מחסור במענה יעיל וממוקד משאיר את הרשתות פרוצות לתעמולה שקרית שפוגעת באינטרסים של ישראל
הערוץ הצטיין בסיקור חדשותי של תקופה סוערת, אך כדי לעלות לליגה של הגדולים יצטרך לגבש לוח שידורים שלם ומגוון
מאולפני הטלוויזיה ועד כיתות הלימוד, אבירי הפלורליזם התרגלו לחשוב ולדבר בקול אחד זהה
סתימת פיות, מסגור שקרי, הפחדה ועיצוב מציאות: ישראל היא חברה חופשית שמופעלת נגדה תעמולה טוטליטרית
שום רפורמה לא תצליח לשנות מן היסוד את הכשלים הבסיסיים, ורק תנציח מערכת בזבזנית ומוטה פוליטית
הצביעות שמפגין שר המשפטים בכל הקשור לניגוד העניינים של רעייתו מוסיפה חטא על פשע על חטא
השמאל ממשיך בדריסת הפלורליזם, אך לא לעולם חוסן. מגל"צ ועד לתאגיד - סיפור הדחתו של יעקב ברדוגו הוא גם תחילת סופו של השידור הציבורי.
השתלטות על התקשורת, הפצת תעמולה, רדיפת יריבים פוליטיים, העצמת כוח המשטרה החשאית שאחת מהתמחויותיה הראשיות הייתה האזנות סתר, פיקוח על החינוך, השתלטות על האוניברסיטאות. נשמע מוכר?
מה שמתחיל בנטישת האידיאל של דיווח מהימן ומאוזן לטובת חינוך הציבור, סופו לייצר תמונה כוזבת של המציאות. ד"ר גדי טאוב משיב למאמרו של נחום ברנע ומאיר זרקור על הפיכתה של התקשורת לשחקן פוליטי מודע
טור ארוך הקדיש חגי סגל עורך "מקור-ראשון" להכלת ממשלת בנט-לפיד-עבאס. העובדות לא ממש הסתדרו ואילצו לייצר "מורכבות" בניסיון לחלץ את "הצעיר הנמרץ" שהפך ראש ממשלה מורכב, בקואליציה מורכבת ובהליך מורכב
ערוץ 7 אולי היה פעם סמל לאתר חדשות דתי ולאומי, אך בשנים האחרונות, ובפרט מאז מערכת הבחירות האחרונה – הדבר השתנה לחלוטין. עורכי האתר משתמשים באותן השיטות של האתרים והערוצים הממוסדים, ובלי בושה.
הפרקטיקה של מניפולציות לא החלה בסיפור של משפחת עוז. היא תוצר של הכפפת סיקור הוגן לאג'נדה פוליטית מסיתה, שמצייתת לכללי העדפת נראטיב על פני עובדות
'פגוש את העיתונות' של רינה מצליח היא מספינות הדגל של ההטייה התקשורתית והינדוס התודעה של הערוצים הממוסדים. כשפוליטיקאי לשעבר משתלח במי שכיהן כראש מחלקת מחקר באמ"ן על נושא מקצועי - זה כבר עובר למחוזות ההזייה.
הקמת איגוד התקשורת הישראלית החדש היא קריאת התגר הרשמית על ההגמוניה התקשורתית הדורסנית שגרסה לתוכה כל איש תקשורת חדש. המחנה הלאומי לוקח את היוזמה לידיו שלו ויוצא למאבק על ההגמוניה התקשורתית בישראל
שמעון ריקלין חוזר לרגעים של ההתפרעות בכיכר הבימה (“אם המשטרה לא הייתה מגיעה הם היו מעיפים אותנו פיזית”) ועומד על צביעות התקשורת שלא מגנה את האירוע (“האנשים שדיברו על אובדן חופש העיתונות”)
במקום להתייחס ברצינות לטענות שמביא מייקל שלנברגר בספרו ׳אפוקליפסה אף פעם׳ על בהלת האקלים, ב׳הארץ׳ הסתפקו בקביעה כי ה”שמרנים” הם “מכחישי אקלים”
השמאל, שנכשל בקלפי פעם אחרי פעם, מנסה לייצר לימין תדמית של מסית ומפלג כדי להרחיק ממנו את אנשי המרכז שעדיין יושבים על הגדר, ועל הדרך מרוקן את המושג ״הסתה״ מתוכן
החיבוקים שמקבל סער במשך שנים מעיתונאי ׳הארץ׳, ׳ידיעות אחרונות׳ ואחרים, ובמיוחד בחודשים האחרונים, צריכים להדאיג כל מצביע ימין
אינדוקטרינציה, מניפולציה וסילוף האינפורמציה: פרק מתוך הספר שזינק למקום הראשון ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס והגיע כעת לישראל
כחלק מקמפיין פוליטי מתמשך וחד-צדדי, מרבית עיתונאי ישראל הפסיקו לעסוק במהות והפכו את עצמם לסיפור המרכזי
