אבו־מאזן מגלה: "אנחנו מפעילים אמצעי שכנוע פסיכולוגיים בתוך החברה הישראלית"

בנאומו בפני ועידת הפת"ח חשף יו"ר הרשות הפלסטינית את אסטרטגיית ההתשה מול ישראל: "ההשתתפות שלי בהלוויה של פרס והסיוע בשריפה בחיפה – חלק מהמאבק הפוליטי"

יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן. צילום: פלאש 90.

בנאום ארוך במיוחד שנשא בפני הוועידה השביעית של הפת"ח ב-29 בנובמבר (יום החלטת החלוקה), ושנמשך כשלוש שעות, פרס יו"ר הרשות הפלסטינית אבו־מאזן את האסטרטגיה של הפלסטינים לקראת המשך העימות עם ישראל בשלל החזיתות. ציטוטיו של אבו־מאזן המובאים כאן הם פרי תרגומו של המזרחן ד"ר ראובן ברקו, ואנו מודים לו על הרשות להשתמש בתרגום זה.

בנאומו בפני חברי וועידת הפת"ח, הודה יו"ר הרשות הפלסטינית כי לא ניתן לגבור על ישראל בנוק־אאוט, אלא רק "בצעדים מצטברים" ובשיטת "לבנה אחר לבנה, צעד אחר צעד". יו"ר הרשות הציג למשל את החלטת האיחוד האירופי לסמן מוצרים מיהודה ושומרון ומרמת הגולן, כמו גם את ההחלטה האחרונה של אונסק"ו המכחישה את הקשר הייחודי של היהודים לירושלים, כהישגים דיפלומטיים של הפלסטינים.

אבו־מאזן הכריז באוזני שומעיו כי 2017 תהיה "שנת סוף הכיבוש", וכי בסופו של דבר "נעיף את ההתנחלויות" מיהודה ושומרון, "כמו שהם פינו את המתנחלים מסיני ומעזה". יו"ר הרשות הוסיף כי "הכיבוש ייצא מקודשי הארץ, מכפרינו, מערינו ומחופינו". לנוכח העובדה כי ישראל פינתה את חופי עזה עד אחרון תושביה וחייליה לפני למעלה מעשור, תוהה ד"ר ברקו האם אבו־מאזן "חשף את כוונותיו האמתיות: סילוק ה'כיבוש' לא רק מיהודה ושומרון, אלא גם מחופי תל אביב, חיפה ועכו".

בינתיים, עד שהישראלים יתנדבו לעזוב את חופי הארץ לטובת הפלסטינים, אבו־מאזן ואנשיו מקדישים מאמץ ניכר בניסיון לחדור ללבבותיהם של אזרחי ישראל. "אני מאמין בהפעלת מאמצים אסטרטגיים, חברתיים ופסיכולוגיים, כדי להידבר ישירות עם החברה הישראלית, יהודים וערבים", אמר אבו־מאזן, והוסיף כי הוא חותר "לשנות ולגייס את התודעה של האוכלוסייה בישראל בצדקת העניין הפלסטיני".

בתגובה לביקורת חריפה שהוטחה נגדו מקרב הציבור הפלסטיני על נרמול לכאורה של היחסים עם ישראל, טען יו"ר הרשות כי הסיוע לישראל בשרפה האחרונה בחיפה והשתתפותו בהלוויית הנשיא המנוח שמעון פרס ז"ל היו הכרחיים מבחינה אסטרטגית. "זו לא בגידה בעקרונות הפלסטינים אלא חלק ממאבק פוליטי", הסביר. "האסטרטגיה שלנו נושאת פירות, ולכן גם ליברמן כינה אותי 'טרוריסט דיפלומטי' – כי זה מצליח".

"הרשתות החברתיות עוזרות לנו מאוד"

יו"ר הרשות ציין את המרחב הווירטואלי ככלי מרכזי שהפלסטינים עושים בו שימוש כדי לנסות לקיים דיאלוג ישיר עם אזרחי ישראל. "אנחנו לא רוצים שהחברה הישראלית תקבל את המידע שלה על הפלסטינים באופן חד־צדדי", אמר. "חשוב לנו שבישראל יבינו שאנחנו רוצים שלום, ושהממשלה שלהם (של הישראלים – ג"צ) היא זו שמונעת את השלום. הרשתות החברתיות עוזרות לנו מאוד, ואנחנו מתכוונים להמשיך לפעול דרכן כדי להגיע לישראלים". במקביל הכחיש אבו־מאזן את טענות ישראל כי הפלסטינים משתמשים ברשתות החברתיות כדי להסית לרצח ישראלים.

