בחירות 2015

בֶּגִין, צֶ'רְצִ'יל, קְלִינְטוֹן, כּוֹרֶשׁ – לְכֻלָּם צָמְחוּ יוֹרְשִׁים. תְּשַׁחְרֵר לָנוּ קְצָת שֹׁרֶשׁ, כָּאן אַדְמַת טְרָשִׁים.

השר היוצא פירון אולי הספיק להתעלל במערכת החינוך, אך לא סיים את המלאכה. אלו הדרכים שבהן נפתלי בנט יוכל להחריב אותה סופית.

המשך שלטונו של הליכוד כלל לא מובן מאליו: קבוצות שמאל רדיקליות פועלות בתוך בסיסי הכוח של הימין, ומאיימים על התמיכה המסורתית בו.

בשורה התחתונה לא השתנה הרבה. ההבדל המרכזי הוא באחוז ההצבעה, שגרם בעיקר להתחזקות הליכוד.

מאז היוודע תוצאות הבחירות, בכירי הבית היהודי לא נלאים מלספק הסברים. בדרך הם שכחו דבר פעוט: המספרים. והם, מה לעשות, מספרים סיפור אחר לגמרי.

עם עלייתו של בנימין נתניהו נולדה תקשורת חדשה העוסקת במשימה אחת: הפיכתו של נתניהו לדמות שנואה יותר מכל אויב וצורר. בדרך לשם אנחנו עלולים לאבד את עצמאותנו.

איגודי העובדים דואגים בסופו של יום למגזר מצומצם ופוגעים בעובדים החלשים ובציבור הצרכנים. מחכים לראש הממשלה אמיץ שיאמר "די לסחטנות".

ממשלת אחדות, ליכוד או מחנ"צ? חרדים או לפיד? שלושה שבועות לפני בחירות 2015, ומשורר הבית צור ארליך נתקף חרדה.

עיון במשנתו של טרכטנברג מגלה גישה של התנתקות מהסוציאל דמוקרטיה המסורתית. האם יצליח לעמוד בלחצים משמאל?

האם ישלבו היו"רים "כוכבים" על חשבון הפריימריסטים? ועד כמה זה מועיל, אם בכלל? אבישי עברי על קוסמטיקה פוליטית.

הניחוח האליטיסטי האשכנזי החדש של מפלגת העבודה מסכן בעיקר את מרצ ויש עתיד.

הכל כשר כדי להפיל את נתניהו: דחיית הצבעות גורליות באו"ם, הלבנה של ליברמן ה"גזען והפשיסט", ושיתוף פעולה עם אנשי שמאל קיצוני.

התעלומה הגדולה של הבחירות הקרובות הוא המרכז הפוליטי. האם יחברו לימין? לשמאל? או שמא יתגבש גוש מתואם שיוכל להרכיב ממשלה?