מדוע שמאלנים שונאים יותר

תופעה בארה"ב: מצביעי קלינטון מנתקים קשרים עם בני משפחה וחברים שתמכו בטראמפ. הנה עשר סיבות מדוע זה קורה

הצבעת טראמפ? אתה מפלצת; מחאה בארה"ב נגד טראמפ. צילום: CucombreLibre CC BY 2.0 via flickr

רבים ממצביעיה של הילרי קלינטון הפסיקו לתקשר עם חברים ואפילו עם בני משפחה שנתנו את קולם לדונלד טראמפ. זו הפכה להיות תופעה נפוצה כל־כך, עד שה'ניו יורק טיימס' מצא לנכון לפרסם בעמודו הראשון מאמר בנושא, תחת הכותרת "השסע הפוליטי קורע מערכות יחסים, אפילו בחג ההודיה".

המאמר נפתח בשלושה סיפורים:

מת'יו הורן, מהנדס תוכנה מהעיר בולדר בקולורדו, ביטל את תוכניותיו לבלות את חג המולד במחיצת בני משפחה בטקסס; ננסי סנדין, עובדת סוציאלית מהעיר ספוקיין בוושינגטון, ביטלה את השתתפותה בסעודת חג ההודיה המסורתית עם אמה ואחיה. רות דורנסי, מהנדסת תוכנה משיקגו, החליטה לקיים את חתונתה במקום אחר מכפי שתוכנן תחילה, כדי למנוע אפשרות שסבתו ודודתו של הארוס שלה – שניהם תומכים בולטים של טראמפ בפלורידה –יוכלו להשתתף בשמחה.

ה'ניו יורק טיימס' מכיר בכך שהתופעה היא חד־סטרית, וקובע:

הדמוקרטים מתחפרים בעמדתם ובמקרים מסוימים מסרבים לשבת סביב שולחן אחד עם קרובי משפחה שהצביעו עבור הנשיא הנבחר דונלד טראמפ.

כמה אנשים שהצביעו לטראמפ התקשרו להפקת התוכנית שלי כדי לספר על כך שבנותיהם הודיעו להם כי מעתה ואילך לא יוכלו לראות עוד את הנכדים. מאזין אחד שלח לי אימייל ודיווח: אמו של גיסי הודיעה לו ש"אין לה יותר בן".

כל זה מעלה שאלה מתבקשת: מדוע התופעה הזו של ניתוק קשרים עם חברים וקרובי משפחה היא חד־צדדית כל־כך? איך זה שאיננו שומעים על שמרנים הנמנעים מקשר עם ידידים וקרובים שתמכו בהילרי קלינטון? הרי כמעט כל המצביעים השמרנים ראו בהילרי מושחתת מבחינה מוסרית, ורובם האמינו שארבע שנים נוספות של שלטון שמאלני ישלימו את מה שברק אובמה הבטיח שיעשה ב־2008 אם ייבחר לנשיאות – לשנות לנצח את פניה של אמריקה.

במילים אחרות, החשש של שמרנים מבחירה בקלינטון ובדמוקרטים לא היה קטן במאום מאותו חשש בדיוק מצדו השני של המתרס הפוליטי. ובכל זאת, לא ראינו ששמרנים ניתקו יחסים עם חברים, שלא לדבר על הורים, רק כיוון שאלה תמכו בקלינטון.

הנה רשימה של עשר סיבות מדוע שמאלנים העיפו מחייהם את מצביעי טראמפ.

1. הם בסך הכול עקביים. גם האוניברסיטאות באמריקה משתיקות רעיונות ודוברים שאינם נראים להן. בדומה לכך, יותר ויותר שמאלנים משתיקים ידידים שמרנים וקרובי משפחה – אותם ואת רעיונותיהם.

2. שמאלנים רבים, אם לא כולם, עברו אינדוקטרינציה שמאלנית במשך כל שנות חייהם. קל להראות זאת. ישנם הרבה יותר שמרנים שקוראים מאמרים, שמאזינים וצופים בתוכניות שמאלניות ברדיו ובטלוויזיה, ושלמדו אצל מורים שמאלנים, מאשר שמאלנים שעשו זאת ביחס לימין. כתוצאה מכך, בשמאל מאמינים באמת ובתמים כי כל הימנים, עד האחרון שבהם, הם סקסיסטים, לא־סובלניים, קסנופובים, הומופובים, אסלאמופובים, גזעניים וקנאים.

3. העמדות השמאלניות מבוססות ברובן על אמוציות. זו הסיבה המרכזית שאנשים בעלי דעות שמאליות יחבלו במערכות יחסים עם אנשים שהיה אכפת להם מהם בעבר, או שאפילו אהבו אותם. הרגשות שלהם (במקרה הזה, פחד לא־רציונלי ושנאה) פשוט מציפים אותם.

