נשיאת העליון אסתר חיות מזהירה: הדמוקרטיה מסוכנת

במכתב ששיגרה חיות לעמיתיה היא מסגירה את תפיסת עולמה: נבחרי הציבור הם סרח עודף, השלטון שייך לפקידים "מקצועיים"

חיות. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בעקבות תוכנית "עובדה" מן השבוע שעבר, שעסקה בהתנהלות הוועדה לבחירת שופטים, שיגרה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות מכתב אל "נשיאות ונשיאי בתי המשפט" לשעבר. במכתבה טענה חיות כי שיתוף-פעולה בין נציגי לשכת עורכי-הדין ובין שלושת שופטי העליון בוועדה הוא לגיטימי ו"מקצועי", בעוד ששיתוף פעולה דומה בין נציגי לשכת עורכי-הדין ובין הגורמים הפוליטיים בוועדה איננו לגיטימי.

במילותיה של חיות:

"שיתוף פעולה בין לשכת עורכי הדין ובין השופטים הוא שיתוף פעולה בין שני הגורמים המונחים בראש ובראשונה משיקולים מקצועיים בבחירת המועמדים האיכותיים ביותר לתפקיד".

"לעומת זאת", ממשיכה חיות –

"שיתוף פעולה בין לשכת עורכי הדין ובין הגורמים הפוליטיים בוועדה, כברית מוצהרת, טומן בחובו סכנה כי הבחירה תחתור לקידום אג'נדה פוליטית על חשבון שיקולים מקצועיים. פוליטיזציה של מערכת המשפט עלולה לערער לחלוטין את יסודותיה כמערכת עצמאית ובלתי תלויה. בכוונתי לעשות כל הניתן כדי להגן על עצמאותה של הרשות השופטת וכדי למנוע פוליטיזציה שלה".

אי-אפשר להגזים בחומרת השקפת-העולם שמבטאת הפיסקה הזו. דבריה של חיות מגלמים בצורה טהורה את התובנה העמוקה העומדת בבסיס ההפיכה האנטי-דמוקרטית שמדינת ישראל עוברת מאז "המהפכה החוקתית" של אהרן ברק בשנות התשעים.

אם נפרק את הטענה, חיות אומרת למעשה שלושה דברים: (1) שיקולים פוליטיים אינם לגיטימיים; (2) פוליטיקאים מונעים משיקולים פוליטיים, ולכן אין לסמוך על שיקול דעתם, ו-(3) גורמים לא פוליטיים מונעים אך ורק משיקולים מקצועיים, ועל-כן אפשר לסמוך עליהם.

לא צריך להיות קורא נאור, מספיק בהחלט להיות קורא סביר כדי לשאול: אם-כך, מדוע בכלל צריך נבחרי ציבור בוועדה? אם מקצועית אין להם מה לתרום, ואם הם רק יכולים להזיק בשיקוליהם הפוליטיים – אזי הם מיותרים לגמרי. זה למעשה מה שאומרת חיות בהרבה מילים סביב הנקודה: נבחרי הציבור הם סרח עודף בוועדה לבחירת שופטים.

דבריה של חיות הם תמצית תפיסת האוליגרכיה הפקידותית, בעיקר הפקידות המשפטית, שפשתה במדינת ישראל. על-פי התפיסה הזו, אנשי מקצוע לא נבחרים הם שצריכים לקבל את מרב ההחלטות הציבוריות, מאחר שהם אינם נגועים בשיקולים פוליטיים, ובמקביל יש לצמצם את מעורבות נבחרי הציבור בהחלטות הציבוריות.

הטענה שהחלטות ציבוריות הן סוגיה "עניינית" עם הכרעה "אובייקטיבית", בניגוד להבנה הדמוקרטית הברורה-מאליה שההחלטות הללו הן עניין פוליטי שמשקף ערכים שהציבור רוצה לקדם, מסתירה אידאולוגיה מסוכנת. התפיסה האוליגרכית שחיות מבטאת נשענת על מסורת אנטי-דמוקרטית ידועה: נבחרי הציבור מייצגים המון נבער, ומאחר שהם צריכים להיבחר על-ידי אותו המון שוב, אין לסמוך עליהם.

כמובן, התפיסה הזו היא עניין פוליטי מובהק. אנשים בעלי דעות וערכים מסוימים טוענים שהכוח השלטוני צריך להימסר לידיהם, משום שאנשים אחרים, בעלי דעות וערכים אחרים, הם מושחתים ולא-ענייניים ולכן יש לשלול מהם את השלטון.

בישראל הגישה הזו קיבלה את התווית "שומרי הסף", שבחסותה אנו חווים השתלטות של אוליגרכיה משפטית על כל מוקדי הכוח הפוליטיים. כך ניתן להבין את פעולות מבקר המדינה, הבודק פעולות של משרדי ממשלה בזמן פעולתם ומשתק אותם. כך ניתן להבין את עוצמתם של היועץ המשפטי לממשלה והיועצים המשפטיים של משרדי הממשלה. זה מה שמסביר את פסיקותיהם השערורייתיות של בתי הדין לעבודה, הפועלים על סמך השקפת עולם פוליטית מובהקת. וכמובן, זה מה שעומד מאחורי המהפכה החוקתית של בית-המשפט העליון.

גם חיות, מסתבר, היא נציגה מובהקת של "המהפכה החוקתית" ה"לא-פוליטית" והאנטי-דמוקרטית הזו. וגם היא שטופת אידיאולוגיה לא-דמוקרטית, עד כדי כך שדבריה לא נשמעים לה אפילו ברמז כחתרנות פוליטית מהסוג הגרוע ביותר.

אבל האמת היא שהכתובת איננה חיות, אלא נציגינו במוקדי השלטון, שלהם מסרנו את כוחנו הריבוני על-מנת שייצגו אותנו. מתי הם יתעוררו מתרדמתם ויתחילו להילחם על הדמוקרטיה? כמה קריאות קרב אידאולוגיות אנטי-דמוקרטיות הם צריכים עוד לשמוע לפני שיקומו ויעשו מעשה?

