זיכרון, עצמאות והפלא הציוני

בניגוד למה שאומרים לנו אנשי ה"ביקורת", ימי השואה, הזיכרון והעצמאות אינם ימים של "חשבון נפש" לאומי עכשווי, אלא ימים של תיעוד והפקת לקחים היסטוריים. רן ברץ חוגג 68 למדינה

משפל לאומי למדינה משגשגת. צילום: הדס פרוש, פלאש90

הדברים הבאים פורסמו לראשונה בדף הפייסבוק של רן ברץ. אנו מפרסמים אותם כאן באישורו. 

מבלי שמישהו התכוון לכך מראש, עיקר סיפורה של מדינת ישראל מתומצת בשבוע הזיכרון שבין יום השואה ליום העצמאות.

מהשמדה נוראית בידי הנאצים יימח שמם וסייעניהם הארורים, משפל לאומי של חוסר-אונים ותלות גמורה בחסדי אחרים, גייס העם היהודי מתהומות נפשו גבורה ונחישות שאיש – כולל רוב היהודים – לא שיער שיש בו, ובאמצעות הקרבה ומסירות נפש, כנגד כל הסיכויים, האנטישמיות, ומאמצי ההשמדה המחודשים מצד אויביו הערבים, בנה לו מדינה עצמאית פורחת, ממזגת גלויות, משגשגת, בטוחה וחזקה, שוחרת שלום ומוסרית.

זה אולי נשמע כמו פאתוס ציוני, כמו משהו "פרטיקולרי", אבל זה לא. אם כבר, מנקודת מבט אוניברסלית זו לשון המעטה. משום שמדינת ישראל היא ההישג האנושי המפתיע והגדול ביותר של המאה ה-20. הקמנו מדינה לתפארת, בלי אבל ובלי אולי.

האם הדברים הללו עדיין ברורים לנו? אני מאמין שכן, אבל לא לכולם. בחלקים של האליטה הישראלית פושה נרגנות "ביקורתית", שמירמורה המתמיד והטחות האשמה הבלתי-פוסקות שלה מתוּוכות לנו ללא הרף ומועצמות בכל אמצעי. המבקרים הללו מנסים לשכנע אותנו שהכל בעצם הפוך ממה שנדמה לנו: לא נס ופלא – נישול והרס; לא גבורה והקרבה – פשעי מלחמה; לא מדינה פורחת – חורבן הסביבה; לא מיזוג גלויות – הדרה ואפליה; לא שגשוג ושפע – עושק ופערים; לא בטחון ועוצמה – כיבוש ואימה; לא רדיפת שלום ומוסר – חרחור מלחמה ודיכוי. מבחינתם כסדום היינו, לעמורה דמינו.

הדברים הללו מופרכים מיסודם. מדינת ישראל בוודאי איננה מושלמת ולא חסרה אתגרים וקשיים, אבל מי בדיוק כן? כאשר בוחנים את בעיותיה ואתגריה של ישראל בקריטריונים ריאליים ונזכרים גם בהישגיה הרבים, מתברר שסדום ועמורה רחוקים מאיתנו כרחוק שמיים מארץ. כמעט בכל השוואה רציונלית לאומות העולם ישראל מגיעה לאחד המקומות הגבוהים. החל במשק המים, דרך מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי, ועד מלחמה בטרור עם האחוז הנמוך ביותר של פגיעה בבלתי-מעורבים – ועוד שלל דוגמאות לאינספור – העולם משחר לפתחנו וצמא ללמוד מאיתנו. יתר-על-כן, את ההצלחה הפנומנלית הזו השגנו בתנאים בלתי-אפשריים ותוך זמן קצר להפליא.

דיבת הארץ

תשאלו, ובצדק: בכל זאת, האם אין ערך בביקורת הפנימית הזו? האם אין בה תועלת? הרי אדם נבון צריך לשאוף לביקורת, מפני שהיא עוזרת לו לגלות את כשליו וטעויותיו, וכך מסייעת לו להשתפר.

ובכן, זה כמובן נכון באופן כללי, אבל המקרה הישראלי שונה. הרוב המוחלט של הביקורת שאנו חשופים לה אינו דבר בונה שמטרתו לשפר אותנו, אלא להפך, הוא דבר הרסני שמטרתו לייאש אותנו. רבות מן ההאשמות המוטחות בנו השכם וערב אינן ראויות מבחינה אינטלקטואלית. זו לא ביקורת, זו תעמולה, ויש לה את כל הסממנים של תעמולה.

היא רואה צל הרים כהרים, ואף פעם לא מספרת לנו על הפסגות. היא מציגה תמיד תמונה חלקית בלבד וגם אותה היא מעוותת לצרכיה. היא תוקפת אותנו עם סטנדרטים מופשטים ומופרכים, ועורכת השוואות שאין להן שום אחיזה במציאות העולמית. היא מסמנת מטרות מראש, מפרשת את המציאות בישראל מנקודת מוצא שלילית לגמרי, ומדכאת כל דיון בממצאיה ובמתודולוגיה שלה. היא דרמטית ללא צורך, מרשיעה ללא תנאי, והיא מופיעה בזמנים הכי מזיקים. היא לא מקבלת את הנורמות הפוליטיות הדמוקרטיות ולא מוכנה לשחק לפי הכללים. ואולי הכי חשוב, היא פוליטית מאוד, אינטרסנטית ומוטה, ולכן חסרת יושר אינטלקטואלי ומוסרי.

ביקורת היא בוודאי דבר חשוב. קוראיי יודעים כי אני עצמי אדם ביקורתי מאוד ויש לי שלל הערות ואינספור הצעות ייעול ושיפור לאומיים. אפילו הקמתי אתר שחלק גדול ממנו מוקדש לכך. אני הראשון שמעוניין בביקורת, והראשון שיזנק לדיון הוגן בכל נושא, כולל מוכנות להודות בטעויות וכשלים. כי ביקורת – כן. הכרחי. אבל הטפה שקרית, פוליטית ואינטרסנטית, פרופגנדה תוקפנית שבמקרים רבים מקורותיה והשראתה אנטי-ציוניים – זה לא. אין לזה שום ערך חיובי, אין בזה שום צורך לאומי.

בשבח השכל הישר

בניגוד למה שאומרים לנו אנשי ה"ביקורת", ימי השואה, הזיכרון והעצמאות אינם ימים של "חשבון נפש" לאומי עכשווי, אלא ימים של תיעוד והפקת לקחים היסטוריים. הם מספרים לנו את הסיפור הלאומי שלנו, ולקחיו האמתיים עולים ממנו כפי שהוא. כמו שאומרים, לא צריך לגעת: שואה, הקרבה וגבורה, עצמאות.

