הגורו של האסלאם האירופי "המתון" מואשם בתקיפת נשים

מבין כל פרשיות ההטרדות המיניות שנחשפו בשבועות האחרונים, ההאשמות החמורות שהפנו נשים רבות כלפי טארק רמדאן, מי שנתפס בעיני רבים כ״מר אסלאם״ באירופה, גורמות לרעידת אדמה אמיתית.

רמדאן בן ה-55 , נכדו של מייסד תנועת ״האחים המוסלמים״ חסן אלבנא, נחשב מעין גורו של האסלאם האירופי. הוא שימש בעבר יועץ של האיחוד האירופי ושל ממשלות אירופיות שונות לענייני אסלאם ״מתון״, כתב ספרים שונים בנושא, והוא מרצה מבוקש ומוערך במוסדות אקדמיים יוקרתיים ביותר.

אם התלונות נגד רמדאן על אונס, הטרדות וניצול מיניים, תוך ניצול סמכותו כמורה דרך וכמרצה, יתבררו בבתי המשפט כנכונות, תהיה זו מהלומה כבדה ביותר לא רק עבור מעריציו המוסלמים הרבים, אלא גם עבור אנשי רוח מהשמאל הליברלי שהגנו עליו בשנים האחרונות בחירוף נפש, משום שרמדאן ייצג בעיניהם ״אסלאם מתון וליברלי״. בכל פעם שמבקריו של רמדאן האשימו אותו בכפל לשון, בקיצוניות מוסווית, באנטישמיות או בנטיות פשיסטיות, מיהרו מליצי היושר האירופיים והאמריקניים שלו להדוף את הטיעונים והציטוטים הבעייתיים, ולהסביר שהאיש הוא ״מרטין לותר״ של האסלאם, וכי הוא מנהיג תנועת רפורמציה מהפכנית. העובדה שכעשר מדינות ערביות סירבו לאפשר לרמדאן להיכנס לתחומן, שיחקה לידיהם של סנגוריו.

אך גל החשיפות על תוקפנותו המינית של רמדאן כלפי נשים שסבלו ממשברים אישיים ופנו אליו לקבלת עצה והנחיה, מציג את רמדאן באור שלילי ביותר, שיקשה על להקת תומכיו המערבית להמשיך ולעצום את עיניה. הפרשה המטלטלת חושפת גם את האנטישמיות הנפוצה בקרב נאמניו המוסלמים של רמדאן.

שיטות הציד של התיאולוג

קשר השתיקה סביב התנהלותו החמורה של רמדאן כלפי נשים נשבר לפני כחודש, כאשר הנדה איארי, פעילה פמיניסטית מוסלמית צרפתייה, הגישה למשטרה תלונה נגד רמדאן על אונס שביצע בה לדבריה לפני חמש שנים. באותה תקופה היא התגרשה מבעלה הסלפיסט, נמנע ממנה לגדל את שלושת ילדיה והיא נותרה לבדה ללא כסף, ללא עבודה, ללא בית. עובדת סוציאלית יעצה לה להסיר את הרעלה שנהגה לשאת, כדי שתוכל למצוא עבודה ביתר קלות. באותה תקופה היא גם חדלה מלהקפיד על חמש התפילות היומיות, משום שהדבר לא התאפשר לה במסגרת עבודתה. הצעדים הללו גרמו לה לייסורי מצפון דתיים, והיא חיפשה ייעוץ.

הקשר עם רמדאן הפך מהר מאוד לאישי. על פי גרסתה, הוא זימן אותה לחדר מלון בפריז, נישק אותה וכפה את עצמו עליה. ״הלכתי אליו כמו אל אח גדול, ולפתע האגדה התנפצה והפכה לסיוט, נסיך החלומות הפך למפלצת״, אמרה בראיונות. היא תיארה את החוויה הקשה גם בספר שפרסמה לפני כשנה, אך מבלי לנקוב אז בשמו של התוקף. ״הוא חנק אותו בכוח כזה שחשבתי שאני הולכת למות״, היא מספרת. ״הוא סטר לי כי התנגדתי, הוא אנס אותי, הרגשתי מאוד מאוימת. הוא הקניט אותי: ׳באת לכאן בשביל זה, זה מה שרצית וזה מה שמגיע לך, אם לא תלבשי רעלה את פרוצה׳״.

רמדאן מיהר להכחיש את ההאשמה והגיש נגד איארי תביעת דיבה, אלא שאז הוגשו נגדו תביעות נוספות מצד נשים אחרות: צרפתייה שהתאסלמה טענה שרמדאן הזמין אותה למלון, תקף ואנס אותה; צרפתייה מוסלמית נוספת סיפרה שרמדאן שלח לה מסרונים בעלי תוכן פורנוגרפי ואחר כך ניסה לסחוט אותה; ארבע נשים שווייצריות התלוננו שרמדאן הטריד אותן מינית כשהיו קטינות, שתיים מהן סיפרו שהוא קיים עמן יחסי מין כשהיו בנות 14 ו-15.