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

33 תגובות למאמר

  1. שיקולים פוליטיים הם פסולים כמובן. כלומר, הם פסולים רק אם הם נעשים על ידי פוליטיקאים. שיקולים פוליטיים של שופטים הם טובים וראויים כמובן. בעצם, למה רק ראויים? שיקולים פוליטיים של שופטים הם ממש תמצית השלמות והאלוהות עלי אדמות.
    מה לא ברור פה? מי שעדיין לא הבין את העיקרון הקדוש והנאור שמיושם כאן, שישאל את מרדכי קרמניצר ומשה נגבי. הם כבר יסבירו לו הכל.

    1. תראו את השיטות השפלות שלהם: קודם הם שמים מקלות בגלגלים של המחנה הלאומי ומשתילים את אנשיהם בעמדות הכוח, כדי שיפריעו למחנה הלאומי לממש את המדיניות שלו, ואז הם עושים את המוות לכל מנהיג לאומי אמיתי כדי שלא יוכל לשלוט על פי המנדט שנתנו לו האזרחים בבחירות חוקיות, ואחר כך הם מאשימים את המחנה הלאומי ואת מנהיגו בכך שהם מאפשרים למושתלים בעמדות הכוח להרוס את הדמוקרטיה.

    2. נכון. כשבחרנו 'העבודה בראשות רבין', קיבלנו משהו הרבה יותר טוב. תזכיר לי, איך קראו לזה? הסכמי אוסלו? אה, כן. נפלא, נהדר. ממש ללקק את האצבעות, מהדם.

  2. פעם חשבתי כי העומדים על המקפצה וממטירים עלינו בקשת עושים זאת מתוך זלזול בנרטבים למטה. יותר ויותר נהיר לי כי הם פשוט איבדו את השליטה על הסוגרים.

  3. מה שהגברת מתכוונת וגם כנראה חותרת אליו זה שישראל צריכה להפוך לרפובליקה וזה דורש חוקה ואז בג״צ ושופטיו שכרגע הם השליטים דה פקטו, יהפכו לשליטים דה יורה.

  4. אוי אוי אוי – הדמוקרטיה הרב תרבותית של האדם הנאור תוצר האולטרה סמול של בית המשפט העליון בסכנה , מה יהיה ?

  5. אם כך למה יש צורך בבחירות אחת לארבע שנים, בזבוז של כסף וימי עבודה.

  6. מיילא שהעליונים דיקטטורים, אבל חשבנו שהם לפחות דיקטטורים בעלי מנת משכל גבוהה.
    המכתב הזה הוא הרי שטחי ורדוד וילדותי שאין כדוגמתה.
    אין השקפת עולם מקצועית. זה סותר עצמו בעצם המונח 'השקפה' – קרי מבט ועמדה על הנעשה. ואין בזה שום יכולת להגדיר מקצועניות.
    כמו שתגיד 'אוהב פירות מקצועי' ונניח אני לא אוהב פירות אני בנחיתות מקצועית ? אין בזה שום קריטוריון מציאותי אובייקטיבי.
    כבר מזמן הגעתי למסקנה. אין לשמאל שום תשובה אמיתית לפשע הבג"צ אז מנסים להיראות כאילו ועומדת מאחוריהם איזה השקפת עולם, כשהם לא מאמינים מילה ממה שהם עצמם טוענים.
    זה פשוט תפארה כאילו ואמרו משהוא חכם ויש וויכוח ענייני.

  7. מי אמר שהדמוקרטיה הישראלית מוגנת מפני השתלטות עויינת של מפלצות אנטי דמוקרטיות. סגן הרמטכל כבר דיבר על תהליכים.

  8. להזכירך "נציגינו במוקדי השלטון" ניסו בעבר לעשות סדר במערכת המשפט ונתפרו. חלקם ישבו בכלא וחלקם סתם הודחו. איילת שקד פועלת בכוון הנכון לאט ובזהירות ואני מקווה מאד שלא יתפרו אותה. ובנוסף אנחנו חיים בדמוקרטיה עם כל מגרעותיה, וחלק משותפי הקואליציה מתנגד לכל חקיקה שתגביל את בית המשפט, ותעצור את ההשתלטות העויינת. זיהוי תהליכים כבר אמרנו?

  9. אני מסכים עם ההתנגדות להנחה (3) של חיות. עם זאת, אני מתנגד לרעיון ששיקולים פוליטיים הם לגיטימיים משום שהם נבחרו ע"י רוב. כך למשל, יש חברת כנסת מהליכוד שרוצה למנות שופטי עליון תימנים. זו למעשה גזענות גזענות: כפי שמרטין לות'ר קינג היה מנסח, ח"כ זו שופטת אנשים ע"פ "צבע עורם" ולא ע"פ "תוכן אישיותם" – או במקרה זה, כשרונם , חכמתם, השקפה-קונסרבטיבית. ואני אחד שמעריץ את נתניהו.
    אני רוצה לבחור בנתניהו בבחירות הקרובות, ולא רוצה לבחור בכל ה"חבילה" של חבר'ה לא מוכשרים ולא קפיטליסטים שקיימים בליכוד; ובפרט לא באותה חכי"ת שרוצה למנות רק תימנים כשופטי-עליון. בקיצור אני בוחר ראש ממשלה ולא את חבורת הפקידים שמלווה אותו..

