אל תטעו: רג'וב ניצח בקרב על פיפ"א

במקום לצאת למתקפה, אישית ומדינית, בקרב על פיפ"א ישראל בחרה להתגונן. כך היא אפשרה לרג'וב לצאת כשידו על העליונה.

איש השעה; ג'יבריל רג'וב עם נשיא פיפ"א ספ בלאטר; צילום: מיכל פתאל, פלאש90

בבוקר קיצי בתחילת חודש ספטמבר 2014, 50 ימים לאחר סיום מבצע 'צוק איתן', נערך מפגש מיוחד במינו על כר דשא בקיבוץ דורות. בניסיון להפחית קצת את המתח, ילדים מהעיר שדרות ויישובי עוטף עזה נפגשו עם קבוצת ילדים פלסטיניים משטחי יו"ש בטקס פתיחת השנה בבית הספר לכדורגל של מרכז פרס לשלום. "כולכם אוהבים לשחק כדורגל, לא חשוב דת ולאום. אתם זקוקים לשלום, אתם תביאו את בשורת השלום ואת המשחקים במקום העימותים" אמר אז שמעון פרס. אך בזמן שהנשיא לשעבר חנך פרוייקט נוסף בבניין המזרח-התיכון החדש, בצד השני, כרגיל, השיבו לו בסטירת לחי מצלצלת וריסקו את החלום לקרקע המציאות.

יומיים לאחר מכן החלו להופיע בתקשורת הפלסטינית גינויים חריפים לאירוע (ותודה לארגון 'מבט לתקשורת הפלסטינית'). חבר הוועד האולימפי הפלסטיני עבד אל-סלאם הניה זעם וקבע כי "מי שארגן את המפגש הזה בוגד בדמם של ילדי עזה ושל השהידים, שטרם יבש". הוא דרש מיו"ר ההתאחדות הפלסטינית לכדורגל, הלוא הוא איש השעה ג'יבריל רג'וב, לחקור מיד את מארגני המפגש, לבוא איתם חשבון ולהעמידם לדין באשמת "בגידה חמורה בדם השאהידים והפרת החלטותיה של הנהגת קהילת הספורט הפלסטינית".

רג'וב קפץ על המציאה כמוצא שלל רב. הוא הכריז כי "כל פעילות של נורמליזציה בתחום הספורט עם הכיבוש הציוני מהווה פשע נגד האנושות", והוסיף: "המשחק מהווה ניסיון ישראלי להסתיר את פשעיהם נגד הספורטאים [הפלסטינים], וזוהי בושה להשתמש בספורט לשם כך…  אם ישנם צדדים ישראליים שסבורים כי הספורט הוא אמצעי להפצת ערכים ושלום, ראוי היה שהם ייצאו נגד פשעי הכיבוש נגד הספורטאים הפלסטינים, בין אם מדובר בהגבלת תנועתם, בהריסת מתקני [הספורט] שלהם או בחיסול פיזי של עשרות מהם". באותה נשימה רג'וב הסגיר את העובדה שהוא עצמו עומד בראש המתנגדים לפעילויות הספורטיביות המשותפות: "במשך זמן רב ההנהגה וקהילת הספורט הפלסטינית – המועצה העליונה לנוער ולספורט, הוועד האולימפי הפלסטיני וההתאחדות הפלסטינית לכדורגל – יצאו נגד פעילויות כאלו… אני דורש מכל האנשים הפרטיים והמוסדות להרחיק את עצמם מפעילויות כאלה, במיוחד משום שהישנותם תעורר שאט נפש וסלידה מכל חברי קהילת הספורט".

