש הצעת חוק שלפיה ענקיות האינטרנט יוגדרו כמונופולים, יוטל עליהן לשלם מס חברות בישראל, ויושתו עליהן מגבלות שונות ומשונות כ"הגנת הפרטיות".

הנה כך מסביר רוזנטל את המניע להצעת החוק:

"תאגידי הענק הדיגיטליים מחזיקים במאגרי המידע האישי הגדולים בהיסטוריה האנושית. כל פעולה מקוונת של המשתמש וכל צעד עם הטלפון האישי בכיס נאסף, נשמר ועובר עיבוד לפרופיל מדוייק של כל אחד מאיתנו. מיקום בכל עת, מידות ותווי פנים, הרגלי צריכה, עמדות והעדפות. המשתמש הסכים אמנם לתנאי השימוש הדרקוניים כאשר הצטרף לשירות, אך האם משמעות הדבר היא שמידע אישי אינו עוד קניין הפרט?

"גוגל ופייסבוק חצו את הגבול. הטייקונים החדשים אוספים מידע על מצבנו הרפואי, הכלכלי והמשפחתי לשימוש בעלי אינטרס. הם מאתרים בני נוער במצב נפשי קשה לצורך מכירת המידע הרגיש וכן, מבצעים ניסויים דיגיטליים על המשתמשים בלא ידיעתם. קיים גם חשש אמיתי להשפעת תאגידית מכוונת על גולשים ומניפולציית על תוצאות בחירות דמוקרטיות".

דבריו של רוזנטל מנוסחים היטב כדי לנגן על כמה שיותר מיתרים אצל ציבור הבוחרים, ולקצור כמה שיותר תשואות. הרי כולנו חוששים לפרטיותנו, כולנו נגד "טייקונים" – בוודאי כשהם אוספים עלינו מידע באופן מרושע עם תנאי שימוש דרקוניים – כולנו נגד ניסויים (דיגיטליים) בבני אדם, שלא לדבר על השפעה תאגידית מכוונת על גולשים!

אבל רגע אחד. אם אנחנו כל כך לא אוהבים את הדברים האלה, למה אנחנו בעצם משתמשים בגוגל ובפייסבוק? האם אנחנו רוצים שיאספו עלינו מידע ושיבצעו עלינו ניסויים דיגיטליים? למה אנחנו מסכימים לאותם תנאי שימוש דרקוניים? האם יכול להיות שאנחנו לא באמת חושבים שהם דרקוניים כל כך, ושהתמורה – שירותים חינמיים פנטסטיים של קשר עם אנשים, וחיפוש מתקדם וממוקד במאגר המידע הגדול ביותר אי פעם – שווה את המחיר הפעוט?

וכיצד מתכוון רוזנטל לטפל בבעיה? הנה המשך ציטוט:

"הצעת החוק שמה דגש על שקיפות, ולפיה התאגידים הדיגיטליים יחויבו לאפשר למשתמש לעיין בכל המידע שנאסף עליו, במישרין או בעקיפין".

חשבו לרגע מה זה אומר. זה אומר שהמידע שנאסף, שבדרך כלל נאגר בצורה שאינה מאפשרת לבן אנוש להבין אותו, יחויב כעת להיות מיוצר בצורה שכל אחד – כלומר, כל עובד אקראי בתאגיד הדיגיטלי, או כל מי שיתחזה למשתמש – יוכל לעיין בו. חוסר ההבנה של רוזנטל בנוגע לפוטנציאל ההרסני של הצעת החוק מבחינת פרטיות המידע, מעורר השתאות של ממש.

מיניסטריון האמת החדש

עוד נושא שהצעת החוק מטפלת בו הוא הנושא האופנתי-לשעבר (כל כך 2016) של "פייק ניוז": "משתמש שהוכיח כי מידע שפורסם בעניינו אינו אמת, יוכל לדרוש את הסרתו לצמיתות". כדי להבין את ממדי הנזק שבהצעה התמימה הזו, צריך להיזכר בגל החסימות של משתמשים ש"הפרו את תנאי הקהילה" של פייסבוק, משום שהם השתמשו באיזו מילה שלא נראתה למנהלי הרשת החברתית.

מדוע פייסבוק טרחה לחסום אותם? לא כי מעניין אותה שמישהו כותב משהו על "עוגה כושית". פייסבוק היא עסק, ומה שמעניין אותה זה תזרים המזומנים. כשאנשים התחילו לתבוע את פייסבוק על כך שהיא אפשרה "שיח שנאה" או מה שזה לא יהיה, פייסבוק הגיבה באסטרטגיה ההגיונית מבחינתה והתחילה לחסום פרופילים בסיטונות. better safe than sorry, אומר הפתגם האנגלי. העובדה שחופש הביטוי של אנשים נפגע בעקבות החסימות הללו, לא ממש עניינה את צוקרברג וחבריו.

