עשרת הדיברות למשא ומתן עם סעודיה

היחסים המתחממים עם סעודיה אולי בדרך להכרה רשמית. על ישראל לעמוד על שלה ולא להסתנוור ממצג שווא של נורמליזציה

לצעור לפני שפורסים את השטיח האדום | U.S. Department of State, flickr

בימים אלה, כאשר עולה האפשרות של כינון יחסים בין ישראל למדינות ערביות שונות (סעודיה, איחוד האמירויות, כווית, קטר), חשוב שישראל הרשמית תנהג נכון במשא ומתן ולא תחזור על טעויות שנעשו בהסכמי השלום עם מצרים וירדן.

הכלל הבסיסי ביותר בגישה אל הסעודים והאחרים הוא שישראל איננה צריכה לחוש שעליה לשלם תמורת שלום איתם בשום צורה ואופן. כלום, אפס, זירו. אם הם רוצים שלום איתנו אנחנו ניתן להם שלום, וזה כל התשלום שיקבלו. אין הסכם אחר.

להלן כמה עצות חשובות שנועדו להתמודד עם תרבות המשא ומתן המזרח תיכוני, שאי-הכרתה גרמה לטעויות הקשות עם מצרים וירדן. למען הנוחות והקיצור אשתמש במונח "סעודיה", המדינה הגדולה והעיקרית המוזכרת בהקשר זה, אך כוונתי גם למדינות אחרות הנמצאות בחצי האי ערב – איחוד האמירויות, קטר, עומאן, כווית, או כל מדינה ערבית או אסלאמית אחרת.

1. חשוב לזכור שסעודיה לא באמת רוצה שלום עם ישראל. לו חפצו בשלום איתנו, היו הסעודים מצטרפים לסאדאת בשנת 1979 או לחוסיין בשנת 1994. כל מה שהם מחפשים הוא סיוע ישראלי להתמודדות הקשה שלהם עם איראן. לולא האיום האיראני, הם לא היו חושבים על שלום איתנו. לכן, אם וכאשר האיום האיראני יוסר בדרך כלשהי (גם במחיר מלחמה קשה בין ישראל לאיראן, שתעלה לנו בקורבנות ובנזקים רבים), כלל לא בטוח שהם ימשיכו ביחסיהן עמנו.

משא ומתן ישיר ללא לחץ של זמן

2. ישראל לא ממהרת לשום מקום. אנחנו קיימים כמדינה כבר 70 שנה בלי שלום עם סעודיה, וביכולתנו לחיות כך עוד 7,000 שנה. כל הבעת רצון מצדנו לקבל שלום במהירות (כמו הסיסמה ההרסנית "שלום עכשיו") תעלה את המחיר שישראל תידרש לשלם עבורו. לישראל יש את כל הזמן שבעולם, ואין עלינו שום לחץ לעשות שלום עם אף אחד. חייבים לזכור ולהזכיר לעצמנו, לאמריקנים (שדרכם אצה להם בגלל שיקולי בחירות) ולעולם כולו, ששלום עם סעודיה והאמירויות לא יביא פתרון לשום בעיה מזרח-תיכונית אחרת. בדיוק כפי שהשלום של ישראל עם מצרים וירדן לא קידם פתרון של אפילו בעיה מזרח-תיכונית אחת אחרת.

3. השלום עם סעודיה חייב להיות מנותק מכל הקשר אחר, ובעיקר זה הפלסטיני. בקמפ-דיוויד של 1978 עשה בגין את הטעות החמורה, כשהסכים להקים אוטונומיה פלסטינית עם "משטרה חזקה". הסכמה זו סללה בהמשך את הדרך להקמת הרשות הפלסטינית, שהפכה למדינת טרור בעזה ועלולה להפוך לעוד מדינת טרור בהרי יהודה ושומרון החולשים בתצפית ובאש על רוב מדינת ישראל. אם הסעודים רוצים שלום איתנו – בבקשה, שיעשו איתנו שלום ולא יעלו לדיון שום סוגיה אחרת.