4. מאז קרל מרקס, אנשי השמאל נוטים לאהוב רעיונות יותר מאשר אנשים. מצביעי טראמפ שילדיהם, קרוביהם וחברי ילדותם התנערו מהם, יודעים כעת עד כמה קביעה זו נכונה.

5. אנשים בימין חושבים שרוב האנשים בשמאל טועים; אנשים בשמאל חושבים שרוב האנשים בימין הם הרוע בהתגלמותו. דורות של תיוג עמדות שמרניות כ"מלאות שנאה" ושל שמרנים כ"סקסיסטים", "לא סובלניים", "קסנופובים", "הומופובים", "גזענים" ו"קנאים" – השיגו את האפקט המצופה.

6. השמאל מקשר באופן אסוציאטיבי את ההגינות האנושית של האדם העומד מולו לא כל כך ליושרה האישית שלו, אלא לשאלה באיזו מידה הוא מחזיק בדעות הפוליטיות הנכונות – כלומר, אם הוא "פרוגרסיבי". לכן, אם אתה לא אוחז בדעות מתקדמות, אינך אדם הגון. נקודה. שאלו את חבריכם השמאלנים מה גרוע יותר יותר בעיניהם: שילדיהם יעתיקו בבחינות בתיכון, או שיתמכו בטראמפ.

7. רוב האנשים בשמאל אינם דתיים, ולכן הדיבר החמישי לא אומר להם הרבה. "כבד את אביך ואת אמך" לא רלוונטי למי שמנתק יחסים עם הוריו רק בגלל שהצביעו טראמפ.

8. שלא כמו אצל השמרנים, פוליטיקה נותנת טעם ומשמעות לחייהם של השמאלנים (לא כולם, אבל רובם). עבור שמאלנים, כשאתה נלחם נגד פליטה של פחמן דו־חמצני, פירוש הדבר הוא שאתה מתגייס להציל את הקיום האנושי על פני כדור הארץ. בינינו, כבר הזדמנויות כבר יש לו לאדם להציל את היקום? לכן, עבור השמאלנים (לא כולם, אבל רובם), אם הצבעת טראמפ חוללת נזק כפול: גם שללת את טעם ומשמעות חייהם, וגם תרמת להרס הפלנטה שלנו. עם מפלצת כזו אתה מצפה שהם יסכימו לשבת לסעודת כריסמס או חג ההודיה?

9. השמאל נוטה לטוטליטריזם, וכל אידאולוגיה טוטליטרית שואפת להחליש את הקשר בין ילדים להורים. השמאל מבקש למסמס את הסמכות ההורית ולהחליף אותה בסמכות בית־ספרית ובסמכותה של הממשלה. לכן, כאשר ילדייך מנתקים את הקשר איתך בעוון הצבעתך לטראמפ, הם נוהגים כמו הטוטליטרים הטובים שהשמאל הצליח לייצר.

10. נכון שאנשים טובים ורעים נמצאים משני צדי המתרס של הקשת הפוליטית, אך כתוצאה מכל מה שכתבנו, בשמאל יש אנשים רעים הרבה יותר מאשר בימין. אם לא תשתמשו בשם התואר "רוע" – באיזה אופן תתארו בת שמדירה את הוריה מחיי ילדיה בגלל הפתק ששמו בקלפי?

הלוואי שלא אלה היו פני הדברים, אבל אתם עדיין יכולים להעמיד אותי על טעותי: הציעו חברות מחודשת לכל האנשים שסילקתם מחייכם כשהתברר לכם שהצביעו, שומו שמים, עבור טראמפ. ואל תסתפקו בכך: אמרו גם לכל מי שניתק קשרים עם בני משפחה – בעיקר עם הורים – ללכת אליהם, לחבק אותם ולהזמין אותם בחזרה אל חייהם.

_____________

דניס פרגר הוא שדרן רדיו ובעל טור פופולרי בארה"ב

המאמר פורסם לראשונה במגזין 'נשיונל רוויו'. מאנגלית: שאול לילוב

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

48 תגובות למאמר

  1. עצוב מאוד.

    מעניין האם הייתה תופעה הפוכה כאשר אובמה ניצח את מקיין ואת רומני.
    אני משער שלא. ואם כך זה אמור להטריד מאוד את מנהיגי השמאל בארה"ב.
    הייתי מציע שיעשו על זה מחקר בסוציולוגיה. כלומר אם עוד נשארו שם אנשים שאינם מהשמאל הקיצוני.

    מעבר להיבט הערכי יש כאן גם התנהגות לא מועילה בעליל.
    כפי שכתב בחכמה גרשון הילל: אם אתה רוצה לשכנע מישהו הדרך הכי גרועה היא לצעוק עליו ולהשתיק אותו.