  10. חופש הביטוי אינו ניתן לחלוקה. גם לא לסחר קמעונאי

    מרדכי ליפמן

    במוצאי שבת האחרונה פיזרה המשטרה, בכוח, הפגנה של תושבי הגיהינום הקרוי דרום תל אביב, ליד ביתה של הנשיאה, אסתר חיות. פעולה שלא העזה לבצע ליד ביתו של היועמ"ש, עשתה כאן מסתבר, בנפש חפצה.
    חופש הביטוי איננו סחורה הניתנת לסחר קמעונאי. ברגע שמחילים עליו כללים של סחר-מכר, כללים שכל המרבה במחיר קונה גם הרבה ממנו. פוגעים בו באופן אנוש. כל גורם משפטי ואו ציבורי הנוהג לפי כללים "מסחריים" כאלה, פוגע בלב לבו של המשטר הדמוקרטי ובמהותו הבסיסית.
    השופט יורם דנציגר, אף נתן לכך ביטוי מדוייק כאשר פסק: כי "הזכות של תושבי השכונה ליהנות משקט היא לא זכות חוקתית שנמצאת בדרגה שאפילו מתקרבת לזכות חוקתית כמו הזכות להפגין וחופש הביטוי"…
    והנה המשטרה ברגל גסה, ובריש גלי, הפרה את הכלל הזה, כאשר פיזרה את ההפגנה האמורה. המשטרה היא אשר ביזתה את האמור בפסק הדין של העליון עצמו.

    פיזור ההפגנה בת"א, סופו של חופש הביטוי.

    אין לזלזל בזכותם של עובדי ציבור, בכללם שופטים, לדברים הטובים המזומנים להם במוצאי שבת, בחיק משפחותיהם. אלא שהמפגינים, אנשים דלי יום, השקופים, על פי הגדרתו של אריה דרעי, העומדים מדי מוצ"ש, במחאה אילמת, מול חלונות ובתי "העליונים". הם הם מושאי שוויון הזכויות הניתן לאלה המפגינים בפתח תקווה ולשופטים ובני ביתם. ומי אם לא ביהמ"ש הוא שיעמוד על משמר זכות זו?

    על פי החלטה עלומה, שמקורה אינו ידוע, יצאו אנשי המשטרה, במוצ"ש האחרונה, כשהם נחושים ו'חמושים' בהרבה אומץ לב, למנוע, בכוח הזרוע, את ההפגנה השבועית של תושבי דרום תל אביב, ליד ביתה של נשיאת העליון, אסתר חיות.

    הפגנות אלו, המונות כמה עשרות מתושבי הגיהינום, הקרוי 'דרום תל אביב', קשישים וקשישות ברובם, הפכו כבר למסורת. הן החלו לאחר שבג"צ פסק, במפורש, לטובת חופש הביטוי. פסיקת הבג"ץ מלפני כחודשיים, קבעה כי ניתן לקיים הפגנות גם ללא קבלת אישור מראש מהמשטרה. העתירה ההיא הוגשה על ידי תושבי פתח תקווה ששגרת חייהם נפגמה בשל ההפגנות שנערכות בסמוך לביתו של היועץ המשפטי לממשלה. בזכות פסיקה זו מתקיימות ההפגנות ליד ביתו של היועמ"ש (והן כמובן מכוונות נגד נתניהו, שם הן מותרות מלכתחילה). ההפגנות, האחרות, בראשות שפי פז, שביקשה ואף קיבלה רשיון לעריכתן לפנים משורת הדין, "נולדו" ממצוקה אמיתית בה נתונים האנשים בדרום ת"א. הן הפכו לחלק משגרת מוצ"ש, תחילה ליד ביתה בשכונות רחביה בירושלים, של מרים נאור. כאן ניתנה המחשה לעליונות חופש הביטוי על פני אי נוחות של שכנים…. כנאמר בפסיקה הנ"ל.
    מסתבר שלא עוד. ליד ביתה של נשיאת ביהמ"ש העליון אסתר חיות, בצהלה, עולם אחר. סדר אחר. צפון תל אביבי… שם שכנים אחרים. קצרי רוח יותר, אנינים יותר… חופש הביטוי? פס"ד של הבג"צ? הצחקתם אותנו. זכות זו ניתנת אך ורק להפגנות המיועדות לחבוט בנתניהו, אך לא במחאה כנגד משפח העיוועים של העליון, בכל הקשור למסתננים מאפריקה. שהרי כאמור, השלווה הביתית החמה אל מול הטלוויזיה, המפגש המשפחתי הבלתי מופרע, הם החשובים מכל. כך כנראה דרשו וגם קיבלו שכניה של חיות.

    אפרטהייד, בהפוך על הפוך. צדק לשחורים בלבד

    המפגינים הקשישים ליד ביתה של חיות, אינם מרופדים בכספים רבים המזומנים להם על ידי עמותות, שוחרות צדק מזוייף, בוטה, בנוסח של אפרטהייד, בהפוך על הפוך – צדק לשחורים בלבד, כגרסתו של ביהמ"ש העליון…
    מערכת המשפט חייבת לפשפש במניעיה. היא חייבת זאת קודם כל לעצמה. מה גרם לה לנהוג כפי שנהגה? ההפגנות בפתח תקווה לוו בקמפיין מכוער וגס רוח כנגד נתניהו. כרזות מנוסחות באופן נבזי, "נתניהו אשם עד שתוכח חפותו", דמויות המשוות חברי כנסת מובילים (אמסלם וביטן) לקופים (!) כרזות המשוות בין ההחזרה הצפויה לאוגנדה או לרואנדה למשלוח יהודים לאושוויץ… מיני "יצירות" שריחן בואש למרחוק, קולותיהן מלוות בציוד הגברה משובח, ליוו את ההפגנות הללו. גם הכסף דיבר כאן. כל זאת בעוד אחותן הענייה ואנשיה הקשישים מגורשים בגסות ממקום עומדם ליד ביתה של חיות. המארגנת והרוח החיה בפעילות זו, שפי פז, אף נעצרה ע"י המשטרה והורחקה ממקום ההפגנה למשך שבועיים…

    בסיכום המעצר של פז נכתב כי העילה היא "מסוּכנוּת לביטחונו של אדם/ציבור/מדינה", ובהודעה הרשמית שפרסמה משטרת תל אביב נרמז כי מעצרה של פז קשור יותר ברעש שתושבי דרום תל אביב מקימים בשכונתה של הנשיאה: "המשטרה תאפשר את חופש המחאה אך תגלה אפס סובלנות למעשי אלימות (??) ופגיעה במרקם החיים התקין של האזרחים", נכתב. מעשי אלימות? בהפגנה, המאוישת בנשים המצויות בעשורים השישי והשביעי לחייהן? חברים יקרים במשטרת ישראל, אמרו את האמת: העילה היחידה למעצרה של פז היא "פגיעה במרקם החיים התקין" של תושבי צהלה ותו לא.

