שפירא, הביתה

במסע הצלב שלו להפלת נתניהו חצה מבקר המדינה יוסף שפירא קו אדום נוסף. המשך כהונתו בתפקיד מטיל צל כבד על מוסד המבקר כולו

משלם מחיר על קמפיין פוליטי חסר עכבות. המבקר שפירא. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

ביום שישי האחרון חשף העיתונאי גידי וייץ ב'הארץ' כי לאחרונה שלח מבקר המדינה יוסף שפירא מכתב ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, ובו דחק בו לחקור את פרשת נסיעותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. כך נכתב בידיעה ב'הארץ':

מבקר המדינה, יוסף שפירא, שלח בשבועות האחרונים מכתב ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שבו דחק ביועץ באופן חריג לבדוק חשדות לפלילים שבהם מעורב לכאורה ראש הממשלה, בנימין נתניהו. המבקר כתב את המכתב לאחר שהגיע אליו מידע שלפיו היועץ המשפטי החליט שלא לבדוק כמה פרשות הקשורות למימון נסיעותיו של נתניהו לחו"ל בשבתו כיו"ר האופוזיציה.

אפילו 'הארץ', עיתון שכידוע איננו חשוד באהדת נתניהו, השתמש בשתי מילים שמבהירות עד כמה מדובר באירוע בעייתי: 'דחק' ו'חריג'.

חריגותה של הפעולה מורכבת ממספר רבדים. ראשית: כיצד נודע למבקר שהיועמ"ש "החליט" שלא לבדוק? הרי היועמ"ש לא פרסם דבר בנושא. מי הדליף אפוא את החלטת היועמ"ש, ומה היה האינטרס שלו בהדלפה הזו? הייתכן כי גורמים המקורבים לחקירה פועלים ממניעים פוליטיים כדי להפעיל לחץ על היועמ"ש?

שנית: המבקר מפעיל לחץ על הגורם היחיד שמוסמך לקבל החלטות משפטיות, היועץ המשפטי לממשלה העומד בראש מערך התביעה. עצם התערבותו בחקירה פלילית ופנייתו לגורם החוקר היא חריגה ביותר, ואולי אף מצויה מחוץ לסמכותו החוקית. אך המבקר לא הסתפק בכך. מכתבו הודלף לתקשורת על מנת להפעיל לחץ ציבורי על היועמ"ש, כדי שיקבל החלטות משפטיות שלא כתוצאה משיקולים משפטיים.

חשוב לזכור שאופן התנהלותו "החריג" של המבקר בעניין ראש הממשלה איננו חד פעמי.

תחת לחץ תקשורתי כבד פרסם המבקר את הדו"ח על מעונות רה"מ ב־17 בפברואר 2015, חודש בדיוק לפני הבחירות האחרונות. שבוע לאחר מכן פרסם המבקר דו"ח בנושא שוק הדיור, שבו תקף את נתניהו באחד הנושאים המרכזיים במערכת הבחירות.

וזה לא הכול. לפני חצי שנה פרסם המבקר דו"ח על נסיעותיו של ראש הממשלה, דו"ח שכפי שהראיתי אין בו כל ממצא שלילי של ממש על רה"מ. המבקר בעצמו מציין שנתניהו התנהל בהתאם לנהוג באותה תקופה ושכך נהגו אז כולם, אך משום מה מתמקד רק בנתניהו. ההאשמה החריפה ביותר שהוא מצליח למצוא היא ש"הדבר עלול ליצור מראית עין של קבלת טובת הנאה או ניגוד עניינים". צריך לקרוא כדי להאמין; הרי כמעט אין דבר במעשיו של אדם שאיננו "עלול ליצור מראית עין" אצל מאן דהוא. זוהי האשמה משוללת יסוד. שהמבקר ניפח לקמפיין תקשורתי ופוליטי פסול ובזוי.