חשיפת ׳מידה׳: 31 פגישות עם עיתונאים וכתבים רק בין 2019 ל-2020, כולל עם ׳ידיעות אחרונות׳ שאת החלטתם בתיק 4000 טרם קיבל. משהו לא טוב קורה בין צלאח א-דין לבין התקשורת הישראלית
תקשורת השמאל האמריקנית שבעבר קידשה את הזכות החוקתית לחופש ביטוי, הפכה כיום לתומכת צנזורה והשתקה של דעות אחרות
הפיל כבר הפך לדרקון ענק ואלים המסכן את החברה ואת הדמוקרטיה, אך הציבור הולך ומתעשת, ומבין את גודל המחטף
עמיאור מציג בספר כתב אשמה חמור כלפי התקשורת בישראל, ותורם לפיתוח חוש ביקורת וספקנות בקרב קוראיו, צרכני התקשורת. אם עוד לא קראתם, זה הזמן
אלדד בק מספר בראיון ל׳מידה׳ על ההתקפות האישיות שחווה משגריר ישראל בגרמניה, צביעות התקשורת הישראלית וההתערבות הבוטה נגדו מצד משרד החוץ הישראלי
לאחר ארבע שנות עידוד מחאות אלימות וסיקור מלטף של הפרעות והביזה בהפגנות Black Lives Matter, התקשורת האמריקנית והדמוקרטים נזכרו לפתע שהפגנה אלימה היא דבר רע
במקום מתן מידע אמיתי לציבור החושש ודיווח עובדות בזמן מגיפה, באולפנים מעדיפים ללבות היסטריה ומנסים לעצב את המציאות על פי אג'נדה
העיתונאי יהודה שלזינגר על משבר הקורונה בחברה החרדית והמחלוקות סביב הסיקור: "בהתחלה הקול החרדי לא נשמע מספיק אבל התמונה השתנתה ורואים שיפור בדיווחים"
כאשר תקשורת המיינסטרים מקצינה והופכת למפלגה פוליטית המייצגת את השמאל, הרוב השפוי צריך לתמוך ביתר שאת בעיתונות עצמאית וחסרת פניות
מגישי החדשות והפרשנים התרגלו למצב בו ניתן להשתלח בחופשיות בציבור הימין ובמנהיגיו, אך לאותו ציבור אסור לעולם להביע ביקורת עליהם
מקרה כמו זה של גיא פלג, בו עיתונאי אינו מדווח אמת אך זוכה לגיבוי מוחלט מעמיתיו, פוגע עוד יותר באמון הציבור בתקשורת שגם ככה נמצא בשפל
כמו שקורה בכל גילדה סגורה הכופה קו מחשבתי אחיד, העיתונאים החלו להאמין לעצמם ובטוחים שהם גדולים יותר מהחדשות
הקמפיין הפוליטי המתמשך של גורמים במערכת המשפט ובשיתוף התקשורת מעלה הילוך, ורק מוכיח את צדקת הביקורת נגד המערכת ואת הצורך הדחוף בשינוי
אי אפשר מצד אחד לחסום כל ניסיון לתחרות ולקדם בכל הכוח רגולציה מטורפת, ומצד השני להתלונן על כך שהיא פותחת פתח לשחיתות
הסערה סביב דבריה של קוטלר והתגובה המתקרבנת שפרסמה אתמול הן דוגמה נוספת לניתוק וחוסר המודעות של התקשורת הישראלית
מי שקיווה שפיצול ערוץ 2 יביא לתיקון שוק הטלוויזיה באמצעות תחרות מתעלם מעקרונות יסוד בסיסיים
סקר חדש חושף את הרגלי הצפיה של האמריקנים. CNN מתרסקת לאחר דיווחים כוזבים נגד טראמפ
כמה הערות של ברקוביץ' גרמו לשמאל לשלוף את הקלשונים מהבוידעם ולנהוג כהמון זועם מימי הביניים. בשם הקידמה כמובן
תאגיד השידור הפך לשופר תעמולה רב עוצמה של העמדות "הנכונות", תוך שהוא מתעלם מחלקים נרחבים בקרב הציבור שמממן אותו
הסיבות העיקריות לחוסר האמון: דיווחים שקריים, הטיה פוליטית, סיקור חד צדדי וחוסר במגוון דעות
ההתגייסות העיוורת של הממסד התקשורתי למען הקהילה הגאה כבר לא מפתיעה, אבל האיומים שהופעלו נגד בעלי עסקים מסמנים שפל חדש
לפי החוק הטלויזיה החינוכית צפויה להיסגר בתוך חודש ו-180 העובדים המפעילים אותה יצאו למאבק
במקום להתמקד בהסרת חסמים ותיקון הכשלים המובנים בשוק התקשורת, פקידי הממשלה החליטו שלטובת הצרכן עליו לשלם יותר
שר התקשורת הבטיח להקפיא את המימון מתקציב המדינה לארגון השמאל 'הטלוויזיה החברתית', אך האוצר סיכל את היוזמה ובפועל המימון גדל לסכום של 200 אלף שקלים בשנה
