קצינים ולוחמים חושפים את האמת על המבצע בפיקודו של בנט בכפר כנא. כל מה שלא תקראו אצל רביב דרוקר.
קל להכפיש קציני צבא מפרספקטיבה של 20 שנה • לוקחים "חריגה מהנהלים", מוסיפים "שוחר הרג" ומבשלים יחד עם נפגעים אזרחיים • אך כפי שמתברר, לא תמיד זו אמת • קצינים ולוחמים חושפים את מה שקרה בכפר קאנא • ובנט? יוצא מהתקרית ללא רבב
הפרסומים האחרונים נגד נפתלי בנט, בכל הנוגע לתפקודו כמפקד כוח של יחידת מגלן במהלך מבצע ענבי זעם, עוררו עניין ציבורי רב. האמנם הקצין הצעיר היה סיבת האסון בכפר קאנא? האם כשל מקצועית? האם סרב לשעות לפקודותיו ואלתר בחופזה פעילות שהסתבכה? כך לפחות טוען יגאל סרנה, פובליציסט 'ידיעות אחרונות'.
לפני הכל נציין כי הטקסט של סרנה, כמו גם ההמשך של רביב דרוקר, רומסים את העקרון החשוב של השארת צה"ל מחוץ לזירה הפוליטית. מעבר לכך, הם גם מהווים מכה מתחת לחגורה. הרי לא צריך הרבה יותר מאשר כינויים כמו "סכין בין השיניים" "שוחר מבצעים" ו"התפארות", בתוספת כמה רמיזות וציטוטים עלומים, כדי לרקוח דמגוגיה לתפארת, במיוחד כשמדובר בפעילות צבאית שרב הנסתר על הגלוי בה. אבל אפשר היה לסלוח על הכל, אם היה מאחורי הדברים שמץ של אמת, או לפחות נסיון להגיע אליה. היה אפשר להבין אם הייתה לדברים כסות, ולו רק למראית עין, של עיתונאות.
אלא שבמקרה זה, אפילו מראית-עין אין. משיחות אינטנסיביות שקיימנו עם לוחמים ביחידה שהיו מעורבים באירוע, והמכירים לעומק את שיטות הפעולה של מגלן, מתברר כי למרות המלל רווי השנאה של סרנה וציוציו המתגרים של רביב דרוקר, האמת שונה לחלוטין.
מבצע ענבי זעם
"בתוך שמונה ימי תנועה ואיתור בשטח, נעים אחרי חיזבאללה ומשגרי רקטות … החליט הקצין בנט על דעת עצמו לשנות פקודות" פותח סרנה, ומנסה להסביר בכך את הרקע להסתבכות הכוח, שהסיוע הארטילרי שניתן לו הוביל לפגיעה באזרחים בכפר קאנא. על תיאור הרקע הקצר הזה מבוססת כל העלילה: בנט הסתובב בשטח, צד מחבלים ופעל על דעת עצמו ללא התחשבות בפקודות ו"רווי בוז למנהיגות הצבאית המהססת". מכיוון שהבנת פעילות היחידה מהותית להבנת המשך האירועים, נפרט עליה מיד ונתאר כיצד היא פעלה ומה גרם להסתבכותה. מתוך כלל המקורות ששוחחנו איתם, שלושה הסכימו להתראיין בשמם המלא, אך גם האחרים מאששים את הדברים.
על רקע ירי רקטות על העורף החליטה ממשלת ישראל בראשותו של שמעון פרס לצאת למבצע 'ענבי זעם', שנועד לגבות מחיר מהחזבאללה על תוקפנותו, ולגרום לו להפסיק מרצונו את ירי הקטיושות. בהתאם לאופנה שהתפתחה בצה"ל באותם ימים הוחלט להימנע מפעולה קרקעית התקפית, ולהתמקד במה שמכונה בעגה הצה"לית "ירי מנגד" – הפצצות מטרות חיזבאללה על ידי חיל-האוויר וארטילריה. כדי לנהל הפצצה בהיקף גדול, ובעיקר אם רוצים לפגוע גם בכוחות המחבלים הנעים ממקום למקום, צריכים לאסוף מטרות, ועל-מנת לעשות זאת אין ברירה אלא לצאת לשטח.
