הנה זה בא: הרגולציה על ההיי-טק

יש לכם אתר אינטרנט? אם לא ביצעתם לו סדרת התאמות לנגישות לנכים (יש דבר כזה) כדאי שתכינו 50,000 ש"ח למקרה של תביעה • תקנות חדשות לנגישות אתרי אינטרנט לבעלי מוגבלויות מאיימות לחנוק את המגזר הדינמי והמתפתח ביותר במשק הישראלי – ההיי-טק • האם סגירתם של אתרים רבים והצבת חסמים בפני פתיחתם של אחרים, באמת תועיל לבעלי המוגבלויות בישראל?

נשיא ארה"ב המנוח רונאלד רייגן נהג לומר שלממשלה יש תכנית פעולה אחת ופשוטה בנוגע לכל דבר אפשרי: אם זה זז – למסות אותו, אם זה עדיין זז – לכבול אותו ברגולציה ואם זה הפסיק לזוז – לסבסד אותו.

אחרי שמס הכנסה, מע"מ ומס החברות לא הצליחו לדומם לחלוטין את תעשיית ההיי-טק הישראלית (אלא רק הפכו את ישראל למדינה עם שיעור בריחת המוחות הגבוה במערב) ממשלת ישראל פעלה כמצופה והפעילה את שלב ב' בתכנית – רגולציה. כך לפני כשבועיים, נכנסה לתוקף רגולציה בהיקף חסר תקדים על מגזר ההיי-טק: "תקנות נגישות האתרים". 

לא חייבים להיות מתכנתי אתרים בכדי להבין את המשמעות בפועל של התקנות החדשות: אם בבעלותכם אתר כלשהו, אפילו אם הוא נבנה על ידי בנכם בן ה-15 והוא כולו דף אינטרנט אחד המוקדש ל"צוקי" החתול המשפחתי, אם לא תסירו אותו מהאינטרנט עד תום תקופת ההסתגלות תהיו חשופים לתביעה על סך 50,000 ש"ח, ללא צורך בהוכחת נזק. תקנות נגישות האתרים החדשות תקפות לכל האתרים הישראלים ברשת האינטרנט, מקטן עד גדול: אתרים בבעלות פרטית וממשלתית כאחד.

נוגשים באינטרנט

מה דורשות מבעלי האתרים תקנות הנגישות? התקנות מחייבות כי בכל עמוד אינטרנט תבוצע שורה של כ-65 התאמות אשר יהפכו את העמוד לנוח יותר לקריאה על ידי בעלי מוגבלויות, באמצעות תוכנות שונות המסייעות להם להקראת המסך וכדומה. לדוגמה, על פי סעיף 1.1.1 לתקנות, אם באתר ישנה תמונה של צוקי החתול ולצידה מלל המתייחס לתמונה, על מתכנת האתר "להחביא" בקוד האתר תיאור מילולי של התמונה. אז יוכל גולש בעל לקות ראייה לשמוע באמצעות תוכנה מיוחדת את התיאור המילולי של התמונה ויוכל להבין את ההקשר של מלל האתר. דוגמאות נוספות: אם הוטמע באתר סרטון – חייבות להיות מצורפות לו כתוביות. אם האתר מסתמך על טכנולוגיית "פלאש" הפופולארית – הוא לא נגיש לחלוטין ועצם היותו זמין לגולשים מהווה עברה על החוק.

לטענת יוזמי התקנה מטרתה היא להבטיח את זכותם השווה של בעלי מוגבלויות, כמו למשל עיוורים או חולי פרקינסון, להנות מרשת האינטרנט כמו כל אדם בריא. לפיכך נקבע קנס גבוה על סך 50,000 ש"ח ללא צורך בהוכחת נזק (כל אדם או גוף רשאי לתבוע כל בעל אתר מפר), במטרה להרתיע בעלי אתרים מלהעלות לרשת דפים אשר אינם מותאמים לצורכיהם של בעלי מוגבלויות.

אלא שכל מה שיוזמות מסוג זה יכולות להבטיח הוא פגיעה משמעותית בשוק האינטרנט בישראל. הרי רוב בעלי האתרים אינם מחזיקים ביכולת הטכנית לביצוע ההתאמות הדרושות בקוד האתר ואינם יכולים להרשות לעצמם את העלות הגבוהה ואת כאב הראש הכרוך בשכירת יועצי נגישות ומתכנתים שיבצעו עבורם את ההתאמות הדרושות. חלק מהאתרים אף מכילים מספר רב של דפים שכל אחד מהם ידרוש התאמה ידנית, בעלות גבוהה מאוד. התוצאה ההכרחית של תקנות הנגישות תהיה הסרת אתרים רבים מהאינטרנט (בעוד שאתרים בינלאומיים מסוימים פשוט יחסמו את הגישה לגולשים מישראל). רבים מהאתרים שעד היום היו נגישים במידה מסוימת לבעלי מוגבלויות, ייעלמו לחלוטין מהרשת ויהפכו ללא נגישים לחלוטין, באופן שוויוני כמובן.