אבל השנה נפל דבר. אנשי ה"ביקורת" כבר לא מוכנים להניח לנו אפילו בשבוע הלאומי העמוס, הרגשי והמטלטל הזה, ומנסים לנכס אותו לתעמולתם. השנה עלה מדרגה המאמץ ה"ביקורתי" הנואל לחטוף את המשמעות המובנת-מאליה של הימים הללו ולהפוך אותם לעוד ימי הטפה נגדנו והכאה על חטא קיומנו כמדינה ריבונית.

אני מודה שגם אני הופתעתי מערעור מעמדו של השבוע הזה. אך לדעתי גם הניסיון הזה, כמו קודמיו, לא יצלח. אחד הדברים העולים מאינספור מחקרים על החברה בישראל הוא עד כמה הישראלים מפגינים שכל ישר וחוש עמידה, עד כמה קשה לשטוף את מוחם ולדכא את רוחם, עד כמה הם מתעקשים להכיר במציאות חיינו ולא ליפול בפח הביקורת ההורסת. הם רואים בצלילות את האמת שמאחורי התעמולה, ויש להם מוטיבציה אדירה להמשיך ולעמוד על שלהם ולהחליט בעצמם מה אמתי ומה ראוי. התופעה הישראלית הזו, שמתסכלת כל כך את ה"ביקורתיים", היא הבסיס והעוגן לחוסן הלאומי שלנו, ולאופטימיות שלי.

אז בכו וזעמו ביום השואה; ספרו על גבורת הנופלים ואזרו עוז ביום הזיכרון; וביום העצמאות הללו בגאווה גדולה את מדינת ישראל ושמחו בהקמתה ובתקומתנו הלאומית. זה מגיע לה, וזה מגיע לנו. חג עצמאות שמח.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

14 תגובות למאמר

  1. השכל ישר, הרגש חם, הרגליים ציוניות והראש נוטה קדימה, למחר!
    אנחנו רק הולכים ומתבססים בארץ אבותינו.
    אמנם טרם הצלחנו למצוא את הנוסחה כיצד לחיות במזרח התיכון המתעתע, בו הנורמות הן של ימי הביניים והתחמנות היא שם המשחק, אבל אנחנו נלמד.
    יום עצמאות שמח לכולם!
    מחכה בקוצר רוח ליום הולדת השבעים של המדינה!

  2. ישראל בת 68.וכבר צריכה שדרוג.אנחנו צריכים לטפס בסולם יעקב לכיוון ישראל. כי אנחנו תקועים ביעקב.המיתחכם המניפולטיבי שיושב ולא עושה כלום.זו הבשורה של אדמה זו.אנחנו לא חיים לא בהוליווד גם לא בפולין גם לא בערב .אנחנו חיים בארץ ישראל וזה מחייב.רק מדרגת הפנטזיה של הנבואה היא שתממש את יעודנו.מדרגת משה רבנו הפנטזיונר הקוסמי.בני ישראל מבשרים את הקידמה הכי גדולה.היא לא הייטק לא כסף לא שופינג ולא נסיעות חול.הנבואה פרושו שהמיזרח הוא מיסטי מלא רוח.הרוח הזו היא שבראה את אדם וחווה הרוח הזו היא שהביאה את גאולת המבול.הרוח הזו היא שבראה יצרה ועיצבה את העולם כולו בשישה ימים מיסטים..הרוח הזו היא שמכילה את גן עדן העתידני.הרוח הזו היא שתביא את האל לתוך הציוויליזציה האנושית .ובכך תמזג את שמים וארץ לכדי שלמות נהדרת.החומרנות ששולטת במדינה לא עשתה הכי טוב.הביאה איתה את הריקנות הקלות דעת והוציאה דברים אחרים שמקלקלים.מעם ישראל צריך שדרוג מדינת ישראל צריכה מדרגה.העולם כולו זקוק לכך.

    1. תלמד להתנסח. תקרא מה כתבת ותתקן לפני שאתה שולח תגובה!
      כתבת באורך של פיסקה אבל זה רק אוסף של משפטים ולא פיסקה אחודה.

    2. ל"אני הגיב" שלום

      אני רוצה לצרף הסבר שאולי יבהיר לקוראים למה כוונתך כאשר אתה אומר שעלינו להתחבר אל ה"ישראל" שבנו במקום ל"יעקב" שבנו.

      יעקב נקרא כך משום שכשנולד אחז בעקבו של עשו. עשו על פי התיאור בתורה מצטייר כצייד מוכשר וכאדם חזק ואילו אחיו יעקב האוחז בעקבו ומגיח מאחור, מצטייר בתורה כיושב אוהלים שיושב עם אמא במטבח ומבשל, כחלש, כמי שתמחמן את עשו בנושא הבכורה והברכה (אמנם בעצת ותמיכת אמו וברצון האל) וכמי שבורח ללבן להתחבא מפני זעמו של אחיו. הוא לא מתמודד עם הזעם. הוא בורח מהארץ!

      כאשר חוזר יעקב ארצה כשהוא כבר אב לילדים רבים ובעל לנשים – מופיע לפניו מלאך ה' שנלחם בו כל הלילה. מתואר מן מאבק מוזר בו שני הגברים הללו מתאבקים לילה שלם ולקראת הבוקר דורש המלאך מיעקב שישחרר אותו מלפיתתו כדי שיוכל ללכת.

      יעקב מבקש ממנו ברכה לפני שישחררו. הברכה היא המוענקת לו היא שינוי שמו מיעקב לישראל. ישראל פירושו – אתה שרית (נלחמת) באל – ויכולת!!!

      מתרחש פה דבר מהפכני.

      זה הרגע בו יעקב החלש והאוחז בעקב מאחור, הופך לפתע למי שנלחם באל ויכול.

      מכאן יכולתו המופלאה של עמנו להתגייס ברגעי המלחמה באויבינו הרבים ולנצחם. אחרי המלחמה במלאך מכנה התורה את יעקב בשני השמות לחילופין. לעיתים הוא ישראל ולעיתים הוא יעקב.

      יעקב הפך לאחר המאבק עם המלאך למי שיכול לגייס מתוכו כוחות-על אפילו מול האל. זוהי התפארת המיוחדת של יעקב = ישראל = עמנו, עם ישראל.

