מקור אמריקני מסביר את האסטרטגיה של אובמה: הימנעות ממלחמות ועימותים והתמקדות בנושאי פנים.
מי שסומך על סיוע אמריקני בתקיפת מתקני הגרעין האיראניים, עלול להתאכזב למקרא השורות הבאות. בתחילת החודש פורסם מאמר בעיתון הבינערבי היוקרתי 'אל-שרק אל-אוסט' ובו רשמים משיחה שערכה הכתבת הוותיקה הודא אל-חוסייני עם מקור אמריקני בכיר הבקיא בהלכי-הרוח בבית הלבן.
לדברי המקור, בעוד ראש הממשלה בנימין נתניהו אינו מעוניין כלל במשא-ומתן עם איראן ואין לו בעיה "לגרור את ארצות-הברית למלחמה", הרי שאובמה משוכנע כי ניתן להגיע להסכם עם רוחאני. המקור האמריקני הדגיש כי "איראן חשובה לאובמה" ואמר ש"אם הוא לא יצליח להגיע לשום הסכם עמה הוא יוריש את הסוגיה הזאת למחליפו ולעולם לא ייגרר למלחמה".
בגישה זו, הוסיף המקור, מחזיקים גם האנשים במעגל הקרוב ביותר לנשיא האמריקני: היועצת לביטחון-לאומי סוזן רייס, מזכיר ההגנה צ'אק הייגל ומזכיר המדינה ג'ון קרי. לדבריו "הממשל [האמריקני] מחכה למה שיעשה רוחאני כאילו הוא שכח שמי שמנהל את מדיניות הפנים והחוץ של איראן הוא המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי".
מה עומד מאחורי הגישה הדיפלומטית של אובמה? על-פי המקור, "הנשיא אובמה חושב על מורשתו":
הוא לא רוצה להשפיע [לרעה] על הכלכלה שחזרה לצמוח. בנוסף ישנו חוק ביטוח הבריאות שהוא השקיע בו הרבה זמן ומאמצים. כמו כן הוא רוצה להעביר את חוק ההגירה, מאחר שרוב דוברי הספרדית הצביעו בעדו. החל מעכשיו ועד השנה הבאה, תוכניתו מחייבת אותו להימנע מעימותים עם הקונגרס. הוא חושב על הבחירות לקונגרס בשנה הבאה ואם הדמוקרטים יפסידו בסנאט, הרפובליקנים יתנגדו לחוק ביטוח הבריאות. אם הדמוקרטים ינצחו בבחירות וחוק ההגירה יזכה לאמון תהיה לו הזדמנות בשנתיים האחרונות של כהונתו, למשל, ללחוץ על נתניהו בנוגע לנושא הפלסטיני. היחסים בין השניים [נתניהו ואובמה] לא טובים עכשיו. הדברים הללו יתאפשרו רק בתנאי שאובמה יסדר את ענייניו הפנימיים וידע להתנהל נכונה ביחסים עם איראן.
עוד ציינה אל-חוסייני את הלחץ המופעל על הממשל האמריקני מצד מגורמים מסוימים, הבא לידי ביטוי במאמרים רבים שהתפרסמו לאחרונה בעיתונות האמריקנית, הקוראים לתת הזדמנות לרוחאני. כך, למשל, בגיליון האחרון של כתב העת The New-York Review of Books, תחת הכותרת "בעד גישה חדשה לאיראן", מציעים לאובמה וויליאם לוארס, תומאס פיקרינג וג'ים וולש "לשלוח אגרת ברכה קצרה לרוחאני", וכך הממשל "יאותת על נכונותו לקיים פגישה בין אובמה לרוחאני במהלך העצרת הכללית של האו"ם כדיאלוג קצר בין השניים".
סוריה נופלת בין הכיסאות
עניין נוסף שעלה בשיחה עם המקור האמריקני הוא התערבות, או בעצם אי-ההתערבות, של ארצות-הברית במלחמת האזרחים בסוריה. נכון לעכשיו, הסביר המקור, החליט הבית הלבן להימנע מכל התערבות, "למעט במקרה של ירדן":
הדאגה היא שבשל מלחמת האזרחים בסוריה, ירדן, מדינה חשובה מבחינה אסטרטגית, תהיה נתונה ללחצים שהיא לא תוכל לסבול. באשר לסוריה גופא, הממשל מעדיף פתרון מדיני.
"בן שיחי", הוסיפה אל-חוסייני, "מסב את תשומת לבי לכך שג'ון קרי לא הזכיר פתרון צבאי ולו פעם אחת". אפילו קהיליית המודיעין איבדה את התלהבותה לחמש את האופוזיציה. הבית הלבן רוצה אופציות אבל מציב תנאי שהן לא תהיינה מסוכנות. אחד מן הגורמים לאי-ההתערבות האמריקנית, הוסיף המקור, הוא ש"אמריקה זקוקה לרוסיה בנושא האיראני", והיא לא רוצה לערער את היחסים בין המדינות בשל "נושא שולי" כמו סוריה:
אובמה נבחר כדי לסיים מלחמות, לא כדי להתחיל מלחמה חדשה במזרח התיכון, מה גם שסוריה אינה אסטרטגית לוושינגטון. המלחמה בה היא מלחמת פרוקסי. אם המשטר הסורי ייפול, נפילתו תהווה מכה לאיראן, ואז אולי האיראנים יסרבו להגיע לשולחן משא ומתן … בוואשינגטון יש מי שסבור שההשפעה האיראנית בסוריה יותר חזקה מההשפעה הרוסית, לכן כאשר תתקיים "וועידת ג'נבה 2" באוקטובר הבא, אמריקה תתעקש על השתתפותה של איראן.