מה יקרה כשלתביעות האלה תתווספנה תביעות על "פייק ניוז"? בלי ספק, אנחנו נראה עוד ועוד צעדים שנועדו למזער תביעות כאלה, כלומר הגבלה על יכולת הביטוי של משתמשים. ומי יקבע מהי אמת ומהו שקר? הרשויות, כמובן, ובכך אנחנו צועדים עוד צעד לעבר מדינה שבה מי שאחראי על האמת הם אלה שמחזיקים בארנק ובחרב, ולא הציבור. יש לציין שאין מדובר בחוק הגנה מפני לשון הרע – החוק הזה כבר קיים, ותביעות נגד פרסום משמיץ בפייסבוק כבר התקבלו. הדרישה להגביל עוד יותר את חופש הביטוי, היא היא הדרקונית.

כולם נהנים, חוץ מ"אמצעי התקשורת המסורתיים"

וזו רק ההתחלה. רוזנטל מבקש גם להחיל מס חברות על כל חברה שמפעילה אתר אינטרנט בעברית ויש לה נציגים בישראל, והוא דורש להכריז על גוגל ופייסבוק כעל מונופולים כדי להגביל את פעולתן. למה? הנה התשובה שלו, שמסגירה את המניע האמיתי שמאחורי הצעת החוק:

"הכרזת התאגידים כמונופולים בתחום הפרסום הדיגיטלי יבטיח המשך פעילותם של אמצעי התקשורת המסורתיים החיוניים לדמוקרטיה הישראלית".

ובעברית: גוגל ופייסבוק מספקות שירות נוח לגולש ומאפשרות פרסום אפקטיבי ומותאם אישית. אם אתה מתעניין ברכישת מכונית, יופיעו לך פרסומות למכוניות; אם נולד לך תינוק (מזל טוב!) תקבל פרסומות לחיתולים ולמוצצים. וכל זה ללא מגע יד אדם – רק המחשב יודע מה באמת מעניין אותך. מי נהנה מזה? גם המפרסם, שמקבל פרסום אפקטיבי ומותאם יותר; גם צרכן הפרסומות, שמקבל מידע שהוא זקוק לו; וגם אותו צרכן פרסומות בשבתו כצרכן השירות, משום שהפרסום האפקטיבי מכניס כסף לאותו "תאגיד מרושע" ומאפשר לו לספק למשתמש הביתי שירות מעולה בלי תשלום.

כולם מרוויחים, אבל מי מפסיד? "אמצעי התקשורת המסורתיים", כלומר הטייקונים החברים של רוזנטל – עיתונאי לשעבר – בתקשורת. אלה לא מסוגלים להציע שירותים מתקדמים כאלה, ואין להם יכולת ליצור פרסום מפולח ומותאם למשתמש. אז מה הם עושים? משתמשים בחברם הטוב רוזנטל כדי לחסום את המתחרים, בכל הרמות האפשריות: החל בהגבלת יכולת איסוף המידע (ובכך יצירת פרסום אפקטיבי פחות), עבור דרך מיסוי גבוה, וכלה בהכרזה על המתחרים כ"מונופול" כדי לפגוע ביכולתם לפעול באפקטיביות.

ח"כ מיקי רוזנטל פועל אפוא לטובת התקשורת המסורתית, זו המנותקת מהעם ומרצונותיו, היקרה והלא-יעילה, על ידי הכוח הלא-מידתי שניתן לו כמחוקק. האויב שלו הם אמצעי התקשורת שנתנו לראשונה לציבור כולו אפשרות לפתחון פה, שלא דרך המסננות של שלושה וחצי אמצעי תקשורת. ההגבלה שלהם, בחסות מילים גבוהות, היא הגבלת יכולת הביטוי של הציבור כולו.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

22 תגובות למאמר

  1. הלל, כל הכבוד ליכולת הניתוח.

    לקורא התמים (או ח"כ שלא מדקדק כמוך בציציות) ניסוחים אלו באמת נשמעים תמימים ולמעו מטרה טובה.

    תודה על פקיחת העיניים.

