מצרים עלולה לעבור לצד האיראני והרוסי

השלום עם מצרים הביא הרבה שנות שקט, אך עיון מפוכח בנעשה במזרח התיכון מעלה שאלות חשובות באשר לעתידו

קשר טוב בין המדינות. האם ימשך לאורך זמן? נתניהו וסיסי | לע"מ

בימים אלו מציינים בארץ 40 שנה לביקורו ההסטורי של נשיא מצרים אנואר סאדאת לירושלים שבעקבותיו נחתם חוזה שלום בין שתי המדינות. הסכם השלום עם מצרים, המדינה הגדולה והחזקה בעולם הערבי, שינה את הדינמיקה של הסכסוך הישראלי-ערבי.

סאדאת שבר את הטאבו הערבי נגד יחסי שכנות טובה עם מדינת היהודים ונפתחה הדרך להסכמים נוספים. הוצאת מצרים ממעגל המלחמה מונעת אפשרות למלחמה נגד ישראל בשתי חזיתות, מזרח ומערב, וחוסכת כסף רב למערכת הביטחון. המחיר שישראל שלמה, נסיגה מכל סיני ועקירת ישובים, היה כבד, אבל בראיה לאחור אפשר לטעון שזה היה כדאי כי הארץ שקטה ארבעים שנה.

חוזה השלום עמד במבחנים לא פשוטים לאורך השנים. האירועים שאתגרו את החוזה הם: תקיפת הכור העיראקי ב-1981 , מלימת לבנון השניה שהחלה ב-1982, ההתקוממות הפלסטינית מ-1987, המאבק הישראלי במסע הטרור הפלסטיני מאז שנת 2000 . אפילו השלטון של האחים המוסלמים במצרים (2012-2013) לא ביטל את חוזה השלום.

הסכם השלום הביא שנות שקט רבות | HERMAN CHANANIA
לעמ

עם זאת, חוזה השלום לא מומש במלואו על ידי המצרים והכמיהה ל"נורמאליזציה" לא נענתה. הסיבה העיקרית לכך היא קיומם של חסמים תרבותיים ודתיים מושרשים בעולם הערבי בנושא יחסים עם המדינה היהודית שנתפסת כגוף זר במרחב. בהעדר שינוי משמעותי במערכות החינוך של המדינות מסביבנו היחס ליהודים לא ישתנה והציפיות להגיע ליחסים נוסח ארה"ב-קנדה עם מדינות ערב הם חלומות באספמיה. הבנה זאת צריכה להשפיע על המחיר שישראל מוכנה לשלם עבור הצעות שלום מגורמים ערבים.

מלחמות פורצות תוך כדי הסכמי שלום

יתר על כן, אין להסיק מעמידותו של חוזה השלום עם מצרים עד היום שמצב זה ימשך. ההיסטוריה מלמדת שבדרך כלל מלחמות פורצות תוך הפרת הסכמי השלום.

השרידות של חוזה השלום עם מצרים איננה נצחית ולא יכולה להתקיים בכל תנאי. יש לזכור שהשינוי בעמדת מצרים כלפי ישראל נבע גם מהתרחקותה מברית המועצות ומהתקרבותה אל ארצות הברית. המצרים הבינו שרק לארצות הברית יכולת השפעה על ישראל בנושא החזרת סיני להמצרים, אך האורינטציה הפרו-אמריקנית במדינות החוץ של מצרים אינה דבר קבוע. מעמדה הבינלאומי של ארה"ב בעולם נמצא בתהליך של כרסום. כמו כן, ארצות הברית של אובמה, וגם של הנשיא טראמפ מתנתקת מהמזה"ת. במקביל, נוכחותה של רוסיה מתחזקת באזור ונראה שמצרים מגיבה למציאות החדשה. היא קונה נשק מרוסיה וגם רכשה שני כורי אנרגיה גרעיניים מתוצרת רוסיה אשר יוצרים תלות רבת שנים.

גם הממד האזורי המאופין על ידי עליית כוחה של איראן מדאיג. למדינות באזור אשר מרגישות את העדר הנכונות האמריקנית לעמוד מול איראן יש שתי אפשרויות – להתאגד בברית נגד איראן או להתקרב אליה, כפי שעושות תורכיה וקטאר. מצרים נתפסת כחברה במחנה הסוני המתון הפועל להכלת ההשפעה האיראנית והיא גם זקוקה לסיוע כלכלי נדיב מסעודיה מדינות המפרץ. עם זאת, מצרים תמכה באסד, בעל הברית של איראן בסוריה. אם מדינות אזור המפרץ הפרסי לא יעמדו בלחץ האיראני יתכן שגם מצרים תהפוך עורה תמורת סיוע כלכלי מאיראן. שינוי כזה יחסל את חוזה השלום עם ישראל.