    כאשר אתה משתיק מישהו, או מדיר אותו מחייך אינך משכנע אותו אלא להפך גורם לו להתבצר עוד יותר בדעתו שאתה טועה ושאין לך נימוקים אחרים מלבד אלימות.

    זה נכון לא רק לפוליטיקה אלא גם לעסקים. אני עובד בהייטק ואחת העצות הכי מועילות שיצא לי לשמוע זה שכאשר אתה מנסה למכור מוצר ללקוח אל תתחיל בלפרט את יתרונות המוצר על פני המתחרה. אלא תשאל את הלקוח מה הוא רוצה במוצר. מה הצרכים שלו. ואם גם אחרי שהסברת את יתרונות המוצר שלך על פני המתחרים הוא עדיין מעדיף את שלהם אל תראה בזה כישלון ותמהר לשיחה הבאה. אלא הסתכל על זה כהזדמנות להמשיך בשיחה ולגלות מה היתרונות של מתחריך על פניך. ראיתי חברות שנפלו פשוט כי הבעלים היה כל כך משוכנע שמה שיש לו להציע הוא הכי טוב בעולם שהוא פטר כל לקוח שהעדיף את מתחריו כטיפשים. ייתכן שהוא צדק אובייקטיבית. אבל הוא כשל להבין שמה שחשוב הוא לא מה המוצר האובייקטיבית הכי טוב אלא מה אנשים חושבים עליו. ולקוח שדחה את המוצר שלך יכול לתת לך מידע טוב יותר, על מה עליך לשנות במוצר שלך, מאשר לקוח שהעדיף את המוצר שלך.

    ולכן העצה שלי לימניים ושמאלניים כאחד: אם אתם רוצים לשכנע על תדברו. תקשיבו. אל תניחו שהצד השני אידיוט. להפך תאפשרו לו להציג את טיעוניו ואת השקפת עולמו. רק אם תכירו את מניעיו ואת המידע לו הוא חשוף יהיה לכם סיכוי לשכנע אותו אחרת, מתוך הערכים והאמונות שלו עצמו. ואולי, רק אולי, גם תלמדו משהו חדש שלא ידעתם קודם.

    1. לא היו דברים כאלה בעבר לא שרופליקאים ניצחו ולא שדמוקרטים. המעורבות של האמריקנים בבחירות היתה שונה לגמרי בעבר. לכן העניין נעוץ במועמד הספציפי ולא ב״ימין ו״שמאל״.

      אפשר יהיה לטעון שזה גם המועמד וגם המועמדת, אבל במקרה זה צריך יהיה להשוות את ההתנהגות למקרה בו הילרי נבחרה וזה כידוע בלתי אפשרי.

      מעבר לזה אפשר לבחון את תגובות ״הימין״ לתוצאות הבחירות, למשל גילויים אנטישמיים ע״י מי שמרגיש שיש לו לגיטמציה. כמובן שזה לא מייצג את כל אנשי הימין, מצד שני לא כל אנשי השמאל ניתקו יחסים עם משפחתם.

      בקיצור, כשיש אג׳נדה אפשר להראות מה שרוצים.

    2. לא בטוח שהליכי השיווק שלך (הנכונים בפני עצמם) תופסים במקרים של חסמים רגשיים. נוהל הלישתוק ולהקשיב לא עבד טוב מול הסוציאליסט הנודע אדולף וככל הנראה גם לא יעבוד מול הפקידים ששולטים על הכנסת בבג"צ ומשרד המשפטים…

  2. הסיפורים שבמאמר פשוט הזויים. קשה להאמין שקיימים אנשים כאלה. אני מסתדר מצוין עם בני משפחה וחברים שמאלנים שלי. גם אם אנחנו מתווכחים לפעמים וכועסים אחד על השני אף פעם לא חשבנו על ניתוק הקשר בינינו. צריך תמיד לזכור שפוליטיקה זה לא הכל בחיים, ושלא צריך לקטלג בני אדם לפי דעתם הפוליטית ולפי סטריוטיפ.

    1. לצערנו, לא הזויים בכלל ואני מדבר מניסיון אישי.
      זה קרה בדיוק לי ממש לא מזמן, עם זוג חברים מאוד ותיקים (שאפילו לא ידעתי שמחזיקים בדעות שמאלניות קיצוניות) שממש ניתקו איתי קשר כי העזתי לא להסכים איתם בנושאים של פוליטיקה וכלכלה. כל הטריקים הזולים של השמאל עלו מיד – התקפות אישיות, איומים, הפחדות, כשלים לוגיים מפה ועד הירח וחוסר יושרה משווע. הופתעתי, נפגעתי ויצאתי מבולבל מזה מאוד. המאמר הזה דווקא מכסה לא רע את הסיבות שעומדות מאחורי ההתנהגות הזו, וגם עושה עבודה טובה בלהסביר מדוע זה חד צדדי במידה כמעט מוחלטת.
      אני מוצא שדיון מתחיל דווקא במקום שבו לא מסכימים. ובאותו זמן, כאשר אני מנסה לדבר עם שמאלנים, מבחינתם הויכוח נגמר שם, באותה אמירה סתמית של – "אני לא מסכים איתך!". וזהו, סוף פסוק, אתה טועה בעיניהם ונגמר.