  2. טוב בוא נתחיל:

    1. "זה אומר שהמידע שנאסף, שבדרך כלל נאגר בצורה שאינה מאפשרת לבן אנוש להבין אותו, יחויב כעת להיות מיוצר בצורה שכל אחד […] יוכל לעיין בו." – לא, זה ממש לא מה שזה אומר.
    א. הרבה מהמידע הזה דווקא מאוד קריא ומובן. לא מזמן ביקשה כתבת הגרדיאן את כל המידע שטינדר אספה עליה. היא קיבלה 800 עמודים. קריאים ומפורטים[*];
    ב. אם הוא לא מובן לבני אדם, האם הצעת החוק מחייבת את פייסבוק להפוך אותו למובן? לא ראיתי כזה דבר בכתבה שצירפת, אז על מה אתה מדבר?

    2. "יש לציין שאין מדובר בחוק הגנה מפני לשון הרע – החוק הזה כבר קיים, ותביעות נגד פרסום משמיץ בפייסבוק כבר התקבלו." נכון, רק שחוק זה תובע קנס כספי בלבד. המשמעות היא שאדם עשיר יכול להרשות לעצמו להפיץ שקרים ובמקרה הכי גרוע לספוג תביעה, מה שאדם מן השורה לא יכול לעשות. אבל באמת שלא הבנתי, אם הפרסום התגלה והוכח כשקרי ומזיק – למה לא להוריד אותו?

    3. "ומי יקבע מהי אמת ומהו שקר? הרשויות, כמובן, ובכך אנחנו צועדים עוד צעד לעבר מדינה שבה מי שאחראי על האמת הם אלה שמחזיקים בארנק ובחרב, ולא הציבור." קודם כל, מזל טוב על הפיכתך לפוסט-מודרניסט.
    שנית, רק כדי שאבין, הציבור אמור להכריע על האמת בענייניו של אדם שאינו מכיר? אולי נעשה הצבעה דמוקרטית על חוקי ניוטון? אולי נעשה הצבעה באו"ם אם ישראל מבצעת רצח עם בפלסטינים? כך נגלה את האמת?
    נכון, בתי המשפט אינם מושלמים. אבל הם עדיין המקום שבו אזרח יכול להוכיח או להפריך האשמות והאשמות שווא בעניינו תוך הבאת הוכחות ולא על סמך מה שאנשים שהוא לא מכיר מרגישים לגביו.
    רק נזכיר שמילטון פרידמן טען שללא שלטון חוק חזק, שאתה כל כך בז לו, הפרטה היא חסרת משמעות.

    4. "וכל זה ללא מגע יד אדם" – אתה לא ממש יודע איך פרסום בפייסבוק עובד הא? יש הרבה ידי אדם שם אל תדאג.

    5. "אז מה הם עושים? משתמשים בחברם הטוב רוזנטל כדי לחסום את המתחרים" יש לך הוכחה לאיזשהו אמצעי תקשורת כלשהו שפנה לרוזנטל בעניין או שאתה מניח שזו פשוט מחווה חברית?
    אבל עזוב. אם נעבוד לפי אותה מתדולוגיה הרי שאתה עצמך עובד באתר אינטרנט שמפרסם פרסומות מותאמות אישית (אגב, לא בהצלחה יתרה, אם כי מחמיא לי שהאלגוריתם שלכם החליט שאני בשל להשקעה בנדל"ן). כלומר, אם לרוזנטל יש מניע נסתר, הרי שגם לך יש. אם המניע הזה מבטל את תקפות טיעוניו, הרי שהוא מבטל גם את שלך.

    [*]https://www.themarker.com/wallstreet/1.4473256

    1. ברור שללא חוק שיאסור למשל על גזל ועל השתלטות אלימה וכדומה הפרטה לוקה בחסר,אבל זהו רק מפני שזו הסמכות היחידה שיש להותיר לשלטון . האלטרנטיבה אינה ביטול הפרטה להיפך ההפרטה הכרחית היא הבסיס הקדמון, הפרט זכאי להתגונן מפני גזל ואלימות.

    2. מרקוס – הגבת לנקודה די שולית בתגובתי.
      אבל בעניין זה: אתה כותב "הפרט זכאי להתגונן מפני גזל ואלימות" – נכון מאוד, נו? האם הפצת שקרים מחרידים על אדם אינה אלימות? האין בכוחן של שמועות איומות לגרום לקריסתו הכלכלית, האישית והנפשית? אנשים כבר התאבדו בגלל שיימינג בפייסבוק. ואם אותו אדם העז לקחת את מכפישיו לבית המשפט ולהוכיח כי הם משקרים, האין זה המינימום לדרוש מפייסבוק לפחות להוריד את השקרים האלה?
      באמת שאני לא מבין מה הבעיה פה.