אחת הדוגמאות הבולטת לאסטרטגיית 'השיח הישיר' של הרשות הפלסטינית עם הישראלים היא דף הפייסבוק 'פלסטין בעברית', שנפתח בשנה החולפת ומהדהד את התעמולה הפלסטינית לקוראי עברית. הדף מנוהל בידי גוף נוסף שהקים אבו־מאזן כדי להטמיע את מסריו בקרב אזרחי ישראל – "הוועדה לאינטראקציה עם החברה הישראלית מטעם אש"ף".

חברי ועדת האינטראקציה מקיימים מפגשים עם אנשי ציבור ישראלים ובהם אנשי אקדמיה, עיתונאים ופוליטיקאים, הבולטת שבהן חברת הכנסת קסניה סבטלובה. היום (שני), לדוגמא, נכח סגן יו"ר הוועדה, אליאס זנאנירי, בכנס של העיתון 'גלובס' והתלונן בפני שרת המשפטים, איילת שקד, על נושא עמונה וחוק ההסדרה. בתגובה, השיבה לו שקד: "תבטלו את החוק הגזעני והמביש של פסק דין מוות למוכרי קרקעות ליהודים".

להלן הסרטון:

בראשות ועדת האינטראקציה הפלסטינית עומד מקורבו של אבו מאזן, מוחמד אל־מדני. ביוני האחרון, זמן קצר לאחר שנכנס לתפקיד שר הביטחון, החליט אביגדור ליברמן לאסור את כניסתו של אל־מדני לישראל בטענה כי הוא מנסה  להקים בתוך ישראל "כוח פוליטי" בשליחותו של אבו־מאזן.

בעקבות החלטת ליברמן זכה אל־מדני לכתבות אוהדות בתקשורת הישראלית – ב'ידיעות אחרונות' וב'מעריב'. “מדוע מדינת ישראל כל כך חוששת כשאנחנו רוצים לדבר עם ישראלים על השלום?", אמר אל־מדני לעיתונאים הישראלים. "איפה הפשע שעשינו כשקראנו לישראלים, יהודים וערבים, לפעול ביחד איתנו למען השלום?… האם הקריאה שלנו לכל רובדי החברה הישראלית להצטרף אלינו ולעבוד למען השלום היא פשע?"

אל־מדני נעזר בח"כ ג'מאל זחאלקה ובח"כ לשעבר טאלב א־סאנע בארגון המפגשים עם הישראלים. הסיוע הפעיל שמגישים חברי כנסת ערבים לאבו־מאזן משתלב היטב עם נאומו האחרון של יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, בוועידת הפת"ח. "הקמנו את הרשימה המשותפת כדי שנוכל להפעיל את כל כובד משקלנו בסיוע לעם הפלסטיני", הצהיר עודה, והביע את מחויבותו "להוריד את נתניהו ולסיים את הכיבוש נגד עמנו". יו"ר הרשימה המשותפת, שכינה את אבו־מאזן "אחי הגדול", הבהיר כי חברי הכנסת הערבים רואים ביו"ר הרשות את מנהיגם. "אנחנו לא לבדנו, נמצאת איתנו הנהגה לאומית עמוקה שאבו־מאזן מייצג אותה", אמר.

זכות השיבה כבר כאן

במהלך נאומו בפני חברי ועידת הפת"ח השמיע אבו־מאזן אמירות אמביוולנטיות בנוגע לשימוש באלימות. מצד אחד הוא טען כי תנועת הפת"ח "מתנגדת לאלימות", ואף הגדיר את עצמו כממשיכו של עיסאם סרטאווי, מראשי הפת"ח לשעבר שנרצח ב־1983 על ידי ארגונו של אבו־נידאל לאחר שהשמיע דעות מתונות במיוחד כמו תמיכה בהכרה של אש"ף בזכותם של היהודים על ארץ ישראל. מנגד הזכיר אבו־מאזן בטון נוסטלגי את האינתיפאדה הראשונה שאותה כינה "אינתיפאדת הפאר", הביע תמיכה נלהבת ב"התנגדות עממית", ואף הלין על ההיענות הנמוכה, לטענתו, של הפלסטינים לאותה "התנגדות".