    2. "את, חירותי, למען רצונך את שבועותי הפרתי,
      את, חירותי, לשמור בריתי אתך את חולצתי מכרתי,
      סבלתי הרבה וכאבתי בלי די רק למען אמון בי תתני,
      נטשתי ארצי וטובי ידידי ושלך רק הנני."

      יש כל מיני סבות לנתוק קשרים, לפעמים אנחנו לא רוצים שאנחנו או ילדינו נהיה נתונים להשפעה שלילית של קרובים בעלי דעות או אורח חיים שונה – בשרי, חילוני, מעשן – ולפעמים אנחנו סובלים מהמפגש עם קרובים בגלל ההתנהגות שלהם, ויש עוד סבות. יש לי ידידה שאביה שמרן וכשהיא מביעה דעות שונות משלו הוא דורס אותה מילולית. אצלו ערך המשפחה גבוה והוא בחיים לא ינתק אתה קשר אבל הוא כן יזלזל במחשבה שלה וידבר כלפיה בתוקפנות כשהיא תתעקש עליה.

      אני שוב מוצא את עצמי מסכים עם חלק גדול מהמאמר ונבוך מחלק אחר. אין לי היכרות של ממש עם ההתבטאויות ועם המעשים של דולנד טראמפ, אבל ברור שבמקרה הקצה הגיוני לנתק קשרים עם בן משפחה שמצביע לנשיא אנס מורשע, פושע מלחמה בוטה או בעל כוונות טוטליטריות מוצהרות, ולא משנה כמה הוא מדינאי מוכשר. לא "הגיוני" לוגית אלא מובן, מתקבל על הדעת. אני לא אדע מה לעשות עם עצמי אם אדם שאני אוהב ושיש לו השפעה רגשית חזקה עלי יצביע, נגיד, למפלגה בראשות משה קצב. אני לא מאד מושפע רגשית מפוליטיקה ומדעות בכלל ועדיין זה יזעזע אותי, נראה לי ממש סביר שאנשים שיותר מעורבים אינטלקטואלית ורגשית יחוו סיטואציה כזאת כקיצונית. היא קיצונית.

      ולטראמפ, אם הבנתי נכון, מיחסים אמירות ומעשים שיכולים לזעזע בקלות טהרן מצוי.

  3. בעיקר המחבר שכח לציין שרוב הרוע הזה נובע מנשים, האמוציונליות הסמולנית הבכיינית הזאת היא בעיקר נשית

  4. 1 לצערי הפסיקו לחנך לחשיבה עצמאית
    2 חשוב לזכור שעניי עירך קודמים
    3 מסכים כמעט עם כל מילה שכתבתה ומעריך מאוד את כתיבתך

  5. זה לא נכון ששמאלנים אוהבים רק רעיונות ולא בני אדם. השמאלן הממוצע אוהב מאוד בני אדם. בתנאי שאלו בני מיעוטים, עבריינים, אנשים משולי החברה וכדומה. (ואם אתה טרוריסט, הוא ממש יזיל עליך ריר מרוב אהבה, הבנה והשתתפות בצערך.) כלומר, הוא אוהב אנשים בתנאי שהם רחוקים ממנו יחסית, ואין לו יותר מדי מגע איתם. לגבי בני משפחה, שכנים, ידידים ושאר אנשים קרובים, ההומניסט הדגול מן השמאל מתנהג הרבה הרבה פחות נחמד, כפי שמעיד המאמר הזה עצמו.

  6. איך אפשר לתת לילדים להיות בקשר עם סבתא שתמכה בחולה נפש, בריון, טיפש ושוביניסטי לתפקיד הנשיא שלהם?
    כל הורה שחינוך ילדיו חשוב לו יעשה את המהלך הזה.
    עכשיו כשהוא תפס ביטחון אי אפשר יותר לתת פתחון פה לדוד השמן, המכוער והגזען, שמטיל את הרפש שלו על שולחן ארוחת החג המשפחתית.

    1. מה שיפה בתגובה שלך אלעד זה שאתה מוכיח את המאמר בדוגמא חיה.