      **********************

      הרקע למפגש הלילי

      יעקב ומשפחתו נמצאים בדרכם אל ארץ כנען. ליעקב נודע כי אחיו, עֵשָׂו, בא לקראתו ועמו ארבע מאות איש. יעקב חושש מאוד, ומנסה לפייס את עֵשָׂו בדרכים מגוונות.

      חששותיו של יעקב מפני הבאות הם הציר הרגשי המניע את המתרחש בכלל ואת פעולותיו של יעקב בפרט. אם בפרקים כ"ח-כ"ט ראינו אדם צעיר ובודד, שהשאיפה לבנות לו חיים ומעמד בעולם היא שמניעה אותו, עתה נגלה לעינינו אדם לא-צעיר, בעל משפחה ונכסים, העלול להפסיד את כל עולמו בגלל חטאיו בעבר. נוכל לשער, שלפחדיו של יעקב שני ממדים: האחד, חששו מפני עֵשָׂו ומפני המאבק האלים שהוא עלול לכפות על יעקב. הממד השני – חשש המבוסס על הרגשתו של יעקב שאינו ראוי לבכורה כיוון שלקח אותה במרמה מאחיו.

      בראשית לב'

      כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל (פס' 29), כלומר ‒ התמודדת ונאבקת עם בני אדם ועם יצורים עליונים, וניצחת במאבקיך

      ומכאן שיעקב עתיד לנצח תמיד במאבקיו.

      ****************************

      לעיון:

      חייבים לכבוש מחדש את מדינת ישראל היהודית כי המדינה – אין אותה יותר!

      http://rotter.net/forum/gil/27462.shtml

  3. על הכבוד לעם היהודי!

    אז יש איזה פרט קטן של שלטון צבאי על אוכלוסייה שנמשך כבר שישים שנה, נו שוין. העיקר שאפשר לכתוב תעמולה לאומנית חלולה, לטפוח לעצמנו על השכם שההתעלמות שלנו מהמציאות היא בעצם פיקחון, ולהאשים את "הביקורתיים" שהורסים לנו.

    בהצלחה לכל עם ישראל! לעוד שישים ושמונה שנים של שום דבר לא קרה. של כיבוש? איזה כיבוש? ופלסטינים? סתם המצאה. האנשים האלה שצה"ל שולט עליהם הם פיקציה של שמאלנים. מזל טוב למדינה!

    1. לעודד שלום.

      קרא את דבריו של צפריר רונן. זו תשובתו לעמדתך:

      אני הולך לדבר על נקודה אחת שאולי אף אחד לא שם לב אליה: ארצנו תיפול ללא יריה אחת! ארצנו תיפול לידי האוייב על ידי שינוי שמה בלבד. ארצנו תיפול בבית דפוס שבו ידפיסו מפות שכתוב עליהן פלסטין. כך תיפול ארצנו.

      מי שזוכר הקיסר אדריאנוס בשנת 135 לספירה החריב את יהודה. אבל הוא לא רק החריב את היהודים והיגלה אותם ורצח חצי מיליון יהודים והחריב את ירושלים, הוא לא רק לקח את היהודים מיהודה, הוא לקח את יהודה מהיהודים.

      מישהו יודע איך הוא עשה את זה?

      במקום פרובינקיה יודיאה הוא קרא לה פרובינקיה פלסטינה.

      ולמה הוא עשה את זה?

      כי זה הדבר הנורא שמחכה לכל עם ברגע שנלקחת ממנו האידנטיטי (הזהות) – ארצו ושמה של ארצו – אין לו לאן לחזור.

      אבל אנחנו שמרנו את שמה של ארצנו בספר הספרים 2000 שנה. אם היה קם רב באיזשהו בית כנסת יום אחד ואומר: חברה החלטתי לוותר על ארץ ישראל הוא לא היה נשאר רב שניה אחת! אבל פה יושבת ממשלה שלמה שהוקמה על ידי יהודים במדינתם הריבונית, בארצם, ומהבוקר עד הערב, ארבעים שנה אומרת: אני מחכה לטלפון. פעם זה מחוסיין ופעם זה מערפאת, קחו את ארצי ממני! וזאת האמת!

      כשאני הייתי ילד בן 12 היתה מלחמת ששת הימים, ואני לא אשכח שאני גדלתי בקיבוץ המאוחד – בקיבוצו של טבנקין אם מישהו מכם זוכר זאת, והמורות שלנו הסבירו לנו שהמפא"יניקים עושים דבר נורא ואיום. היו אז מפא"יניקים, מה שהיום זה מפלגת העבודה והם אמרו אחרי המלחמה, אשכול ודיין שמחכים לטלפון מחוסיין.

      מה זה טלפון מחוסיין? תרים טלפון, תגיד שאתה מוכן לדבר איתנו, קח את ארצנו.

      מה זה תוכנית אלון? אני עוד ב- 1978 הייתי בקיבוץ גלגל בבקעה שהייתי בין מקימיו ב- 1973, בא יגאל אלון לקיבוצניקים הילדים לדבר והציג את תוכנית אלון. מהי בעצם תוכנית אלון? לתת את ארצנו! חלק מארצנו, קצת מארצנו, קו כזה, קו אחר, אבל לתת את ארצנו.

      תראו לי עוד עם אחד בעולם שמנהל משא ומתן על ארצו! תראו לי את האמריקאים שמוכנים למסור את פסל החירות או את האי האחרון באלסקה תמורת איזה שלום עם בן לאדן.

      תראו לי את האנגלים מוכנים לנהל משא ומתן על כנסיית ווסטמינסטר בשביל לעשות שלום עם האיסלאם.

      אנחנו צריכים פסיכולוג!

      אנחנו שעוד בשיבת ציון אמרנו "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, אנחנו מוכנים למסור את ירושלים.

      רבותי, לא מחלקים את ירושלים – מוסרים את ירושלים. ירושלים המערבית זה סתם, זה שכונות, זה כמו שמנהטן זה מנהטן והשאר זה ברונקס, ברוקלין, שטויות. אנחנו מוסרים את ירושלים – זאת האמת.

      עכשיו, כשדיין אומר שמחכים לטלפון מחוסיין מה העולם מבין? שזה לא שלנו! ביילין צודק. מה הוא בא ואמר? חברה, אתם 30 שנה אומרים: אם יהיה שלום – ניתן את ארצנו. זה מה שאתם אומרים. אם הערבים, אצלי אין פלסטינים כי אין דבר כזה, תיכף נגיע לזה, יהיו מוכנים לעשות איתנו SO CALLED SHALOM כלומר בסגנון של ביבי זה יתנו יקבלו, אתם יודעים מה זה יתנו יקבלו? יתנו לי קצת שקט – יקבלו את ארצי, זה הסגנון ואף אחד לא יכול להסוות את זה באף מילה! כך אנחנו מדברים, ליכוד, עבודה, רוב המפלגות אולי מלבד האיחוד הלאומי.