  3. מאוד יפה. באמת.
    אבל בכל זאת
    מה תאמר על העובדה שהחברות הללו אכן אוגרות על כולנו מידע?
    הלא כבר היו דברים מעולם ששליטה במידע הפך לשליטה טוטליטרית?
    האם העובדה שהם מספקות שירות מצדיקה זאת?
    האם כסף ותועלת הם המדד היחיד?
    האם הפרסומות בכל מקום הן לא ביטוי לשליטה בחסות דיבורים על חופש, שוק חופשי וכד'?

  4. יש סיבה הגיונית שפייסבוק, גוגל, בוקינג.קום, אובר, איירבנב, אקספידיה או כל ענק אחר לא ישלם מיסים בישראל?
    אתה מגן על זכותם של מונופולים על פי חוק לפעול כראות עיניהם כשברור שאמור להיות עליהם פיקוח?
    ולגבי חופש הדיבור – האם כיום אתה יודע מה הקריטריונים שפייסבוק משתמש בהם כשהוא חוסם וכשהוא לא חוסם? יש דפים שלמים המסיתים לרצח יהודים ולא נחסמים ולעומת זאת מי שכותב תגובה ציונית הולמת שיתלוננו עליה מספיק אנשים – יחסם. זה חופש הביטוי בפניך? כוחות השוק של המונופול?

    1. הסיבה היא שהם כבר משלמים מיסים. אני מוסיקאי שמתגורר בארה״ב אבל מוכר דיסקים ומנגן בכל העולם. לשיטתך אני צריך להגיש דוח״ות מס בכל מקום שניגנתי או מכרתי משהו במקום רק בארה״ב איפה שאני מתגורר ומקבל שירותים?

    2. אני – אם הן כב רמשלמות אז מה החידוש בחוק?
      דני – אם אתה כמוזיקאי מרוויח סכומים נכבדים (ולא מוכר שני דיסקים אחרי ההופעה במזומן) אז המקומות בהם אתה מופיע, חנויות הדיסקים שמוכרות את הדיסקים שלך, והפלטפורמות השונות שמשדרות אותך – כולן משלמות מס, ואילו לך יש הסכמים מולם. אקו"ם למשל עובדת עם גופים מקבילים בכל העולם כדי לשמור על זכויות יוצרים ישראליים בחו"ל וזכויות יוצרים בינלאומיים בארץ.

  5. מאמר מעולה. חשוב שהרעיונות בו יחלחלו אל נבחרי הציבור ויעצרו את החוק המגוחך של רוזנטל.

  6. נו, אם סגרו את ערוץ 7 וכמעט סגרו את ישראל היום וממנים את ערוצי הטלויזיה החתרניים ואת עיתון הארץ אז אני לא מתפלא שהם רוצים להגביל את פייסבוק וגוגל ואחר כך יצנזרו את הטוקבקים ויטילו מס על האימייל

  7. יש לזכור שכל מה שאנחנו עושים נמצא במחשב כלשהו ולכן כל הפרטיות הלכה כבר מזמן. בדיוק כפי שכל מה שצה"ל עושה רואים וההנחה שכל מה שעושים גלוי. לכן כל מה שאנחנו עושים באמצעת המחשב גלוי וידוע ואין מנוס מזה. זאת צורת החיים דהיום. האם זה רע? לא בטוח. אני יוצא מתוך הנחה שכל מה שאני כותב במחשב, כולל התגובה הזאת, נרשם באיזה מקום ואפשר למצוא. לכן לא אכפת לי אם יודעים שאני מחפש שולחן או משהו אחר ומביאים לי פירסומות שונות בעניין. דברים שאני לא רוצה שידעו עלי אני לא מפרסם.

    מצד שני צריך לזכור שכל אמצעי התקשורת הם לצורכי רווחים. ולצורך זה הם תמיד מוצאים איזה אידיוט שימושי שילך לספר שכמה אמצעי תקשורת אחרים אינם טובים וצריך לסגור אותם. או אולי אפילו יחוקק חוק שיגביל את שאר אמצעי התקשורת. זכור לנו גם כן הסערה שפרצה בגלל ש"ישראל היום" ניתן בחינם. לכן עדיף לא להתרגש מכל זה.

  8. כתבה עלובה שמעידה שהכותב לא מבין את הסכנה של גוגל ופייסבוק ורק מנסה להכתים את ח"כ מיקח זוהר. אני איש מרכז ימין יאני חולק עם מיקי רוזנטל בהמון נושאים אבל זו כתבת פייק עלובה שכל מטרתה הכפשה. מציע לעם להוריד את הכתבה בהקדם!!!