תפוס ת'טרוריסט

מי שעוקב אחר התבטאויותיו ופועלו של רג'וב ודאי לא יתפלא. הגנגסטר של הרשות הפלסטינית – האיש שזרק רימון על משאית צה"לית, נמצא אשם בפעילות טרור, נידון למאסר עולם ושוחרר במסגרת עסקת ג'יבריל; שגודל וטופח על-ידי רב המרצחים יאסר ערפאת; ושבמסגרת תפקידו כראש הביטחון המסכל (השב"כ הפלסטיני) עשה הכל חוץ מלמנוע ממחבלים להתפוצץ באוטובוסים ולרצוח ישראלים – מנצל כל הזדמנות להשוות אותנו לנאצים ולפאשיסטים. רג'וב הוא לא פחות מגזען, שפועל ליצירת יודנריין ממזרח לקו הירוק (לפחות בתור התחלה). זה האיש שמטיף לנו מוסר, והעולם מצקצק ומהנהן בהסכמה.

למעשה, הוא ממש הניח לפתחה של ישראל כל תחמושת אפשרית לקראת הקרב על עתידה כחברה בארגון פיפ"א. מדובר בטרוריסט מורשע עם דם על הידיים. ולא מדובר באסיר משוקם: עד ימים אלה ממש אפשר למצוא מצדו התבטאויות של תמיכה ועידוד טרור. ניתן היה להוקיעו, להכפישו, להשפילו ואף לאיים בגירושו. את כל הטענות של נתניהו ביחס לעירוב הפוליטיקה והספורט היה אפשר להפנות באופן אישי כלפי רג'וב. הרי אפילו ספ בלאטר, למרות שהודה כי "הכדורגל קיבל ממד פוליטי", הסכים ש"צריכים להשתמש בממד הזה כדי לפתור בעיות ולא ליצור בעיות".

אך ישראל, במקום להתלכלך בבוץ ולשחק על-פי כללי המשחק שקבע הגנגסטר, החליטה לנהל קרב מאסף ולבחור במדיניות של כיבוי שריפות. "בחרנו לא להשמיץ את מר רג'וב, בחרנו לא לדבר בגנות ההתאחדות הפלסטינית, כי אני מאמין בכל לבי שהכדורגל חייב לשמש גשר לשלום, אמצעי לקרב ולחבר במקומות שלעתים המדינאים מתקשים", הסביר יו"ר ההתאחדות לכדורגל עופר עיני. במקום לצאת למתפרצת, ישראל "ניצחה" בחוסר חינניות של "בונקר" איטלקי.

לא פעם נשמעות טרוניות על האנטישמיות והחד-צדדיות בהחלטות האו"ם על ארגוניו השונים. פה ושם גם נשמעות קריאות לשבור את הכלים ולפרוש. ישראל, נזכיר, החרימה תקופה ארוכה את מועצת האו"ם לזכויות אדם. אז מהאו"ם לא נפרוש, כנראה, וזה גם לא רעיון טוב כל כך. אבל למה להיאחז בכח דווקא בפיפ"א? מדוע לא לנצל הזדמנות לאיים בפרישה מתחרות שגם ככה אנחנו לא ממש מוצלחים בה (במחילה מאוהדי ושחקני הכדורגל)? או לכל הפחות להציע הצעה נגדית על סדר היום, ולדרוש את השעייתה של הרשות הפלסטינית?

כוכב נולד

וכך קרה שבמערכה הזו הפסדנו. שלא יספרו לכם סיפורים: בשורה התחתונה ישראל נעתרה לרוב הדרישות הפלסטיניות. כפי שדווח, לבסוף התקיימה הצבעה על הקמת ועדה משולשת שתכלול נציגים של פיפ"א ושל ההתאחדויות של ישראל והפלסטינים, שתיפגש אחת לחודש כדי לפקח על המתרחש באזור, בין היתר על מעבר כדורגלנים פלסטינים בתוך שטחי הרשות, העברת ציוד וכניסת כדורגלנים זרים שזקוקים לאשרות מישראל.