למטרות אלו נועדה בין היתר יחידת מגלן. "אנחנו תופסים עמדות תצפית במקומות שולטים, ומאומנים לשהות בשטח ימים ארוכים" מספר ל'מידה' לוחם ביחידה. "המטרה היא לאתר כוחות אויב ולהפנות אליהם אש אווירית וארטילרית באופן מדוייק, ולהשמיד כל מטרת אויב שנמצאת בשטח". כוח מסוג זה לא אמור להיתקל במחבלים וזו לחלוטין לא המטרה שלו: "כוח שנתקל במחבלים ונחשף, נכשל במשימתו".
הטעות של המסוק
למשימה מסוג זה יצא בנט בראש 67 לוחמים ב-10 לאפריל 1996, ליל פתיחת המבצע, במטרה לתפוס עמדות תצפית מעבר ל"קו האדום" שסימן את גבול רצועת הביטחון של דרום לבנון, ולהכווין את הפצצות צה"ל באופן מדויק. למרות המרחק הגדול, בנט, שהיה ידוע כקצין תובעני ונחוש ש"קורע את החיילים שלו", החליט להגביר את קצב ההליכה ולהגיע אל היעד תוך לילה אחד, ובכך למנוע את התגלות הכוח במהלך ההליכה אל היעד. לאחר שהגיעו אל המקום, התפצלו הכוחות ותפסו עמדות שהיו מרוחקות מאוד זו מזו, בטווחים של מאות מטרים, ועסקו במשך שמונה ימים תמימים בציון מטרות והכוונת האש.
"כוח שבפיקודי הוקצה למשימה ככוח חילוץ רגלי. הכרתי את המתווה המבצעי של פעילות כוח בנט, ובמשך רוב ימי המבצע המתנו לפקודה להתערב ולחבור אליו במקרה הצורך", מספר ל'מידה' רס"ן (מיל.) גד איבגי, שהיה אז מפקד פלוגה בגזרה. "בניגוד למצג השווא של סרנה, האירוע קרה לאחר ימים של שהייה בשטח למטרות מבצעיות ולא בעת מסע ציד פרטי ברחבי דרום לבנון. הכוח שהה בעומק בידיעה, ברשות ובסמכות ובפיקוח הדוק של המפקדה הממונה כמיטב המסורת של אותם ימים, ועסק באיתור והשמדת מחבלים".
איבגי ממשיך. "ואכן, לאחר כמה ימי לחימה נחשף הכוח ואנחנו קיבלנו פקודה להתכונן. אין לי מושג מה עשו לוחמים עזי-נפש כמו רביב דרוקר בצבא, בוודאי לא אותו בכיר עליו הוא נסמך, אבל אצלנו – החי"ניקים פשוטי העם – היה מתח באוויר ותחושה אמיתית של דחיפות. זה נגזר ממורכבות הסיטואציה המבצעית. כוח בעומק השטח במצוקה אמיתית עם פוטנציאל לנפגעים רבים שאין דרך קלה ומהירה לחבור אליו. אתגר".
כדי להעביר אספקה לכוחות השרויים בעומק שטח האויב במשך זמן רב כל כך פיתחו בצבא שיטות להעברת אספקה מוטסת, תוך שימוש בטכניקות שונות להטעיית האויב בנוגע לנקודת הצנחת האספקה ומיקום הכוחות. מסיבות שלא נתבררו במלואן, ביום השמיני של המבצע קיבל הכוח אספקה באמצעות מסוק, שבשל שגיאה גרם להתגלותו. "מסוק שהביא אספקה באמצע היום גרם לחשיפת הכוח" מספר סא"ל (מיל.) עופר אוגש, שהיה מפקד פלגה במקביל לבנט. "זה נעשה בלי תיאום עם מפקד הכוח, ונגד דעתו. זו תקלה מבצעית ממדרגה ראשונה. איש הלוגיסטיקה ששלח את המסוק לא הבין מה הוא עושה, וכך נחשף הכוח", הוא אומר.