    התנהגות המשטרה בסיכול ההפגנה ליד ביתה של חיות מאיימת לסכל את הגשמתו בפועל של חופש הביטוי במרחב הציבורי בישראל. הציבור חייב להביע את מחאתו על השימוש באמצעים שבהם השתמשה המשטרה, למנוע הפגנה ראויה, על פי כל דין, ולאפשר המשך קיומן במקום שנבחר לכך, מול ביתה של נשיאת העליון, באשר היא.

    [email protected]

  11. בית המשפט הפוליטי מאוד1
    בדמוקרטיות בעולם מקובל לנהל שמוע למועמדים למשרות שופט בפני נציגי ציבור, לשם שקיפות ודיון פתוח. למען חיזוקה של הדמוקרטיה היתה הצעת החוק לשמוע למועמדים למשרות שופט בפני ועדת חוקה חוק ומשפט. שמוע ודיון פתוח היו חושפים את העסקאות הנעשות במחשכים. הצעה זו עוררה התנגדות חריפה מצד שופטים ומהכיון הפוליטי התומך. טענת השופטים נגד שימוע בועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת למועמדים למשרת שופט היא כי הדבר יביא לפוליטיזציה מוחלטת של הליכי בחירת שופטים ובכך יהיה בית המשפט "לשלוחה כנועה של הרוב הפוליטי המשתנה מעת לעת". התנגדות עזה עוד יותר לכך שחובת השמוע בפני הועדה תחול גם על נשיא בית המשפט העליון הועדה תוכל לפסלו ובידה תהיה החלטת מינוי השופטים.

    לפי טענה זו בית המשפט לא יוכל להגן על מי שנדרס תחת שרירות ליבו של השלטון. המרכיבים המדיניים אכן משתנים מעת לעת ולכן כחם כלל אינו מוחלט. כל ארבע שנים או פחות משתנה הרכב הכנסת והממשלה לכן בגלל השינויים אין בית המשפט צריך להיות כלל כנוע. עבור מדינאים וכל שאר נושאי תפקידים בעלי כוח תחלופה היא המגבילה שררה ושחיתות. שופטים כטענתם אם משרותיהם תהינה טעונות אישור נציגי הציבור וניתן יהיה להחליפם, הם יפחדו ולא יוכלו לתפקד. לכן עבורם אמות מידה הפוכות למניעת שחיתות – משרותיהם מובטחות עד פרישתם. אכן שופטים אינם מפחדים וזה מתבטא בשחיתותם חסרת הגבולות.

    עוד טענו נגד כי כיום בועדה לבחירת שופטים יושבים ארבעה פוליטיקאים ולכן להם רוב. אך האמת היא שבועדה יושבים חמישה משפטנים – שלושה שופטים ועוד שני נציגים מלשכת עורכי הדין. אוי לאלו אם לא יצביעו כפי שרוצה נשיא בית המשפט העליון. הפוליטיקאים אינם בעלי דעה אחידה. ישנם שני חברי כנסת אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה ושני שרים כשאחד מהם הוא שר המשפטים אשר תמיד יצביע עם השופטים לבל יבולע לו. ישנם שלושה שופטים מבית המשפט העליון אך אלו תמיד מצביעים באחידות עם נשיא בית המשפט העליון. במצב הנוכחי בועדה לבחירת שופטים בו נדרש רוב של שבעה מתוך התשעה ושלושה מהם שופטים יש לשופטים יכולת להטיל וטו. גם בלעדי שני נציגי לשכת עורכי דין ושר משפטים אלו כעקרון מצביעים יחד עם השופטים כך שלנשיא בית המשפט העליון שליטה מוחלטת.

    פוליטיקה במובנה השגור נובעת מהמונח פוליס פרושו ביונית עיר-מדינה, יחידה מדינית המתנהלת באופן עצמאי. פוליטיקאי – מדינאי אדם המנהל את עניני המדינה, דואג לכלל הנושאים הציבוריים המגוונים מאוד הקימים במדינה בענייני פנים וחוץ. אי לכך המילה פוליטיקה כשלעצמה אינה מורה על פסול כלשהו ואיננה מילת גנאי. במדינות דמוקרטיות קיימות מספר מפלגות לכל הפחות שתיים, אלו מיצגות גישות, השקפות לגבי אופן ניהול המדינה. במדינות דמוקרטיות העם בוחר במפלגות. המדינאים שייכים למפלגה כלשהי הקובעת את ערכי ומטרות היסוד. על בסיס אלו הם נבחרים לנהל את ענייני המדינה. לכן אין שייכותם המפלגתית פוסלת אותם מלעסוק באיזה שהוא נושא, כך בענייני תשתיות, חינוך, בריאות, בטחון, חוץ וכך גם בדאגה לקיומם התקין של רשויות החוק שהם מאושיות קיומה של מדינה. על הממשלה לדאוג לכינון ופעילות מערכות ועל הכנסת לפקח ולאשר או לדחות שינויים כאשר אלו נדרשים. בכל אלו על המדינאים לבטא את רצונו של הציבור לדאוג לרוחתו ולשליטתו בגורלו. המילה פוליטיקה עלולה לקבל פרוש שלילי במידה ויש ערוב של עניינים לא שייכים כדרך ששיקולים זרים לכל נושא הם שליליים.