לבסוף, ההתעצמות הצבאית המצרית ביבשה, בים ובאוויר ראויה לתשומת לב. בניית תשתיות צבאיות מקהיר מזרחה מוסיפה לחידה הטמונה בהתעצמות המצרית. גם פרוז סיני שהיה היסוד החשוב ביציבות השלום בין שתי המדינות אינו נשמר בגלל ההסכמה ישראלית לתגבור כוחות גדול בסיני שנועד לאפשר לצבא המצרי להלחם בגורמים אסלאמים קיצונים.

אמנם לא צפוי עמות צבאי ישראלי-מצרי בקרוב, אבל מתהווים תנאים המקלים על מצרים לפתוח בפעולות איבה. צריך לעשות הכל כדי לשמר את השלום עם מצרים, אך אין אנו פטורים מלחשוב על תרחישים מעוררי דאגה.

 

פרופ' אפרים ענבר הוא נשיא מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים (www.jiss.org.il) ועמית ב-MIDDLE EAST FORUM.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

18 תגובות למאמר

  1. איראן היא העתיד, אם נאהב את זה או לא

    ביבי גרם לזה

    1. ברור שנתניהו גרם לזה. נתניהו גם גרם להתעצמות הקרינה הקוסמית בגלקסיית אנדרומדה.

    2. ביב גרם לזה? אתה רציני?נשמע שרק את הפרט הפעוט הזה אתה מייחס לו ולא את בריאת היקום לדוגמא כמו שבאמת ראוי.

    3. איך ביבי גרם לזה? גם רבים וטובים באופוזיציה, ואפילו "ד"ר" יאיר לפיד בכבודו ובעצמו, לא העלו טענה גאונית כזו.

    4. ברצןני לחזק את דבריו של המגיב 29/11/2017 בשעה 10:44, ישראל בראשותו של ביבי בעשור האחרון ושל הימין בארבעים השנים האחרונות הביאו את עליתה של איראן עם האייטולות ומשמרות המהפכה להתחזק להגמוניה בעולם הערבי, ועתידו לשלוט בכל העולם הערבי. וכל זאת בגלל סרבנות הימין להגיע להסדר והסכם שלום עם הפלסטינים והעולם הערבי שרק בתנאים המינימליים שלהם שאינם קלים אבל הנדרשים למען השגת השלום עם העולם הערבי כמו ראשית חזרה לקווי 67 בשלב ראשון, הכרה בזכות השיבה של כל הפליטים הערבים אל מקומות ישוביהם מהם גורשו ומאידך בצעד גומלין חזרתם של כל יהודי ארצות ערב לארצות מוצאם וגם שובם של יהודי אירופה ורוסיה לערש מוצאם ותרבותם שאינם מתאימים לאיזור והעמים השוכנים בהם.
      אלמלא שילטון הימין בארבעים השנים האחרונות אני משער שזה מה שהיה מושג. והשלום היה שורה בכל המזרח התיכון ואולי גם בעולם כולו.

    5. ל-מגיב אנונימי 29/11/2017 בשעה 18:25
      קראתי את תגובתך בזמן שאני סועד. כמעט נחנקתי מהצחוק.

    6. למגיב האנונימי, באתי לישון שנת צהריים ותגובתך גרמה לי לחרדות קשות. חרדות מחוסר הבנתך את העולם המוסלמי ומהעיוות המחריד בו אתה בוחן את העולם המוסלמי. היכן למדת זאת, באקדמיה? כאילו אין שיעה וסונה – שהשנאה ביניהם חזקה עשרות מונים משנאת המוסלמים את היהודים. כאילו אין את בחישת המעצמות באיזור וכו׳. הכל אשמת הימין היהודי הישראלי. עד להיכן יכולה להגיע ההזיה של השמאל?!

  2. נתניהו עלה על עץ גבוה עם איראן ושרף את כל הגשרים האפשריים. מה נעשה עכשיו כשמשמרות המהפכה יתפרשו בכל לבנון והגולן? שלא לדבר על השטחים ועזה. טראמפ הרי לא מוכן לשמוע על ביטול ההסכם, וגם אם כן, לטהראן יש תעודת ביטוח עם פוטין. לפחות בתקופת המלחמה הקרה היה סחף חזק לכיוון המערב, שייצג עליונות כלכלית וצבאית מוחצת. אבל מכיוון שטראמפ לא מוכן לתת ערבונות לאף מדינה, אמריקה הולכת ומאבדת את כל החברים שלה באזור (חוץ מסעודיה, גרויסע מציאה). ביבי פשוט לקח הימור מסוכן מאוד בנוגע לתמיכה האמריקאית, כנראה בגלל שנדבק באופוריה של כל מיני פוליטיקאים זוטרים כסילים כמו חוטובלי. הגיע הזמן להכיר בהגמוניה תורכית-איראנית באזור, וכנראה לחשוב מחדש על הפרויקט הציוני.