יו"ר הרשות גם חזר על התנגדותו להכרה בישראל כמדינה יהודית, תוך שהוא מתכחש לזהותה הלאומית של היהדות. "הישראלים רוצים מדינה יהודית דתית, אז שילכו לאו"ם וישנו את שמם", הציע. עמדה כזו נתפסת בעיני הישראלים כהוכחה לכך שגם הסכם חתום עם הפלסטינים לא ישים סוף לניסיונותיהם לחתור תחת הרוב הדמוגרפי של היהודים בתוככי הקו הירוק. סירובו של אבו־מאזן מציב אותו בעמדה נצית אף יותר מקודמו ערפאת, שבסרטון נדיר משנת 1988, המופיע למטה, אומר כי המועצה הלאומית הפלסטינית החליטה להכיר ב"מדינה יהודית" לצד זו הפלסטינית.

אבו־מאזן, שמונע את קיומן של בחירות לתפקיד יו"ר הרשות זה למעלה משבע שנים, שלח מסר אזהרה לראשי מדינות ערב המראות סימני התקרבות לישראל, דוגמת ערב הסעודית ומצרים, על רקע האינטרס המשותף בבלימת ההתפשטות האיראנית. לדברי יו"ר הרשות, "הישראלים מתחכמים לחשוב שהם יקבלו שלום לפני נסיגה", אך לדבריו, נורמליזציה בין ישראל לשכנותיה תתקיים רק עם "סיום הכיבוש" ויציאת צה"ל מיהודה ושומרון. בנוגע לעזה, שממנה נזרקו אבו־מאזן והפת"ח על ידי חמאס לפני כעשור, הצהיר יו"ר הרשות כי "אין מדינה פלסטינית ואין שלום כולל בלי עזה".

כשפירט מהו אותו "שלום כולל" הבהיר יו"ר הרשות כי על הפלסטינים לקבל לידיהם את כל מזרח ירושלים, וכי רק דגל אש"ף יונף מעל הר הבית וחומות העיר העתיקה. עד אז, לדבריו, הוואקף הירדני שומר את מסגד אל־אקצה כפיקדון עבור הפלסטינים.

אבו־מאזן גם הגן בנאומו על הסכמי אוסלו שעליהם הוא חתום, וציין שהם כבר אפשרו את "שיבתם" של 600 אלף פלסטינים, לצד 54 אלף נוספים המתגוררים כיום בשטחי הגדה המערבית על תקן "מבקרים". מדובר בנתון דרמטי, העולה על 600 אלף הפליטים הערבים שעזבו את בתיהם במהלך מלחמת העצמאות. לדברי המזרחן ד"ר ראובן ברקו, "אם אבו־מאזן באמת היה רוצה להגיע לשלום תוך פתרון צודק לבעיית הפליטים, הוא היה יכול לומר לעם שלו שכבר עכשיו שבו לפלסטין יותר פלסטינים מאשר עזבו אותה ב־48'.

"אבל אבו־מאזן", אומר ד"ר ברקו, "יודע שרק 650 אלף איש לא יצליחו לחסל את רעיון המדינה היהודית, וכי התקווה הזו יכולה להתממש רק אם כל אותם מיליוני 'פליטים' פלסטינים הפזורים ברחבי העולם ישובו לישראל. מבחינתו ומבחינת העם הפלסטיני זו הדרך היחידה שיושג פה שלום. הוא קורא לזה 'שיבה מוסכמת', אנחנו צריכים לקרוא לזה 'התאבדות לאומית' וכמובן אסור לנו להסכים לזה".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

17 תגובות למאמר

  1. "הם כבר אפשרו את "שיבתם" של 600 אלף פלסטינים"
    לידיעת אלה שטוענים שאין בעיה דמוגרפית ושאפשר לספח את יהודה ושומרון בלי טרנספר.

    1. רק טרנספר זאת התשובה ואין בלתה. זאת מדינת היהודים היחידה. יש להם 22 מדינות ואינסוף שטחים. מדינת ישראל נולדה כדי לפתור את בעיית היהודים. לא כדי לפתור את בעיית הפלשתינים. את בעיית הפלשתינים צריכות לפתור מדינות ערב. לקלוט אותם, כפי שקלטנו במדינה אחת קטנה מעל 600,000 פליטים יהודים מארצות ערב שגורשו או ברחו מרדיפות, טבח, שוד, ביזה והלאמת רכושם.

    2. ואתה מאמין לערבי מכחיש השואה ועם הדמיון המזרחי המפותח מדי שנכנסו 600000 ערבים ?

      כנס לאתר של דר' גיא בכור – יש שם מאמר על צופן ההגירה הפלסטיני -ממנו תקבל תמונה שונה לגמרי.