אל מול נתונים מעליבים של ועדת המדרוג המיושנת, חברה חדשה במדידת רייטינג העניקה לערוץ 20 לא פחות מ-41% רייטינג
בזכות הוראות ותקנות מופרכות, החדשות בטלוויזיה המסחרית מנותקות מהעם בדיוק כמו בשידור הציבורי
במקום להגדיר מאפס את הרגולציה על הערוצים הייעודיים לשעבר, הם ישועבדו למבוך ההגבלות הדרקוניות של הרשות השניה
שידור ציבורי לעולם לא יהיה הבית של הימנים, אבל ימנים כמוך שמככבים בשידור הציבורי נותנים לו לגיטימציה שלא מגיעה לו
משרד התקשורת מעביר מאות אלפי שקלים בשנה לטלויזיה החברתית, המגבה מחבלים ומשתמטים. בקרוב ידון משרד התקשורת בתמיכה נוספת
השאפתנות של נתניהו לתקן את שוק התקשורת הוכרעה על ידי הקמפיין המתמיד. האם יחמיץ קרא את ההזדמנות להיות הרפורמאטור המושיע?
ארגון השמאל עתיר המזומנים הפך לאורח קבוע בעיתונו של חגי סגל, בניגוד לרוח העיתון המקורית
למרות תקציבי ענק, הרייטינג של תאגיד השידור הציבורי מדשדש בתחתית. עדיין לא מאוחר לסגור את הגוף שנולד בחטא
לא ברור כמה מבוססת ההחלטה לסגור את הטלויזיה בתאגיד, אך כן ברור שבג"ץ לא ייתן לזה לקרות. מה בכל זאת אפשר לעשות?
תקציבי הפרסום הממשלתי בעיתון הארץ הם פי שניים משיעור החשיפה שלו
40 אלף ש"ח לגאולה אבן, 35 אלף ש"ח לקרן נויבך, 35 אלף לשאול אמסטרדמסקי. וגם: האם משכורתו של קלמן ליבסקינד גבוהה מהמותר?
חופש הביטוי הוא זכות מוחלטת שאינה כפופה לכללים הנוקדניים של הרגולטור
קרא צפוי להציג הצעת חוק שתצמצם משמעותית את ההתערבות הרגולטורית. הימין צריך למקד את המאבק בכחלון
כשערוץ 10 נקלע לקשיים הוא ניצל בזכות חוות דעת שרמסה את החוק. זה לא מפריע לו לחנוק את ערוץ 20 בעתירות
עשור של ממשלות ימין לא הצליח להבריא את התקשורת הישראלית. גם אחרי מחדל התאגיד, הפיתרון ברור: לממשלה יש עוד הרבה ממה להרפות בתקשורת
קלמן ליבסקינד שאל לפני כשבוע ב'מעריב': "איך הגיע המחנה הלאומי למצב שבו אסור לשאול שאלות על נתניהו?" רן ברץ לוקח את האתגר, ומראה שהבעיה נמצאת במקום אחר לגמרי
המועצה מתערבת בתכני הערוץ אך אינה
קובעת קריטריונים לעמידה בדרישות
ועדת פילבר הגתה מנגנון מסובך לתיאום מחירים בשידורי הספורט, אולם המאמץ יתנפץ אל סלעי חוקי הכלכלה הנוקשים. עד שהכנסת מחוקקת, השוק פותר את הבעיות לבד
לא קשה להבין איך כבש העיתון את ראש הטבלה, אבל עדיין יש הרבה מה לשפר
שר הביטחון ימנה היום את מפקד גלי צה"ל. ברשימה הקצרה יש גם מועמד ימני בולט, אך האינטרס הימני האמיתי הוא לסגור את התחנה הצבאית
פרטנר וטריפל סי הצטרפו לשוק הטלויזיה. התחזית: ירידת מחירים ועלייה במגוון התכנים. הסיבה: הפחתת רגולציה. אבל יש מי שרוצה לעצור את המגמה הזו
הצטרפותו של אראל סג"ל לצוות המגישים של גל"צ היא מרעננת, מאזנת וראויה. דווקא משום כך יש לחזור ולזכור שאין הצדקה לקיום התחנה. זה לא עניין של פוליטיקה, זה עניין של עקרונות
עיתונאים שמבקשים בשנת 2015 להגיע לעזה לראיין מתנחלים או לפגוש את ערפאת אינם מחזה נדיר בישראל. חאלד אבו-טועמה על הבורות של התקשורת הזרה
כמו קודמיו, גם שר הביטחון יעלון נכנע ללובי של גלי צה"ל ונמנע מלקדם את השינויים הנדרשים בתחנת השידור הצבאית
מפעם-פעמיים לא היינו עושים עניין. אבל כשהמסרים של עיתון 'הארץ' מתאימים בשיטתיות לאלו של הבית הלבן, כבר אי אפשר להתעלם מזה
בכל המהומה אף אחד לא שואל את השאלה האחת, הפשוטה והמתבקשת ביותר: לא הגיע הזמן לשחרר את גלגלצ מהצבא?
