הפוליטיקה החדשה: אנטי-דמוקרטיה במסווה

אלו מילים מופיעות ברבע מהפוסטים שהעלה השר לפיד, ומה מסתתר מאחורי היומרה המקצועית של ה"פוליטיקה החדשה"?

שלטון העם זה דבר מצחיק. השרים המקצועיים של 'יש עתיד' באים לשנות. צילום: פלאש90

בימים אלה מונחת על שולחן הממשלה הצעת החוק של חבר הכנסת משה פייגלין (ליכוד), לפיה כל רופא שהוכשר לכך יוכל לתת מריחואנה רפואית לחולים הזקוקים לכך. שרת הבריאות יעל גרמן (יש עתיד) אמנם הכריזה כי היא מתנגדת להצעת החוק, בטענה שמדובר ב"לגליזציה בדלת האחורית", אך כאשר נשאלה מהי עמדתה בנוגע ללגליזציה של סמים קלים, היא התחמקה מתשובה. לטענתה, כשרת הבריאות היא אחראית למערכת הבריאות ואין זה מתפקידה לעסוק בלגליזציה. גם כאשר המראיין התעקש לקבל תשובה, עמדה השרה בסירובה ורק ציינה כי אכן יש לה עמדה אישית בנושא, אך עמדתה האישית מנותקת מתפקידה המקצועי כשרת הבריאות.

זו, יש להודות, עמדה מפתיעה למדי: כיצד יכולה שרת הבריאות, חברה שווה בוועדת השרים לענייני חקיקה, להציג את עצמה כפקידה מן המניין המנותקת מנושאים פוליטיים המצויים על סדר היום הציבורי? אם תפקידה המקצועי כה מנותק מדעותיה האישיות, לשם מה היא נבחרה?

פוליטיקאים ללא פוליטיקה

כאשר מתחשבים בדי-אן-איי של המפלגה אליה היא משתייכת, אפשר להבין היכן צומחת השקפה שכזו: ההבטחה של 'יש עתיד' ל"פוליטיקה חדשה" אינה אלא הערצה עיוורת של כל מה שנתפס כ"מקצועי", תוך ניסיון לשוות לכל הכרעה ציבורית תדמית מקצועית ונקייה, החפה כביכול מכל עמדה אידאולוגית.

כך, מתוך כלל הפוסטים שהעלה יאיר לפיד לפייסבוק בתקופה האחרונה, כרבע מכילים התבטאות מסוימת של שלילת הפוליטיקה (הנפוצה שבהן: "הפעם בלי פוליטיקה"). מגמה שבאה לידי ביטוי כמובן גם בהרכב המפלגה, שמככבים בה פקידים בכירים לשעבר דוגמת ניצב (בדימוס) מיקי לוי וראש השב"כ לשעבר יעקב פרי. ההרכב האנושי של המפלגה אינו מקרי והוא תוצאה ישירה של החלטה מודעת של לפיד לא לשבץ "אף פוליטיקאי מכהן" במפלגה, אלא להרכיב "רשימה של מקצוענים". כך הצהיר לפיד כי: "ברשימה לא יהיו שוב פוליטיקאים מקצועיים, אלא אנשי מקצוע ואנשים שמבינים את השירות הציבורי".

יתר על כן, לפיד הצהיר יותר מפעם אחת כי ה"מקצוענים" אשר ברשימתו יאיישו תיקים בתחום התמחותם. כך, למשל, שרת הבריאות עומדת היום בראש המשרד שיועד דווקא לאיתן חי-עם, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, שפרש מ"יש עתיד" על רקע שיבוצו במקום ה-12 ברשימה.

גם העובדה שתקנון 'יש עתיד' קובע כי לא יערכו בחירות לראשות המפלגה עד תום כהונת הכנסת הבאה, מצביעה גם היא על אותו הרעיון: שלילת הבחירות – ההתגלמות המובהקת של הפוליטיקה – היא ראיה נוספת לאופייה ה"מקצועי" של יש עתיד.

הרעיון הדמוקרטי עומד על הראש. מטה 'יש עתיד' בישיבה. צילום: פלאש90

אנטי-פוליטיקה מסוכנת

לכאורה, פוליטיקה של מקצוענות נטולת פניות, "בלי ימין ובלי שמאל", העוסקת רק בעובדות אובייקטיביות נראית כתופעה חיובית. אלא שלמעשה מדובר בצעד מסוכן של היפוך היוצרות: מקצוענות אובייקטיבית צריכה לאפיין את המנהל הציבורי ולא את הדרג הפוליטי של נבחרי הציבור, אשר אמון על קבלת הכרעות ערכיות. המנהל הציבורי נדרש להציג בפני הדרג המדיני את המסכת העובדתית בצורה האובייקטיבית ביותר, במטרה להעניק לו את מרב הכלים לקבלת החלטות ערכיות.