    1. עכשיו יש לי הוכחה לגבי הרמה הלא כך כך גבוהה של קורס קצינים.
      ידידי הקצין, נראה לי שלאור רמת הניתוח הגאופוליטי שלך אתה יכול להיות לכל היותר מומלץ לסמל.

    2. נתניהו לא שרף שום גשר אפשרי עם איראן, כי מלכתחילה לא היה שום גשר שניתן לשרוף. גשרים כאלו קיימים רק במוחם הקודח של הזויים ומכחישי מציאות כמו אילן ברוך, רן אדליסט וכנראה שגם כמוך.
      אם מכירים בהגמוניה האירנית-תורכית באיזור, אין חישוב מחדש של הפרוייקט הציוני, כי אז לא יהיה פרוייקט ציוני, ולא יהיו חיים לאיש מתושבי ישראל. אלה הם פני הדברים, גם אם הרבה אנשים חכמים בעיני עצמם, מעדיפים לדמיין שזה לא כך. האופציה היחידה לחפצי חיים הינה לעצור את עליית אימפריית הרצח האיראנית. זה יהיה קשה מאוד לביצוע, למעשה כמעט בלתי אפשרי, לאחר העוצמה אליה הגיעו האייטולות באדיבות האסונות שחולל פה אובמה. אבל זה עדיין הכרחי, כי זו האפשרות היחידה להמשך קיומנו כאן. לא נעים? נכון מאוד. אבל זה מה יש.

    3. סעודיה לא מציאה גדולה? טוב, לא כולם יכולים להיות מפותחים ומתקדמים כמו התורכים, או נאורים ופתוחים כמו האיראנים. אכן, ארדואן ואייטולה חמינאי הם בהחלט דמויות מופת ראויות לחיקוי, שאנחנו חייבים לשאוף להתקרבות אליהן. גם מומלץ מאוד לכרות ברית שלום איתם. הם עצמם מאוד מעוניינים בכך. אחרי שיחסלו כל אחד ואחד מאיתנו, כמובן.

  3. למרבה הצער, השלום הפיך, למרות מאמציה של ישראל לפתח את היחסים עם מצרים.

  4. אתה טועה בגדול. הדבר שמצרים הכי זקוקה לו הוא כסף. ואת זה רק ארה"ב סעודיה והמפרציות יכולים לתת. מעבר של המצרים לצד האיראני-רוסי יגרום לקריסת הכלכלה המצרית שגם כך מקרטעת.

  5. ומאיפה בדיוק יש לאיראנים כסף כדי לתמוך במצרים?
    המצב הכלכלי שלהם לא מזהיר.
    כל ההרפתקאות שלהם במזרח התיכון, הן לא בחינם.
    חלקים גדולים מהכלכלה בבעלות משמרות המהפכה.
    והשחיתות פושה בכל פינה.
    עם מורשת כזו, בדיוק מה שהם צריכים זה לשפוך כסף על 100 מיליון מצרים רעבים.

  6. מהלך גיאו פוליטי שכזה יוביל לאינטרס אנטי מצרי . מצרים ואזרחיה יצאו שכרם בהפסדם שאיראן תהפוך אותה לפילגש של אזור הנילוס שאפשר לחמוד אותו בכל תחומיה המדיניים, הדמוגרפים , הכלכלים הצבאים ועוד!

  7. שתעבור.
    הדבר היחיד שמונע מלחמה זה העובדה שאין
    מי שיספק נשק כמו שברהמ עשתה בעבר.
    לא חתיכת הנייר המטופשת שהאוטיסט בגין קיבל
    בתמורה לשטח פי 3 מישראל.
    איראן ומצרים ביחד ? בדיחה טובה.
    רוסיה רוצה כסף בתמורה למה שהיא יכולה להציע.
    מי ישלם עבור מצרים ?
    איראן משלמת עבור סוריה,תימן,לבנון וכנראה גם
    עיראק.היא לא יכולה לשלם עבור מצרים.

    צריך לעשות הכל ? לא צריך לעשות כלום.
    גם את ההסכם הדפוק עם מצרים לא היה צורך לעשות.

  8. ערבי זה ערבי זה ערבי. השלום עם מצרים שווה בערך כמו השלום עם ירדן. בעצם לא בערך אלא בדיוק -לתחת.

  9. כה אמר סנחריב מלך אשור למלך חזקיהו:

    "עתה הנה בטחת לך על-משענת הקנה הרצוץ הזה, על מצרים, אשר ייסמך איש עליו, ובא בכפו ונקבה; כן פרעה מלך מצרים, לכל הבוטחים עליו" ( מלכים ב', פרק י"ח פסוק כ"א).