כתוצאה מכך, החלו המחבלים לירות פצצות מרגמה לעבר מיקום הכוחות. "הם פוצמ"רו וביקשו לבצע ירי לעבר המקורות" מספר אוגש. "זו פעולה שגרתית ורגילה באופי פעילות הזה. ועם כל הכבוד להיסטריה שמנסים להוסיף העיתונאים, מי שמנוסה בפעילות מבצעית לא מתרגש כל כך", הוא אומר. "נפלו עלינו פצצות מרגמה לפני כן, ונפלו עלינו לאחר מכן. זה לא כיף אבל זה לא סוף העולם, לא מאבדים שליטה בגלל זה. לא נלחצים ושומרים על קור רוח".
העלילה של סרנה
מפקד הכוח שהופצץ ביקש מהמפקדה סיוע, והמפקדים בעורף החליטו להפעיל אש ארטילרית לעבר מקורות הירי. מתברר כי בשל המרחק בין הכוחות השונים, שפעלו בשטח באופן עצמאי, בנט כלל לא היה מעורב בקבלת ההחלטות בשלב זה. שלב האש והחילוץ נוהל על-ידי הפיקוד הבכיר מאחור, בעוד שהלוחמים התרכזו בעיקר ביציאה מהשטח.
"הייתי 400 מטר מנפתלי בעמדה שחטפה את האש" מספר ל'מידה' סרן (מיל.) דוד זוננשיין, שהיה אז סגנו של בנט. "אני הייתי שם יחד עם ג' מפקד הצוות שבעמדה, ודיווחנו לחמ"ל שנפתחת עלינו אש. לא ביקשנו שום דבר, רק דיווחנו שהעמדה זוהתה ושצריך לזוז משם". מכאן והלאה העניינים כבר לא היו בידי לוחמי מגלן: "המפקדה מאחור החליט להפעיל את האש הספציפית הזו בעצמה. אפילו לא ידענו מאיפה יורים עלינו. הכל קרה מעל הראש שלנו. גילינו מה היה בכפר קאנא רק כשירדנו מהמסוקים במחניים". הוא אומר.
סא"ל עופר אוגש מוסיף: "את המטרות בשלב הזה נתנה מערכת אוטומטית שמזהה את היציאות של מרגמות האויב. היא מערכת מאוד מדוייקת והיא זיהתה את מקור היציאה שהיה במקרה הזה קרוב מאוד למוצב האו"ם. אבל למרות שמערכת האיתור מדוייקת מאוד, הארטילריה היא נשק סטטיסטי, ויכולה ליפול מעט לא במקום. תלוי במשבי הרוח או בכמויות אבק שריפה המדוייקות". מה שברור הוא שלבנט לא הייתה השפעה על הירי. "במקרה הזה הם בכלל לא מדברים אחד עם השני. אלו שתי מערכות שבכלל לא קשורות אחת לשניה".
כתוצאה מהירי נפלו כ-4 פגזים בסמוך למוצב או"ם, ופגעו באזרחים שברחו מהקרבות והתאספו במקום. מספר ההרוגים שהופץ בתקשורת הוא 102, אך לא ידוע כמה נהרגו באופן ישיר מהפצצות צה"ל, וכמה הם למעשה גופות שאנשי חיזבאללה מיהרו להביא למקום כדי להעצים את הפגיעה באזרחים חפים מפשע. "החיילים בשטח ומזל"טים של צה"ל ראו אותם גוררים לשם גופות", אומר אוגש, כך שגם בנושא הזה, צריך לקחת את המידע הנפוץ בעירבון מוגבל.
למרות זאת, הלחץ התקשורתי והבינלאומי עשו את שלהם. ראש הממשלה דאז שמעון פרס, שהיה שרוי בעיצומה של מערכת בחירות שהתרחשו חודש לאחר מכן, הודיע כי ישראל מצטערת אך "לא מתנצלת", ועצר את המבצע. ההבנות שהושגו בעקבותיו נחשבות עד היום להישג גדול של החיזבאללה, שזכה למעשה ללגיטימציה לפעילותו בשטח שמצפון לרצועת הביטחון.