      חולה נפש ביריון טיפש ושוביניסטי?
      בוא נתחיל מזה שאדם שהגיע להיות נשיא ארצות הברית הוא כנראה קצת יותר מוצלח ממך. גם ממני.
      מדובר על איש עסקים. בדרך כלל אנשי עסקים הם אלה שיודעים יותר טוב איך לתמרן במצבים משתנים ולחיות עם מערכות אילוצים, תוך כדי איזונים עם כוחות שונים שפועלים מסביבם. קוראים לזה פרגמטיזם. בדרך כלל פרגמטיזם עדיף על אוטופיזם, כי מנהיגים שפעלו בשם האוטופיה רצחו עשרות מיליונים, ויש כאלה שבשם האוטופיה סתם חולמים בהקיץ.
      לגבי פופוליזם טראמפ הוא כוכב תקשורת במשך עשרות שנים ויודע איך לייצר פרובוקציה טוב יותר מאלה שמתנגדים אליו, שהם פופוליסטים לא פחות ממנו.
      ולסיכום – שוביניסט? יש כאלה שחושבים שגבר שמתנהג כמו שאפשר לצפות מגבר להתנהג זו קללה או חיסרון. מכיוון שטראמפ הוא אכן אדם בוטה, הוא עושה בפומבי מה שהרבה מאד גברים רק היו חולמים לעשות. מהבחינה הזו יש מצב שעדיף שוביניסט אחד מוחצן מאשר מיליוני שוביניסטים בארון, על כל ההשלכות.

    2. לא אמרת זאת על ביל קלינטון שהשכיב את המתמחות בבית הלבן, גם לא על קנדי שצפה באורגיות שביצעו חבריו עם פקידותיו, לא קראת לערפאת בריון גס ואת ביבי אתה מתעב יותר מאשר את מנהיגי המחבלים. אמור לי את מי אתה מחבב ואת מי אתה מתעב, ואומר לך מאיזה גיהנום עלית.

  7. אם היה נבחר רפובליקני שמרן לנשיאות עולם כמנהגו היה נוהג. אבל דונלד טראמפ הוא לא שמרן, הוא פופוליסט, חולה נפש, בור, טיפש, שוביניסט, שקרן, רמאי, ודמגוג מסוכן ביותר המהווה אבן שואבת לגזענים ואנטישמים נאצים. זה כבר לא משחק בין פרוגרסיבים ושמרנים.

    1. אם היה נבחר רפובליקני שמרן לנשיאות עולם כמנהגו היה נוהג? כן, באמת? אתה מתכוון לרפובליקני שמרן כמו מקיין או רומני? אלו שהתקשורת בארה"ב והקמפיין של אובאמה עשו להם דמוניזציה מוחלטת לפני ארבע ושמונה שנים? השמאל קרא "זאב, זאב" ועכשיו מכים על חטא ומספרים לנו כמה נפלא היה אם מקיין או רומני היו נבחרים במקום טראמפ ה"פשיסט" וה"גזען". גיב מי א ברייק. גם אם קרוז או רוביו היו המועמדים, היו עושים להם דמוניזציה ומקדמים ללא בושה וללא אתיקה את הילארי המושחתת. ואם הם היו נבחרים? בכל מקרה המפגינים המקצועיים במימון סורוס היו שוטפים את רחובות הערים הגדולות ומפיצים את השנאה והאלימות שלהם.

    2. אלעד נראה שאתה הוא נושא הכתבה.

      נ.ב השמאלנים שונאים כמו כולם אך הרגשות הללו אסורים במקומות שבהם חונכו ,מכיוון שהם אסורים הם מודחקים ואם הם עולים אז הם עוברים תגובת היפוך והופכים ל"אהבה" ו"הגנה" למושא שאותו הם כל כך שונאים.

      כך אתה מוצא אותם מחבקים טרוריסטים וכו' והופכים אותם ללוחמי חירות וכו'.

      התופעה גם קיימת אצלנו שנאת המזרחים אצלם הופכת להערצה של טרוריסטים מיובאים מתוניס , הם יכולים לשבת עם מכחיש שואה כמו אבו מאזן או טרוריסט כמו ערפאת ולא לשאת ראש ממשלה ישראלי.

      ברל כצנלנסון כבר זיהה את העיוות הנפשי הזה:
      "… היש עם בעמים אשר מבניו הגיעו לידי סילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל יסוריו הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אוייב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס ממלא את לבם רגש הערצה והתמכרות? אכן, ברוסיה ב-1881, בעצם ימי הפרעות, ישבו בנים ובנות לעם ישראל והדפיסו בחשאי מתוך מסירות נפש, פרוקלמציות, הקוראות לפוגרומים, מתוך תקווה שהדם היהודי שישפך יעזור להתקוממותו של המוז'יק הרוסי. אכן יודעת ההיסטוריה העברית כל מני רנגטים ודגנרטים. צורות של שמד. כל עוד אפשרי הדבר שיבוא ילד יהודי לארץ ישראל, ילד שטופח על-ידי יסורי הדורות ומשא הנפש של דורות, וכאן ידבקו בו חיידקים של שנאה לעצמו, של 'עבדות בתוך המהפכה', ויטרפו עליו את דעתו עד כדי כך שיראה את הגאולה הסוציאלית בנאצים הפלשתינים שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפיגיון שבמזרח – אל ידע מצפוננו שקט." ~ נאום 1 במאי 1936; פורסם בדבר 4 במאי 1936