היא אתרגה את אולמרט, הרעיפה מחמאות על בוז'י, וכשלה בסיקורי הבחירות. זה לא הפריע לאגודת העיתונאים להעניק לה פרס מפעל חיים. קבלו את סימה קדמון
האם ג'ון קרי מצטט את 'הארץ', או שמא 'הארץ' הוא זה שמצטט את מזכיר המדינה ג'ון קרי? לקוראים הפתרונים.
דיווחים "סימטריים", חד-צדדיות? עוינות כלפי הימין? מה יש בה בתקשורת הישראלית שכל כך מרתיח את הקהל דווקא בעיתות משבר?
קשה לומר שהתקשורת הרוסית חופשית, אבל תחזית מזג אוויר לטובת פוטין היא תמיד עניין מפתיע. שאול רזניק בסקירה ממצה.
רדיפת הנוצרים נמשכת: הרש"פ משתיקה את הצתת כנסיית 'מר שרבל' בבית לחם. ואיפה התקשורת הישראלית והבינלאומית?
גל"צ היא אולי התחנה הבולטת ביותר ברדיו הישראלי עם בוגרים משפיעים בכל ערוצי התקשורת, אך גם בעיות קשות לא חסרות לה. האם ישראל 2015 זקוקה לרדיו צבאי?
אריה אבנרי, האיש שהקדיש את חייו למאבק בשחיתות, יורה לכל הכיוונים: העיתונות בקריסה, השחיתות מגיעה אל מערכת המשפט, ועל המשטרה אין מה לדבר. ראיון
הנזק של התגייסות התקשורת ומערכת המשפט לטובת שרון ולטובת כל מנגנוני ההתנתקות נשאר עם החברה הישראלית גם ביום המחרת.
חוסר אחריות אישית או "נישול" ו"קולוניאליזם תכנוני"? פרופ' ארנון סופר יוצא בחריפות נגד עיתון 'הארץ' ביחס למצבה של גס'ר א-זרקא.
כלי תקשורת שנהנה מתקציבי ציבור, בניגוד למתחריו החופשיים, ומשתמש בהם בצורה חסרת אחריות? מזל שאצלנו זה לא קורה. זאת אומרת...
הַתֵּרוּץ הַמֻּקרָץ שֶׁעַל פִּיו מֵאִתָּנוּ,
הָעָם הַנִּבְחָר, מְצַפִּים לְיוֹתֵר,
וּשְׁאָר הָעוֹלָם כְּמוֹ יֶלֶד קָטָן הוּא,
וּכְשֶׁהוּא מִתְפָּרֵעַ אֶפְשָׁר לְוַתֵּר.
אתר הסאטירה Ynes לא לוקח שבויים - ימנים ושמאלנים כאחד כבר נפלו בפח, אך האם הם למדו את הלקח הנכון?
ההשתלחות האוטומטית באוהדי בית"ר נגועה בהרבה צביעות. בישראל כמו בישראל, רק לשמאל מותר להיות אלים.
"איתרוג" אריאל שרון, ליבוי מתחים והתעלמות מההשלכות: תוכנית ההתנתקות חשפה את ערוותה של התקשורת הישראלית – האם הלקחים נלמדו?
לעין השביעית יש עמדה ברורה: אם אתה אדם נטול פניות עליך להתנגד למתווה הגז ואם אתה תומך במתווה אתה פועל מאינטרסים זרים.
פרשית הגז, כמו פרשיות רבות אחרות ממחישות את הצורך בתקשורת מגוונת וחופשית.
הַ"גִּזְעָנוּת" טִעוּן נִצָּח.
הַ"גִּזְעָנוּת" הִיא גּ'וֹקֶר.