      אף אחד לא מדבר טרמינולוגיה אחרת בארץ הזאת ואנחנו ניפול על בית דפוס שידפיס מפה.

      אני הייתי בנשוויל טנסי ב -ג'י איי. היה שם שולחן ענק של יוסי ביילין, של הסכם ג'נבה. היו שם מפות ענקיות. אתם יודעים מה היה מודפס על שילה, חברון, ירושלים? אתם יודעים איזו ארץ היתה כתובה שם? פלסטין!

      והיהודים עברו וחייכו ושתו קפה והיו מנומסים ורק איזה קיבוצניק מטורף מעין גדי, ראש מועצת עין גדי שם לב שביילין גם לוקח לו את הצד שלו של ים המלח, אתם יודעים, האיזור הזה, מועצה איזורית מגילות, אז הוא בא וכמעט הפך את הדוכן, איזה קיבוצניק חילוני מעין גדי – סתם אחד שכנראה לא מבין עניין. הוא לא יודע להיות מנומס, הוא לא פוליטיקלי קורקט – כמעט הרביץ להם מכות. זה היחידי. אני ישבתי בחוץ, הייתי עם הנוצרים הציונים והפגנתי, אבל אני הייתי היחידי מארץ ישראל, אני, סנדלים, בן קיבוץ שבכלל לא מבין ענין.

      איפה היו כל העולם היהודי???

      איך עם מתנהג ככה???

      באתי לבית כנסת באנגלבוט שבוע אחרי זה. יש שם רב, הרבי גולדן. הוא עושה מגביות לבוסניה, לדארפור, לכל החברה הטובים, בעיקר אם הם מוסלמים. לא רצו לתת לי לדבר. אמרו לי שארץ ישראל זה עניין פוליטי. טילפנתי אליו ואמרתי לו: אם ארץ ישראל זה ענין פוליטי אז אתה יכול לסגור את התנ"ך ולסגור גם את בית הכנסת.

      תראו לי בהיסטוריה שלנו שהיתה אי פעם מחלוקת בעם אם ארץ ישראל שלנו או לא! אבל חזרנו לארצנו, הקמנו מדינה ואיבדנו את הזהות.

      תראו, אפילו אדם נפלא כמו שרנסקי, מה הוא בעצם אומר? סליחה שאני פוגע בכל החברה הטובים אבל אולי כדאי לעורר אז זה קצת. אז מה שרנסקי אומר? יש לו ספר על דמוקרטיה. הוא אומר: אם הם יהיו דמוקרטים ונחמדים, כלומר אם הם יהיו שבדים עם עיניים כחולות, בלונדינים, כאלה נחמדים – אז ניתן להם את ארצנו. מה המשמעות? שאם הם לא יילחמו נגדנו שיקחו את ארצנו!

      תראו לי עוד עם שככה מתנהג! תראו לי עוד עם שככה מוכן להתנהג. ללא איום צבאי.

      תמיד כשאני מתדיין, בעיקר בקיבוצים, אני אומר להם בואו נעשה איזה ניסוי קטן. IDENTITY -נגיד שהערבים היו אומרים שרק את בית הקברות של אותו קיבוץ – של השומר הצעיר כמובן, היו מוכנים לקבל ולעשות איתנו שלום, הייתם מוכנים למסור את בית הקברות של אותו קיבוץ קטן בגליל? כמעט הרגו אותי, כן? כי שם קבורים האבא והאמא והבן שנפל ביום כיפור. אבל, אמרתי, אתם מוכנים למסור את בית הקברות של האומה. את חברון לפני חמש דקות הייתם מוכנים לתת.

      איך אפשר להסביר את זה? אנחנו עם שלא איבד את הזהות. תראו לי תינוק אחד רומאי שנולד היום, אין דבר כזה. אין אף עם שנותר, רק אנחנו!

      אנחנו חזרנו לארצנו, בשביל להקים מדינה ובית משפט עליון וצבא ואמ"ן ומחשבים ומחלקת מחקר – שכולם ידברו בקול אחד שארצנו אינה ארצנו.

      אני כותב לערוץ 7 שיפסיק להשתמש במילה פלסטינים – PALESTINIANS כי אם יש פלסטינים, MUST BE PALESTINE SOMEWHERE וזה לא בטקסס!!!

      אנחנו תוקעים לעצמנו את הסכין עמוק.

      שאני אראה לכם מה זה פלסטינים?

      אתם זוכרים ב- 1977 את זוהייר מוחסיין? זוכרים אדם כזה? ראש אירגון אל צעיקה התראיין לעיתון הולנדי – טרוג:

      There is no difference between Jordanians, Palestinians, Syrians and Lebanese. We are all part of one nation.It is only for political reasons that we carefully underline our Palestinian identity because it is in the interest of the arabs to encourage a seperate Palestinian identity in contrast to Zionism. Yes. The existence of a seperate Palaestinian nation is only for tactical reasons.

      מדובר באומה טקטית.

      זוהייר מוחסיין ראש אירגון אל צעיקה, חבר אש"ף.

      אריאנה פלאצ'י ראיינה את ערפאת. שאלה אותו בספר שלה, לכו תקראו, הכל ידוע, לא צריך מחלקת מחקר של צה"ל. בוא נדבר על גבולות היא אומרת לו. ערפאת אומר: אני לא מדבר על גבולות. האומה שלנו נמצאת מהאוקיינוס האטלנטי ועד הים האדום. אז מסתבר שהאומה של ערפאת יותר גדולה מאירופה.

      ושואלים את אסאד מה זה פלסטין, אסאד אומר זה דרום סוריה, ושואלים את חוסיין הוא אומר זה בכלל ירדן.

      רבותי נפלנו לבלוף. אנחנו יודעים את זה, כותבים על זה, ואומה שלמה מתמסרת לשקר, לא יכולה להילחם בשלושה ארבעה אנשים שפה לוחצים על הכפתורים ומעוותים ומוחקים 2000 שנה.

      ואיך אני אוכיח לכם?

      אתם זוכרים את הסכם אוסלו? מה עשו אחרי זה? חפירות הצלה (חפירות ארכיאולוגיות). הרי עושים הסכם שלום, איך זה שצריך לעשות חפירות ארכיאולוגיות להצלה? את מה צריך להציל? הרי עושים שלום. הם אנשים טובים עם הרמוניה, למה צריך להציל?