התקפה עיתונאית מכוערת
הפרסומים של סרנה ודרוקר מפריעים ללוחמים רבים. "למרות שהתרחקתי מאוד מהעמדות הפוליטיות של נפתלי אני לא מוצא שום פגם בפעילות שלו" אומר זוננשיין, שמאז השירות הצבאי אימץ עמדות שמאל קיצוניות, ומשמש היום כיו"ר הנהלת 'בצלם'. "במגלן הוא היה קצין מעולה. עבדתי איתו צמוד מאוד בהרבה מבצעים הוא היה קצין טוב מאוד. נחוש, רציני, חותר למגע. כל מה שעלה בהקשר הזה של שינוי פקודות בשטח, או מה שקרה בכפר קאנא, לא קשור לזה. ממה שידוע לי הוא לא שינה שום פקודה. הוא קצין מצויין".
"הם תוקפים את בנט הקצין, מתוך כוונה להיפרע מבנט הפוליטיקאי", אומר איבגי. "אני מבין שהם היו מגיבים אחרת, במקצועיות רבה יותר, אבל אצלנו בעדה, עדת הקצינים ואנשי הצבא, יודעים היטב שסיטואציות מבצעיות הן דבר מעט יותר מורכב מבדיקת מקורות. לעיתונאי יש את כל הזמן שבעולם (דד ליין לא נחשב כסיבה מוצדקת להכפשה) בעוד שהמפקד הטקטי נדרש לקבל החלטות של רגע בתנאי אי וודאות ולחץ קשים". "פגשתי את בנט בשנים שלאחר הצבא בכמה הזדמנויות ספוראדיות, לא פחות ולא יותר", מסכם איבגי, "לא הצבעתי עבורו בעבר ואין לי כוונה לעשות כך גם הפעם, אבל כמי שבקי בעובדות, עצם העובדה שהרפש הזה מתפוצץ כמטען צד לפני הבחירות במנותק לחלוטין מהעובדות היא בלתי נסלחת בעיני".
הנה כי כן, כך מתפוגגת לה עלילה מכוערת נגד נפתלי בנט, לעניין זה קצין ומפקד. ולנו לא נותר להתגעגע לימים של קווים עיתונאיים אדומים, של הוצאת צה"ל מהפולמוס הפוליטי, ושל הוקרת כל מי שתורם למדינה דרך שירות איכותי ומסכן את חייו כדי שאזרחי מדינת ישראל יוכלו להיות בטוחים יותר.
לא יכול להיות שאין אפשרות למלוק את ראשם (באופן מטפורי) של המלעיזים כדוגמת דרוקר וסרנה שהם שייכים לגילדה של ממציאי החדשות… עד היום לא הבנתי מדוע ערוץ 10 משלם כל כך הרבה כסף למי שעושה כל כך מעט (יחסית) אבל זה בעיה של בעלי המניות של10 אבל בקשר לעובדה שיש עיתונאים שממציאים חדשות או אירועים מטעם עצמם מסיבה פוליטית, כנגד זה חייבת להיות תרופה כלשהי.
הבעייה שלא איזה שהם "בעלי מניות" ממנים את ערוץ 10. אלא אתה אני וכל עם ישראל. בושה וחרפה.
אני רוצה להבין . פרטים סודיים של פעולה צה"לית מודלפים בצורה שמסכנת את חיילי צה"ל לשעבר ?
בכול סיטואציה אחרת מישהוא היה צריך לשבת על זה כמה שנים , מה לעזאל קורה פה ?
למה אתה חושב שפרסום פרטים על קרב מענבי זעם מסכן את חיי חיילי צה"ל
באו לקלל ויצאו מברכים.
מי שסולד מצה"ל וקציניו ממילא מצביע לחד"ש או למרצ.
מצד שני עבור מצביעי המרכז-ימין שמבינים שכדי לא לגמור כמו הנוצרים במזרח התיכון צריך חיילים וקצינים עזי נפש המוכנים לסכן את חייהם כדי להגן עלינו, איזכור עברו הצבאי של בנט רק מחזקת את התמיכה בו.
מזכירים שהוא לא רק היי-טקיסט אלא גם לוחם.
מעניין.
יגאל סרנה עובד עבור "ידיעות אחרונות".
"ידיעות אחרונות" ניסה (כנראה ללא הצלחה) לפגוע בתפוצתו של החינמון "ישראל היום".
אחד הפוליטיקאים שסייעו ל"ידיעות אחרונות" לפגוע ב"ישראל היום" הוא נפתלי בנט.