אֱמֹר אוֹתוֹ – יָצָאתָ צַח,
הִפְצַעְתָּ אֶת הַבֹּקֶר.
לפני שאתם ממהרים לצלוב את האפיפיור החדש והנמרץ על דבריו האחרונים, כדאי שתקשיבו למה שהוא אמר בדיוק.
התקשורת איתרגה את שמעון פרס עד הרגע בו הוא הפסיק להיות שימושי.
דיון מרתק שנערך בשנת 1953 סביב 'משפט הרופאים' ברוסיה חושף תגובה חריפה ביותר בקרב ההנהגה נגד הסייענים הקומוניסטים מבית.
דרוקר אולי "מאמין קטן מאוד בעיתונות מאוזנת", אך גם במסגרת הזו קיימים עדיין מספר כללים בסיסיים. כמו היצמדות לעובדות, למשל.
מסדר השנאה לראש הממשלה לא עוצר. עכשיו זהו תורם של הבטחוניסטים, שתמכו בעבר באוסלו ובהתנתקות. '1984' זה כאן: רק תחליפו את גולדשטיין בנתניהו
התקשורת הישראלית מזינה אותנו אך ורק באייטמי 'רק לא ביבי'. העולם מחמיא לנאום נתניהו? למי אכפת, האמנון-אברמוביצ'ים ימכרו לנו שמדובר ברגע הרסני
אַךְ אִם אוֹתָהּ הִצִּיתָה
דֵּעָה שׁוֹנָה, מִזַּן
נִצִּי – תִּרְכֹּן הַצִּדָּה,
כִּמְעַט עַד מְאֻזָּן.
התכנית 'הכל שפיט' והסרטון של מתיישבי שומרון חושפים כי הימין לא מצליח להצחיק, ולא בגלל השמאל. חסרונם של אפרים קישון ואורי אורבך מורגש מתמיד.
מזכ"ל 'שלום עכשיו' מודאג מזליגת חופש הביטוי גם לימין, וקורא להוריד את תכנית הסאטירה החדשה של ערוץ 1, 'הכל שפיט', עוד לפני שעלתה לאוויר.
רמטכ"לים יצאו נגדה, ועדות קראו לסגור אותה אך פוליטיקאים מפחדים להתעסק איתה. כמעט שבעים שנה מאז שקמה, גלי צה"ל עדיין כאן ואף אחד לא יודע למה
הם מתיימרים להיות כלבי השמירה של הדמוקרטיה, אבל בפועל משמרים חשיבה בעלת גוונים סובייטיים שבה יש מקום רק לקול אחד צבוע באדום.
אם נתניהו היה מבצע נס של ישו והולך על פני הכנרת, הכותרת הראשית ודאי הייתה: "נתניהו מזהם את מי הכנרת". המשנה היה מסביר: ביבי דרך ברגל גסה על ים שאתם שותים.
איך אומרים "קיפוח" ברוסית? סירטו של ראובן ברודסקי בערוץ 10 'הישראלים החדשים' מציג את תופעת "דור וחצי" בארץ של עולי רוסיה.
מנכ"ל הרשות השנייה עד לפני חמש דקות חבר לכחלון, שר התקשורת לשעבר, והודיע על תמיכה בערוץ 10 – למרות ששניהם אחראים למצב הערוץ הכושל.
במפה הפוליטית המרוסקת מככבת הפעם יותר מבעבר מפלגת התקשורת: רביב דרוקר, אמנון אברמוביץ', ומעל כולם 'ידיעות אחרונות', מתגייסים לקמפיין "רק לא ביבי".
טור דעה שהעביר ביקורת על אונר"א הוציא את דובר הארגון כריס גאנס מכליו. בקריאתו לחרם הוא מועל בהתחייבויות הארגון לנייטרליות.
למי קראת "מהגר"? העיתונאי יגאל סרנה מצטרף לחבריו ירון לונדון וגדעון לוי ומפגין זלזול וגזענות כלפי העלייה הרוסית.
באמת, מה חושב לעצמו זמר מפורסם כמו בניון שבמקום להסית נגד מתנחלים הוא הולך ומלכלך על ערבים?
מדי שבוע מפרסם 'הארץ' מאמרים המבססים את הטיעון, שהדתיים הם אבות כל צרה ואסון.
הכירו את ארגון העיתונאים, גוף שפועל לשמור על חופש העיתונות, לפעמים.
מה גורם לנבחרי ציבור ימניים להוביל חוק שהיא גם נגד החירות, גם נגד הדמוקרטיה וגם פוגע במחנה הימין?