    3. אבל האם חרמות וצעקות יגרמו למצביעי טרמפ (או לחלופין למצביעי הילרי) לשנות את דעתם?
      מניסיוני פעולות כאלו משיגות את התוצאה ההפוכה. למעשה אני חושד שאחת הסיבות לנצחונו של טרמפ
      זה ההתנערות של האליטות, בשתי המלגות, ממנו. זה שכנע את ההמונים שאם האליטות נגדו הוא בטח
      רע להם וטוב לעם (זו גם כמובן חשיבת סכום אפס שאיננה נכונה אבל ככה הרבה אנשים חושבים).

      מעבר לכך צריך לזכור שאפילו הבחירות הן לא משחק סכום אפס. הרי שתי המפלגות רוצות כלכלה צומחת
      ודמוקרטיה חזקה. ובשביל זה צריך לקיים דיאלוג, לבחון רעיונות ולהקשיב לדיעות שונות.
      מי שלא מוכן להקשיב מסיים אם מערכת בחירות שנסובה סביב עקיצות בטוויטר ותיאוריות קונספרציה
      שרצות בפייסבוק. הבחירות שם הדרדרו לרמה הזאת (בניגוד למערכות בחירות בעשורים האחרונים)
      כי אנשים הפסיקו להקשיב ולהסביר.

      ואי אפשר לסיים בלי קצת פטריוטיות:
      הלקח העיקרי שלי מהבחירות הללו זה ששיטת הבחירות אצלנו טובה הרבה יותר.
      שני המועמדים שם היו לא פופלאריים ועסקו בעיקר בזריקת בוץ אחד על השני.
      אצלנו זה לא יכול לקרות כי יש הרבה מפלגות והרבה אפשרויות בחירה.
      אם מנהיגי הליכוד והעבודה רק יזרקו בוץ וילכלכו אחד על השני אישית,
      כלי קשר לאידיאולוגיה (בתחומי הביטחון הכלכלה הדת והחברה) התוצאה
      היא ששתי המפלגות הגדולות יאבדו קולות לטובת מפלגות קטנות וחדשות.

    4. ועדיין עיתונאי ימין ניתלים בטראמפ כדי שביבי ייבחר
      הם עובדים קשה, אבל מצליחים כי רוב האנשים עצלנים ולא רוצים לצאת פראיירים (לשלם)
      אחר-כך באים כל נבחרי הציבור הימנים הדמגוגיים וקורסים אל מול המציאות
      או אל מול שליין בגב האומה (תראו אתמול את דוד ביטן שהוציא עצמו מאוד טיפש ומאוד שקרן)

    5. נכון ומדויק: אין שום סימטריה בעוצמת השנאה בין הסמול לימין; לא בארה"ב ולא בישראל!
      דע עקא, בישראל יש כמה מכפילי שנאה ייחודיים, שחלקם מלווים אותנו כבר 2000+ שנים, ורובם נובעים מהפתולוגיה של שנאת ישראל-ע"י-ישראל – אוטו-אנטישמיות.
      לכן הפטנט על שנאה זו, שכעת חווה אותה הימין האמריקאי, רשום בישראל, ושוב אנחנו "אור לגויים".

    6. תודה.
      שתי התגובות האחרונת שלך (#6, #7) מוכיחות כמה המאמר קולע, מדויק ונכון גם לישראל.
      (אלא אם כן הן נכתבו בציניות ובסרקזם)

    7. לאל האופק –
      בכל תגובה חדשה שלך, אתה שובר שיא חדש של הגחכה עצמית. הופעה בגב האומה זאת התמודדות עם המציאות? no shit… התמודדות עם הבועה התל אביבית אולי.
      הצרה שלך ושל יצורים כמו שליין וחבורתו, היא שהבועה הולכת ונסדקת. ממש כמו הבועות המקבילות לה בארה"ב ובאירופה. ומה שלעולם לא תבינו הוא שהמציאות האמיתית, בעולם שבחוץ, היא שסודקת את הבועה שלכם, וזה מה שינפץ אותה לרסיסים במהרה ובקרוב. דוגמה לכך היא בועת נתוני האבטלה בארה"ב, ש"בושלו היטב" כדי שיראו נמוכים. נתונים שרימו רק את מי שלא הכיר את המצב בשטח; עד שהרמאות התנפצה בפרצופם של אובמה והילארי בבחירות האחרונות.