  12. נחמד שאתה מבקר את חיות על הדמוקרטיה כאשר היא תמכת בלימוד הדמוקרטיה מגיל צעיר:

    https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5050016,00.html

    להיות שופט זה לא הדעות הפוליטיות שלו או טייטלים . שופט לא צריך להיות חבר של שלך או של הפוליטיקאי. להיות שופט זה היכולות המקצועיות , ההבנה שלו בעקרונות השיפוט וכו.
    שופט לא צריך להרגיש חובה כלפי השלטון . הוא צריך להתבסס על החוקים(שהשילטון חוקק) ועקרונות הדמוקרטיה והמשפט. שופטים שהם אינם כאלה לא היו מבטלים חוקים גזעניים שהיו בארהב בשנות ה60.
    הוא מיצג את הציבור דרך ההסתמכות על החוקים שנחקקו עי השלטון, הרצון לשמור עקרונות הדמוקרטיה והעובדה שגם פוליטיקאים משתתפים במינוי אלא גם שופטים שמונו קודם.
    כדאי לזכור ששופטים הם בני אדם והם גם טועים

    1. אדם, כל מה שכתבת נכון מאד בתיאוריה. במציאות, בית המשפט מחוקק "חוקים" חדשים המנוגדים לחוקי הכנסת, ואף פוסל חוקי כנסת על ימין ועל שמאל (לא במקרים קיצוניים, חלילה), וזאת ללא כל סמכות חוקתית, ואף לא סמכות משתמעת. אז, אנא, בו לא ניתמם.

  13. בית המשפט הפוליטי מאוד2
    למערכת המשפטית תפקיד צר יותר והוא לדאוג להבט המשפטי בלבד של אכיפת החוק כפי שהחליטה עליו הרשות המחוקקת היא הריבון המייצגת את רצון העם. עיקר עבודתו של בית המשפט שפיטה בין צדדים אזרחיים או בין המדינה התובעת לבין האזרח. המערכת המשפטית אינה אחראית לשאר תחומי המדינאות לזאת קיים הציבור שמעלה מדינאים להשלטון או מורידם ממנו. אין זה מתפקידה של המערכת המשפטית להתערב במדיניות נושאים אחרים. במידה והיא עושה כן הרי היא משיגה גבול בניגוד לחוק. במידה והמערכת המשפטית מונעת משיקולים פוליטיים הרי שאלו שיקולים זרים ושליליים לגבי תחום עיסוקה. בישראל בית המשפט מתערב יותר ויותר בנושאים מדיניים, באופן שלא קים בשום מקום אחר על פני האדמה. בית המשפט מתערב על פי קו מדיני אחיד וברור.

    מדינאים הם האחראים לתקינות החיים הציבוריים והם לכן הצריכים להיות אחראיים גם לתחום המשפט, אל להם להתערב במשפטים אלא לפקח על טיב התפקוד. בין תפקידיה של הכנסת הוא לפקח על המערכת המשפטית לשביעות רצונו של הציבור. בישראל בית המשפט פועל ללא כל פיקוח מצד נציגי הציבור. אין אף מדינה אחרת בעולם בה שופטים בוחרים את עצמם. בשאר מדינות העולם או ששופטים נבחרים על ידי שר המשפטים או על ידי הפרלמנט או שילוב של שניהם. עקרוני אף יותר האפשרות להרחיק שופטים שסרחו גם היא בידי גופים אלו. לא כך בישראל רק הועדה לבחירת שופטים שכולה להרחיק שופט ממשרתו. ועדה זו נשלטת באמצעות זכות וטו של השופטים הפועלים באחידות לפי רצון נשיא בית המשפט העליון, כך שבו תלויה היכולת לסיים כהונתו של שופט. הציבור סובל מעולות בית המשפט משופטים שפרקו כל עול מוסר מעליהם ואין מי שיושיע. קיימת בעית כוחם המוחלט של השופטים המניע את שחיתותם חסרת המעצורים.

    בעוד שתפקיד בית המשפט מוגדר מאוד, בישראל בית המשפט מאז שאהרון ברק קבע כי הכל שפיט מתערב ביותר ויותר נושאים מדיניים ולאחרונה אף צבאיים. בית המשפט גם לקח לעצמו את הזכות לפסול החלטות ממשלה ולפסול החלטות של הכנסת וגם להתערב בפעולות צבאיות ופעולות שיטור צבאיות. הקו המדיני של השופטים נוגד את הקו המדיני של רוב הציבור וכך קובע נגד רצונו והכרתו. בית המשפט מנותק מהעם משאיפותיו ומסבלותיו וכופה את החלטותיו באופן כוחני וללא התחשבות. בית המשפט נוהג כרודן נגד הדמוקרטיה נגד העם ואף נגד קיום המדינה היהודית. כפיה מדינית זו מתאפשרת בגלל האחידות המדינית תודות לאופן בחירת השופטים. בישראל גם בגלל זכות הוטו של השופטים המצביעים כאחד, ובנוסף חברי הועדה לבחירת שופטים האחרים המתאמים עצמם לרצון השופטים, שופטים למעשה בוחרים את עצמם. שופטים אף רואים בזה יתרון שהם בוחרים שופטים אחרים בדמותם ובצלמם. הם בוחרים איש את רעהו כתנאי ראשון והכרחי על פי שיכותם המדינית.

    את התפקיד שלשמו הוא נועד בית המשפט בדרך כלל מבצע גרוע ביותר וללא כל מעצורים מוסריים כי אין מי שיעצור. אך זה אינו מפריע לו להתערב בתחומים לא לו. במדינות בהן לבית המשפט העליון – והעליון בלבד סמכות לפסול חקיקה של הפרלמנט, אלו המדינות בהן קיימת חוקה ובנוסף הדבר נעשה תוך הסכמה עקרונית עם המדינאים ולא כמחטף נגד רצון העם. גם שם בית המשפט אינו מתערב בנושאים מדיניים טהורים וודאי שלא בנושאים צבאיים. מה עוד שבשום מקום אחר אין שופטים בוחרים את עצמם אלא נציגי ציבור בוחרים בהם. במדינות בהן לבית המשפט העליון ניתנה סמכות לפסול חוקים נערך שימוע למועמדים לבית המשפט העליון תוך חשיפה לאמעי התקשורת קבל עם ועולם!