      כי הם יהרסו לנו את הכל. זה מה שאמרו אז הארכיאולוגים. דרשו הקצאת תקציבים לחפירות הצלה.

      זה בדיוק חושף את קצה הקרחון של השקר. כולם ידעו שזה שקר. אבל אף, אף אחד מאז ששת הימים לא מדבר על הזכות שלנו על ארצנו ותדעו לכם – אם אנחנו נאבד את זהות הארץ לא תהיה לנו זכות על הארץ.

      כי לאנגלים יש זכות על England ולגרמנים יש זכות על Deutchland בגלל שמם. ולמי יש זכות על ארץ ישראל? תגידו לי אתם, למי?

      מה מדברים פה על אוסלו? מה אוסלו היה? אוסלו היה מחיקת הזהות. זה לא היה הסכם שלום! הסכם שבו מסרנו את זהותה של ארץ ישראל וזה לא חשוב איך. אם זה שרים או לא שרים או פלסטיניות – כל מיני שמות באמצע!

      נתנו את זהותנו.

      אני הסברתי שם לחברה באנגלווד – שכונת עושר אדירה, אמרתי, מה יקרה אם תבוא ממשלת ארצות הברית ותגיד: עכשיו אתם נקראים ברונקס, עכשיו אתם נקראים הארלם לצורך העניין? מה יקרה לכם? או מה יקרה אם אמריקה לא תיקרא בשם אמריקה אלא נקרא לה זימבבווה? אתם תהיו זימבבווים? האם חברון תהיה בפלסטין?

    2. האם הר הבית יהיה בפלסטין?

      אנחנו השתגענו?

      יש פה נוצרים ציוניים. נמצא פה ג'ים ווינגר, אדם מדהים מאוקלהומה. הם אומרים לנו: העולם יאבד את תרבותו. העולם בנוי עלינו. אנחנו הבסיס של העולם הנוצרי. תיקח את זה משם – אין עולם. אנחנו הולכים לאבד את זה?

      אתם מבינים איזו שואה יהודית הולכת להיות פה? ארצנו תיפול ללא יריה אחת אם ביבי ימשיך לדבר על יתנו יקבלו!

      שאלו אותי בסוף הנאום באנגלווד: צפריר, מה היא התוכנית הפוליטית שלך? כולם רוצים שלום, נכון? זה עגל הזהב החדש. אז אמרתי:

      What about that our country is our country? What about that? (ארצנו היא ארצנו. איך זה?)

      בשביל 1.3 מיליון ערבים אני אתן את ארצי? אנחנו מוכרים את הבית הזה. זה הפירוש של מעשינו.

      The bible land is our identity, the bible people is the bible land! thats it

      ארץ התנ"ך היא הזהות שלנו, עם התנ"ך הוא ארץ התנ"ך. זהו זה ושלא יספרו לכם שום סיפורים. שלא יספרו לכם שום דבר מעבר לכך! ולכן אל תתפלאו שאין הסברה. We ocuppied Palestine, isnt? (הרי כבשנו את פלסטין, לא?)

      האנגלים יכולים להיות כובשים באנגליה? לא! אבל מאד חבל לי שהאנגלים כובשים את צפון אירלנד. זה באמת לא יפה. בואו נטפל בזה קודם!

      תגידו לי, האנגלים כשהם נסעו לפוקלנד הם היו Ocuppied או שהם היו Liberated? (הם היו כבושים או משוחררים? כובשים או משחררים?)

      הם נסעו לכבוש את איי פוקלנד או לשחרר? מה דעתכם? אני אעזור לכם כי אתם ביישנים. הם נסעו לשחרר. אבל אם היו נוסעים לאיים המלוויניים הם היו כובשים או משחררים? אני אעזור לכם גם. הם היו כובשים! כי האיים המלוויניים שייכים לארגנטינה אבל איי פוקלנד שייכים לאנגליה.

      ארץ ישראל שייכת לעם ישראל ו- Palestine לא שייכת לנו. תראו מה קרה בקוסובו. קוסובו היתה ליבה של סרביה. אתמול היא נמסרה למוסלמים. נפלה לבדייה! אנחנו בדקה ה- 90 אם אנחנו לא ננהל את הקרב התודעתי פה, לפני שהולכים לעולם.

      תשימו אותי על האו"ם ואני אסדר להם את הראש.

      מה קרה לנו?

      הרי בכתב המנדט נאמר לנו ושם זכותנו המשפטית על הארץ, הכירו בזכויות ההיסטוריות שלנו. זה כתב המנדט. מה זה זכויות היסטוריות? זה Identity הזהות.

      יושבים הערבים בועדת פיל בשנת 1937 ואומר איזה מהדי אחד: אין ארץ כזו פלסטינה. פלסטינה היא מונח שהמציאו הציונים. אין כל פלסטינה בתנ"ך – אומר הערבי הזה, עבד אל האני מהדי – ארצנו היתה מאות שנים חלק מסוריה. אז אם זה סוריה בשביל הערבים, או אם זה משהו אחר – אז אנחנו Ocuppying (כובשים) ואתם חושבים שמישהו ייתן לכם להישאר בתל אביב?

      למה אהוד ברק לא נותן לסגור את החלונות בבית השלום בחברון? אתם יודעים למה? כי הם לא רוצים את הזהות היהודית של חברון. למה הם נלחמים נגד לוינגר בחברון? רק בגלל זה! מה 700 יהודים או 1000 או 1500 בחברון זה מה שישנה? השמאל לא רוצה שתהיה שם Jewish Identity (זהות יהודית).

      והם לא רוצים את קבר יוסף בגלל שזה Jewish Identity (זהות יהודית) או זהות עברית או זהות ישראלית.

      השמאל לא רוצה את הזהות הלאומית היהודית הישראלית של ארץ ישראל, זו המלחמה של השמאל – לא השלום, לא השטחים, כי מה שמנהלים עכשיו (תקראו את אלייקים העצני, תקראו את קרולין גליק), לא מנהלים משא ומתן לשלום. מנהלים משא ומתן למסור את ארצנו. זהו! בלי שום תנאים! עם טרור, עם הכל. לכן זנחו את 14 הנקודות שזה גם היה שטות. אתה מנהל 14 נקודות על משטרה כזאת או אחרת?

      מי מנהל בכלל משא ומתן על הארץ? וביום שנבוא לעולם ונדבר כמוני לא יהיו שאלות יותר!!!