    8. למגיבים שלפני – הבעייה שאתם מנסים לשכנע את אלעד הנכבד בנימוקים הגיוניים. אבל הוא לא מעוניין כלל להשתכנע ואפילו לא להקשיב. הוא רוצה רק לצרוח את שנאתו כאן. וזה בדיוק מה שעשה. בא, הקיא את מררתו וברח.

    9. ליולי תמיר:
      כתבתי יקרוס למציאות (זה לוקח קצת זמן. לפעמים שנים)
      או
      יקרוס בגב האומה (עכשווי יותר)

      ימנים לא חזקים בלוגיקה וחבל
      כך אפשר למכור להם לוקשים כמו ששמאלנים שונאים יותר.
      הנה מה שאני אומר: הצל שונא יותר. שליסל שונא יותר. יגאל עמיר שונא יותר. רוצח אמיל גרינצוויג שונא יותר. הם לא שמאלנים.
      אני מניח שבכלא יש רוב ימני. (אפילו עבור פשעי שנאה)

      בגלל החולשה הלוגית קשה למצוא ימנים באוניברסיטה.

  8. מערכון מעולה על איך להתמודד עם צעירים ליברלים בארוחת החג:
    https://www.youtube.com/watch?v=E7yIPuA7zCU
    How to deal with Trump-hating relatives on Thanksgiving

    הוא מדבר על ארה"ב אבל זה רלוונטי גם לישראל

    למי שלא רוצה לראות הכל שיקפוץ לסוף. יש קטע אדיר על האינדיאנים.

  9. או שהמאמר רצוף שקרים או שאין קשר בין הימין בארה"ב לימין בארץ
    סעיפים: 3,5,6,9 הם פשוט הפוכים ומתארים יותר אנשי ימין בארץ.
    יש גם סעיפים מגוחכים. בקיצור – מאמר הסתה ברמה נמוכה

    אבל… אפשר לזרום עם התיזה של המאמר:

    אני מניח שאם באמת יש איזשהו טעם בסוגיה הזו זה בגלל שאנשי ימין הם אלימים הרבה יותר מאנשי שמאל.
    וכרוח המאמר: מי אמר שאי אפשר לפתור דברים באלימות
    הרי אצל הערבים (אותם אי אפשר להאשים בשמאלנות) להכיר מישהו באמת זה אומר שהיה ביניכם סכסוך בעבר.
    אם שורדים את הסכסוך (אם אף אחד לא נהרג) ומצליחים לעשות סולחה – זה מאוד מקרב.
    אני מניח שלשם דוחף כותב המאמר ומתרגמו

    סאלם עליכום

    1. "הסתה" זה הקיצור ל"אין לי דרך להתמודד עם הטיעון שלך".

    2. כרגיל אתה לא מבין את הניקרא.
      אם אתה באמת חושב את מה שכתבת הרי שאתה חי בלה לה לנד…

    3. לגוג:
      הסתה זה כשהימין בשלטון ועדיין מאשימים את השמאל
      לארציאלי הבן (את הנקרא)
      אני באמת חושב שהמוסלמים הקיצוניים הם ימנים שבימנים והם שונאים יותר.
      זאת המהות הימניות יחסית לשמאלניות: יותר אמוציות ופחות הגיון
      זה לא אומר שהשמאל צודק. אבל השמאל פחות שונא

    4. ל"אל אופק"
      פוליטקאי בא ופוליטיקאי הולך, אבל הפקיד נשאר.
      איך שלא תסתכל על זה: אמנם הימין בשלטון, אבל כל מוקדי הכוח (האמתיים) מאוישים על ידי השמאל, זאת התוצאה של עשרות שנים של חתרנות בהתחלה מברית המועצות ואחר כך מהאיחוד האירופאי.

    5. כאשר אתה אומר "ימניים" אתה מתכוון לאנשים שתומכים בימין, או למה שמוצג בעיתונים כמו "הארץ" "ווינט" "וואלה" ושאר הזבל בתור "ימניים" למרות שברור כשמש שאלה בסך הכול שוליים קיצוניים?

  10. אתה צודק מאוד, וגישה כזאת של המערכת מצריכה עונש. הדר עת עצמך מן האתר הדוחה הזה, מעורכיו הדוחים, מכותביו הדוחים ומן הטוקבקיסטים הדוחים שלו. אנחנו פשוט לא ראויים לאישיות נאצלת כמוך. (אם זה נשמע כמו בדיחה, למען האמת זה בדיוק היה מה שצווח יקיר האתר, ג'ורג' סורוס, בראיון שנערך עימו לפני כעשר שנים. הוא הכריז אז, ברצינות גמורה, שארה"ב תחת שלטון בוש לא ראויה לאדם גדול כמוהו.)