      מעניין שאתה מקבל בלי לבדוק טענות של אויב ובלי לחשוד בלוחמה הפסיכולוגית שהוא מפעיל עליך.

  2. גם אם הפלסטינים יהיו מלאכים, ונצליח למצוא פיתרונות לגבולות, סידורי ביטחון, ירושלים, מקומות קדושים, זכות השיבה, הכל…
    ונעשה שלום, כמו שהמרכז מפנטזים שאפשרי (השמאל רוצים להרוס את העם והמדינה עוד לפני השלום), מה יקרה?
    למחרת יבואו כל נכדי וניני ובני ניני ה'פליטים' וירצו להכנס לפלסטין, לא לחיפה ויפו, אלא לרמאללה ושכם. אז יברחו כל אותם פליטים מלבנון וסוריה ושאר המקומות הלא סימפטיים שהם נמצאים בהם ויתיישבו בקלקיליה 3 ק"מ מכפר סבא. ואז 99% מהאוכלוסיה בישראל תוכל לקבל 20% זיכוי ממס כמו שהיום מקבלים תושבי עוטף עזה, כי החיים היום בעוטף עזה יהיו פיקניק לעומת מה שיהיה ברעננה וכפר סבא וראש העין.

    וזה אם הם מלאכים, והם כנראה לא. אז על מה יש בכלל לדבר???
    רוצים לעשות 4 מדינות לעם אחד ועוד עם אחד מומצא. חצי מדינה לעם היהודי (ישראל בניכוי פלסטינים תושבי ישראל לפני 67), חצי מדינה ל"ערביי ישראל", מדינה בעזה, מדינה ביו"ש ומדינה בירדן. 3.5 מדינות לפלסטינים… יאללה….

  3. ואכן למרות הרגלנו לכנות אותם מחמיצי הזדמנויות, במבחן הזמן מהתקופה אחרי מלחמת העצמאות הם ברווחים לא קטנים. הם הצליחו להרוויח חלק לא קטן בציבוריות הישראלית על זכויותיהם הגוברות באדמת הארץ, (אפילו בני בגין) והזכות למדינת לאום בתוך היחידה הגאוגרפית הפיצפונת הזו א"י (אפילו בנימין נתניהו). למען האמת בכל מקרה אם הימין הלאומי ("הפשיסטי" לא "הפרקטי") לא יקח את הענינים לידיים ולא יאבק ביתר תקיפות בכל החזיתות שהשמאל והערבים כבשו, הערבים ילכו יתקדמו וירוויחו. אין ואקום. כפתגם הערבי הידוע: שוויה שוויה, זה עובד להם.

  4. 655 אלף ערבים חזרו, האם זה נכון? האם אפשר לקבל עוד נתונים על כך?

  5. אמצעים פסיכולוגיים? כן… בגלל ההצלחה של האמצעים הפסיכולוגיים האלו בעם בישראל נהיה יותר ויותר ימני

  6. רק מה שכתוב בנבואות ובתנך יתממש. הערבים עד האחרון שבהם יחזרו לארץ מוצאם ערב ומקומם לא יכירם בקירבנו. אברהם נתן מתנות לישמעאל ושילחו לארץ קדם ולא התיר ישיבה משותפת ליצחק ולערבי בן הגר המצריה.

  7. הנבל הזה מנסה בכל דרך להונות את ישראל ולא בכדי הוא אינו רוצה להגיע לפגישה עם ראש הממשלה מכיוון שהוא יודע שבמקרה כזה הוא לא יוכל להימלט מן המלכודת שבעצם הפלשתינים אינם רוצים שלום אלא מימוש השליטה על כל ארץ ישראל המערבית ואיננו יכול להכיר במדינה יהודית שסותמת את הגולל על כך ואם יסכים ישלם בראשו.המוצא מן הסבך הוא על ידי הפעלת לחץ עליו לותר על כמה מן הרעיונות הבסיסיים שהינחו אותו ואת עראפאת והם שבעצם לא יכטלה לקום מדינה כזו במלוא המובן של המילה והמכסימום שהוא יקבל הוא אוט נומיה שיכולה להיות כרשות מפורזת שתתנהל בעצמה בחסות ישראל או בחסות ירדן עם שליטה ישראלית על הירדן .כל הבירבורים על יותר מכך ייגמרו תמיד בהתנגשויות אינסופיות עם ישראל.השליטה הבטחונית על הגדה היא תנאי הכרחי לקיומה של ישראל .וכל היתר הן שמועות או אשליות שלו או של השמאל פה שטחו עיניו מלראות ולהבין את המציאות והפחד משתק אותם ומביאם להתרפסות החוזרת ונישנית לו ולחבר מרעיו, החיים באשליה שעוד יצליחו להגיע לשלטון ויש לקוות ולהאמין שרוב העם פה כבר מבין את העניין הזה שבכך הוא עלול להביא לסיכון של קיומנו כמדינה יהודית עצמאית