הקרבנות הקטנים

אתרי האינטרנט הגדולים בישראל כבר מותאמים במידה רבה לגלישת בעלי מוגבלויות. וגם אם לא, הם יוכלו להרשות לעצמם לשכור יועצים אשר יבצעו את ההתאמות הדרושות. לכן פרט לפגיעה בכלל גולשי האינטרנט, התקנה החדשה פוגעת קודם כל באתרים הקטנים, באלו שלומדים ולוקחים את צעדיהם הראשונים בעולם האינטרנט ובמיזמים החדשים, הנועזים ודלי התקציב שטרם השיגו מודל עסקי רווחי שיאפשר להם לבצע התאמות (גילוי נאות: כותב שורות אלו שותף במיזמים מסוג זה).

ההשפעות של תקנות הנגישות יהיו הרות אסון לאינטרנט הישראלי. מקור כוחו של עולם האינטרנט הוא היכולת לבצע ניסוי וטעייה בעלויות נמוכות יחסית. די ברעיון רעיון חדשני ובמעט ידע טכני, בכדי להעלות לרשת אתר ייחודי ושונה. רוב האתרים הללו לא זוכים להצלחה, אך מיעוטם מפתיע בגדול והופך להצלחה אדירה. כך למשל הקים אנדריי טרנובסקי בן ה-17 את האתר "צ'אט-רולט" שמאפשר לגולשים לשוחח בווידאו עם גולשים אחרים המוגרלים באקראי. להפתעתם של רבים האתר "תפס" והפך ללהיט וויראלי, ולחברה מסחרית בשווי כמה מיליוני דולרים. כך נולדו להם אינספור אתרים מוצלחים אחרים בן לילה, ממקור לא צפוי, כבלון ניסוי מוזר שאפילו יוצריהם לא תמיד הבינו עד הסוף את הפוטנציאל שבהם. תליית סיכון כספי כבד מעל ראשו של כל אתר תמנע מהאינטרנט לעשות את מה שהוא עושה הכי טוב – להפתיע.

תנו לשוק לעבוד

עזרה לבעלי מוגבלויות להשיג גישה נוחה ושוויונית לאינטרנט היא בהחלט מטרה ראויה, וההתקדמות הטכנולוגית עושה זאת במידה רבה. בשנים האחרונות אנו עדים לשיפור ניכר בעזרי הגלישה ותוכנות קריאת המסך. הגרסאות החדשות מצליחות להסתכל ו"להבין" הרבה יותר ממבנה הדף ומזרימת הגלישה הרצויה בו. מגמה זו היא חלק מתהליך רחב יותר, של הצורך ההולך וגובר להנגיש אתרים למנועי חיפוש כמו גוגל, וכן המעבר הטבעי של התעשייה מטכנולוגיות מיושנות לתקן HTML5, החדש והנגיש. פרט לשיפורים הטכנולוגיים, ככל שתעשיית האינטרנט הולכת וגדלה כך גדלה המודעות לצורכיהם של בעלי המוגבלות, הן כגולשים והן ככוח צרכני חשוב. כל אלו גורמים לכך שהאינטרנט הופך במהירות לסביבה ידידותית בהרבה לבעלי מוגבלויות, מגמה שצפויה להימשך, אם לא תיעצר על ידי רגולציה מטופשת והרסנית.

בשל ההיבט הטכנולוגי הייחודי של האינטרנט, היבט אותו הביורוקרטיה הישראלית לא מסוגלת להבין, התקנות החדשות יגרמו לפגיעה עמוקה בבעלי המוגבלויות, החורגת הרבה מעבר להסרתם של אתרים אלו ואחרים מהרשת. ההתקדמות הטכנולוגית של עזרי הגלישה לבעלי מוגבלויות, אותם אנשים להם התקנה מבקשת לעזור, עלולה להיעצר. מהרגע שקבע המחוקק מה הוא "הפתרון" המחייב לענייני נגישות שכל האתרים מחויבים לאמצו, נעלם התמריץ לחפש פתרונות חדשים וטובים יותר. כך, יפסיקו הניסיונות לשפר את מנגנון הזיהוי החזותי של תכנות קריאת המסך, שכן הן יוכלו להסתמך באופן מלא על ההתאמות שיבצעו בעלי האתרים. ייתכן שניתן לפתור את בעיית הנגישות בדרכים מבריקות וחדשניות שטרם נוסו בעולם, אך בשל תקנות נגישות האתרים לעולם לא נדע.

מה תהיה ההמצאה הבאה של הביורוקרטיה הישראלית? האם יחויבו כל העיתונים להוציא מהדורה בברייל? האם יחויבו כל הרופאים לכתוב מרשמים בכתב יד נגיש וקריא? האם יחויבו עורכי דין לדבר בשפה ברורה? בדבר אחד אין כל ספק –הרגולציה הזו תועיל בעיקר לבעלי האתרים הגדולים שישתמשו בכוחם בכדי לתבוע מתחרים חדשים, לעורכי הדין שיעשו את הונם מהתביעות, לתעשיית "יועצי הנגישות" שימכרו את שירותיהם ביוקר, אך יותר מכולם – לעובדי הממשלה הרבים שיאכפו את התקנה. משום מה כל פעם שמוזכרת "עזרה לחלש" הם אלו שצוחקים אחרונים.

גיא קדם הוא ממקימי אתר הנדל"ן "גורו – חיפוש דירות חדשות" שיושק בקרוב.

___________

מעוניינים להתעדכן במאמרים חדשים באתר? הצטרפו עכשיו ל'מידה' בפייסבוק ובטוויטר.