  14. בית המשפט הפוליטי מאוד3
    כך שופטים נושאים באחריות בפני נציגי הציבור אשר בסמכותם גם להרחיקם מתפקידם. על בית המשפט להיות שלוחה של הציבור ורק בתור שכזה ביכולתו להגן על מי שנדרס תחת שרירות ליבו של השלטון. זהו תפקיד שבית המשפט מוכיח שוב ושוב שדוקא במצב הנוכחי אין הוא מבצע תפקיד זה.

    שופטים אינם נבחרים בהליך דמוקרטי ובית המשפט גם מתנגד למינוי על ידי נבחרי העם בשם חיוניות העצמאות הרשות השופטת . בישראל הרשות השופטת אינה עצמאית כל עיקר היא פוסקת לטובת הצד החזק. מחויבות כלפי הציבור רק היא יכולה לגרום לה לנהוג על פי הצדק. ברוב צביעות טוענים השופטים נגד פוליטיזציה של הליך מנויים. אין בישראל גוף שאמור להיות מקצועי והוא דוקא פוליטי יותר מבית המשפט וללא כל התחשבות בדעת ושאיפות הציבור. כל מה ששופטים מעונינים בו הוא שלא יפריעו לבית המשפט להיות פוליטי בכיונו הוא הום חוסמים כל אפשרות כזו בשם "התנגדות לפוליטיזציה". הטיב לבטא את חוסר התחשבות בית המשפט בציבור השופט אהרון ברק אשר הגדיר עצמו כמיצג את הציבור הנאור…

  15. כמו שהשם "הקרן החדשה לישראל" הוא צביעות ורמיה (השם הנכון הוא "הקרן לישראל חדשה"), כך גם המונח "היועץ המשפטי לממשלה" הוא רמיה. "יועץ" זה אדם או גורם הנבחר ע"י ה"מיועץ" והאמור לפעול קודם כל לטובתו של ה"מיועץ" וזה כולל גם לעזור ל"מיועץ" לעשות את מה שנראה לו (כלומר, ל"מיועץ") נכון ונחוץ.

    הגורם הנקרא ברמיה ה"יועץ המשפטי לממשלה" אינו נבחר או מתמנה ע"י הממשלה, אינו מחוייב לעזור לממשלה ליישם את אשר נראה לה נכון. נהפוך הוא. הגורם הזה עושה הכל כדי להפריע לממשלת ימין ליישם מדיניות שבה בחרו רוב אזרחי ישראל.

    אני מפציר ב"מידה" לחשוף רמיה זו ולקראו לגורם זה "המפקח המשפטי לממשלה"

  16. שיתוף פעולה של שופטים עם ההון זה הרסני!
    הסיבה פשוטה! בעבר שילמנו על מוצרי מזון פחות מארה"ב !!!חברת אסם רוקמת מתן כסף לשופטת ורדה אלשיך באמצעות מקורבים ובעלה, השופטת ורדה אלשיך פועלת כזרוע של פושעי אסם ומחסלת את חברת פיקנטי שמתחרה בבמבה של אסם בעלה יוסף אלשיך מקבל כסף רב מאסם והכל היסטוריה המחירים דואים ואין תחרות. הממונה על ההגבלים דאז דר דוד תדמור לא עושה דבר כנ"ל משטרת ישראל!!! התוצאה עם ישראל מאז 1997 משלם כל שנה יותר כ-30.000 ש"ח על מזון ומוצרי צריכה! השופטת מתעשרת מקומבינות שוחד באמצעות בעלה אסם מכפילה את רווחיה מדי שנה! ואלשיך הפכה לחוד החנית של קשרי הון משפט נגד האזרח!!! הגיע הזמן לפתוח בחקירה פלילית נגד אלשיך וחבריה להכניס אותם לכלא ולחלט את רכושם!
    חמור מאוד. ומראה רצף של שחיתות.
    השופטת ורדה אלשיך קיבלה באופן אוטומטי את כל התיקים הכלכליים החשובים קיבלה טובות הנאה באמצעות בעלה ברצף מאוד ברור של תמורה.
    1. אחרי חיסול פיקנטי הפך לדירקטור באוסם.
    2. נתנה החלטות בתיק הקשור לבנק הבינלאומי שבעלה היה דירקטור בחברת האם שלו.
    3. פסקה במקרים בהם הדיון השפיע ישירות על רשתות השיווק בישראל למרות שבעלה היה חבר דריקטוריון של "הריבוע הכחול" (האמא של מגה)
    4. פסקה בנוגע לשינוי המבנה של חברת "דן" ואח"כ בעלה מונה לדירקטור בחברה.
    5. אישרה את מכירת "נטויז'ן" ל"דיסקונט השקעות" אחר כך מונה בעלה לדירקטור בחברת "נטויז'ן"
    6. פסקה בתיקים הקשורים לבנק הפועלים, אח"כ מונה בעלה לדירקטור בחברת "שיכון ובינוי" הנשלטת על ידי שרי אריסון(בעלת השליטה בבנק הפועלים)
    7. האם הכל "במקרה" והשופטת שלנו ישרה כסרגל?! יבא המקרה בו זייפה פרוטוקול של דיון ויוכיח שלא כך הדבר…
    רק לי זה נראה תמוה?? https://www.docdroid.net/nxri0qm/-.pdf.html
    https://www.youtube.com/watch?v=E3CvAqac6kg
    http://docdro.id/jNb9mak
    https://www.docdroid.net/nxri0qm/-.pdf.html#page=3

    http://www.themarker.com/law/1.2133617
    https://www.youtube.com/watch?v=E3CvAqac6kg

    כתב התביעה http://docdro.id/crfuhp6

    אלשיך הפכה לסמל הסיאוב של מערכת המשפט

  17. שיתוף פעולה של שופטים עם ההון זה הרסני!

