מכת הפשיעה החקלאית: דרוש פרקליט מיוחד

הגניבה וההשחתה במושב שקף הן קריאת אזהרה למקבלי ההחלטות. כדי להתמודד עם הבעיה כראוי, יש למנות פרקליט מיוחד שיתרכז רק בה

רוצים לדעת שמישהו מטפל בהם. חקלאי בחממת עגבניות, אילוסטרציה. צילום: משה שי, פלאש 90

הגניבה הגדולה וההרס שאירעו ביישוב שקף מתחילים להשפיע על קובעי המדיניות. 70 השב"חים שנתפסו, והיו עלולים להוות סכנה ביטחונית, הצליחו לגרום למקבלי ההחלטות לדון מחדש במכת המדינה של הפשיעה החקלאית.

בדיון שנערך בשבוע שעבר בוועדה לביקורת המדינה, התהדרו נציגי מג"ב והמשטרה בפעולות ובמבצעים בשטח, שבזכותם מצליחים כוחות הביטחון לתפוס רכוש גנוב ולעתים להשיבו לבעליו; נציגי האוצר טענו שכל דרישות התקציב מהגורמים השונים נענו; נציגי משרדי החקלאות, המשפטים וביטחון הפנים דיווחו על שיתוף פעולה משולש למיגור התופעה. אפשר להניח שגם בדיון שייערך בעוד שבועיים בוועדת הכלכלה ייאמרו דברים זהים, שכביכול אמורים להרגיע את החקלאים.

אבל מי שנמצא בשטח יודע שמה שנשקף מחלונות משרדי הממשלה לא תמיד מוצא את ביטויו בשדה, בכרם ובדיר. הפשיעה החקלאית היא מכת מדינה, לא רק בשל הגניבות בסדר גודל עצום כמו בשקף, אלא דווקא בגלל הגניבות הקטנות: טון אבוקדו, טרקטור, רעייה בשטח פרטי. כאשר הגניבות הללו מתרחשות על בסיס יומיומי ובתדירות גבוהה – הנזק המצטבר הוא גדול לאין שיעור, לפחות כמו הנזק העצום בשקף.

החקלאים כבר מיואשים. הגשת תלונה למשטרה פעם אחר פעם – על חיתוך גדר, ושבוע לאחר מכן על גניבת שתי עזים, ולאחר שלושה ימים על חבלה למצלמות האבטחה – היא פרוצדורה מתישה. החקלאים היו שמחים לדעת שיש מישהו שמטפל בהם, שנמצא בשטח ומגן עליהם ועל רכושם.

במשך שבע שנים, עד שנת 2012, היה פרקליט ייעודי לפשיעה החקלאית במחוז צפון. כל תיקי הפשיעה המשמעותיים שטופלו בתביעה המשטרתית עברו אליו, מתוך מגמה להגביר את ההרתעה. ואכן, במשך שבע השנים הללו הצליחו בפרקליטות מחוז צפון, בצוות מצומצם – להתמקצע בתחום הפשיעה החקלאית, לגבש כתבי אישום נרחבים, לדרוש מהשופטים ענישה מחמירה, ולהביא למצב שבו בתי המשפט מכירים בצורך להגביר את ההרתעה באמצעות מעצר עד תום ההליכים וענישה מספקת.

השופט אדמונד לוי, בפסק דין משנת 2007, ביטא את תמצית יחסה של מערכת המשפט לפשיעה:

"מציאות כזו היא בלתי נסבלת. … דומה כי מאמצי האכיפה המושקעים בתחום זה של העבריינות הם דלים ויעילותם מוטלת בספק. במצב דברים זה, המעט שמערכת בתי-המשפט יכולה לתרום בניסיון להשיב את הסדר על כנו – הוא להחמיר עם מבצעיהן של העבירות, במטרה להבהיר לכל כי מי שישלח את ידו בקניינו של אחר, ישלם על כך מחיר כואב".

בינתיים כבר הוקמו יחידות אכיפה מיוחדות, שוכללו אמצעי הזיהוי והוחמרה הענישה, אבל פרקליט ייעודי שזה כל תפקידו – לא מונה באופן רשמי, לא במחוז צפון ולא במחוז דרום. חרף ההתראות והבקשות ששלחו עורכי דין מטעם "הפורום המשפטי למען ישראל" לכל הגורמים האפשריים – לא הוקצו תקנים מיוחדים לתפקיד זה.

בימים האחרונים נעשתה פריצת דרך מסוימת, כאשר נציג הפרקליטות הודיע כי מונו שני פרקליטים במחוז צפון ועוד אחד במחוז דרום, לטפל בפשיעה החקלאית. זו התקדמות נהדרת, אבל זה לא מספיק. אותם פרקליטים שמונו עתה אינם מטפלים רק בתיקי פשיעה חקלאית, אלא בכל תיקי הפשיעה שמגיעים לפרקליטות. העומס עליהם הוא אדיר ממילא, והטיפול בתיקי פשיעה חקלאית, בנוסף לעומס הקיים, עלול להיות בבחינת "תפסת מרובה לא תפסת".

לצורך התמודדות מיטבית עם הבעיה, נדרשים תוספת כוח אדם ומינוי פרקליטים ייעודיים בתקן מיוחד. מינוי כזה יאפשר עבודה אינטנסיבית ויעילה של אותם פרקליטים, התמקצעות, ראיית התמונה הכללית בבהירות, והסבת תיקים רבים יותר מהתביעה המשטרתית. מציאות כזו תקל על התביעה להתמודד עם התיקים ותעודד את החקלאים להתלונן, בידיעה שהכתובת ברורה ושהתלונה תטופל ולא תמוסמס ותידחק לשוליים.

חובתה של המדינה להגן בכל האמצעים על אזרחיה, שחלקם נמצאים בשטח בשליחות המדינה, ועל מנת לשמור על נוכחות יהודית בשטחים הפתוחים. לשם כך חיוני לחזק את מערכת המשפט ואת הפרקליטות בפרט. הפרקליט הייעודי הוכיח את יעילותו בעבר, תנו לו הזדמנות לעשות זאת גם היום.

_______________

עינת קורמן היא סמנכ"לית "הפורום המשפטי למען ישראל"

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

2 תגובות למאמר

  1. המשטרה? הצחקתם. התנסתם פעם בהגשת תלונה למשטרה ובדרך הטיפול בה? תשאלו את החקלאים שהגישו תלונה. הבעיה היא לא בעומס. אין עומס. הבעיה בגישה . וכמה שופטים יש כמו אדמונד לוי? אין.