      לא קופי ולא שמופי (קופי ענן האו"ם).

      ארצנו היא ארצנו. Next question please (השאלה הבאה בבקשה). ככה עובדים!!!

      אני הייתי בחברון באיזה הפגנה מול הגלוחי ראש האלה שנקראים בטעות "שלום עכשיו" ושאל אותי כתב C.N.N:

      When are you going to stop the occupation? (מתי תפסיקו כבר את הכיבוש?)

      אז הסתכלתי עליו ואמרתי לו: תגיד אתה מכיר את התנ"ך? אתה פתחת אותו לאחרונה? תפתח ותראה של מי הארץ ואחרי זה תחזור אלי. הוא הוריד את המצלמה ואמר לי: אתה יודע מה, אף פעם לא קיבלתי תשובה כזאת, כל הכבוד, והבחור לא אוהד ישראל, מי שעובד ב- C.N.N אל תחשדו בו שהוא אוהד את ישראל.

      אנחנו צריכים להגיד דבר פשוט. ארצנו היא ארצנו.

      OUR LAND IS OUR LAND VERY SIMPLE VERY CLEAR

      אם מישהו לא יודע שילך למקורות. אם מישהו לא רוצה לדעת שילך להחלטת חבר הלאומים מ- 24 באפריל 1922. החלטת חבר הלאומים נתנה לנו את הזכות על כל הארץ, כולל מה שקרוי עבר הירדן. החלטת החלוקה גרעה זכויות, אז מה אתם רוקדים ברחובות? בקיבוץ שלי ב- 47 הורידו את הדגל לחצי התורן. בכל הקיבוץ המאוחד. זה היה יום אבל, כי קרעו את הארץ.

      לכן החג שלי זה 24 באפריל – כי שם העולם הכיר פה אחד בזכותנו על הארץ הזאת והזכויות שלנו עברו לאו"ם והזכויות הוכרו על ידי ממשלת ארצות הברית באמנה האנגלו-אמריקאית והזכויות שלנו הן FOREVER. לנצח. אי אפשר לקחת אותן! וכל מה שממשלת ישראל צריכה זה לקרוא חוברת אחת ולהתייעץ עם כמה משפטנים שמבינים עניין ולהבין: ארצנו היא ארצנו וזה להגיד לעולם.

      לא מנהלים משא ומתן עם שום ערבי שחומד את ארצנו או מתחפש.

      אומרים להם: המדינה הירדנית היא המדינה הארץ ישראלית – ככה מדברים, זאת טרמינולוגיה! היא היתה ארץ ישראל ונקרעה! יש מדינה ערבית על 78% מארצנו. היא כבר קיימת והיא שם ומי שרוצה להיות ערבי במדינה ערבית שיקום ויניע את האוטו. מי שלא אוהב את ניו ג'רסי נוסע לפנסילבניה, אבל פה הוא יחיה תחת שלטון יהודי וזהו זה.

      צפריר רונן בכנס ירושלים 2007

      https://www.youtube.com/watch?v=TBEgR0rNzsA

      http://rotter.net/forum/gil/27680.shtml#1

    3. ומה הפיתרון שלך? מדינה 22 ערבית במזרח התיכון? ואיך תוכל לטוס ללונדון עם איום טילים על נתבג? הגיב:

      אתה צודק! לכן צריך תכנית ריאלית שתיתן לנו יותר שליטה בארץ. 1. פיתרון בעיית הפליטים ביישובם בארצות ערב. 2. סיפוח מוחלט של ארצנו. 3. מתן תושבות ללא אזרחות ובחירות בארץ ערבית שהיא ארץ המוצא של החמולה. אל מצרי יצביעו במצרים, חוסיין בירדן, אל מוגרבי במרוקו וחיגאזי בסעודיה. עותמן כמובן יצביעו בתורכיה.
      אלה צריכים להיות הויתורים הכואבים שלנו. נוותר על הדמוקרטיה בגלל הצורך בשלום.
      4. עידוד כספי להגירת ערבים. כל שקל שיושקע בהגירה ימנע 10 שח שיבוזבזו על ביטחון. טילים, מטוסים, שבכ, גדר, מחסומים, נגמשים ואמלח מיוחד שעולה לנו להחזיק פלסטינים בין הים לירדן.

    4. לפני שמלינים ומייללים כנגד ה"כיבוש", ראשית כל יש לתת הדעת על מהות האנשים ה"כבושים", ואחרי שעמדנו על מהותם ("התנועה הפלסטינית היא ללא ספק המגעילה והמכוערת מבין התנועות הלאומיות שקמו אי פעם" – אלו לא דבריו של כהנא, אלא דווקא של א.ב יהושוע) אפשר לומר שזה לא היה יכול לקרות לאנשים "נחמדים" יותר. הכיבוש, אם ניתן באמת לקרוא לו כך, ראוי להם והם ראויים לו. בעיקר כאשר הם יכלו לקבל עצמאות כבר מעל לתריסר פעמים – ודחו אותה בבוז. זאת מפני שהם לא מעוניינים כלל בעצמאות שלהם, אלא ברצח עם שלנו. אבל הרי טעם להזכיר לך את כל זה. עמוק בלבך, אתה יודע זאת היטב. אבל נראה שלעולם לא תהיה מסוגל להודות בכך, מפני שזה מוציא את הטעם מכל עניין "המאבק הפלסטיני", שמהווה ללא ספק נדבך מרכזי בחייך.
      מכל מקום, אנחנו ממילא מעוניינים רק בשטח ולא באנשים, שהגיעו לשם מכל רחבי העולם המוסלמי.(אולי אפשר לכנות אותם "מתנחלי ג'יהאד? לא, מתנחלים יש רק אצלנו…) ועקב התנהלותם, סביר להניח שבסופו של דבר, אכן נזכה במבוקשנו. באירופה ולאחרונה גם בארה"ב, המגמות הולכות בדיוק באותו כיוון; כיוון של בלימת הג'יהאד ההתנחלותי של האיסלם והדיפתו לאחור ובחזרה לארצותיו. מעניין שגם שם, הג'יהדיסטים מכנים את עצמם "פליטים". אנחנו נצטרך רק ללכת בעקבות המסלול שיתווה בשאר העולם המערבי בשנים הקרובות. ואם הדברים מעוררים בך ובדומיך התפלצות מוסרנית – אז תתפלצו להנאתכם.