האם "ידיעות אחרונות" פירסם מידע שגוי ומטעה כנגד נפתלי בנט מתוך כוונה להציג את נפתלי בנט כ"אנדר דוג" או לפרסם באופן מוסווה את כישוריו / הצלחותיו / מסירותו של נפתל בנט בנושא בטחוני וכך להגביר את תמיכת הציבור בו? כלומר – האם ה"רדיפה" של "ידיעות אחרונות" את נפתלי בנט הינה ספין תקשורתי שנועד לסייע למי שסייע ל"ידיעות אחרונות"?
אני שואל רק מתוך עניין ולא מתוך רצון לטעון משהו. אין לי מספיק מידע על ספין כזה, אבל מה שנראה לא טוב ומריח לא טוב – ייתכן שהוא באמת לא טוב.
אתה צודק ביותר. בנט משת"פ של השמאל בהחלשת המחנה הלאומי. לקראת הבחירות, כשחלק ממצביעי בנט כבר הבינו מיהו באמת – עובדים מפעיליו בשמאל כדי לחזק את התדמית שלו כדתי-לאומי על ידי "כתבות" שעובדות בשיטת "הפוך על הפוך". הרב הרפורמי קריב מאשים את בנט שהוא לא מספיק רפורמי, סתיו שפיר מתלוננת שהוא מעביר יותר מדי כסף להתנחלויות, רביב דרוקר פותח לו קמפיין שבו הוא מפמפם את התקשורת בעברו הצבאי ה"מפואר" – ואת הכל עושה השמאל בתיאום איתו, כדי לחזק אותו ולעזור לו להפיל את הליכוד. עכשיו מגיעות גם הלסביות ומתלוננות שהוא נגד הומואים.
גבר גבר כותב על גבר גבר
רק במקרה יצאו הידיעות של סרנה ודרוקר באותו היום,ממש צרוף מקרים שאינו מעיד על קיומה של מאפיה סמולנית-אשרי המאמין
עכשיו נחכה(עד בוש)לתחקירים חושפים על ציז'י או בופי-אל תעצרו את נשימתכם
ממה שאני זוכר מהאירועים כל הפרטים שמובאים כאן מדוייקים. נדמה לי שאחרי שמונה ימים בשטח היה צורך להוציא בדחיפות לוחמים שחטפו כוויות קור או משהו כזה. לא ראיתי את השטות של סרנה אבל צריך לזכור שהאיש, בגליון המאה לתל אביב ב"ידיעות", כתב בפירוש שהוא מרגיש כאזרח מדינת תל אביב שצריך דרכון כל פעם שהוא יוצא ממנה. ואידך זיל גמור.
היכונו לחשיפה מזעזעת.
תחקיר מעלה כי ראש הממשלה תקף נשים בעברו. עדויות של אנשי חינוך מגלות כי בהיותו בגן בגיל 4 נדרש ביבי על ידי הגננת לסיים את השוקו שלו. תוך זילזול בממונים ועקיפת סמכות, סירב ביבי הצעיר להוראות. הוא אף תקף באופן שוביניסטי ומיזוגני את הגננת ואמר לה שהיא לא מחליטה עליו. סייעת בכירה שנכחה במקום מאשרת את הדברים ומדווחת כי לביבי היה מוניטין ידוע של אי מילוי הוראות ועקיפת סמכות של הצוות החינוכי.
חחחחחחחחחחח הרגת
אני מנסה להשיג השלמת הכנסה מ"הארץ" ומהקרן החדשה בלי לעבוד קשה מדי. איך הולך לי?
לא רע, אבל נתניהו זה לא ימין, אלא שמאל מתון.
כל הכבוד לדוד זונשיין על ההגינות הפוליטית.
מסמך אנושי מזעזע:
נפתלי בנט מעורב בפרשיה מזעזעת של גניבה וסחיטה. בהיותו בן 10 השתתף בנט הצעיר בטקס דתי. במהלך הטקס ביצע בנט מהלך ערמומי וגנב מהממונה על הטקס פריט פולחני חשוב ביותר. כתוצאה מהחבלה המכוונת, היה צורך בהפסקת הטקס. המשתתפים התחננו בפני בנט להשיב להם את הפריט. אלא שבנט בקקשיחות ימנית סירב ואף ניצל את הסיטואציה הקשה כדי לסחוט טובות הנאה בתמורה. רק לאחר משא ומתן ארוך נענו תביעותיו של הצעיר, והוא ניאות להחזיר את הפריט שגנב ולאפשר את המשך הטקס.
