שובו של הימין: עידן חדש בארגנטינה

תקווה חדשה לדרום אמריקה? מפלגת הימין בארגנטינה הביסה את המפלגה הסוציאליסטית המושחתת והפרו-איראנית, במהפך שעשוי להקרין על כל היבשת

מהפך בדרום אמריקה?  לאחר עשרות שנות שלטון, הובסה אתמול בבחירות בארגנטינה המפלגה הסוציאליסטית המושחתת והפרו-איראנית, ובמקומה עלתה מפלגת ימין-מרכז פרו-ישראלית  האם התפנית ההיסטורית תסחוף עימה את שאר היבשת?

דף חדש עם הקהילה היהודית; מאקרי לקראת הבחירות. צילום: מאוריסיו מאקרי, דרך פליקר
דף חדש עם הקהילה היהודית; מאקרי לקראת הבחירות. צילום: מאוריסיו מאקרי, דרך פליקר. cc by 2.0

אחרי 12 שנים של שלטון ריכוזי וכעסני, הובסה מפלגתה של כריסטינה קירשנר בבחירות שהתקיימו בארגנטינה אתמול, 22 בנובמבר.

במדינה השמינית בעולם בגודלה, שוררת בימים אלה אווירה של תקווה והתחדשות, במיוחד בערים הגדולות – מעוזי האופוזיציה של המרכז-ימין. הנשיא החדש, מאוריסיו מאקרי, הוביל קואליציה שמרנית וניצח את הפופוליזם שהביא לשפל כלכלי, ולהתגברות נגע השחיתות שהתפשט בכל מוסדות המדינה.

זה הפֶרוניזם, טמבל!

לא ניתן להבין את הפוליטיקה הארגנטינאית בלי להכיר את דמותו של הגנרל חואן פֶרון ואת דמותו של הפֶרוניזם, התנועה הפופוליסטית הגדולה, הבולטת בשורשיה העמוקים; הפרוניזם שנוסד במחצית השניה של שנות ה-40 של המאה הקודמת היה מושתת על בזבזנות מלווה בדמגוגיה סוציאלית ולאומית, שאפיינה אחר כך את כל אמריקה הלטינית.

הפרוניזם, שהחל את דרכו בשלהי מלחמת העולם השניה, היה בעל גוון פאשיסטי ובמרוצת הזמן הצליח לכלול בתוכו גם תת-זרמים סוציאליסטים למיניהם. הפלג המיליטנטי ביותר של התנועה משך בשנות ה-60 וה-70 אלפי בני נוער, ואלה יצרו את הגרילה המהפכנית שכונתה ה"מוֹנטוֹנֶרוֹס". רבים ביניהם ובין ילדיהם היו עד אתמול חלק מממשלת ארגנטינה. אין זה מפתיע שהמנהיג המייסד פֶרון, היה ידידו הקרוב של הרודן הספרדי פרנסיסקו פראנקו, שנתן לו מקלט במשך 18 שנות גלותו במדריד. אחוות רודנים.

את המיאוס מהתנועה כולה ביטא לפני שלושה חודשים העיתונאי פרנאנדו איגלסיאס בכותרת שנתן לספרו: 'זה הפרוניזם, טמבל! – מדוע ואיך התקלקלה ארגנטינה'.

המפנה של צ'אבס והחיבוק מהאייתוללות

אך העניין לא מסתכם בפרוניזם. בעשור הראשון של המאה ה-21 ובמחצית העשור השני ניתן לזהות נקודת מפנה נוספת של הפופוליזם הפרוניסטי, הרודני והסוציאליסטי, עם עלייתו לשלטון בוונצואלה של הוגו צ'אבס. צ'אבס צבר השפעה רבה במספר מדינות ביבשת, ולעתים קרובות הוא עשה זאת באמצעות מימון של ידידיו הפוליטיים מחוץ לגבולות ונצואלה. ממשלת קירשנר היתה אחת המוטבות של צ'אבס, שהשקיע בה הון עתק. המקור העיקרי לאוצר הפיננסי הזה היה באיראן, כפי שנחשף לאחרונה.

בשל מעורבותו של צ'אבס התפשטה באמריקה הדרומית גרסה הרסנית במיוחד של הפופוליזם; זו כללה נטרול מערכת המשפט, ריכוז הכוח בידי מנהיג דמגוגי ודעתן, אינפלציה ממוסדת, קבועה, וקירבה לאייתוללות השיעים כסימן של אנטי-אמריקניזם.