  4. חג עצמאות שמח לך רן ברץ,קול ההיגיון השפוי,אשרך ואשרינו על אמריך ועל היותך, וכמובן חג עצמאות שמח לכל החבורה במידה על שהשכלתם אותי ושכמותי,ועל אהבת הארץ שלכם ,אשר ניבטת מכל המאמרים., רק בשמחות,אמן.

  5. רן ברץ היקר

    תודה על הקמת האתר החשוב ועל מאמר מצויין ומדוייק המצביע על כל הפלאים שמדינת היהודים מממשת בעצם קיומה ובכל מה שהיא מייצרת עבור יהודיה ואף עבור האנושות כולה. אכן אף עם אחר לא היה מסוגל לעמוד במה שאנו עומדים עם כל כך הרבה אויבים מבחוץ ובעיקר מבפנים.

    הצבעת באלגנטיות מדהימה על תופעת הבגידה ותאוות חיסול המדינה של חלק מיהודיה שחברו לאויביה. אכן מתרחשת כאן תופעת בגידה שהעולם האנושי טרם חווה.

    הדבר המעודד כדבריך הוא שהציבור הרחב אינו מושפע מתעמולת הרעל של הבוגדים ברמות השונות, אבל יש לפעול כנגדם על מנת לשים קץ לתופעה המחליאה והמסוכנת. המצב הזה מאד מסכן את המדינה ואת לכידותנו. נבנית שינאה אמיתית ומאד מסוכנת בלב הציבור היהודי ציוני כלפי אלה הלוקחים חלק במעשים הללו – וזו שינאה שתוביל לאסון.

    אנחנו כבר עכשיו התפצלנו ממש לשני עמים זרים ואויבים.

    ***********************

    תגובית שקראתי לאחד המאמרים באתר מידה היטיבה לתאר את המצב:

    אנו בעיצומה של מלחמת אחים רבת פנים אך סמויה מן העין. השמאל ערוך בקווי היערכות לפי האסכולה הסובייטית. הן סמויות מן העין אך חיות ובועטות בצבא, באקדמיה, במשפט וכמובן בתקשורת ומנוהלות כאמור ע"י פוליטרוקים מסוג חדש.

    כיום הפוליטרוקים השמאלנים יושבים ב"מכון הישראלי לדמוקרטיה" ומנסים לקבוע משם את פני צה"ל והפיקוד העליון ואפילו מצליחים כי איש לא עוצר בעדם.

    הם קיימו למשל דיון סוער על פקודת היום של אל"מ עפר וינטר ב"צוק איתן" ובעקבותיה הצליחו כנראה לבלום את התקדמותו בצה"ל. הם שולחים את זרועותיהם ואצבעותיהם לתוך מערכת החינוך הצה"לית, לסדרות החינוך וכיו"ב כפי שהקרן לישראל חדשה עושה במערכת המשפט ובקרב המשפטנים.

    תמיד היו נסיונות של פוליטרוקים להתערב בצה"ל פוליטית ואידאולוגית אך בן גוריון השכיל וידע לגדוע אותם באיבם. אבל התופעה נמשכה בצורות אחרות בועדות סודיות למיניהן בתוך המפלגות ובתנועות הנוער והיא נמשכת עד היום בצורות מתוחכמות חדשות. אותה גברת בשינוי אדרת.

    קים פילבי המרגל הבריטי בדומה לאודי אדיב כ"אידיוט שימושי" נלהב, בגד בארצו לטובת האויב הסובייטי מזכיר לי את שוברי המפרקת וארגון המצלמות. ההגנה והתמיכה שמספקים האלופים עמירם לוין ועמי איילון לשוברי המפרקת נובעת מכך שלוין ואיילון השמוצניקים רואים בפעילי שוברים שתיקה בשר מבשרם, מהמיליה האידאולוגי שלהם.

    הכל גירסא דינקותא שמ"וצניקית

    אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ לָדַעַת אֶת הַמַּעְיָן מִמֶּנּוּ שָׁאֲבוּ אלופים את העוז להזדהות עם שוברי צה"ל…

    למי שתהה ותוהה איך אפשר שאלופי צה"ל מהוללים מפקדי סיירת מטכ"ל כעמירם לוין ומפקד הקומנדו הימי כעמי אילון יכולים להעלות בדעתם לצאת להגנת ארגון שנוי במחלוקת כמו שוברים שתיקה – צריך להבין שמדובר בגירסא דינקותא שמו"צניקית או שמאלנית כללית שהונחלה להם בנעוריהם בקבוץ ותנועת הנוער.

    התגייסות האלופים האלה דווקא להגנת שוברי המפרקת נובעת מצד אחד מהתנשאות אליטיסטית ובוז ל"בבונים" שאינם ראויים למשל לשרת ביחידות "המובחרות", למרות שכיום ברוך השם רוב היחידות הלוחמות בצה"ל הן יחידות עלית.

    "שוברים שתיקה" בהרכבו האנושי ומקורותיו התרבותיים הוא בשר מבשרם.

    אלופים כלוין ועמי איילון מוצאים זהות רבה נפשית ואידאולוגית עם "שוברים שתיקה" כמו היו אחווה סודית משותפת והם נחלצים עתה לעזרתם בעת צרה, זאת למרות שהם שוללים בהצהרה את המלשינות של פעילי הארגון בחו"ל תוך היתממות או מבלי להבין ולהודות ביושר שזו המהות ועיקר פעילותם להצדקת הכספים הרבים הזורמים אליהם מחו"ל.

    מבחינה מסויימת "שוברים שתיקה" הוא מעין קבוצה טיפולית, מין AA (אלכוהולים אנונימיים) המציעה תראפיה קבוצתית לנפגעי "אקיבוש" החשים צורך עז לדסקס ולדבר "על זה" ולפרוק את תיסכולם מהתנהגות שאינה עולה בקנה אחד עם הערכים האוטופוסטיים עליהם התחנכו בתנועת הנוער.

    כך בעצם עשו גם אבותיהם בשנות השבעים כשהתכנסו לקומזיצים תראפיים שנקראו "שיח לוחמים" או "יורים ובוכים" אשר השתכללו מאז לגירסאות תוקפניות כמו "שלום עכשיו" ו"בצלם" ובימינו לעשרות ארגונים ועמותות שהציפו את הארץ יחד עם הכספים שזרמו מהקרן המשוקצת.

