גם אחרי שמוזס נחשף, התקשורת ממשיכה לעבוד עלינו

אותם כלי תקשורת שנזכרים עכשיו להזדעזע מהשיטות המלוכלכות של נוני מוזס, פועלים בדרכים דומות אפילו בסיקור הפרשה הנוכחית: מסגור מגמתי, סימון מטרות ויצירת תמונת מציאות מעוותת על בסיס שברי הדלפות

השיטה אותה שיטה; מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס, צילום: רוני שוסטר, פלאש90

עכשיו, כשנוני מוזס נחשף במערומיו, הברנז'ה נזכרת לקרוע אותו לגזרים ולהציגו כברון פרוטקשן כוחני. עכשיו הם נזכרו, אחרי ששנים על גבי שנים עשו אלפי פולו־אפים לסדר היום המושחת של נוני; אחרי שהפכו את הכותרות שלו לסדר היום של תכניות האקטואליה ומהדורות החדשות. עכשיו הם עטים על המציאה, עוטים פרצופים נדהמים ומציגים עצמם כשומרי סף מודאגים.

אבל התקשורת הישראלית מעולם לא הייתה כלב השמירה של הדמוקרטיה, אלא כלב התקיפה של האליטות. גם עכשיו, בעודם מתנפלים על נוני, הם ממשיכים לרמות, לסלף ולנסות להוליך שולל את אזרחי ישראל. דעו לכם: כשאתם צופים בחדשות או מאזינים לרדיו לסיקור חקירות נתניהו, קחו בחשבון הנחת עבודה פשוטה – כלי התקשורת שאתם מסתמכים עליהם פועלים בשיטות דומות לאלו של מוזס, גם אם בעוצמה פחותה, ביתר תחכום ועם הרבה יותר קלאס מברון הפרוטקשן התקשורתי.

הסיקור של פרשת 'נוניגייט' וחקירת בנימין נתניהו הם שיעור מדהים בצביעות ובכוחה של תעמולה. בשעה שהפרשנים מספרים לנו כיצד נוני כייס אותנו משמאל, הם מנסים לתחוב יד נגועה לכיסנו הימני. נוני מוזס נחשף כמי שהטה, סילף וסחר בסיקור התקשורתי של 'ידיעות אחרונות', אך ב'הארץ' ובערוץ 10 מטים ומסלפים את סיקור חקירת נתניהו ויחסיו עם מוזס.

מושג המפתח כאן הוא דיס־אינפורמציה – הפצת מידע חלקי מגמתי, במקצבים ובתזמונים מתוכננים, כדי לתמרן את דעת הקהל ביחס לפרשה, רצוי בצורה שלילית ככל הניתן כלפי נתניהו. מטרת־העל של תמרון דעת הקהל היא הגברת הלחץ על היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט, כדי שיגיש כתב אישום נגד נתניהו ויוביל להדחתו. ארחיב על כך בהמשך, אך קודם אעסוק בניתוח הפרשה עצמה, ובהפרדה שיש לבצע בין עובדות יבשות לפרשנות ומסגור מגמתיים.

מה אמר מוזס, מה השיב נתניהו

נכון לעכשיו אנו שרויים בערפל והעובדות אינן ידועות במלואן. עם זאת, על סמך המידע החלקי שהתפרסם, והאירועים שהתרחשו מחוץ לפגישות, ניתן להעריך שמבחינה משפטית הסיכויים להגשת כתב אישום נגד נתניהו בפרשה הזו נמוכים מאוד.

ובהתייחס לפרסומים הקיימים, חשוב להבחין בין עובדות לפרשנות. על פניו, נוני מוזס הניח בפני נתניהו "הצעה שאי אפשר לסרב לה". הפרסומים בנושא הוצגו כציטוטים ישירים של מוזס: בראשית השבוע נחשף כי מוזס אמר לנתניהו "אני אפנק אותך בעיתון אם תעזור לי בחוק 'ישראל היום'". ביום שלישי נחשף ציטוט נוסף, ולפיו מוזס אמר לנתניהו: "אם אני ואתה נסכים על חוק, אני אעשה כל מה שאני יכול כדי שתהיה פה כמה זמן שתרצה. אני מסתכל לך בעיניים ואומר לך את זה בצורה הברורה ביותר". בנוסף טען גידי וייץ ב'הארץ' כי "מוזס הציע לנתניהו לבחור כמה עיתונאים מטעמו, והבטיח להעסיק אותם בכלי התקשורת של הקבוצה באופן מיידי".

לעומת זאת, הדיווחים על תגובתו של נתניהו מוצגים בתיאורים כלליים ובלא ציטוטים ישירים, מלבד אחד: "יהיה בסדר" – תשובה מינימליסטית של נתניהו, שאותה אפשר בהחלט לפרש כניסיון לדובב את מוזס, ולתעד אותו מנסה לסחוט ולשחד אותו. גידי וייץ טען כי "ראש הממשלה מצדו התייחס בחיוב להצעה שפרס בפניו מוזס, הבטיח שיפעל לקידום העניין, ואמר כי יצטרך לבדוק כיצד לממש את העסקה ביניהם עם פוליטיקאים אחרים. נתניהו התחייב בפני מוזס לפעול להשלמת העסקה ביניהם עם תום מערכת הבחירות לכנסת ה־20, שהתקיימו במארס 2015". שוב, במאמריו של וייץ צריך עין חדה כדי להבדיל בין מידע לפרשנות, ובמקרה הזה הוא לא הציג ציטוטים ישירים של נתניהו אלא תיאור פרשני כללי שממסגר אותם בצורה מובהקת כהסכמה של נתניהו להצעות מוזס.