ב'ידיעות' תואר יהודה גליק כ"חבית חומר נפץ" ובערוץ 2 תואר הפיגוע כאילו מדובר בסכסוך בעולם התחתון. ב'הארץ' שחררו לאורי משגב את הרצועה
מבחינת מיליוני הצופים של רשת אל-ג'זירה, פיגוע הדריסה האכזרי לא אירע מעולם .
בערפל המשכר של המדיה החברתית שכחנו שאת זה אי-אפשר לעשות מתוך הכורסה בסלון, אלא באמצעות מעורבות אחד-על-אחד.
זוכרים את "הכחלונים"? גלעד ארדן כבר עקף אותו בסיבוב. הרפורמה ברשות השידור היא מהלך היסטורי, שארדן יוצא ממנה מחוזק מתמיד.
סרבני 8200, בדיוק כמו בר רפאלי ושיחות סקס סודיות, הם כולם אירועים מדומים חסרי משמעות בעולם הממשי שנועדו לגרום לקוראים להקליק.
כל מלחמה הופכת לסיוט עבור השמאלנים בתקשורת, שמרגישים צורך עז לצאת למתקפה רבתי נגד ההתנחלויות.
מה עושים כשאין לך מנויים, ואתה עדיין רוצה לדחוף מסרים? מפרסמים תמונות אינטמיות עם מילות מפתח פופולריות כמו בר רפאלי, משה פרץ וליונל מסי.
ידיעות בהרעשת אנטי-ביבי ובישראל היום ממשיכה לנשב הרוח החגיגית. בימין ובשמאל קיפאון דוגמטי וליברמן זוכה, משום מה, לעדנה מחודשת.
השבועות הארוכים של מבצע 'צוק איתן' זימנו תופעות מדיה שמראות קשר ישיר בין מאמרים ופרסומים של השמאל הרדיקלי לבין התפרצות אנטישמית.
התמונות המגיעות מעזה קורעות את הלב. אך הן למעשה חלק ממנגנון הונאה זדוני ומשוכלל. עיתונאי ותיק חושף את הסיפור מבפנים.
בשבועות האחרונים הודיעו למעלה מ-2,000 מנויים כי הם מבטלים את המנוי על העיתון. אלוף בן, עורך 'הארץ' בתגובה לפנייתנו: לצערי לא נגיב.
חמאס הביא את עזה לרמות חדשות של השחתה עצמית, ויצא מהמבצע פצוע, מוכה ומבודד. וגם: מי לא מסוגל לסבול עיתונאי שהוא "קודם כל ישראלי"?
"צה"ל רוצח"? "מוות לערבים"? נו, אז אמרו. אבישי עברי מתגאה בחופש הביטוי הקיצוני הנהוג בארצנו, וקורא: תנו לכולם לדבר. נעמוד בזה.
מי צודק בוויכוח בין רזי ברקאי לאיילת שקד על דיווחי התקשורת? האם 'הארץ' הוא עיתון ישראלי? ומה חושב נציגו הבולט של העיתון על טלוויזיה?
בשבוע שעבר הגיע לסיומו אחד הקמפיינים התקשורתיים המדהימים והאפקטיביים ביותר שנראו אי פעם בארצנו: הקמפיין נגד השר"פ.
מהם קווי הדמיון בין מחנה השמאל לשחקן פוקר אובססיבי, ומאיפה יונקת מועצת חכמי 'הארץ' את האידאולוגיה שלה. טור הביקורת של אבישי עברי
אנשי התקשורת דואגים לפלסטינים שסובלים מהמבצע הצה"לי, כועסים על הטרמפיסטים, ומחסלים חשבונות עם שמאלנים ש"סרחו". אבישי עברי עושה סדר
מרגע היוודע דבר החטיפה ועד לשעות אלו עסוקה התקשורת הישראלית בעיקר בדבר אחד: האשמת המתנחלים, ה"כיבוש" והיעדר המשא-ומתן.
התקשורת שוב סוערת על הוצאות מעון רה"מ שנחשפו לאחרונה. גם כאן, כרגיל, הדיון הפך למתלהם והחמיץ את הנקודות החשובות באמת
מרכז 'מולד' של השמאל הרדיקלי פרסם בערוץ 10 תחקיר מביך וחובבני במיוחד על עלות המאחזים. אבישי עברי לא מופתע.
פוסט עוקצני של ה'קרן החדשה' בפייסבוק, חשף אחת משתי אפשרויות מביכות: או שהיא משקרת, או שהיא לכאורה מסובכת בפלילים.
תחקיר של 'רגבים' וערוץ 2 חשף גביית פרוטקשן במגרשי חנייה מאולתרים של בדואים בלב המדבר. את אביב לביא התחקיר הרגיז במיוחד, מעניין למה.