  9. תפסיקו להנפיץ ולהפחיד. חוק דומה קיים בבריטניה. מישרוצה יכול לפנות לחברות ולבקש את המידע שהם מחזיקים עליו. במקום לבקר חוקים כמו חוק ההמלצות אתם מבקרים חוקים הגיוניים לחלוטין

  10. שמאלנים נמאסתם על הציבור היהודי ימני הרחב. נקווה שדבריך יגיעו לחברי הכנסת והם ימנעו חקיקה בולשביקית מחליאה זו!!! הגיב:

    תודה רבה על כתבה חשובה מאין כמוה. רוזנטל זה נתן פעם הרצאה בבית ספר שנוכחתי בה. שאלתי אותו מדוע יש בישראל חסימה שמונעת מהימין בישראל להקים לעצמו ערוץ טלביזיה ימני לאומי תואם פוקס ניוז ותשובתו היתה תמצית הרמיה. הוא ענה לי שזה אפשרי ושאין שום בעיה.

    המחבלים התיקשורתיים לא מרפים מחופש הביטוי של הימין ומנסים בערמומיות לחסום אותו ולקבור אותו. תודה שהארת עינינו והצגת נקודות מהותיות שהבהירו עד כמה שפל מאבק השמאל במחנה הלאומי ובחופש האדם לצרוך מה שהוא בוחר ולא מה שהשמאלנים בשלושה וחצי אמצעי התקשורת הדיקטטוריים שלהם רוצים לאלץ אותנו לקרוא ולראות.

  11. אבל מה לגבי פתיחת השוק?!? אתה מתלונן על שלושה וחצי אמצעי תקשורת – מי אשם בזה רוזנטל?!? מה יותר גרוע השארת המצב בתקשורת כפי שהוא או ההצעה של רוזנטל?!? הרי ההצעה של רוזנטל לא תיהיה רלוונטית כאשר השוק יהיה פתוח לתחרות אבל כמובן באים שוב פעם בטענות לתקשורת, לבית המשפט לאקדמיה ולכל מי שהוא שמאל. אולי תטפלו באימפוטניטות של הימין במקום לבוא בטענות מגוחכות לאופוזיציה שנמצאת שם כבר שנים!!!!

    1. נכון, צריך לטפל באימפוטנטיות של הימין. ובלימת החוק של מיקי- הלוחם המזוייף בשחיתות- רוזנטל, זה חלק מן הטיפול.

  12. כאיש ימין כלכלי אני בדרך כלל מסכים לרעיונותיו של הלל גרשוני, אבל כאן לא ברור לי.
    נתחיל בהנחה שלכל איש ימין כלכלי יש גם גבולות עד איפה; לדוגמה לא תסכים שחברות נשק יורשו למכור למדינות אוייב בשם החופש הכלכלי, יש ערכים מעל ערך הקניין האבסולוטי. לא צריך לראות הכל רק דרך חור הגרוש.
    חלק מההצעות והנימוקים של רונזטל לא מקובלים אלי וידוע שיש חלקים בשמאל החוששים מהרשתות החברתיות כי זה מאפשר במה לימין. ניצחון טראמפ היא הדוגמה המובהקת לכך. טרום עידן הדיגיטל איש צבעוני כזה לעולם לא היה נבחר והיה מוחרם במדיה המסורתית.
    אבל אסור לנו גם להתעלם מהבעיות המאוד קשות שהאינטרנט הביא איתו, 'האביב הערבי' טרור ואנטישמיות, איבוד הפרטיות, ותלותיות ומצוקות נפשיות.
    אלו נושאים כבדי משקל, בעלי השלחות קיצוניות מרחיקות לכת על עתיד האנושות וביטחון העולם, אם נשקול עלות מול תועלת קשה לי להחליט מה גובר כאן על מה, ואכן הגיע הזמן להתייחס ברצינות לבעיות הללו ולקחת צעדים משמעותיים גם אולי במחיר הגבלת החופש הקנייני כלכלי.
    אני לא חושב שמיסוי וכדומה הוא הפיתרון אלא לתפוס את השור בקרניו בפיקוח הרבה יותר מחייב על הפלטפורמות המקוונות הללו.
    יש כאן מצד אחד כמה חברות ענקיות בעלי אינטרסים בעיקר כלכליים ומצד שני החלק החיובי שזה הביא לאנושות ( גם לכלכלה אגב), אבל גם את החלק הנורא שלילי וההרסני שבו. אסור לטייח את זה.

    1. המשתמשים האנונימיים (הלא מזוהים) יצילו את הקרן החדשה לישראל מחשיפת רשת הטוקבקיסטים שלה.