כן מדד וכן חברתי

מאמרו של חננאל ארמן 'לא מדד ולא חברתי' עורר סערה וגרר תגובות רבות. נירית מוסקוביץ', מנכ"לית המשמר החברתי, מגיבה לטיעונים ומסבירה כיצד פועל המדד ומה מטרותיו

במאמר שפרסם כאן חננאל ארמן, הוא קרא "להסיר את הלוט מעל המדד החברתי" של המשמר החברתי, וטען כי המדד החברתי, שזוכה לחשיפה ניכרת בתקשורת, הוא מדד מטעה ומוטה.

אכן, המדד החברתי נחשב כיום בתקשורת ובמערכת הפוליטית לכלי חשוב למדידת מחויבותם של חברי הכנסת לעשייה חברתית. בצדק. חוסר האמינות שארמן מייחס למדד מבוסס על טעויות עובדתיות פשוטות בהבנת הנקרא.

ראשית, בניגוד למה שארמן כתב, המדד אינו נקבע "לפי התייצבות של ח"כים להצבעות על הצעות חוק חברתיות". המדד אינו מודד את נוכחות הח"כים, אלא את אופן ההצבעה שלהם: כל הצבעה של ח"כ בעד חוק חברתי, מעניקה תוספת לציון שלו במדד, ואילו הצבעה נגד חוק כזה, מורידה את הציון; באופן דומה, הצבעה בעד חוק אנטי-חברתי, מפחיתה את הציון של הח"כ, והצבעה נגד חוק אנטי-חברתי מעלה את הציון. לאחר מכן, אלגוריתם שפיתחה "הסדנא לידע ציבורי" מחשב את הניקוד של הח"כים, בהתאם לאופן הצבעתם.

כך שבניגוד למה שכתב ארמן, אין "ניקוד שמחלקים מתנדבי המשמר" לח"כים סתם כך. פעילי המשמר החברתי שופטים את החוקים, לא את הח"כים, ודעתם האישית או הפוליטית, החיובית או השלילית, על ח"כ כזה או אחר, אינה משפיעה על הציון שיקבל במדד. שרת התרבות מירי רגב לא "הוצבה", כפי שכותב ארמן, בתחתית המדד, אלא הגיעה לשם בכוחות עצמה, כיוון שהצביעה באופן עקבי נגד חוקים חברתיים ובעד חוקים אנטי-חברתיים. פעילותה כשרה אינה מבטלת את העובדה שהיא גם חברת כנסת, וככזו, ניתנה לה הסמכות להכריע על גורלם של חוקים.

טענה שגויה נוספת של ארמן היא שהמדד מתעלם, כביכול, מהמשמעת הקואליציונית שמוטלת על הח"כים מהקואליציה, ובמקרים רבים אינה מאפשרת להם לתמוך בחוקים חברתיים. אבל גם עיון שטחי יעלה, כי המדד החברתי בהחלט מבחין בין הקואליציה והאופוזיציה. דווקא מתוך ההבחנה הזאת, פרסמנו בהבלטה את ההישג של ח"כ מירב בן ארי מסיעת "כולנו" ואת מרבית חברי הסיעה כח"כים החברתיים של הקואליציה, למרות שהציון שלהם במדד החברתי הכללי הוא נמוך יחסית לזה של חברי האופוזיציה. זו גם היתה הסיבה לכך שהבלטנו בכל פרסום את כישלונם של ח"כים כמו אביגדור ליברמן, יאיר לפיד, עמיר פרץ וג'מאל זחאלקה, כח"כים הפחות-חברתיים באופוזיציה.

ומה בדבר הטענות לפופוליזם? בניגוד לטענתו של ארמן, אנו עושים מאמץ לנפות מתוך המדד הצעות חוק פופוליסטיות, שלהערכתנו אינן ניתנות לאכיפה או אינן אפקטיביות, גם אם מטרתן המוצהרת הולמת את ערכינו.

כל העובדות הללו כתובות בפירוט, בשקיפות מלאה ובמלים פשוטות באתר המשמר החברתי, בחומרים שהעברנו לעיתונות ואף מצאו דרכם לפרסומים על המדד בתקשורת.

לארמן יש טענה לגיטימית אחת נגד המדד החברתי: הטענה שמה שאנחנו מגדירים כ"חברתי" אינו חברתי כלל וכלל. ואכן, מה שנקבע בהצבעה של אנשי המשמר החברתי – כמה עשרות מפעילי הארגון הדנים מדי שבוע בהצעות החוק – הוא השאלה, העומדת בבסיס המדד, מהו חוק "חברתי" ומהו חוק "אנטי-חברתי" בעינינו, וכן, עד כמה כל אחד מהחוקים החברתיים הוא חשוב.