השקפת העולם הזאת שואבת השראה מתערובת של דמויות רודניות אפלות שאפיינו את המחצית השניה של המאה ה-20 כדוגמת פידל קסטרו, מועמר קדאפי ובשאר אסד, ושותפים לה גם רוב פלגי השמאל הבינלאומי, הרואים במשטר האסלאמיסטי באיראן כפרויקט "המהפכני".

כך, לפני ארבע שנים חתמה ממשלת קירשנר על הסכם עם איראן, שמטרתו הסמויה לקבוע את חפותו של משטר האייתוללות בפיגועים נגד מטרות יהודיות בבואנוס-אירס. מעורבותה של איראן הוּכחה כזכור בחקירתו העקבית והעיקשת של התובע אלברטו ניסמן ז"ל וצוותו המקצועי.

קירשנר הפכה את מערכת המשפט לשפוטה שלה; בית המשפט העליון של ארגנטינה. צילום: GameOfLight, ויקימדיה. cc by 2.0
מערכת המשפט נוטרלה; בית המשפט העליון של ארגנטינה. צילום: GameOfLight, ויקימדיה. cc by 2.0

מפלתה של קירשנר

המגמה הכללית שהשתרשה באמריקה הדרומית משך כ-20 שנה הייתה מלכתחילה מרשם לכישלון כלכלי חרוץ, אולם מפלתו של הפופוליזם הדמגוגי החלה להתממש בבחירות שנערכו אתמול בארגנטינה. זאת לאחר שממשלת קירשנר צרכה את כל עתודות המטבע בבנק הלאומי, וניפחה את המגזר הציבורי עד כדי כך שרבע מהשכירים בארגנטינה הם עובדי מדינה.

המהפך המתרחש כעת בארגנטינה — שהיא אחת משתי המדינות הגדולות והחשובות ביבשת בעלת אוכלוסיה של כ-45 מיליון בני אדם ומשאבי טבע אדירים — עשוי להאיר את הדרך לכל דרום אמריקה. יש סיכוי סביר שהעידן החדש יגרום לשינוי כיוון בקרב עוד מדינות השבויות באשליית הפופוליזם.

סיכוי למהפך היסטורי בוונצואלה

המדינה שהובילה את המגמה הפופוליסטית החדשה, ושבעקבותיה השתררו קיפאון ושחיתות, היתה כאמור ונצואלה. אמנם יהיה קשה להחליף את הדיקטטורה השלטת שם, במיוחד לאחר שהמשטר הקומוניסטי בקובה כבר כמעט הצליח להשתלט על חלק ממנגנוני המדינה, אך אולי בכל זאת לא אבדה תקוותה של ונצואלה: בעוד שבועיים תתקיימנה שם בחירות לפרלמנט, וכל הסקרים מצביעים על ניצחון מוחץ של האופוזיציה הדמוקרטית על רקע העוני הגואה ושיאי אלימות עולמיים. ונצואלה עוד עשויה לקום לתחיה ולהשתקם אחרי הסיוט הצ'אביסטי המתמשך, שהחריב את יסודות המדינה ואת רקמת החיים בתוכה ומחוצה לה.

אמנם משטרו הקשוח של ניקולס מאדוּרוֹ לא מפסיק לרדוף ולכלוא את מתנגדיו – והוא אף הבטיח "לעולם לא למסור את המהפכה" (קרי, את השררה) – אך האור במנהרה הארגנטינאית משאיר אותו מבודד יותר. במיוחד כאשר נשיא ארגנטינה החדש הכריז על כוונתו לצנן את היחסים עם קראקס בשל הפרות זכויות האדם על-ידי מאדורו.

קץ לפופולריות של קירשנר

בעלת בריתו של מאדורו, כריסטינה קירשנר, משאירה אחריה חברה בסטגנציה כלכלית כשמנגד ההתעשרות הבלתי מוסברת של אנשי הממשל מנקרת עיניים.

רמת הפופולריות של הנשיאה היוצאת צנחה לשפל בדיוק כמו שקרה לשליט קראקס. המועמד שלה לבחירות, דניאל סיוֹלי, שלאורך מסע הבחירות התאמץ ללא הצלחה להתנתק מהנשיאה הכושלת, קיבל 46% מקולות המצביעים, לעומת 53% של הנשיא החדש. אם לוקחים בחשבון שבין תומכיו של סיולי ישנם רבים שהתאכזבו מקירשנר השמאלנית אבל הצביעו בעד מפלגתה עקב התנגדותם לפתיחות הכלכלית המוצעת על-ידי מאקרי, ניתן אפוא להעריך שהתמיכה בנשיאה המודחת לא עולה על כשליש מהאזרחים, ובתוכם מיליוני עובדי המדינה המקבלים את משכורתם מהשלטון.