אבל גם זה לא הכול. את עניין הנסיעות בדק כבר היועמ"ש הקודם, יהודה וינשטיין, ובספטמבר 2014 הודיע ש"לא נמצא שיש מקום לפתוח בחקירה בחשד לביצוע עבירה פלילית מצדו של מר נתניהו". גם במקרה זה המבקר שפירא לא ויתר, ובעיצומה של מערכת הבחירות המשיך להפעיל לחץ על וינשטיין כדי שיפתח בחקירה פלילית בעניין הנסיעות.

דו"ח הנסיעות השערורייתי של שפירא, שפורסם לפני חצי שנה, יצא כבר לאחר שיועץ משפטי בדק את התיק והחליט לסגור אותו. החקירה הנוכחית היא בדיקה נוספת, ואם נכונה השמועה כי היועמ"ש הנוכחי החליט לסגור גם את התיק הזה, מדובר כבר בסבב שני או שלישי על אותה פרשייה שלא הולידה דבר. אבל שפירא ממשיך ללחוץ ולהתערב באופן פסול בהתנהלותה של מערכת אכיפת החוק.

מה מניע את שפירא? מה גורם למבקר המדינה להפוך עצמו לגורם אקטיבי החוצה כל קו אדום כדי להפיל את ראש הממשלה? אינני יודע. השאלה שצריכה להטריד את כולנו היא הפיכתו של מוסד המבקר לגורם פעיל במימוש המטרה הסמויה הזו.

אסיים בדברים שכתבתי כבר בעבר בנושא, שכוחם יפה גם כיום וביתר שאת:

דו"ח המבקר על נסיעות ראש הממשלה הוא כתם בל יימחה בביוגרפיה של יוסף שפירא. הוא לא מקצועי, לא משפטי ולא ענייני, ואיננו משמש לתכלית של ביקורת ראויה על עבודת הממשלה וזרועותיה. יש כאן הרבה יותר ממראית עין של הפרת אמונים ושימוש לרעה במוסד ממלכתי ובכספי ציבור כדי להזיק לנבחר ציבור על לא עוול בכפו. זה לא ביביטורס, זה שפיראטורס.

אם נותר שמץ של הגינות במבקר המדינה עליו להתפטר מתפקידו ולעבור לפוליטיקה, שכן ממסע הצלב שהוא מנהל נגד בנימין נתניהו נראה כי מאווייו שייכים למרחב הפוליטי ולא למוסד הביקורת.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

17 תגובות למאמר

  1. אין לצפות משמאלן ליושרה. כל האמצעים כשרים בדרך למטרה הטריפה.

    1. הפוך גוטה, הפוך
      כל העולם כבר יודע שבגלל ביבי יצא לנו שם של שקרנים. ראה שקר הבניה האחרון

  2. צפו: משה איפרגן במאמר שלא קשור לאלאור עזריה!!!
    חידוש מרענן באתר מידה.
    איזה אתר מעפן אלוהים שבשמים

    1. בהחלט מוזר איך איפרגן סוטה מהדרך ואינו כותב על גיבור החיל , אביר המוסר…אזריה…מענין שהליכוד מאז 1977 רוב הזמן בשילטון ובכל זאת ״עוכרי ישראל״ מתמנים לרמטכלים, למבקרי המדינה, ליועצים משפטיים…..מה קורה עם ביטן ומירי גרב…מדוע אינם מחוקקים משהו נגד הסמולנים ???

  3. כתב החצר מוזס איפרגן באמת ציטט את עצמו עכשיו?
    מידה זה שפל חדש של מיחזור חומרים.

  4. איני בקיא בסמכויות מבקר המדינה – אך עצוב לראות איך טענות על תפקידו הן (כמעט) תמיד פוליטיות (איני רומז לטור שכתב משה איפרגן). מיכה לינדנשטראוס נחשב למבקר חריף ותקיף וכלוחם בשחיתותו של אולמרט. באותה עת, לא נשמעו השגות מימין כלפי המבקר. כיום, לעומת זאת ובאופן צפוי (אם מצב הדברים שמתאר איפרגן הוא נכון) לא נשמעות השגות משמאל.