לא מדובר בהחלטה "אובייקטיבית" אלא בהכרעה אידיאולוגית, בהתאם לערכים שאנו מאמינים בהם: צמצום הפערים הכלכליים-חברתיים, השקעה ממשלתית ברווחה, בריאות, חינוך, תחבורה ודיור, רגולציה להגנה על הצרכנים ועל העסקים הקטנים מפני החברות הגדולות, הגנה על עובדים, הגנת הסביבה וקידום שוויון. זו הפרשנות שלנו לצדק חברתי, לאורה אנחנו בוחנים את עבודת הח"כים ואלו הערכים שאנחנו מבקשים לקדם. מחאת 2011 חידדה את ההכרה, כי הכרעות כלכליות אמנם מצריכות ידע והבנה, אבל הן גם סוגיות פוליטיות שקשורות להשקפת עולם.

פוליטיקאי שמעולם לא התיימר לקדם את ערכי המשמר החברתי אינו צריך להיות מודאג מציון נמוך במדד החברתי. אבל כל מי שנושאים את ערכינו בגאון בכנסת – ויש רבים כאלה – יידעו כי לא די בפרסום סטטוסים בפייסבוק או בגימיקים ססגוניים, ויש מי שעוקבים בשקדנות גם אחר מעשיהם כמחוקקים.

נירית מוסקוביץ' היא המנהלת הכללית של המשמר החברתי 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

12 תגובות למאמר

  1. אני חייב לאמר שהמאמר של גב' מוסקוביץ' כתוב היטב ומבהיר בדיוק את הנקודה:
    הכל קם ונופל על השאלה הבסיסית, והיא: מהו בכלל עניין "חברתי"?
    זה בראש ובראשונה עניין אידאולוגי, ולכן המדד הזה מייצג נכונה את דעתם של אלו שחושבים חברתית מכוון שמאל. זה בסדר גמור כל זמן שברור לכולם שזה המצב.

  2. א) אם הדעות של חברי הארגון שלך הם בצד השמאלי של המפה הפוליטית אז גם ההגדרה שלהם ל'חברתי' תהיה הגדרה שמאלנית. כתוצאה מכך חברי הכנסת של השמאל יקבלו ציונים גבוהים יותר במדד רק בגלל שהדעות שלהם יותר דומים לדעות של חברי המשמר החברתי.
    ב) מי אמר שמה שחברי הארגון תופסים כ'חברתי' באמת עוזר לשכבות בחלשות בחברה? יש הרבה אנשים שחושבים שדווקה חוקים שנחשבים הרבה פעמים לחברתיים פוגעים בחלשים בחברה וככאלה אינם באמת חברתיים.

  3. לא מדובר בהחלטה "אובייקטיבית" אלא בהכרעה אידיאולוגית. במילים אחרות חוק שאת אוהבת הוא חברתי וכזה שאת לא אוהבת, הוא אנטי חברתי. ברור שפוליטיקאים שחולקים את דעתך ימדדו כחברתיים. לכן המדד חסר כל משמעות.

  4. תודה רבה לך. הקטנוניות (לא רק שלך, יתכן וגם של חננאל) לא חשובה. מה שחשוב הוא שמה שאת מנסה לצייר כאידיאולוגיה, הוא בעצם טקטיקה, והיא נובעת מבורות, אשליה עצמית וטפשות. אין שום אידיאולוגיה בסבסוד בריאות ממשלתי. האידיאולוגיה היא האם אכפת לי שאנשים יהיו בריאים, או לא. מאחר ומראשון הקומוניסטים המשופמים ועד אחרון הקפיטליסטים גלוחי הראש כולם אוחזים באידיאולוגיה שאנשים צריכים להיות בריאים, נותר לדון בשאלה כיצד. את טוענת שממשלה עושה זאת היטב, אחר יאמר שדווקא השוק החופשי. יש תאוריות, ויש מציאות שהתאוריות מנסות להסביר, אך בראש ובראשונה התאוריות חייבות להיות נאמנות למציאות. מה שאת וחבריך עושים, הוא לנסות לשכנע אותנו מדוע התאוריות שלך נכונות, למרות המציאות, בעוד שהקפיטלסט מלאכתו קלה – תחזיותיו תואמות את המציאות. את וחבריך אינם אלא רופאי אליל מול הרפואה המודרנית, אלא שבזירה הזו מסיבה עלומה כלשהיא עוד לא הצלחנו לשכנע את ההמון הנבער האוחז בלפידים וקלשונים (=שמאל) שהצדק (תרתי משמע) הוא עם הקפיטליזם.