ג'יבריל רג'וב, שהבין כי ישראל כנראה תשיג רוב נגד ההצעה הפלסטינית המקורית להשעייתה מארגון פיפ"א, יצא "האיש הגדול", "נענה" להפצרות ומשך את ההצעה מסדר היום. בדרך הוא הכניס את ישראל לעמדת מגננה והפך אותה לשחקן שווה במגרש הבינלאומי, מצב שוודאי יגרור השלכות במאבקים הבאים בינינו לבין הפלסטינים בזירה הדיפלומטית. ויותר מכך: הוא המציא את עצמו מחדש בדמות אישיות לגיטימית ורלוונטית, גם ברמה עולמית (חושב על היום שאחרי אבו מאזן? שאלה). במילים אחרות, ישראל אולי הצליחה להימנע מהשעיה, אבל כשלה ברמה המדינית האסטרטגית.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

9 תגובות למאמר

  1. הכל שטויות. זה סיפור בו עשו מעכבר הר גדול מהאוורסט!
    רג'וב יודע, כמו כל האנטישמיים ברשות, כי היאהוד מחזיקים אותם בחיים ונותנים להם מרחב נשימה ועושר רב, והדבר אוכל אותם, אז הם עושים הכל כדי למרר לנו את החיים.
    לגבי ההקלות: כדי למצוא חן בעיני אומות העולם לא עשינו שום דבר ש:
    א. פוגע לנו בביטחון
    ב. לא עשינו קודם, הרי בכל יום נכנסים עשרות אלפי פלסטינים לתוך ישראל בשביל לעבוד ולהתפרנס בכבוד. אז לתת לשניים וחצי כדורגלנים ברמה של ליגת נוער במועצה מקומית חוף אשקלון תנועה ברחבי יו"ש זה מה שמפריע לך?

  2. אוי אוי אוי הצבעתי ביבי. עכשיו ג׳יבריל מנצח אותנו. מקרה קלאסי של להחזיק במקל בשני קצוותיו

    1. כי אין ספק שיצחק "אני במצבים מלחיצים כאלה הולך לישון" הרצוג היה עושה עבודה טובה יותר. יש לך גם משהו חכם לומר?

    2. לפחות בחרת שם הולם לעצמך 🙂

  3. אריק היי,
    ויותר מכך אנו צריכים לעשות.
    אנו הרי יודעים מיהן המדינות שתומכות במהלך הזה (ובכל המהליכים להחרים את ישראל) – אז למה שלא נשתמש בנשק ובתקדים הזה נגדן?
    למשל, נבקש להשעות את כל המדינות המוסלמיות מפיפ"א על בסיס היותן גזעניות, רודפות מיעוטים ולהטב"ים, לא מאפשרות חופש פולחן, שלילת זכויות מנשים וכיוצב' נושאים שכולם נכונים.
    אז יהיה מעניין לראות את תגובת פיפ"א לנושא.

    כך גם כדאי לעשות בעצרת האו"ם. כל הצבעה בנושא ישראל תלווה בהצבעה מקבילה כנגד לקט נבחר (מתוך המבחר הגדול הקיים) מדורשי שלומנו.

  4. לתביעה בהאג אנחנו לא מגיבים, לטילים אנחנו לא מגיבים. למה הציפיה שפה נתניהו יגיב בצורה כלשהי? הוא בברור לא מסוגל (או לא מעוניין) לבצע שום דבר התקפי.

  5. כל זה לא מונע מאיתנו לנהל תעמולה מדודה והרסנית, פרסום מידע על הנאותיו ובגידותיו אם ישנן או אין, הכפשה אישית נגד ג'יבריל רג'וב בשטחים במטרה לעורר ארגונים ואנשים לחסל אותו כמשת"פ של ישראל. אין דרך אחרת להתנהל מולם אנשים כמוהו, צריכים לתת לערבים להרוג את הערבי הרע שלנו.

  6. חבל על זמנכם מגיבים מתוחכמים. מן הרגע שפרס אישרר את עראפאת כשם שהבריטים אישררו את המופתי האחראי על פרעות 29 נגזר עלינו לחזור לסצנריו הגרוטסקי שבו אנו במגננה.
    http://myths-shatterrealityandfacts.blogspot.co.il/2013/10/1920-1948.html
    אציין רק שהזייה דומה מאוד לאוסלו (שבתאי צבי) הביאה כמעט כלייה על מחצית היהודים