    בשורה התחתונה: אם הטענות כלפי מבקר המדינה אינן אובייקטיביות, אלא קשורות במישרין לשאלה מי הגורם המבוקר על-ידו והאם הוא "משלנו" – הרי שלטענות אין כל ערך.

    1. אין ספק ששר התקשורת שם את כל כובד משקלו כדי להכתים את כל מי שנגדו
      דווקא ההתנהגות הלחוצה שלו מרמזת על אשמה
      צריך פשוט לרדת לפרטים ולראות לבד
      מה עם הכסף שמימרן אמר שהביא לביבי בזמן הבחירות, חוקרים גם את זה?

  5. מי הדליף מסביבתו של היועץ המשפטי לממשלה ? שיתחילו לבדוק אצל דינה זילבר

    1. עופר, יש לך יסוד עובדתי כלשהו לחשוד בה, או שסתם החלטת להטיל דופי ביושר של עובדת ציבור ותיקה, רק בגלל שאתה לא מסכים עם הדעות שלה?

    2. יועצת הציבור הוותיקה חורגת מסמכותה בחוצפה בכל הזדמנות בעדי לקדם אג׳נדות אישיות שלה תוך השגת גבול הרשות המחוקקת ללא הצדקה – הוא חושד בה בצדק.

  6. לא יותר טוב לדרוש לסגור את הגוף אנכרוניסטי שנקרא מבקר המדינה???
    ובנוסף חסכנו פיננסית עוד תקן של פקידים לא פרודוקטיבי של פנסיונר כמו שפירא!!!

    1. בוא נעשה הצעה כללית:
      כל עוד הימין בשלטון – בוא נוותר על כל מנגנון ביקורת כלשהו
      הרי אין לנו בעיה של ימנים גנבים – יש לנו בעיה של שמאלנים מלשנים

  7. היא בתפקיד בכיר במשרד המשפטים
    ולמרות הכל כולם (וגם אתה) מכירים את דעתה הפוליטית
    ובכן – כאן זה מתחיל וכאן זה נגמר –
    וזהו שורש כל הרע

  8. אם היה לכותב מושג במה שהוא כותב עליו, זה היה מועיל. תלמד, כותב: למבקר המדינה יש סמכות בחוק להמליץ ליועץ המשפטי לפתוח בחקירה פלילית. זוהי, בעצם, סמכותו היחידה של מבקר המדינה. הוא עשה בסמכותו זו שימוש רב, באופן שוטף וקבוע. לדוגמה, בתיקי אולמרט, השר שמחון ועוד.

    זה לא חריג, אלא זה הכלל.

    מביך שמתפרסם מאמר שאין בינונובין המציאות קשר.

  9. עזרתו של נתניהו במינוי השופט בדמוס יוסף שפירא המושחת שסרח כשופט המחוזי, גם הוא כתם שלא יימחה. על נתניהו היה לבדוק מראש את אופיו הקרימינלי של מבקר המדינה המתחסד, בטרם לחף למינויו. ובכל מקרא טוב ייעשה אם הוא יודח ובכל ההקדם, זה אולי יסייע לקרבנותיו להתלונן נגדו ונגד שופטים ועובדי ציבור מושחתים במערכת המשפט, שעשו לכסות על מעשיו.

  10. לפני כמעט שלוש שנים הראה אברהם תומר, באתר זה, תחת הכותרת "מבקר המדינה: לעשות הכל, חוץ ממה שצריך", שמבקר המדינה יוסף שפירא כלל אינו מעוניין לבצע את תפקידו. במקום זה הוא מינה את עצמו לשילוב בין מהפכן סוציאליסטי, תחקירן בכלי תקשורת ויו"ר האופוזיציה. חבל שהכנסת לא הדיחה אותו כבר אז.