    1. אני מכיר קומוניסטים עם שפם, אבל מי אלה הקפיטליסטים גלוחי הראש? אני מכיר אותם שמנים עם חליפה וסיגר.

      זאת נקודה חשובה עד מאוד!

  5. נירית היקרה,
    מבחינת המהות (החלק האחרון בתגובתך) לא הבנתי את ההסבר שלך.
    מה ז"א חוק חברתי (אני דווקא כן מצפה לתשובה אובייקטיבית)? מהי מטרתו? מהם המדדים לפיהם הוא נבחן?
    האם "בהכרעה אידיאולוגית, בהתאם לערכים שאנו מאמינים בהם" – עמדו במבחנים אמפיריים של רווחה כללית?
    האם "צמצום הפערים הכלכליים-חברתיים" באופן מוחלט יהיה חוק חברתי?
    האם "השקעה ממשלתית ברווחה" בשיעור של 100% מתקציב הממשלה הוא חוק חברתי?
    האם "הגנה על עובדים" מכל פגע מהווה חוק חברתי?
    לדעתי, התשובה לשאלות אלו היא לא! רבתי.
    בנוסף, מי לדעתך יממן את עלות החוקים החברתיים האלה? להזכירך, תקציב הממשלה הוא סכום המיסים המשולם ע"י כולנו ושימוש בו בתחום אחד מוביל בהגדרה לאי שימוש בו לתחום אחר (או להעלאת המס. זה חברתי?). לכן, עבור הקצאה אידיאולוגית של תקציב הממשלה – מתקיימות בחירות מפעם לפעם. אם את רוצה לתקוף את ההקצאה הדמורקטית חובה עלייך להוכיח ברחל בתך הקטנה את "החברתיות" של החוקים כדוגמת אלו בתחומי האידיאולוגיה שלך, ולא להסתמך על "הערכים בהם את מאמינה".

  6. מאמר מדויק ומנוסח היטב.
    תגובה כזו מחייבת את כותבי המאמרים ב"מידה" לדייק בלשונם גם כן.

    מכל מקום, בשורה התחתונה, המאמר הזה מאמץ לחלוטין את דברי הסיכום של ארמן, שהם עיקר החלק הנכון של מאמרו:
    במקום להתייחס אליו כאל מחקר "מדעי" אובייקטיבי, פשוט קראו לילד בשמו: מדד הבוחן את האופן שבו פעילי שמאל מדרגים את עצמם.

  7. חברות וחברים, המדד החברתי לא נגוע ולא מושפע מדעות פוליטיות ולחצים מימין או משמאל במפה הפוליטית ו/או מחברי כנסת שונים, ברור ובטוח לא כל פעילי המשמר החברתי מהשמאל הישראלי ואנטי ימין וציונות, אז אני גאה להציג את עצמי בפניכם, אני יהודי ציוני דתי ואיש מערכת הביטחון בעברי וממשיך לשרת בהתנדבות אפילו שאני לא חייב עקב גילי, ואב לחייל המשרת ביחידה מיוחדת בצה"ל, ואני משקיף של המשמר החברתי בוועדות הכנסת ואף חבר ועד מנהל ארגון המשמר החברתי בהתנדבות, ושוב, הכול אני עושה בהתנדבות בגלל אמונה שלי בדרכו וחזונו של המשמר החברתי, ובעניין המדד החברתי, המדד נעשה בהתאם לכמות ההצבעות של חברי הכנסת על הצעות חוק חברתיות וכלכליות, לכן מי מחברי הכנסת הצביע יותר קבל מקום מכבוד יותר במדד החברתי ומי שנעלם מההצבעות על כל נושא חברתי וכלכלי שיש בו טוב אזרחי המדינה ברור שיהיה בתחתית של המדד באשמתו ולא בגלל הפליה לרעה שלך פעילי המשמר החברתי שערכו ופרסמו את המדד, אז מותר לבקר ומותר לאמור דעה, אבל זכרו את הנאמר: "צדק צדק תרדוף" , והצדק נעשה על ידי אנשי המשמר החברתי העיניים ונציגי של עם ישראל בכנסת, ומי שחושב רע לו המדד אז כנראה הבין שהוא הבטיח הרבה לבוחריו ולא קיים ולכן הוא ופעיליו בשטח מחפשים כיצד לסתום פיות ולתקוף במקום לעודד ולתמוך, המלצתי לכל חברי הכנסת להתחיל לעשות את הנדרש בכדי במדד הבא יהיו כולם בראשית המדד ולא בתחתית, ואנחנו פעילי המשמר החברתי נמשיך בעשייה שלנו לטובת כולנו