אם סעודיה תתעקש על התייחסות לעניין הפלסטיני, התייחסות ישראל לכך בהסכם תהיה בזו הלשון: "אם סעודיה תרצה לסייע לפלסטינים, היא תוכל להקים עבורם ערים וכפרים על שטח סעודיה. ישראל תשמח לתרום מניסיונה להקמת יישובים אלה ולפיתוחם, לתועלת יושביהם". כל דיבור סעודי על פתרון אחר יביא ליציאת משלחת ישראל ממפגשי המו"מ.

4. השלום עם סעודיה יתבסס על רכיבי הכרה הדדית, כמו:

ישראל תכיר בשלטון משפחת אל-סעוד במכה ומדינה (אף שהמשפחה הזו במקורה איננה מהחיג'אז אלא מרמת נג'ד), תמורת הכרה של סעודיה בירושלים כבירת ישראל ההיסטורית והנצחית.

ישראל תכיר בסעודיה כמדינה אסלאמית, תמורת הכרה של סעודיה בישראל כמדינה יהודית או כמדינה השייכת לעם היהודי.

ישראל תכיר בזכות משפחת אל-סעוד לגור בכל רחבי סעודיה, תמורת הכרה סעודית בזכותו של העם היהודי לגור בכל רחבי ארץ ישראל, מהים עד הירדן.

ישראל לא תאפשר הסתה נגד סעודיה באמצעי התקשורת שלה, ובתמורה סעודיה לא תרשה הסתה נגד ישראל בתקשורת הסעודית (סעיף זה חשוב במיוחד בנוגע לערוץ הג'יהאד התקשורתי אל-ג'זירה, אם קטר תפתח למו"מ לשלום עם ישראל).

בלי מתווכים ובלי לחזור על טעויות העבר | סער יעקב, לעמ

שמירה על הדדיות

5. ישראל תציב את שגרירותה בסעודיה במקום שבו סעודיה תבחר, תמורת הצבת השגרירות הסעודית בישראל במקום שבו ישראל תבחר, כלומר בירושלים. יודגש שהקמת השגרירות בירושלים היא עניין עקרוני, וביום ששגרירות סעודיה תועבר מירושלים שלא על פי הסכמת ישראל, הסכם השלום ינותק וכל מה שנבנה עליו יבוטל.

6. סעודיה לא תצביע נגד ישראל במוסדות ובארגונים בינלאומיים, וישראל לא תצביע נגד סעודיה במוסדות ובארגונים אלה. לשתי המדינות שמורה הזכות להימנע מהצבעה.

7. חשוב לשמור את האמריקנים והאירופים מחוץ למשא ומתן, כי הם אינם צד להסכם ולא יצטרכו לעמוד בתוצאות אי-קיומו, ויש להם אינטרסים שאינם עולים בקנה אחד עם אלו של ישראל, במיוחד בקצב ההתקדמות במשא ומתן. האמריקנים רוצים to cut a deal – להגיע להסכם בכל מחיר, גם אם הוא הסכם גרוע, ואם הם ייכנסו לחדר המשא-ומתן הם ילחצו על ישראל לוותר, בעיקר בסוגיה הפלסטינית. ישראל חייבת לשמור בידה את אופציית היציאה מהמשא ומתן בכל רגע, בלי שאחרים יגידו לה מה לעשות.

8. לישראל אסור בתכלית האיסור לקבל שום ערבויות בינלאומיות, אפילו מידידיה הטובים ביותר, תמורת ויתור כלשהו לסעודיה. ישראל חייבת לזכור את הערבויות הבינלאומיות שקיבלה אוקראינה בעניין אחדות שטחה ("מזכר בודפסט" משנת 1994). כאשר רוסיה, שחתמה אף היא על ההסכם, פלשה לשטח אוקראינה, כבשה את חצי האי קרים וסיפחה אותו, המדינות החתומות עליו – ארה"ב, רוסיה ובריטניה – נטשו את אוקראינה ושכחו את התחייבותן אליה. בדומה לכך, שום מדינה בעולם לא תעמוד לצדנו ביום צרה, גם אם תהיה חתומה על אלף ערבויות לטובתנו.