לעומת זאת, ב"אידאולוגיה הפקידותית" של יש עתיד, נעדרת מקומה של ההכרעה הערכית. לדידם המסכת העובדתית מחייבת בהכרח הכרעה אחת ויחידה, אשר כל סטייה ממנה לא נובעת מעמדה לגיטימית חלילה, אלא מהצמדות ל"פוליטיקה הישנה". גישה זו באה לידי ביטוי באמירה המפורסמת של לפיד על התקציב: "היו לי כל כך הרבה דעות לפני שלמדתי את העובדות"

את "האידיאולוגיה הפקידותית" של יש עתיד קל להמחיש דרך נושא הלגליזציה של הסמים הקלים. נניח לרגע כי התכנית המקורית של לפיד הייתה מתגשמת, ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, המומחה בתחומו, היה נהפך לשר הבריאות הנוכחי. האם די היה בידע הרפואי-מקצועי של אותו מנכ"ל לשעבר כדי להכריע בשאלת הלגליזציה? מובן שלא. האם ניסיון נרחב בניהול מערכות בריאות יכול להועיל במשהו בשאלות עקרוניות הנוגעות לאפייה של החברה או לנורמות המקובלות בה?

בעוד שהגורמים המקצועיים הם אלו האמורים לאסוף נתונים אודות הסכנות וההשלכות של הלגליזציה, הרי שאת ההכרעה עצמה, זו השוקלת ערך כנגד ערך ומכריעה ביניהם, יש להשאיר לציבור ולנבחריו. במדינה דמוקרטית, ההכרעה בשאלות ערכיות נתונה בידי העם ולא בידי שום גורם אחר. אולי זה מה שמפחיד כל כך את לפיד.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 תגובות למאמר

  1. ביקורת קולעת מאוד לדעתי, ספי.

    גם בעיני ההתחמקות מאידיאולוגיה בשם ה"מקצועיות" היא בריחה מאחריות ערכית.

    שאלת שאלה רטורית – "האם ניסיון נרחב בניהול מערכות בריאות יכול להועיל במשהו בשאלות עקרוניות הנוגעות לאפייה של החברה או לנורמות המקובלות בה?"
    ובכן, בעיני התשובה היא דווקא כן. למרות שזה קצת נוגד את הכיוון שהפוסט שלך מכוון אליו – חשוב להגיד שניסיון מקצועי הוא כן בסיס חשוב ומועיל לגיבוש דעה ערכית. מדוע אנחנו כל כך מתרשמים מעמדותיהם השמאליות של ראשי השב"כ לשעבר אם לא לאור ניסיונם והיכרותם המקצועית עם הסיטואציה?

    אין פסול בכך שלפיד בחר "אנשי מקצוע", אבל לא ניתן לנקות את המימד הערכי רב המשקל מתפקידו של פוליטיקאי.

  2. גרמן העבירה ביזנס לחברה פרטית ללא מכרז, עבירה פלילית על פי חוק, איפה המשטרה?

  3. הרבה לא אוהבים את ה"משחק" הפוליטי, אבל זה בדיוק מה שפוליטיקאים (כ"ח ושרים) אמורים לעשות ואכן עושים. זה משחק של משא ומתן הקמת קואליציות ופשרות. זה המשחק.
    לפיד לא רוצה להיות פוליטיקאי? זה חדשות טובות. מכיוון שהצוות שלו גם לא מקצועי אולי לא נראה אותם בכלל!

  4. לגבי השאלה הרטורית – לדעתי התשובה הפוכה לחלוטין.

    ערכים אינם חיים בתחום המציאות. לא ניתן לבדוק ערך מבחינה אמפירית. מקצועי ככל שתהיה, אולי תוכל לתת תשובה טובה לגבי עלות, יעילות או אפילו היתכנות של מימוש של ערך מסויים בסיטואציה מסויימת. אבל כיצד המקצועיות, שנטועה בהבנת המציאות וחוקיה, יכולה לעזור לך בהכרעה מוסרית, איזה ערך צריך לגבור במקרה של התנגשות: שיוויון או חירות?

    אני רואה את המקצועיות כGPS מצויין שאומר לך מהו המסלול המהיר ביותר ליעד. הוא יכול לתת לך נתונים חשובים כמו מהו המרחק ליעד, כמה זמן יקח לך להגיע אליו ואפילו לכמה דלק תזדקק. אבל הוא לא יכול לבחור עבורך את היעד. את היעד רק אתה יכול לבחור.

    ולגבי ראשי השב"כ – אותי עמדותיהם לא מרשימות כלל וכלל.