  8. אבו מאזן רוקד טנגו. שני צעדים אחורה . אחד קדימה.
    הוא היה חייב להפעיל אמצעים פסיכולוגים על העם המומצא שלו. כי הם מסרבים לשלום. כאשר הוא מדבר על שלום. למה הוא מתכוון? את זה הוא מסתיר. לנפנף במילה הזאת המסתירה את דעתו האמיתית על השלום שלו. והיא: נסיגה מוחלטת מכל השטחים כולל ירושלים. הסרת כל ההתנחלויות והשארת פלסטין נקיה מיהודים. חזרתם לישראל של כל הפלסטינאים בעולם…..
    אין יהודי שיסכים לזה. קיימת בעיה נוספת המוסתרת על ידו. הפליטים בלבנון וסוריה הם חסרי מעמד. אין הם אזרחים שם. קיימות הרבה מגבלות עליהם כגון איסור לימודים גבוהים. איסור לעבוד בעבודות מסויימות ובסך הכל מצירים מאוד את צעדיהם. הם העבירו מסר ברור לאבו מאזן : אם תעז לחתום על שלום אחר מלבד חזרתינו לאדמות אבותינו בישראל אתה תירצח. אבו מאז שואף לחיות……..

  9. כן רבותי, אפילו אתר "מידה" לא יודע: זכות השיבה כבר מומשה באמצעות מה שמכונה "איחוד משפחות" (מה פירוש "איחוד משפחות"? שני ערבים שמתחתנים, אחד/ת מישראל והאחר/ת פלסטיני או אזרח מדינה ערבית, צריכים לגור דווקא במדינה היהודית שהם רוצים בביטולה או בחיסולה). כן רבותי, האסון הגדול ביותר, המחדל הנורא ביותר בתולדות מדינת ישראל, טואטא מתחת לשטיח. ב-35 השנים האחרונות התיישבו או התאזרחו בישראל כרבע מיליון ערבים. זה אמיתי. הגל הגדול היה בעקבות הסכם אוסלו. לידיעתכם, למרות התיקון בחוק, התהליך האסוני הזה לא פסק לחלוטין, תבדקו בלמ"ס (אני מציע לאתר "מידה" לפתוח בתחקיר יסודי שיחשוף את המחדל הנורא). לידיעתם דבר נוסף: מלבד אלה שהתאזרחו, שוהים כעת בישראל בניגוד לחוק כ-50 אלף ערבים (או ערביות) שהגיעו לישראל בעקבות נישואין לערבי "ישראלי", ולא ניתנת להם אזרחות בעקבות התיקון לחוק. ברור שהם לא גורשו בחזרה, כי הממשלה ה"לאומית" לא יודעת מימינה ומשמאלה. שוב, אני מציע לאתר "מידה" להרים את הכפפה ולערוך תחקיר יסודי על האסון הגדול ביותר בתולדות מדינת היהודים.

  10. מול התפיסות שהוצגו יש להציג חזון שיאפשר את ביסוסה של ישראל כדמוקרטיה המבוססת על הלאום האזרחי. ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית היא מדינה בעלת סתירה פנימית. היותה דמוקרטית (ליברלית) אינו מאפשר ציבוריות דתית יהודית. היותה יהודית אינה מאפשרת היותה מדינת לאום של כל אזרחיה, כמו גם היותה מדינה דמוקרטית המבחינה בין המיסוד הדתי למדינה. ביסוס ישראל על לאום אזרחי ישראלי תוך מהפכה בחינוך הפורמלי והשיח הלא פורמלי היא האפשרות היחידה לנרמולה את ישראל. כאן יש לחזור ולאמץ את דבריו של אנטון שמאס בוויכוח עם א.ב. יהושע (המבולבל)
    . בין שהארץ תהיה אחת, ובין שיהיו שתי מדינות, חשוב מאוד שישראל גופה לפחות, תהיה מדינת לאום אזרחי.

  11. למילותיו והבטחותיו של אבו מאזן
    אותו משקל
    כמו להבטחותיו המרובות של ביבי.
    שקרנים הנאחזים בכסאם
    אחד מפחד מהימין
    השני מפחד מהחמאס