9. משמעות השלום עם סעודיה תהיה לא רק הפסקת אש עם מסמך, כפי שישראל הסכימה עם מצרים וירדן בגלל איוולתם של מי שניהלו את המו"מ, אלא נורמליזציה מלאה הכוללת קשרי תרבות, תיירות, מסחר, תעשייה, אמנות, תעופה, מדע, טכנולוגיה, ספורט, חילופי אקדמאים וכו'. דגל ישראל יונף באירועים בינלאומיים בסעודיה שישראל תשתתף בהם, ואם ישראלי יזכה בתחרות ספורט שתתקיים בסעודיה, תנוגן "התקווה" כמו המנוני המדינות של הזוכים האחרים. ספרים ישראלים יוצגו בירידי ספרים, וישראל תציג באופן רשמי את תוצרתה בתערוכות בינלאומיות שתתקיימנה בסעודיה. להסכם השלום יצורף נספח כלכלי שיתבסס על הדדיות בהשקעות, ברכש ובהימנעות מחרמות.

לא לערבות ביטחונית

10. להסכם השלום יצורף נספח ביטחוני שיכלול בין היתר את הסעיפים הבאים: (א) סעודיה לא תסייע לשום מדינה או גוף חוץ-מדינתי לפעול נגד ישראל, לא תספק להם מידע ולא תארח בשטחה אנשים הפועלים נגד ישראל. ישראל מתחייבת לסעודיה התחייבות זהה. (ב) לישראל אסור להיכנס לשום התחייבות לתקוף שום מדינה שאיננה מאיימת על ישראל. ישראל חייבת להיזהר מהסכם הגנה הדדית עם סעודיה, שכן מדינה זו לא קיימה בשנת 1991 את הסכם ההגנה ההדדית שהיה לה עם עיראק ופעלה נגדו, ובשבע השנים האחרונות היא הוכיחה שכלל לא אכפת לה שדם ערבי ומוסלמי נשפך כמים בסוריה ובתימן, ולכן קשה להניח שדם יהודי יניע אותה לפעולה למניעת שפיכתו.

מאז שנוסדה סעודיה מתנהגת משפחת אל-סעוד באופן ציני ואינטרסנטי לחלוטין, וקשה לראות תסריט שבו משפחה זו מכניסה את סעודיה וצבאה למלחמה כדי להגן על ישראל, אם מלחמה זו איננה משרתת באופן ישיר את האינטרס הסעודי. לכן אין לסמוך על הסכם הגנה הדדית עם מדינה זו.

כל שאר הפרטים חייבים גם הם להיות תחת הכותרת הראשית: שלום נעשה תמורת שלום, הכרה תמורת הכרה ויחסים תמורת יחסים. עברו ללא שוב הימים שישראל שילמה במטבע קשה, ובפרט שטחי ארץ ישראל, תמורת נייר שכתובה עליו המילה שלום.

אבי ז"ל אמר לי פעם: "עם אנשים הגונים לא צריך הסכם, ועם אנשים לא הגונים הסכם לא יעזור". הסעודים וחבריהם, בהתנהגותם זה כלפי זה, הוכיחו שהם רחוקים מהגינות כרחוק תרבות המזרח מתרבות המערב, שישראל היא חלק בלתי נפרד ממנה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

30 תגובות למאמר

  1. הכל נכון אבל זה יותר מידי טוב מכדי שיהיה אמיתי…
    וחוץ מזה הבעיה – אחת מהן – שלנו שיש כל כך הרבה עמים בתוך מה שמכונה עם ישראל….וחלק מיהם חושבים לזמן קצר עד קצר מאוד ועד ממש "עכשיו"
    ותנסה להיזכר בממשלה הזמנית שניסתה למסור שטחים כולל את הר הבית (אבל רק החל מ-7 מטרים מתחת לאדמה…) או להביא את הקצב מדמשק וחבריו אל הכנרת ויש לא מעט דוגמאות כאילה ולהרוס זה הרבה הרבה יותר קל מלבנות

  2. יישר כח על מאמר מצויין המציג ראיית מציאות מפוכחת ומשובחת במיוחד
    יורשה לי להאמין שחדלי האישים היושבים על ההגה של המדינה רחוקים
    מאוד מתובנות בריאות אלה וחסרי עמוד שדרה אפילו לאמץ גישה כזו
    והלוואי ואני טועה

  3. הלוואי וכך זה היה.
    בטוח שנתניהו כבר החליט על "ויתורים עמוקים" כמחווה לסעודים. בטוח.