משתתף בכיר בטקס מדווח על תכנון זדוני ומוקדם לגניבת האפיקומן ועל נחישות וערמומיות האופייניים לבנט במהלך הביצוע.
.אני גם זוכר ארוע שהרצוג היה קצין ב8200 והוא נשלח להביא מידע מסווג של ארגון פלסטינאי מעבר לקווי המחשב ובדרך הוא שלח הודעות מוטעות לכמה נספחים של ביטחון וזה יצר העברת מידע לא מבוקר שפגע בעשרות פליטים שניסו להגיע למחסום ארז.
עד ניום הפעולה הזו לא נחקרה ורק בזכות מנכל בצלשל שעשה תחקיר מיוחד וגילה שפזיזותו של הרצוג גרמה לקריסתם של מחשבים בצד הפלסטינאי.
העיתונאי הנחוש יגאל סרנה גילה את אוזננו שהרצוג נחוש מתמיד להילחם מעבר לקווי הבזק.
כלוחם שהיה תחת פיקודו של בנט ( וגם של אוגש וזוננשיין), כתבה זו מדוייקת ומביאה את הדברים כמות שהם היו.
זו מערכת בחירות.הכל צפוי בה.כל ה״כביסה״המלוכלכת תלויה ללא מסתור.לכל ברור שהתקשורת שמאלנית.עם זאת תמיד קיימת האבחנה הסמויה והתת מודעת של המסר הכפול.ותמיד קיימת התקווה שהקורא יידע לקרוא בין השורות.שהרי לציבור השטוף מוח שגיבש דעה יהיה קשה יותר להמיר דת מאשר מפלגה.כמו אוהדי קבוצת כדורגל שממשיכים לאהוד קבוצה כושלת.זו הסיבה שרק מיעוט יעזוב את השמאל ויעבור לימין.דוגמת שרון גל שמחק את הבושה לומר אני אוהב את קבוצת ״ארץ ישראל״.האם מישהו מצא ״שמאל״ אצל אוייבי ו?״שלום עכשיו״?.אין יום שאינם קמים בתפילה להשמידנו.אין ילד שמצדיק קיומה של ישראל כישות. וצלנו מלחמות היהודים לא מסתיימות-והבחירות הן קרקע פורה להציג בה את השנאה העצמית.
ידיעה בלעדית:
במהלך שירותו הסדיר היה רביב דרוקר מעורב בפרשה של הונאה והרעבת חיילים ובאי סדרים כספיים. ומעשה שהיה כך היה: רב"ט בכיר שהיה מעורב מספר כי פעם לא התחשק לחבר'ה ללכת לצהריים בחדר האוכל בבסיס. דרוקר שכנע קבוצת חיילים להזמין משלוח של פיצות לש"ג, ואסף מהם כסף. בשל ניהולו ההיסטרי והרשלני של דרוקר, הוזמנו רק פיצות עם גבינה ופטריות. מספר חיילים שהזמינו פיצה עם זיתים נשארו רעבים וכספם לא הוחזר להם.
דרוקר מעולם לא נתן את הדין על המחדל הנורא.
בלעם סרנה. בא לקלל ויצא מברך.
כדאי שיגאל סרנה יגלה אחריות לגבי הדברים שהוא כותב.
עיתונאות זה להביא את האמת ולבדוק את אמינות הדברים, לא לכתוב דברים מגמתיים ממניעים פוליטיים.
מדהים לאן ה"עיתונאות" הידרדרה.
בנוסף כדאי שיגאל סרנה יעשה בדק עצמי לפני שהוא מעביר ביקורת על אחרים. יש לו הרבה מה לשפר!!!
סוציאליזם עושים ולא רק מדברים על זה. הוא יפה נפש בכתובים אך לא במעשים.