    הגיע הזמן לפרק את בית המשפט העליון בגלל חוסר האמון של הציבור בו
    שומרי הסף – ברח' שערי המשפט
    בכל מחדל ביטחוני הורגלנו להאשים את הש.ג. אבל מה דינו של מפקד שבמחדל היה לשומר הסף? או מנהל שסילק לקוחות על הסף? ויותר מכך, מה דינו של שופט עליון שנעל את שערי המשפט?
    היום יותר מתמיד ברור שיש קרטל בתעשיית המזון בישראל. חמש חברות שולטות בכ50% מהשוק – תנובה, אוסם, תלמה, קוקה-קולה ושטראוס. ו"עוף החול" קם שוב לספר לנו: שם הייתי ונלחמתי. איבדתי הון רב ו- 1064 עובדים שהיו בשל קרטל המזון שקשר נגדי, יחד עם השופטת ורדה אלשיך ובעלה שהיה דירקטור בקרטל המזון. כן, מר משה בדש מפיקנטי שב לדבר, כמו עוף החול.
    הוא עמד בשם תשלובת פיקנטי בשערי בית המשפט המחוזי בתביעה נגד קרטל המזון, בלי יכולת לתשלובת פיקנטי לממן אגרת משפט על נזקים הנאמדים במעל מיליארד ₪, ומצא כי נעלו את השער. גם ברח' שערי משפט בירושלים – שם ממוקם בית המשפט העליון – נעלו את השער, כאשר דחו את ערעור התשלובת וגם חייבו בהוצאות.
    מי אשם בהתחזקות קרטל המזון, שעשק עד היום את עם ישראל במאות מיליארדי ₪? כמובן הש.ג. שנעל את שעריו מכל דיון במחדל הכלכלי הכי גדול במשק- עושק העם בדבר היסוד ביותר, זה המזון.
    כמה מכובד הוא בית המשפט שנותן יד לחלש ולרעב. כמה מפואר הוא השופט ששומע יתום ואלמנה, וכמה צודק ונכון הוא לשמוע וויכוח ציבורי על קרטל המזון – לא במצעד ברחובות תל-אביב, אלא דווקא בבית המשפט – שם המילים נהגות אחת לאחת, הטיעונים נשמעים היטב והאמת תהדהד בכל מהדורות החדשות לעין כול. אכן, צדק מי שאמר כי שופטי בית המשפט העליון אשמים במחדל הכלכלי הכי גדול של ישראל – ובמיוחד כאשר זה שופט עליון שהפך לש.ג. ונעל את השער.
    שומרי הסף, שישבו ברח' שערי המשפט בשנת 2009 וגרמו לעם לצאת בשנת 2011 ולקרוא לצדק חברתי ברחוב לא בבית המשפט, הם הש.ג.: מרים נאור – כיום נשיאת בית המשפט העליון, וכן אילה פרוקצ'יה ויורם דנציגר. ורצוי כי עם ישראל יזכור את שמם לדראון במחדל הש.ג. הגדול ביותר בישראל.
    למי שירצה לבחון את המילים שסחררו את שלושת הש.ג. הללו בעת מילוי תפקידם, מופנה להחלטה מיום 15.6.09 בע"א 10770/06 ניצולת הקרטל בע"מ [לשעבר פיקנטי תעשיות מזון ישראל בע"מ], פיקנטי תעשיות בשר בע"מ [1982] נגד אוסם תנובה ואחרים. כתב התביעה http://docdro.id/crfuhp6

  18. הכתובת העיקרית לקריאתו המוצדקת-מאין-כמוה של איפרגן היא, אם לא הבנתם, כמובן בנימין נתניהו. רק חבל שהוא לא מעז לנקוב בשמו המפורש.

  19. אותו זבל בולשביקי שהמציא את הקומוניזם שולט
    פה ושולט בארהב ובאירופה.
    היטלר וסטאלין טיפלו בהם יפה מאד,אבל גדל דור
    נגיפים חדש.

  20. שאני אבין . השופטים צריכים לשפוט על פי השקפת עולמם הפוליטית? או על פי החוק.
    כי עד כמה שידוע לי את חוק קובעים הפוליטיקאים .שיקבעו חוקים של אפליה, של גזלת קרקעות
    של העדפה , אם הם יכולים ואז השופטים יחליטו על פי החוקים האלה.
    אבל אפילו מפדל ההיסטורית התביישה שהיא חוטפת ילדי התימנים ולא שינתה את החוק כדי להפוך
    את זה לחוקי.

  21. בג"ץ על הרס בית מחבל

    ד"ר אברהם שלום

    בג"ץ דחה (בג"ץ 17/8786) עתירה נגד הרס בית המחבלים שרצחו את ראובן שמרלינג הי"ד. בדעת מעוט, ביקש שופט בג"ץ מני מאזוז לקבל את העתירה. חשוב לבדוק כיצד מגיע שופט בישראל לדעה כזאת.
    השופט מזוז מביא טעונים משפטיים ותקדימים מדוע ההחלטה של מפקד צבאי להרוס בית שהתגורר בו מחבל לפי תקנה 119 אינה תופסת במקרה זה. את הטעונים האלה דחו בנתוחים מעמיקים ומבריקים השופטים יוסף אלרון ואורי שוהם.