  4. כל מילה בסלע. יש להדפיס את המאמר באותיות של זהב ולתלות אותו על כותל המזרח של כל מי שילך לאיזשהו משא ומתן ל"שלום" עם גורם ערבי כלשהו. רצוי לשלוח עותק גם לבוז'י הרצוג ולציפי לבני – לא בטוח שזה ישכנע אותם אבל אולי יזיז כמה תאים אצלם במוח.

    1. אמת ויציב. כל מילה בסלע. אני מקווה שקברניטי מדינתנו יאמצו את גישתו של הד"ר קיידר והייתי מוסיף, את רוח דבריו באשר לכל משא ומתן עם שכנינו: שלום עבור שלום, סוף פסוק.

  5. אני מאד ממליץ לכולנו ללמוד את המרכיבים הבסיסיים של החוק הבינלאומי הרלוונטיים לסכסוך הישראלי ערבי והדרך לפתרונו של הקונפליקט:

    1. החלטות ועידת סאן רמו, 1920
    2. החלטות חבר העמים, המנדט לפלשתינה, 1922
    3. אמנת האו"ם, סעיף 80, 1945

    אנו חייבים לעמוד כל הזמן ולדרוש שכל הסדר פוטנציאלי בין ערבים ויהודים, בין העולם הערבי-מוסלמי ומדינת הלאום הדמוקרטית-ליברלית של העם היהודי, היא מדינת ישראל, יהיה מבוסס אך ורק על בסיס החוק הבינלאומי ואמנת האו"ם כפי שהזכרתי שהרי כל חברות האו"ם, במודע או שלא במודע, חתומות על מסמכים אלה ותאורטית מחויבות לאמנת האו"ם.

    לצערי, אני, אזרחי מדינת ישראל ומנהיגינו הפוליטיים, איננו מודעים מספיק לבסיס החוקי שעליו הקמה מדינת ישראל ושעליו ניתן או לא ניתן להגיע להסדר של חיים של דו-קיום בשלום עם שכנינו הערבים, מקרוב ומרחוק.

    נ.ב. עם כל הכבוד להחלטת האו"ם מהכ"ט בנובמבר 1947, החלטה זו איננה, אני שב ואומר איננה, חלק מהחוק הבינלאומי.

    1. תודה רבה נדב.
      זו הפעם הראשונה שאני רואה התייחסות עניינית לנושא, שחור על גבי לבן, וראוי שהיא תופיע ותופץ הרבה יותר פעמים למען ידעו כולם את האמת. ד"ר קידר מיטיב להדגיש כיצד להיות חכמים במזרח התיכון, ואני מוסיף שגם להיות צודקים זה עוזר, בייחוד לצורך גיוס תמיכה. הצדק והאמת לצידנו, ואפשר להתגאות בזה.
      אדגיש ואשלים רק את הנקודה האחרונה שלך – הסיבה שבעטייה ההסכם מכ"ט לנובמבר 1947 אינו מהווה חלק מן החוק הבינ"ל היא שהחלטה זו לא אושרה, בשל התנגדות מדינות ערב. לכן, כפי שאתה אומר, היא בטלה ומבוטלת ואין לה שום מעמד חוקי (ואם כבר, יש לה מעמד עקרוני המדגיש, שוב, שהיהודים מסכימים והערבים מתנגדים, תמיד).