    נ.ב

    אתה ממש "העתק הדבק" של הטיפוס המתואר במאמר שלמעלה. שתי טיפות מיים. אבל אתה בטח מבין זאת בעצמך, וזו כנראה הסיבה להשפרצת הרגש ההיסטרית שלך.

  11. וזו עוד הוכחה לכך שככל שאדם הוא יותר שמאלני, הוא פחות רציונלי.
    זה מתחבר מצוין למאמר הקודם על מלחמת השמאל במדע.
    שמאלנות זה כנראה מצב נפשי יותר מאשר הסתכלות על העולם.

  12. אני יודע שיש הרבה מקרים שדתיים לא מדברים עם בני המשפחה שלהם אם אותו בן משפחה חוזר בשאלה.
    אבל זה בטח קורה רק אצל דתיים שמאלניים
    בשביל שלום המשפחות – כדאי שרוב הדתיים יהיו הם ימנים.

    1. זה אולי נכון אצל חרדים, לא אצל דתיים לאומיים.

      ומה בקשר לשמאלנים שהפסיקו לדבר עם בני משפחה שחזרו בתשובה ואפילו ישבו עליהם שבעה?
      זה בטח מקובל עליך, כי הרי כל האמת המוחלטת נמצאת רק אצלך.

    2. אתה יודע?
      מאיפה?
      זה בדוק?
      זה זאתה חושב שאתה יודע נותן לזה ממשות?
      התגובות שלך פתטיות…

  13. למס' 1: הנה מחקר בזק בסוציולוגיה ופסיכולוגיה: התוצאות הן – לשמאל אופי אינפנטילי אגואיסטי חד מימדי, אם לא חושבים או עושים מה שהם רוצים הם בועטים מקללים ובורחים מהבית, בנהוג אצל ילדים הגיל 3,4,5,

  14. מאמר דעה הכולל הגיגים כלליים ולא ברורים שלא מתועדים בשום מחקר אקדמי ממוסד ראוי לשמו.
    כשהשמאל מנצח בארה"ב הוא גוזל מהרפובליקנים את הזכות לכלכלה קפיטליסטית נטול חמלה.
    תכנית הבריאות של אובמה היתה דוגמא לכך. עבור האמריקאים אובמה היה נשיא מדהים בהיבטים של בריאות, רווחה וחינוך.
    כשטראמפ יעלה לשלטון התכנית לבריאות של אובמה שעולה כסף אולי תבוטל. לימין בארה"ב כמו בישראל- אין בעיה לחמוס תקציבי בריאות, רווחה, חינוך ועוד לטובת קומץ.

  15. אני חושב שפשוט לא באמת אכפת לרפובליקנים כי ת'כלס הילרי לא נבחרה

  16. התופעה המדווחת הזכירה לי את משבר הקיבוצים בשנות החמישים
    כשהמדינה היתה עסוקה בקליטת מאות אלפי עולים- הממשלה מצאה את הזמן והכסף לחלק את הקיבוצים-פה ושם גם לתת אדמות נוספות ותקציב נוסף להתפלגות שקרעה משפחות והכל בגלל השאלה החשובה של תמיכה בסטלין או לא.

  17. שכחתם את הסיבה העיקרית :
    שמאלנות זה מחלת נפש. אין שום הסבר רציונאלי לאדם שמוכן להקריב את קרוביו למען אוייבים או פושעים.
    ומאחר שכך, אין שום דבר שהם יעשו שיכול לגרום לנו להיות מופתעים, הרי חולה נפש הוא אדם לא צפוי.

    שמאלנים חיים בעולם דמיוני, מעין אוטופיה בה כל בני האדם טובים מיסודם (חוץ מאלה שלא חושבים כמותם כמובן..), וכאשר המציאות דופקת להם על החלון, הם לא מסוגלים להתמודד עם המציאות.

    1. לנתין

      לפי מה שאתה אומר מדינת ישראל קמה על ידי השמאלנים, השמאלנים נלחמו כנגד האויבים וניצחו אותם רק כדי להקריב אותה לאותם אויבים

      כשאדם חושב שכל העולם משוגע – כדאי שילך להתאשפז

      יש כנראה הסבר אחר ל"מגיפה" הזו שפוגעת ב-40% מהעם ושבעזרתה אתה חי במדינה יהודית עצמאית

    2. מאמר מדויק שמספר על שמאלנות במצב יחסית קל בארצות הברית
      השמאלנים שלנו מוכי אידיאולוגיה ומעריצי סטלין
      השמאלנים שלנו עברו כבר מזמן לבגידה בעמם וארצם

  18. מאמר פנטסטי! זה כל כך שימושי המאמר הזה שאני כבר מתבלבל מרוב המקומות שבהם אפשר ליישם אותו.