    האידאולוגיה המפ"מניקית שינקו בילדותם בשנות החמישים – בימים שקיבוצים התפלגו על קוצו של יו"ד, על רקע הסגידה לבריה"מ הסובייטית וליוסף סטלין – חדרה לנקבוביות שלהם, כפי שאובמה אינו יכול למרות השכלתו לברוח מ"המדרסה" האסלאמית בה למד כילד באינדונזיה ואל"מ עופר וינטר או האלוף גרשון הכהן לא יכולים לנטוש את תורת אמם שספגו במכינות ובישיבות התורניות.

    כמו צעירי הכיפות הסרוגות המתגייסים מתוך תודעה עמוקה יהודית וציונית למיטב יחידות צה"ל ולתפקידי פיקוד וקצונה כך עשו טובי הנוער בקבוצים או בתנועות הנוער של השומר הצעיר והנוער העובד בתורם. אמנם תמיד היו נסיונות של פוליטרוקים להתערב בצה"ל פוליטית ואידאולוגית אך בן גוריון השכיל וידע לגדוע אותם באיבם. אבל התופעה נמשכה בצורות אחרות בועדות סודיות למיניהן בתוך המפלגות ובתנועות הנוער והיא נמשכת עד היום בצורות מתוחכמות חדשות. אותה גברת בשינוי אדרת.

    https://mida.org.il/2016/04/06/%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%99-%D7%9C%D7%92%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99/

    סימוכין:

    1.האם המכון הישראלי לדמוקרטיה דמוקרטי?

    הון שלטון וקשרי המכון

    מידע על צה"ל

    ב- 2001 התחיל המכון לדמוקרטיה לקיים מפגשים עם צה"ל בהם השתתפו הרמטכ"ל, סגן הרמטכ"ל, חמישה אלופים, ושמונה תתי-אלוף וכן מג"דים, ומח"טים במילואים. הנושאים שנדונו היו שירות של נשים בצבא, כבוד האדם בצבא, ושירות המילואים. כמו כן הועלו נושאים אסטרטגיים מובהקים כגון, האם הצבא הוא צבא העם או שהולכים לכיוון של צבא מקצועי וההיבטים הכלכליים". בסוף כל מפגש הופקה חוברת.

    אריק כרמון דיווח לאסיפה הכללית של המכון על המפגשים ועל "מספרים די קשים" הנוגעים לשיעורי הגיוס לצה"ל: "אנחנו מגיעים למצב שבו רק חמישים אחוז משכבת הגיל מתגייסת, שליש משכבת הגיל הולכת ליחידות קרביות".

    ב- 2005 – מפגשי המכון עם צה"ל התחדשו במסגרת פרויקט "צבא-חברה". פרופ' ברוך נבו, העומד בראש הפרויקט, דיווח לאסיפה הכללית על הקשיים: "קושי אחד הוא התלות ביחסים אישיים מאחר שאין הסכם כתוב בין המכון לבין הצבא. הדברים מתנהלים על בסיס יחסים אישיים ומסורת של יחסי אמון שנבנו בין אריק לבין הרמטכ"לים ואלופי הפיקוד שלהם. קושי נוסף כרוך ברגישות צה"ל לנושאים שונים. רשימת המשתתפים האורחים מוגשת לחוות דעת הצבא לפני כל כנס. ייתכן מצב שהצבא יפסול השתתפות אחד האזרחים. המכון חייב להיות רגיש ביותר ולהסכים לפשרות בנושאים שונים על-מנת לשמור על דיאלוג פתוח וכן".

    http://www.news1.co.il/Archive/002-D-18970-00.html

    לעיון האשכול:

    האם המכון הישראלי לדמוקרטיה דמוקרטי?

    http://rotter.net/forum/gil/19930.shtml

    יום עצמאות שמח!

  6. הפלא היהודי!
    הציונות הוייצמנית-קסטנרית-בן-גוריונית היא עדות נוספת שאילולא ה' שהיה לנו בקום עלינו מהרסים ומחריבים ומלשינים-אזי חיים בלעונו בחרות אפם של אויבינו ללא הבדל דת – ממזמן!

  7. מדוע אתה מכנה קומץ יהודונים יוצאי השטעייטל של השומר הצעיר-מפ"ם בשם אליטות?????
    הם מעולם לא היו אליטות … כוחם נובע מהכסף שמרעיפים עליהם שונאי ישראל באירופה, להם הם משמשים כיודנראט בסגנון המאה ה-21

  8. בתלמוד שמו של מלאך המוות והשטן הוא: סמאל. הסמול הוא סמאל ואין לאפשר לו חופש הרס וחיסול מבפנים! זו לא דמוקרטיה זו אנרכיה! הגיב:

    כדי להילחם בבגידה מבפנים יש לחסל את בג״צ במתכונתו הנוכחית בה השופטים האלה בוחרים את עצמם בעצמם ואך ורק ממשלות ישראל המתחלפות תבחרנה שופטים כמו בכל העולם הנאור ורק לאחר שימוע עומק בכנסת במהלכו יוברר האם הם תומכים במדינה יהודית ומכירים את ההיסטוריה שלנו המתחילה בתנ״ך. מי שהדגל או ההמנון מפריעים לו שיהיה שופט בסעודיה. תבוטל לאלתר ועדת הדילים המסריחים והאפלים באמצעותה משליט השמאל את פעיליו הפוליטיים בדמות שופטים על מדינת היהודים אותה הם מקפידים לחסל ככזו צעד צעד. בג״צ הוא המתרס והמגן לכל תופעות הבגידה מבפנים והמימון מבחוץ. יש לחוקק בישראל את חוק סוכן זר בנוסח האמריקני המדוייק המאלץ כל ארגון וגוף המקבל אפילו שקל מבחוץ להתייצב בשב״כ כל 6 חודשים ולדווח על כל פעולה, מטרתה, עלותה כולל חשבוניות, ולקבל אישור המשך פעילות. יש לבטל את חוק כבוד האדם (הערבי והסודני) וחירות (המחבל) המחורר כגבינה שוויצרית ומאפשר לשופטים האלה לפסוק מה שבא להם באמצעות פרשנות מעוותת והרסנית. בג״צ הוא שורש כל הרע במדינת היהודים כי הוא בסך הכל מרכז פעילות פוליטית של השמאל שאיבד כוחו בכנסת כדברי פרופ מאוטנר והעביר את פעילותו הפוליטית לבג״צ. כשנחסל את בג״צ במתכונתו הנוכחית נוכל לסלק מישראל את הקרן השטנית שמטרתה ישראל חדשה לא יהודית ולהוציא אל מחוץ לחוק את פעילותה באמצעות אירגוני השיטנה השונים במימון זר. צריך לפעול כי דיבורים לא יעזרו.