ניתוח דרכי הפעולה וזיהוי היסודות האנטישמיים בתנועת החרם הבינלאומית מציירת תמונת מצב מטרידה ביותר עבור ישראל.
הפאניקה הלא רציונלית שמעורר שילוב המילים "נתניהו" "גמרא" ו"מערכת המשפט" הפילה בפח אפילו את לונדון וקירשנבאום.
"ביביתון", "סמרטוטון", "זוועתון"; הכפשת ישראל היום הפכה זה מכבר לספורט הלאומי, אך מלבד בכי ונהי אין לה שום תוכן רציני. טור הביקורת של אבישי עברי.
איך קרה שחבורת ונדליסטים אינפנטילים חשובה יותר לתקשורת מאלימות נגד יהודים? אראל סג"ל מנסה להבין.
נתניהו אפה מצות וישב לשיחה עם רבני חב'ד, וגם העז להביע רגשות לאומיים ומסורתיים. זה הכניס את אורי משגב מ'הארץ' להיסטריה
ג'יבריל רג'וב הגיע ל'אולפן שישי', ונתקל בחומה פטריוטית של המראיינים; מסתבר שגם בשמאל מתקשים לנהל משא-ומתן עם הפלסטינים
אחרי המחסומים, הגדר וה"חקיקה האנטי-דמוקרטית" מצאו פעילי השמאל הרדיקלי טרוניה חדשה. הערבים, אוי לבושה, לא מיוצגים כראוי בתקשורת הישראלית.
אבישי עברי לא מבין את הביקורת על חשיפת החשדות כלפי השר סילבן שלום. הרי נבחרי הציבור צריכים לעמוד בסטנדרטים אחרים
מדוע יצא קצפו של מו"ל 'הארץ' עמוס שוקן על אחד מבכירי כותביו, והאם גם לדעתו אין דבר כזה עם פלסטיני? כשנלחמים במדינת הלאום היהודית הכל תופס
מתוך עצבות על מצבם של מקור ראשון ומעריב, רן ברץ מנסה לברר את השגיאה היסודית שהובילה לקריסה. מסתבר שהתשובה עוברת דרך התנהלות מגזרית מבולבלת ומגושמת, אשר מרתיעה את החילונים ולא מצליחה לספק את הסחורה. אין מה לעשות, תמונות חושפניות לצד כתבות הערצה על מקובלים לא ממש נראות אמינות עבור חילוני מן השורה
עשרות מיליוני שקלים המופנים לצורכי פרסום ו"שיתוף פעולה מסחרי", הופכים את הקשר בין נבחרי הציבור לבין ברוני העיתונות להדוק במיוחד.
ביטול האגרה לא ישנה דבר ברשות השידור, אך יקשה עוד יותר על ביצוע רפורמות מקיפות בעתיד.
החרמת מוצרים יהודיים? צפו באח רשיד, מטיף מרוקאי-נוצרי עם התשובה האולטימטיבית למחרימי ישראל ברחבי העולם. אל תחמיצו.
מזה 13 חודשים נתניהו לא התראיין בכלי התקשורת ולא ענה לשאלות או ביקורת. למה לציבור לא אכפת?
20 שנה חלפו מאז אוסלו, 20 גם חלפו מאז התחילה אילנה דיין את 'עובדה'. שום דבר לא השתנה: לא הקלישאות ולא דובריהן.
אחרי שהגנו על מחרימי ישראל ומגדפיה, השתתקו לפתע אבירי חופש הביטוי מהשמאל נוכח רמיסתה של ספיר סבח.
כיצד הייתם מגיבים אם בקריקטורה בעברית היה מופיע הכיתוב "עעעצצככגת"?
מאז הוקמה הטלויזיה החינוכית נהנו אזרחי ישראל מתכניות בינוניות, פיקוח על התכנים ומ-20 שנה של צפייה כפויה בשחור-לבן.
במקום לשקף את המתרחש בחברה ובמציאות הישראלית, פונים היוצרים לכיוונים "אמיצים" ו"מקוריים" של הכפשת ישראל ותיעוד פשעי "הכיבוש".
פרידמן "מבין" את הערבים ומנסה למכור להם את גישתו של אובמה כלפי איראן. הסעודים לא קונים.
משרד התרבות "מקפיא" את סעיפי החוק המסדירים מימון עצמי של הקולנוע הישראלי, תוך המרתו בסבסוד ישיר מסיבי.
גורו הטבעונות גארי יורופסקי: בני-אדם הם החלאות שעל פני האדמה. רק בעלי חיים מדוכאים, משועבדים ומעונים. הסבל האנושי הוא בדיחה.
יש לכם אתר אינטרנט? אם לא ביצעתם סדרת התאמות לנגישות לנכים (יש דבר כזה) כדאי שתכינו 50,000 ש"ח למקרה של תביעה.