הכלבים של התקשורת נובחים והשיירה עוברת
למה לא להעניש קשות כתבים שמשמיצים אנשים והורסים את עדותם דבקה הפעם אצביע למענו ואשכנע חברים על אפם וחמתםלפני שמוודאים במאת האחוזים לדרוקר ולשותפיו
מחזק את הרצון להצביע בנט
על יגאל סרנה אני לא מתפלא הוא זרק את אבא שלו למוסד במקום לטפל בו בבית עם עובד זר אם זה מה שהוא עשה לאבא שלו אז מה הפלא שהוא שונא את העם שלו לגבי דרוקר סתם פחדן שחי ויכול להשמיץ בזכות בנט ודומיו
מגיבה שקופה מטעם בנט – השליח של נוני מוזס לכנסת ישראל.
והנה עוד ידיעה מרעישה:
אותו בנט, כשהיה בן 8 נתפס בגניבה!!!
הוא היה זה שגנב את האפיקומן בליל סדר….
יאללה יגאל.. דרוקר… הנה עוד מטעמים…
חשיפה מזעזעת.
נפתלי בנט מעורב בפרשת התחזות ונשיאת נשק ללא רשיון. בילדותו, בפורים תשמ"א, נצפה בנט מסתובב בשטח ציבורי כאשר הוא לבוש כשוטר, למרות שלא הוסמך מעולם ככזה. כמו כן, מורה בכירה ששהתה בשטח העדלאידע מדווחת כי נפתלי הקטן נשא אקדח ואף ירה בו מספר פעמים. קיימת טענה כי מדובר באקדח קפצונים, אך נטל ההוכחה צריך לדעתנו להיות מוטל על בנט.
עדים נוספים מדווחים גם על חשדות של קבלת דבר במירמה, מכיוון שבנט קיבל מעוברים ושבים סוכריות טופי ושוקולד באותו אירוע.
תלונה הוגשה ע"י מנכ"ל בצלם לבית הדין הבינלאומי בהאג.
סרנה בכל מה שרע כאן, האמת יש לא מעט, אבל יש גם הרבה טוב(לא אצלו) אתר מידה, באמת שהיא לגמרי סובייקטיבית ובנט בתפקיד שהוא בנה לעצמו,של אתה בחרתנו
ללא קשר לאירוע, ברגע שפוליטיקאי משתמש בעבר הצבאי שלו לטובת השגת מטרותיו הפוליטיות, ובנט נותן דוגמאות כאלו בלי סוף, אז לדעתי זה לגיטימי להשתמש באירועים מהשירות הצבאי גם כנגדו.
המקורות שמדברים בכתבה הם חלק מהצוות הפיקודי של הכוח ולכן אם לכאורה הייתה התנהלות לא תקינה של המפקד, הם יגבו אותו לעולם. הסיפורים פה בכתבה לא מפריחים כלל את הסיפור של רביב דרוקר שמספרים על פאניקה שהביאה לירי חסר הבחנה על הכפר.
ללא שום קשר, מי שנותן אישור לירי ארטילרי ללא בדיקה של טווח ביטחון לאזרחים הוא מי שפישל פה. כוחות מבצעיים בשטח תמיד יבקשו הפעלת אש ותמיד מי שמאחור אמור לבדוק ולאשר מתי שאפשר, ע״מ למנוע פגיעה באזרחים או בכוחות אחרים בשטח.
אבל למה אתה חושב שלא בדקו טווחי בטיחות?
לפעמיים פותחים באש גם אם יש סיכון שיפגעו גורמים שלא שייכים לכוחותינו יותר מזה לפעמיים יפתחו באש גם כאשר יש סיכוי שיפגעו בכוחותינו כי האלטרנטיבה שלא לירות יותר מסוכנת לכוחותינו
ברכות וכבוד לעקיבא ביגמן שפעם נוספת מטפל בעיתונאות תת-רמה בצורה מדויקת, מפורטת, שקולה שלא עולה בטונים ומאפשרת לקורא לעשות בדברים שימוש.
לו האדונים גדעון לוי סרנה ורביב דרוקר ,היו טורחים לאמת הדברים בטרם פרסומם לא היה מתעורר מחול שדים סביב פרשה שלא היית ואילו הפרסום היה מגמתי וכוונות זדוניות.