שבועון השמאל הצרפתי 'לה נובל אובזרבטור' פרסם תחקיר מקיף על פרשת רמדאן, הכולל עדויות נשים נוספות שסיפרו לעיתון על שיטות הציד של נכדו של מייסד 'האחים המוסלמים': הקשר הראשוני נוצר בדרך כלל אחרי הופעות פומביות של התיאולוג, המחשמל את קהל שומעיו ושובה את הנשים בקסמו האישי. אחר כך מתפתחת תכתובת אישית בפייסבוק, שעוברת לשיחות טלפון. העובדה שרמדאן מוצא בהן עניין מחניפה לאגו של הנשים, רובן בודדות ומצויות במצב של חולשה כלכלית או חברתית. לחלקן סיפר רמדאן שהוא עומד לעזוב את אשתו ומחפש בת לוויה חדשה לחיים. כשהקשר הגיע לכדי מפגש ניסה רמדאן לכפות עצמו על הנשים בברוטליות פיזית ומילולית. רובן לא הצליחו להדוף אותו.

גל התלונות הגואה נגד הוגה הדעות, הפילוסוף והסופר שהיה עד כה מוערך מאוד בחוגי השמאל הליברלי באירופה ובארה״ב, ובעיקר העדויות החדשות על קיום יחסי מין עם קטינות, הביאו את אוניברסיטת אוקספורד שבה הרצה רמדאן על האסלאם, להכריז על יציאתו לחופשה ״באופן מוסכם״.

איומים ומסרונים

סיפורים על התנהלותו המינית האלימה של רמדאן התרוצצו כבר זמן רב. כאשר העיתונאי השוויצרי איאן האמל כתב ב-2007 ביוגרפיה על טארק רמדאן, בתקופת הזוהר של ההוגה המוסלמי, יצרו עמו קשר כמה נשים והתלוננו בפניו על התנהגותו האלימה של רמדאן. מאחר שמדובר היה בקיום יחסי מין מרצון, לא פוצץ האמל את הנושא. הוא עצמו נחשף לאופיו הקוטבי של הוגה הדעות הפופולרי, ש״מסוגל תוך שלושים שניות לשנות את מצב רוחו באופן קיצוני״. גם ביוטיוב הועלו בשנים האחרונות סרטונים עם עדויות אנונימיות על ברוטליות מינית מצד רמדאן. ספר בשם ״350 לילות עם טארק רמדאן״, העוסק בסטיותיו המיניות של ״מרטין לותר המוסלמי", נגנז בטרם פורסם. גם במשרדי ממשלה שהיו בקשר עם רמדאן היה ידוע כי להוגה הדעות המחוזר בידי השלטונות ישנן פילגשים רבות, שנשים הובאו לחדרי המלון שלו לאחר הופעות ציבוריות, ושהוא ביקש מהן להתפשט והפך לעתים לאלים.

עם זאת, נשים פחדו להתלונן נגד דמות ציבורית כה ידועה ופופולרית, בעלת השפעה עצומה בקרב הקהילות המוסלמיות בצרפת ובאירופה. חלקן טוענות שקיבלו מכתבי אזהרה חריפים ביותר מעורכי דינו של רמדאן, שאסרו עליהן להציג ברבים מסרונים אישיים שקיבלו ממנו. היו גם איומים מצד מקורביו של רמדאן, כי יפרסמו תמונות מביכות של נשים שעלולות היו להתלונן. רמדאן עצמו לא נמנע מפרסום מסרונים אישיים שעשויים לסייע להגנתו המשפטית. עורכי דינו החדשים, שאחד מהם הוא עורך דינה של סוהא ערפאת והשנייה יהודייה, פרסמו בסוף השבוע מסרונים שאיארי שיגרה לרמדאן אחרי האונס שעברה, ובהם היא מבקשת לחדש עמו את הקשר.

לאחר הגשת התלונה נגד רמדאן, הפכה איארי למטרה להתקפות ארסיות ואגרסיביות ברשתות החברתיות מצד תומכיו של המטיף המוסלמי. נגדה ונגד שאר המתלוננות מתנהלת מערכת השמצות אנטישמית, המגלה לא מעט על אופי קהלו של רמדאן. בעבר תקף רמדאן אנשי רוח יהודיים על תמיכתם בישראל, ומנגד הסביר ש״צריך לנסות להבין״ את מניעי הטרוריסט מוחמד מראח, שביצע טבח בבית הספר היהודי בטולוז ורצח שלושה חיילים צרפתיים מוסלמים.

תומכיו של רמדאן טוענים שהתלונות נגד רמדאן הן ״מזימה ציונית״, ושהמתלוננות ״מקבלות כסף מיהודים״ או מ״ארגוני לובי ציוניים״ כדי להביא לחיסולו הפוליטי והציבורי של רמדאן. ״איגוד הצרכנים המוסלמים בצרפת״ הפיץ מידע שקרי ולפיו אתר אינטרנט פרו-ישראלי מקבל 5% מכלל רווחי מכירות ספרה של הנדה איארי. האתר מיהר להסביר שמדובר באחוזי מכירת ספרים שמתבצעת דרך האתר בלבד, ושהעמלה משולמת לאתר על ידי חברת ״אמזון״ ולא על ידי איארי או ההוצאה לאור שלה. העובדה שאחד מעורכי דינה של איארי הוא יהודי מחזקת את התוקפים האנטישמיים, המדברים על ״מערכה ציונית-יהודית״ נגד רמדאן.