מה באמת רוצה נפתלי בנט

השר בנט מבטיח שהוא "יילך עד הסוף" עם הדרישה למינוי מזכיר צבאי חדש, גם במחיר פירוק ממשלת הימין. אך כאשר בוחנים את התועלת המפוקפקת של הרעיון, נדמה שמדובר בעיקר בתעלול פוליטי

The People's Army vs. the People

Ronen Bergman smears Israeli democracy and the leader it elected; the IDF's one redeeming quality, in his view, is its opposition to Bibi; in truth, this is not about Bibi vs. the IDF, but Bibi vs. Obama, whose fingerprints are all over this episode.

נרצח וקם

שלוש יריות של מתנקש ערבי כמעט ושמו קץ לחייו של יהודה גליק. אתמול הוא הושבע לכנסת. צור ארליך עם קבלת פנים חמה, לכבוד ל"ג בעומר

מבקר ללא גבולות

התנהלותו של המבקר שפירא מלמדת על אובססיה להפלת נתניהו. פרסום דו"חות במהלך מערכת בחירות, הדלפת חומרים מסווגים, וכעת הדו"ח החדש בעניין "ביביטורס", שבעיקר ממחזר חומרים ישנים וסגורים

מוחצים

במסדרונות הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית חוששים מאוד מדורסנות הרוב ומכפיית ערכים. עד שזה מגיע כמובן לסטודנטיות דתיות. הטור השבועי של צור ארליך

לא צריך להיות בן של מלך

"אני מרוויח 10 שקלים ומתוכם משלם 5. זה לא הגיוני! אני עובד, אני קורע את עצמי! זה לא נשמע לי הגיוני". הזמר קובי פרץ אמנם צריך לשלם את חובו, אבל זה לא אומר שאי אפשר ללמוד ממנו כמה דברים

Aharon Barak's Selective Memory

In an interview with Makor Rishon, former Israeli Supreme Court President Aharon Barak told new versions of stories in which he featured; the problem is, the are contrary to known facts and evidence. The Judicial Revolution is now rewriting its own history

היכן היא מולדת היהודים?

הוא לעג לדתיים, הטיף לטמיעה תרבותית, הסתכסך עם הציונים, ושלח את היהודים לכל מקום פרט לארץ ישראל; אבל הוא גם חרד לגורל העם והשפה העברית. הלל הלקין על דמותו המורכבת והמרתקת של יל"ג, יהודה לייב גורדון
נכבה היא לא תירוץ; הפגנות בהר הבית לציון יום הנכבה. צילום: מואת' אל-ח'טיב, פלאש90

אין עם פלסטיני

כאשר הגבולות באזורנו אינם קיימים או מוסכמים, ואין קביעה ברורה להגדרת העמים, השבטים או הדתות במזרח-התיכון – אין משמעות ל"אומה פלסטינית" וגם לא ל"מדינה פלסטינית"

נגד הטבעונות

לרגל יום העצמאות הלל גרשוני יצא למשימה חשובה ואולי אף מסוכנת: לנסח מצע מסודר של טיעוני-נגד לתעמולה הטבעונית. אז הניחו נתח עסיסי על האש, עד סוף הקריאה הוא יהיה מוכן כהלכה

לתהות בלי לתעות

אולי לא צריך להלך בגדול? אולי להיות ולא לחדול? יום הזיכרון מציף שאלות יסוד חשובות, שצריך רק להיזהר לא לטבוע בהן. וגם: מלחמה, ניצחון וחלל גדול בעקבות בטהובן

על חרבנו נחיה, וננצח

הביטחון לו אנו זוכים הוא תוצר ישיר של המאבק הלאומי, נחישותם והקרבתם של חיילי צה"ל. לנוכח קולות של ייאוש ודכדוך אנו אומרים: נמשיך להיאחז, נמשיך ללחום, נמשיך לשגשג ולנצח

עונת הפוטש החלה

השמאל נלחם בימין מזה מספר עשורים וניסה כבר כמעט הכל. נשארה רק "האופציה הצבאית": הפיכה צבאית, ומהר. כל עוד בצה"ל יש מספיק קצינים נאמני שמאל המזהים נכוחה את "סכנת הימין"

אובמה מפשל ודאע"ש משתלט

לעומת ליווי פוליטי וצבאי צמוד שהעניק הנשיא בוש לממשל בעיראק, אובמה בחר לנתק מגע והפקיר את הזירה בידי סגן הנשיא ג'ו ביידן. אין פלא שדאע"ש והכאוס האסלאמיסטי משתלטים על המדינה

אין בי "נאצי קטן"

טוקבקיסטים מתלהמים הם לא תופעה נעימה, וקומץ רוצחים קיצוניים הם בהחלט נושא לטיפול. אבל מאפס ועד אושוויץ, מסתבר שיש כמה תחנות באמצע שאפשר לעצור ולעשות בהן השוואות וחשבון נפש

מדוע צה"ל לא מכריע את חמאס?

בעוד התפיסה הביטחונית הקלאסית של צה"ל חתרה להכרעת האויב ושבירתו, תפיסה פוסטמודרנית חדשה שחדרה לפיקוד הבכיר מתחמקת מהכרעה וחוששת מקרבנות. סא"ל במיל' דן שיאון, מפקד טייסת לשעבר, מנתח

ביזוי השואה והגבורה

הגיבוי שמעניק שר הביטחון יעלון לדבריו של האלוף גולן, חושף כי נאום ההכפשה של סגן הרמטכ"ל הוא רוח המפקד במערכת. יש לשקם בדחיפות את אמון הציבור בצבא, בטרם יהיה מאוחר מדי

הלם ליום אחד

אנשי ציבור ורוח התרגלו להשוות בין מדינת ישראל של 2016, למה שהתרחש בגרמניה לפני 70 ו-80 שנה. צור ארליך מקווה שלפחות יום אחד בשנה נקבל קצת פרופורציות

הלקח הלא נכון מהשואה

האם הגזענות של הנאצים היא ההסבר היחיד לזוועות השואה, או שמא הסתתרו בנאציזם מרכיבים רצחניים נוספים? ד"ר יגיל הנקין בדק ומצא גזענות קשה גם באירופה ובארה"ב של התקופה, והמסקנה שלו ברורה

כשקזחסטן עקפה את ישראל

ישראל דורגה לאחרונה במקום ה-53 במדד קלות עשיית עסקים, אחרי מדינות כמו קזחסטן ומלזיה. כאשר בוחנים את תרומתם של העסקים הקטנים לכלכלת ישראל, מבינים עד כמה הנתון הזה מדאיג