    2. אמת ויציב נדב.
      למטרה הזאת בדיוק חיבר המשפטן מומחה למשפט הבינ"ל הווארד גריף המנוח את המסמך העוסק בזכויות המשפטיות לריבונות המלאה של העם היהודי על א"י בהתאם ועל פי החוק הבינלאומי.
      המסמך הופיע כבר ב-2004 באתר מרכז אריאל למחקרי מדיניות נתיב כתב עת:
      http://www.acpr.org.il/english-nativ/02-issue/grief-2.htm

      חובה על כל יהודי ציוני ללמוד אותו בבואו להתמודד עם כל טענה בישראל ובחו"ל הקוראת תיגר על זכותנו הריבונית על שטח כלשהו משטחי א"י בבחינת "אף אתה הקהה את שיניו".
      (כך למשל במצע מפלגת מר"צ מופיע סעיף ההתנגדות להתנחלויות ביו"ש כיוון שקיומן "נוגד את החוק הבינ"ל". טענה שלא מחזיקה מים).
      אגב, הווארד גריף מבכה את בורות הפוליטיקאים שלנו בנושא זכויות המשפטיות של העם היהודי על א"י בכל שטחי א"י המנדטורית לאחר 1922. כמו כן הוא נוכח לדעת לתדהמתו שגם שלל הפרופסורים למשפט באקדמיה הישראלית לא מכירים את החוק הבינ"ל שעומד לצידנו מה שלא עוצר בעדם להשמיע עם הרבה כריזמה דיברי הבל בנושא

    3. תודה לשלושתכם על המידע ועל הלינקים המעניינים.
      בהחלט מעניין.

  6. האם יש אדם יקר יותר לעם היהודי מב' נתניהו? אולי יאיר נתניהו

  7. חשוב מאוד שלכל משא ומתן עם העולם הערבי יצורפו פרופסורים ופסיכולוגים המיטיבים להכיר את הראש הערבי, ההסטוריה הערבית, הפוליטיקה הפנים-ערבית והאינטרסים הערביים.
    מה לעדות, לא בכל העולם אותם אנשים.

  8. שלום אם סעודיה? אם לא מחר אז מחרתיים. ברור. כבר הם מסכימים ובשניה חותמים ויתחילו טיולים מאורגנים למכה לראות את השעון הגדול שמראה לכל המאמינים את חלוף הזמן.ובתמורה להשקעות ישראליות בתיירות למכה הם יקימו שגרירות בירושלים. לא פחות ולא יותר. ד"ר קידר,אני מעריך אותך ולמדתי רבות מהידע שלך שחלקת אבל מה הטעם לכתוב עקרונות התנהלות למשהו שאין סיכוי שיתרחש?

  9. אני לא בעד הסכם שלום איתם לא בא לי שיתחילו להכנס לפה מיליוני מוסלמים מהמזרח התיכון ויבקשו מקלט או משו או סתם יישארו פה זה מזמין דברים לא טובים עדיף להשאיר את הדברים ככה

  10. לגבי סעיף 8-ישנם עוד כ"כ הרבה דוגמאות כולל מההיסטוריה שלנו(בסוף מלחמת ששת הימים נחתם הסכם הפסקת אש עם מצרים עם ערבות אמריקנית שנשכחה לגמרי ב73).
    לגבי סעיף 9-לא הבנתי למה הוא נחוץ. לא עדיף להשאיר את זה להסכמי המשך ופשוט לדרוש שכל הסכם המשך יתנהל באותה מידה של הדדיות?

  11. אברהם כרת ברית עם אבימלך לאחר שהלה ניסה לקחת את אישתו , ועבדיו גזלו את הבאר , יצחק באותה סיטואציה אמר , מדוע באתם אלי עתה ואתם שנאתם אותי , ובכל זאת כרת איתם ברית , שכמובן הופרה על ידי הפלישתים ואילו היהודים שמרו אותה עד ימי דוד המלך , כנראה שאנחנו כאלה מאז , אני מקווה שנל מד את הלקח אי פעם