התובע שאסף נגדה עדויות נרצח; קירשנר המודחת. באדיבות ויקימדיה
התובע שאסף נגדה עדויות נרצח; קירשנר המובסת. צילום: כריסטינה קירשנר דרך ויקימדיה, cc by 2.0

בשורת ההתחדשות ורצח ניסמן

המנצח בבחירות, מאקרי, כיהן עד לא מזמן כראש העיר בואנוס איירס, בירת ארגנטינה. הוא איש עסקים מצליח המבשר צמיחה, יציבות, ושינוי כיוון מהותי. סביר להניח שהשינוי גם יכלול את היחס כלפי ישראל, שאותה הגדיר מאקרי כבת ברית אסטרטגית טבעית.

אחד האתגרים העיקריים הניצבים בפני הנשיא הטרי הוא חיזוק מערכת המשפט, לאחר שכריסטינה ניסתה להכניע את הרשות השופטת בפני השלטון הפוליטי שלה, עד כדי הקמת גוף בשם "המשפט הלגיטימי", שפעל בקרב השופטים והפרקליטים כדי לדחוף אותם לנאמנות פוליטית למפלגה השלטת. שופטים בעלי מוניטין נרדפו, ותובע אמיץ נרצח השנה – ידידי אלברטו ניסמן ז"ל.

אכן, בין ענייני המשפט העומדים על הפרק שוב צף הזכרון של אלברטו ניסמן, שגופתו נמצאה בדירתו בתחילת השנה; זה קרה יממה לפני שהיה אמור להציג בקונגרס את ההוכחות שעליהן ביקש לבסס כתב אישום נגד הנשיאה וכמה מעוזריה. אלה זממו להסיר מעל איראן כל אחריות ואשמה לפיגועים נגד שגרירות ישראל ובית הקהילה היהודית לפני יותר מעשרים שנה, וכל זאת תמורת רווחי מסחר. רצח ניסמן עורר הד עולמי נרחב, כולל בישראל.

הנשיא הנבחר מאקרי הצהיר על רצונו לפתור את תעלומת מותו של ניסמן, ולבטל את ההסכם עם איראן. אם אכן תיפתר חידת מותו של ניסמן הרי שיש לכריסטינה וחבר עוזריה הקרובים סיבה אמיתית לדאגה.

עוד חזית פתוחה שקירשנר משאירה אחריה היא הקרע העמוק עם המוסדות המייצגים את הקהילה היהודית, בעקבות התנגדותם להתקרבות לאיראן. כריסטינה עודדה בסמוי קבוצה של תומכים ממוצא יהודי, כדי שאלה יתארגנו בגוף מקביל לקהילה המאורגנת – כל זאת במטרה לנגח את הארגונים הייצוגיים ולגרום לדה-לגטימציה שלהם ושל עמדותיהם.

ניתן אפוא לסכם שהדף החדש שנפתח בארגנטינה מלא בהבטחה גדולה; הוא עשוי להביא לשינוי בזירה הבינלאומית. אם מתקפת הטרור בארגנטינה שבוצעה על-ידי שליחיה של איראן הייתה האות לפתיחת מלחמת עולם שלישית, זו שאנו שרויים בה היום, הרי שאולי תוצאות המהפך בארגנטינה השבוע יהפכו לאות פתיחה להתעוררות כללית של המערב להגן על ערכיו מול האיסאלמו-פשיזם המתחזק.

ד"ר גוסטבו פרדניק הוא ישראלי יליד ארגנטינה, סופר ומחנך.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

7 תגובות למאמר

  1. למרות ניצחונו המבורך של הימין, קשה להאמין שארגנטינה תצליח לממש את
    הפוטנציאל המדהים שלה

    בכל המדינות שהיו בעברן קולוניות ספרדיות קיימת שחיתות מובנית עמוקה.
    ושכבה דקיקה של 'אצילים'(מעמד עליון שההשתיכות אליו נקבעת בלידה) .המושגים של שירות טובת כלל הציבור וכללי מנהל תקין זרים לאליטה זו לחלוטין

    למזלנו, אנו היינו אחת מהקולוניות הבריטיות. קבוצת המדינות שאפילו במאה ה 21 הן המוצלחות ביותר. מה שמוכיח שקשה ביותר להשתחרר מהמורשת התרבותית הקולוניאלית

  2. מעניין וחשוב.
    סוף סוף יש תקווה בארגנטינה. ונקווה שסוף סוף יפתר רצח ניסמן.

  3. אפשר קישור?

    ״…ממשלת קירשנר היתה אחת המוטבות של צ'אבס, שהשקיע בה הון עתק. המקור העיקרי לאוצר – הפיננסי הזה היה באיראן, כפי שנחשף לאחרונה.״