עיתונאים ופרשנים יעשו כל מאמץ לצרף את הרב עובדיה יוסף למחנה השלום, אלא שהמציאות, כרגיל, מסרבת להתיישר.
כשקונספציה כושלת מתאימה לאג'נדה, אפשר לדוש בה גם 40 שנה אחרי. ואוסלו? כאן הדין הוא לא רק דממה, אלא הכחשה.
"גם אני רוצח ימני"? אנשי תקשורת ובכירי 'לאטמה' מציגים: זה מה שקורה כשסומכים על רשויות ממשלתיות.
רשת ה-BBC גובה אגרת טלוויזיה מהאזרחים תוך שימוש באמצעים כוחניים ובענישה דרקונית.
רשות השידור נוחלת כשלון צורב במימוש כמעט כל יעדיה. מדוע, אם-כן, שלא תסגר?
ב"המרקר" סבורים כי מוטב יהיה לשים סוף לעידן הבעלות הפרטית לטובת שליטתם של ביורוקרטים תאגידיים מסורים, בלתי ניתנים להשחתה ובעיקר - הכופפים את ראשם בהכנעה אל מול התערבותה של המדינה.
חשובי העורכים במדיה הערבית תקפו בחריפות את העיתונאים הערבים, אותם כינו "אקטיביסטים פוליטיים" משוחדים וחסרי אתיקה מקצועית
דו"ח ועדת הבדיקה הממשלתית בנושא פרשת א-דורה שפורסם לפני עשרה ימים מציג שורה ארוכה של עובדות, סתירות ונתונים המפריכים את עלילת א-דורה לחלוטין
גדעון לוי הוזמן להרצות אודות הפסוק "צדק צדק תרדוף". דבר שאותו הישראלים, כמובן, צריכים לספק
עבור מבקרי הקולנוע של אתר אל-ג'זירה, הסרט 'לינקולן' הוא חלק נוסף בקנוניה היהודית-ציונית של שפילברג
תחקיר 'מידה' חושף את גודל המשבר בעיתון הארץ. עובדים בהווה ולשעבר מבקרים את התנהלות העיתון, ומבכים את הירידה באיכות ובמקצועיות
מגזין האינטרנט 972+ מהווה במה לטובי המוחות הישראלים המבקשים להכפיש את המדינה הציונית בשפה האנגלית. כך מוותרים על השכנוע ועוברים לתעמולה
פליטת פה בוטה לפרשן הפוליטי הבכיר של עיתון "סופהשבוע" ורדיו ללא הפסקה. בתכנית הרדיו "עמנואל ובן" ששודרה אתמול כינה כספית את גדעון סער בכינוי "כלב".
עובדי ארגון התקשורת האקטיביסטי 'אג'נדה' מתאגדים נגד ההנהלה ומביאים לקריסתו של הארגון. במופע של קניבליזם חברתי זוכים הארגונים לשינוי חברתי למפגש קצר עם המציאות
בשבועיים האחרונים ביקר הבלוגר 'זקן ציון' בישראל כדי לאסוף חומרים מצולמים לבלוג, ומצא גם זמן לשוחח עם צוות 'מידה'
על מנת לנסות ולהמתיק את הגלולה המרה שבלעה מדינה שלמה אור ליום ג', אנו מגישים את נאום הזכייה המתוכנן של צמד הבמאים, גיא דוידי, במאי '5 מצלמות שבורות', ודרור מורה, במאי 'שומרי הסף'
כדי שערוצים מסחריים יוכלו לפעול, צריך לאפשר להם להיות כלכליים ולפעול באופן עצמאי לספק תוכן שהציבור רוצה, ולא את מה שהרגולטור החליט שהוא צריך
בדובר צה"ל הפיקו את לקחי המרמרה והקימו מערך הסברה ודוברות אינטרנטי מתקדם שהוכיח את יעילותו במבצע 'עמוד ענן'. ראיון עם סא"ל אביטל לייבוביץ' ראש ענף תקשורת בינלאומית בדובר צה"ל
התקשורת מציגה את נתניהו כמי שמנסה לנקום בה מסיבות פוליטיות ואישיות. אך מי אחראי למשבר בענף? ומדוע הציבור נדרש לממן עסקים כושלים?
למה לפלשתינים כל כך קל לנצח במאבק על התודעה העולמית?
בן-צבי מציל את 'מעריב', אך בעיני ראשי איגוד העיתונאים זהו 'טבח'. רשמים מכנס העיתונות
פרשית מרכז המחקר של הכנסת: דובר הכנסת שהתעלם מפניית 'מידה' מגיב רק לגל"צ, אבל מתעלם מהעובדות.