  12. חחחחחחחחחחחחחחחח לחייב אותם לשים שגריר בירושלים רק להזכיר שאפילו לארצות הברית אין שגרירות בירושלים !!! "בדיוק כפי שהשלום של ישראל עם מצרים וירדן לא קידם פתרון של אפילו בעיה מזרח-תיכונית אחת אחרת." אפילו לא אחת איזה הגזמה ואיזה זריקה לאוויר של מילים גם בהנחה שלך שהסכם הוא לא היה הכי מושלם אבל בכמעט מאה אחוז זה מנע מלחמות מיותרות . מצד שני אני מסכים עם רוח המאמר אבל לא צריך לקפוץ מעל הראש ולטעון שהם מוכרחים להיות המדינה הראשונה בעולם שהשגרירות יהיה בירושלים, מצד השני כמובן שבשביל יחסים פורמליים לא צריך כמובן לשלם משהו בשטח, אלא אפשר לעשות סוג של מסיבה של פתיחת משא ומתן והמון דיבורים על שלום וכו'.

  13. כמה נכון! הלוואי ושם למעלה ייקראו את המאמרים שלך. הלוואי וייתנו לך ואלנשים כמוך לנהל את היחסים עם הערבים סביבנו

  14. סבתי ז"ל שחיה בבנגזי לוב הייתה אומרת על כך
    חלומות באספמיה
    בוקרה פיל מישמיש
    40 שנה בקבר אין אמונה בערבים
    הציטוטים האלו מבוססים על חיים במחיצת ערבים בלוב במשך דורות רבים

  15. להיכן נעלמת לנו עם מאמריך המפוכחים ד"ר קידר?

    חייבים שהתובנות שלך יגיעו למקבלי ההחלטות.
    חובה לאומית

  16. ישראל מנהלת עם סעודיה מגעים ויחסים כבר שנים.
    סעודיה משלמת לישראל על פיתוחי נשק וטכנולוגיות לחימה כבר הרבה מאוד זמן.
    בוקר טוב!

  17. ג'יהאד = תורת לחימה עם "קבלות" – שהפכה את האסלם מדת
    של כמה שבטים בסעודיה למועדון ששולט על 1/5 מהאנושות.

    מה הסיכוי שהערבים יבטלו את הג'יהאד – מנוע הצמיחה של האסלם
    כדי לעשות שלום עם יישות ציונית שקיימת 70 שנה בלבד

  18. כל הנחיה מקורה בהבנה והכרה .של העולם הערבי והפוליטיקה הערבית. לכן יש לחדד את ההנחיות לנושאי המשא ומתן, ולא לאפשר לפוליטיקאים צרי אופק וחפצי פרסום כבוד והדר, לנהל את השיחות.
    בהצלחה

  19. סעיף ראשון בהסכם השלום – ישראל נכנסת באבא של הפלסטינים – וסעודיה קולטת את הפליטים.
    סעיף שני בהסכם השלום – ישראל נכנסת באמא של הלבנונים והסורים וסעודיה קולטת את הפליטים.
    סעיף מספר שלוש – אם הגמד הירדני מתחיל להתחצף… וסעודיה קולטת את הפליטים.
    הצפיפות בישראל פי 100 מבסעודיה – הגיע הזמן שישראל תקבל שטחים ושסעודיה תקבל אנשים.

    קלקיליה וטול כרם – פרברים של תל אביב.
    בית לחם ורמאללה פרברים של ירושלים.
    דרום לבנון אזור הנופש ומקורות המים של ישראל (לאיטליה יש דולומיטים לגרמניה יש יער שחור לתורכים יש אנטליה לספרדים יש את קוסטה בראבה ולנו יהיה את דרום לבנון אוואלי, זהראני וליטאני צור סרפנד וצידון מורדות החרמון והרי השוף. הדרוזים והנוצרים יכולים להישאר – כל השאר יצטרכו להסתלק.

  20. כאחד שעוסק במו"מ למחייתו כבר עשרות שנים, אני אומר שמה שכתבת הוא מאוד נכון.

    הבעיה היא שנושאים ונותנים על עתיד ילדינו, ילדים בעצמם בכל מה שכשור למקצוע המו"מ