מקורות כשלונו של מורסי

הנשיא הטרי מורסי איבד את השלטון כיוון שלא השכיל לבצע רפורמות כלכליות שישחררו את המשק המצרי. האם מחליפו ידע לבצע את הנדרש?

רמיסה של זכויות הפרט וכלכלה ריכוזית דורסנית הם הגורמים העיקריים להדחתו של הנשיא מורסי אתמול, ששהה בתפקיד שנה בלבד • אם הנשיא הבא לא ישכיל להעביר את מצרים תהליכי ליברליזציה שיביאו עמם צמיחה ושגשוג כלכלי, גם הוא צפוי לסיים את תפקידו מהר מהמתוכנן. שני חוקרים ערביים, ממרוקו וממצרים, במבט פנימי מרתק 

דרדר את הכלכלה תוך שנה; מורסי. צילום: ג'ונתן רשיד

מה גרם ל-17 מיליוני מצרים לצאת לכיכרות בכל רחבי ארץ הנילוס, ול-22 מיליונים לחתום על עצומה הקוראת להתפטרותו של הנשיא מוחמד מורסי? מדוע תנועת המחאה המצרית 'תמרוד' (מרד) דרשה את "התפטרותו המיידית של הנשיא מורסי" והנהגת בחירות חדשות, ואיימה ב"מרי אזרחי מלא" במידה ודרישותיה לא ייענו? וגם, מדוע הצבא המצרי הציב בפני מורסי אולטימטום ודרש ממנו לפתור את המשבר בתוך 48 שעות, ומשלא הצליח לעשות כן הדיח אותו?

שורשיו של המשבר מצויים בכישלונותיו הכלכליים והפוליטיים של ממשל מורסי – כישלונות הנובעים מרמיסת חירויות הפרט, ובכלל זה החירויות הכלכליות שבלעדיהן אין שגשוג.

55 מצרים נהרגו ו-700 נפצעו במהלך ההפגנות, באלימות שהוחמרה ככל הנראה בעקבות המחסור בדלק ובמוצרי יסוד, שהוביל לתורים ארוכים של צרכנים זועמים.

הכלכלה המצרית התדרדרה קשות בתקופת מורסי. שיעור הצמיחה ירד ל-2.2% בשנת הכספים 2012, לעומת 5.1% ב ב-2009/2010, שהסתיימה בהדחתו של הנשיא הקודם חוסני מובאראק. הצמיחה צפויה לרדת אל מתחת ל-2% בשיעור שנתי בחודשים הקרובים. יתרה מכך, הלירה המצרית איבדה 12.5% מערכה ביחס לדולר.

הצניחה בשיעור הצמיחה החמירה את בעיות האבטלה והעוני בקרב בני האומה בת ה-82.5 מיליון בני-אדם. למעלה מ-3.3 מיליון בני אדם – 13% מכוח העבודה – מובטלים, ו-46.4% מבני 20-24 אינם מסוגלים למצוא עבודה. 43% מהמצרים חיים מתחת לקו העוני העומד על שני דולר ליום.

העם המצרי רעב ללחם; הפגנה בככר תחריר. צילום: ג'ונתן רשיד

גירעון ממשלתי תופח

וזה עוד לא הכל. הגירעון הממשלתי גדל והוא עומד על 10.8% מהתמ"ג, דבר שאינו מאפשר לממשלת מצרים לסייע לענייה בזמנים הקשים.

ההאטה הכלכלית הוחמרה על-ידי ירידה בהשקעות זרות, ירידה בענף התיירות, ואי-היציבות הפוליטית.

את הסיבות למשבר הכלכלי יש לתלות במדיניות כלכלית גרועה, שלא לדבר על השחיתות וחוסר התחרותיות. בדו"ח התחרותיות העולמי מדורגת מצרים במקום ה-94 מבין 142 מדינות. סובסידיות נרחבות, לדוגמה, יצרו חוסר יעילות במערכת הייצור והשינוע של לחם ודלק במדינה, מה שגרם למחסור בשניהם וממילא לכעס ציבורי כנגד הממשלה. הנשיא מורסי הבטיח לפתור את הבעיה בתוך 100 ימים מעלייתו לשלטון, אך לא עשה כן.

עם זאת, לא הכול זה כלכלה. כישלונותיו הפוליטיים של ממשל מורסי הם סיבה נוספת למצבה הקשה של מצרים. כמעט כל האנשים שמורסי מינה בתור שרים, מושלים ופקידים בכירים הגיעו משורות האחים המוסלמים, מה שגרם לדאגה וחוסר אמון בקרב מי שאינם אסלאמיסטים. כמו כן, מורסי לקח לעצמו סמכויות באופן חד-צדדי, למשל על-ידי הגבלת חופש הביטוי והעיתונות.

גורמים אלה וכישלונות כלכליים ופוליטיים נוספים הובילו את העם המצרי לאבד את אמונו בממשל מורסי. קשה לנבא מה יקרה עתה, אבל אם הממשל הבא לא יסיר את ההגבלות על חירות הפרט והיוזמה החופשית – אם לא יבטל את הרגולציות והסובסידיות – גם הוא ייכשל.

ד"ר עלי מסעוד הוא פרופ' לכלכלה באוניברסיטת 'סוהאג' במצרים. ד"ר נוח אל-הרמוזי הוא עורך אתר החדשות הערבי 'מינבאר אל-חורייה', הנתמך על-ידי רשת אטלס, ופרופ' לכלכלה באוניברסיטת 'אבן-טופייל' בקניטרה, מרוקו.

המאמר מובא באדיבות מכון ירושלים לחקר שווקים.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2 תגובות למאמר

  1. פינגבאק: AtlasOne – Atlas Network