    בברכה,
    יוסי עמרם
    פעיל חברתי 15 שנים, פעיל המשמר החברתי, פעיל התנועה לאיכות השלטון,
    מנהל ומקים קבוצת פעילים חברתיים מכל הארץ בשם: "שוועה – למען זכויות האדם וצדק חברתי" .

    פייסבוק אישי: YOSSI AMRAM

    כתובת קבוצה בפייסבוק:

    https://www.facebook.com/groups/343279755841639/?fref=ts

    1. יוסי,
      נתת כאן תגובת יח"צ למשמר החברתי.
      ובאופן טבעי לתגובת יח"צ לא התייחסת בכלל לביקורת העניינית שהוצגה לעיל.
      כל הכבוד לך על התנדבותך למען מטרה שאתה מאמין בה אולם עובדה זו אינה מכשירה או נותנת תוקף למדד הסובייקטיבי (ואני מתנסח בעדינות) הזה.
      ממליץ לך לקרוא את התגובות, לפני שאתה שולף תגובה אוטומטית.
      אגב, מה דעתך שאמציא מדד, למשל "מדד המובחרים" בו אבדוק ואדרג את פעילות ח"כ לפי אופן הצבעתם עבור חוקים המתבסס על סמך עולם הערכים שלי?

  8. קראתי את התגובות של יפתח בריל, ואת התגובה הזו. הניסוח תרבותי מאוד ומכבד, אבל התוכן לא. אתם עוסקים בפרטים שכתב ארמן, שחלקם אינם נכונים, ומדלגים בקלילות מעל הפיל שמחריב את החנות.

    כמו שאתם כותבים, המדד הזה מושפע מהערכים שלכם, וזה לחלוטין לגיטימי. מה שלא ראוי כאן הוא שניסחתם את הדברים בצורה מפולפלת, ואתם עושים שמיניות באוויר כדי שייראה כאילו מדובר בערכים חוצי-מפלגות, שכולם מסכימים איתם. מדד אובייקטיבי, בדומה להוצאות חברי הכנסת, מידת החריצות שלהם, ומצבם הכלכלי. מבחינה תקשורתית-מקצועית מגיע לכם שאפו. הצלחתם להשחיל את הרעיונות שלכם לפריים-טיים בלי שרוב הציבור שם לב. מבחינת יושרה זה מסריח.

    הערכים שלכם אינם הערכים של הציבור, אלא של מיעוט. זהו מדד למידת השמאליות של חברי כנסת, והוא מצויין לדיון פנימי במפלגת העבודה, מרץ, וש"ס. חברי מפלגת הליכוד (אך גם ישראל ביתנו, הבית היהודי, יש עתיד, וכולנו) שזוכים אצלכם לדירוג גבוה הם למעשה רמאים המתנהג הפוך מהמצע שעל בסיסו נבחרו. הם ראויים לגינוי בתור נוכלים, הפועלים הפוך מעקרונות הדמוקרטיה הייצוגית.

    זו לא הפעם הראשונה. בימי אוסלו השמאל הצליח למכור לנו שלום פוסט-קולוניאליסטי, במסווה של רבין ביטחוני ולאומי. אחרי כמה מאות אזרחים הרוגים, הבנו את הסיפור. בתחילת המחאה החברתית מכרו לנו סוציאליזם פרוגרסיבי במסווה של רווחה ציבורית ולאומית, וציבור גדול אכן בלע את זה. עד הבחירות, הבנו את השטיק, והגל נבלם ב"יש עתיד". המדד שלכם שייך למסכת ההונאה הזו.

    אם אתם רוצים לשנות את דעתנו, אפשר לנהל דיון. מספיק כבר עם ההתחכמויות הללו!

  9. אני הולך להקים עמותה בשם "משמר מדיני", שבה חבריה יתנו ציון לח"כים ולשרי ממשלה על פי הצבעותיהם: אם זה לטובת הפלסטינאים (או הפלסכינאים) – אז הציון יעלה. אחרת – ירד.