    אותנו הצבור הרחב מענין מניע אחר שמעלה מזוז למניעת הרס בית המחבל. הוא אומר כי הריסת הבית תפגע במשפחה של המחבל, ביניהם קטינים שלא היהו שותפים לפשע. והוא מזכיר את 'הצווי המקראי איש בחטאו יומת'. (במקום 'מקראי' משתמש השופט, בצורה השגויה 'תנכ"י).מה ראה השופט הנכבד להשוות פנוי מבית להמתה? כאשר ראש משפחה אינו משלם שכר דירה מפנים שלטונות ההוצאה לפעל את האיש וגם את ילדיו הקטנים.
    ולענין איש בחטאו יומת במלחמה הכללים שונים. כאשר הפציצו מטוסים גרמנים את לונדון, לא שלחה בריטניה אנשים לדפוק על דלתות בתים בברלין למצא את הבית ואת הדירה ואת החדר אשר שהה בו הטיס שהפציץ את לונדון. בריטניה הפציצה בתים ורחובות שלמים בברלין כדי להגן על חיי האזרחים הבריטים.
    התקנה – שהיא ירושה מימי המנדט – באה להרתיע מחבלים בעתיד, לא להעניש את המחבל שנתפס, הוא ילך לכלא ואינו זקוק לבית. אבל מחבל אחר שירצה לרצוח ומקוה שילך לגן עדן, צריך לדעת כי משפחתו תשאר ללא בית, ואולי גם בני משפחתו שישמעו על כונת המחבל יעשו לשמור על ביתם וירסנו את הרוצח. השופט מרחם על הקטינים אחי המחבל , אבל אנו מבקשים למנוע את הרצח בעתיד וכך נרחם גם על משפחת המחבל וגם נמנע שפך דמנו.

    חשוב מזה, אם לשופט הסתיגות מוסרית מן התקנה על הרס בתים, ימתין עד שיפרוש לגמלאות או יתפטר ויפעל לתקון החוק. כל עוד הוא מכהן בתפקידו אין לו הסמכות לבטל את התקנה המותירה בידי המפקד הצבאי את ההחלטה להרוס בתי מחבלים. הנמוקים של השופוט על 'מדתיות 'וסבירות' ואף הצעתו כי המחבל התגורר סמוך לפני הרוצח – בצורה לא חוקית – בבית במקום אחר (כפר קאסם?) כל אלה פרושם המעשי שהשופט מבטל את התקנה. לשופטי ישראל אין סמכות לבטל חוקים ותקנות. המפקד הצבאי אחראי להבטחת שלום הישראלים ולו הסמכות לברור את הפעולה הנדרשת לפי התקנה החוקית.

    המחנה הלאומי בכנסת יכול בקלות לבטל את ה'הפיכה החוקתית' של אהרן ברק ולהחזיר את הרבונות משופטי בג"ץ אל הכנסת. ההחלטה על חוק יסוד כבוד האדם התקבלה ביתרון פשוט של מספר מצביעים בעד מול מצביעים נגד. עתה שהחוק משמש להפיכה חוקתית, בדרך הפתוחה לבג"ץ לבדק אם כל חוק 'מדתי ' או 'סביר' לפי אותו חוק יסוד, על הכנסת בהצבעה פשוטה לבטל אותו חוק יסוד. המושג של חוק יסוד אינו דמוקרטי במיוחד כאשר יש לו העדפה, אם נדרש לשנותו רוב של חברי הכנסת (61 או יותר ). כנסת אחת אינה יכולה לכפות על הכנסת הבאה אחרי בחירות חדשות – איזה חוק מותר לה לשנות ואיזה אסור לכנסת החדש לשנות.

  22. חיות סמול קיצוני על פי פסיקותיה. היתה בעד ביטול החוק המגן מפני הצפה ערבית עי זכות שיבה בתחפושת הגיב:

    היתה אחת מחמישה עורכי דין שמינו עצמם לשופטים באמצעות ועדת דילים אפלים וכמעט ביטלה את החוק האוסר על ערבים לייבא לכאן עוד ערבים כשהם מתחתנים. היא תמכה בביטול החוק המגן על המדינה היהודית. מכאן ברור שמדינה ליהודים מעניינת אותה כקליפת השום. ואיפה היא כשהמשטרה מונעת משפי פז להפגין מול ביתה? החיות הזו תמכה בפסק דין בהפגנות של החלאות מני נפתלי ואלדד יניב מול ביתו של מנדלבליט. מערכת המשפח של מדינת ישראל חטופה בידי סמולנים קומוניסטים בולשביקים מהזן הנחות ביותר ומסכנת את קיום המדינה. כל השופטים הם סמולנים קיצוניים שבחרו את עצמם בעצמם.

    אומר פרופ דיסקין שאי אפשר להגדיר את ישראל מדינה דמוקרטית ושמפחיד לחיות כאן במצב הנוכחי בו הסמולנים שולטים מבגצ וממערכת המשפט.

    לא התפלאתי על הירידה במוטיבציה להתגייס לקרבי ולצהל בכלל.

    כל הורה נורמלי יגיד היום לילדיו שילכו להתברג באיזה משרד כדי שלא יסתבכו מחר עם תיק רצח שיקרי וסמולני כמו אלאור עזריה.

    שופטים מטורללים ומערכת רקבון מצחינה מנהלת את צהל ואת כל המדינה.

    למה ליפול לציפורניהם? אסתר חיות – איזה מבט יש לה. אמאלה.

    וזיכרו היטב שמי שמשריין את הסמול בבגצ זה המנוול הצבוע לקקן הסמול – כחלון- לצורך איתרוג עצמי.

    איש מגעיל.

    מדינה בהתאבדות.

    מכירת חיסול כללי. וזה כחלון שדורש להוסיף לחוק ההגנה על המדינה היהודית את המילה ״שיוויון״, כי הוא רוצה שיהיה לנו ראש ממשלה ונשיא ערבי כדי שנהיה סוף סוף המדינה הערבית ה – 23.

    מי שיצביע כחלון יצביע בעד שלטון הסמול, בעד הרס ההתיישבות, בעד מדינת כל מסתנניה ובעד חיסול המדינה כמדינה יהודית.