גידי וייץ. צילום מסך

מה שוייץ הקפיד שלא לספר לנו – אולי כי אינו מחזיק במידע, ואולי מכיוון שהוא תלוי בגורמי משטרה או פרקליטות המדליפים לו – הוא ההקשר והנסיבות שבהם נאמרו דברי נתניהו. הנתון החשוב הוא שההקלטה נעשתה ביוזמת נתניהו. יתרה מכך, על פי חשיפת העיתונאי יואב יצחק באתר News1, ההקלטה בוצעה באמצעות מכשיר הסמארטפון של ראש הלשכה ארי הרו, ובליווי משפטי של עורך הדין דוד שמרון. משמעות הדברים פשוטה: נתניהו פעל ביודעין לתעד ולהקליט את ניסיונות הסחיטה והשוחד של נוני מוזס. ומכיוון שנתניהו יזם את ההקלטה, ידע שכל מילה שהוא אומר מוקלטת וליווה את המהלך בייעוץ צמוד של עו"ד שמרון, המסקנה הסבירה עד־כמעט־ודאית היא שנתניהו פעל כמדובב ולא כמי ששוקל לקחת שוחד. האם יעלה על הדעת שנתניהו היה מתעד את עצמו שוקל ברצינות לקחת שוחד? תמוה.

המעגל נסגר כשבוחנים את המתרחש בפועל – כלומר את מה שאירע במציאות האמיתית שמחוץ להקלטה שבה פעל נתניהו כמדובב. מבחן התוצאה מלמד שלא רק שנתניהו סירב להצעתו של מוזס, אלא יצא נגדו למלחמת עולם תקשורתית. בשעה שכמעט כל המערכת הפוליטית התיישרה עם גחמותיו של מוזס, כולל פוליטיקאים בכירים בימין שתמכו בהצעת החוק לסגירת 'ישראל היום', נתניהו יצא למתקפה חזיתית על מוזס ושיטותיו. הוא לא רק התנגד להצעת החוק, אלא אף הקדים את הבחירות כשהבין שחלקים גדולים מהקואליציה שלו עובדים למעשה עבור מוזס, ותמכו בהצעת החוק המבישה ביותר שהונחה על שולחן הכנסת בעשורים האחרונים.

ב־9 בפברואר 2015, בעיצומה של מערכת הבחירות, כתב נתניהו בפייסבוק כי "הגורם המרכזי שעומד מאחורי גל ההכפשות נגדי ונגד רעייתי הוא נוני מוזס. הוא אינו בוחל באמצעים כדי להפיל את שלטון הליכוד בראשותי, לסגור את עיתון 'ישראל היום' ולהשיב את השליטה הדורסנית של 'ידיעות אחרונות' בעיתונות הכתובה". היום אנו יודעים כי כל מילה בסטטוס הזה הייתה אמת מוחלטת, אולם תגובת התקשורת, כולל בכירי הפרשנים שהיום מציגים עצמם כמי שמאז ומעולם סלדו משיטותיו של מוזס, הייתה לעג והצגת נתניהו כפרנואיד האחוז בתסביכי רדיפה. "אני לא מבין את הסגנון והטון ואני לא מבין למה הוא צריך להתעסק בפרנויה. הבחור הזה זקוק לאשפוז", אמר לא אחר מבכיר עיתונאי ישראל נחום ברנע, שאתמול ניסה לרחוץ בניקיון כפיו.

ב־13 במרץ, ארבעה ימים לפני הבחירות, כתב נתניהו בעמוד הפייסבוק שלו כי "מוזס מוביל קמפיין מתוזמן ומתוזמר נגד הליכוד ונגדי, תוך שיתוף פעולה אינטנסיבי עם ארגונים ועמותות שפועלים למטרה זאת בתמיכת טייקונים מהארץ ומהעולם וכן בתמיכת ממשלות (…) הציבור צריך לדעת את האמת: נוני מוזס מוביל את הקמפיין נגד הליכוד ונגדי מתוך אינטרס עסקי, במטרה להחזיר את המונופול המסוכן והלא־דמוקרטי שאפיין את עיתונו ועסקיו בעבר". גם הפעם הייתה תגובת התקשורת לעג כללי. מבחן הזמן הוכיח כי דבריו של נתניהו היו מדויקים לחלוטין הן ביחס למוזס הן ביחס למעורבות ממשלות זרות, שהתבטאה בתמיכה שקיבל ארגון V15 ממחלקת המדינה וכמובן בתקציבי העתק שמרעיפות ממשלות אירופיות על עשרות ארגוני שמאל.

גם לאחר הבחירות, במאי 2015, לא הרפה נתניהו והוסיף לתקוף את מוזס בדף הפייסבוק שלו: "נוני מוזס וקבוצת 'ידיעות אחרונות' חזרו לסורם. בימים האחרונים שבו המתקפות וההכפשות חסרות השחר נגדי שאפיינו את העיתון ואת אתר ynet במערכת הבחירות. הפעם מיועדות ההשמצות לפגוע בי בתפקידי כשר התקשורת, תחום שבו למוזס ולקבוצת 'ידיעות' יש אינטרסים עסקיים ואישיים רבים".

מניפולציה של העובדות

מי שפועל כיום כראש החץ של הסיקור התקשורתי המבקש להציג את נתניהו כמקבל שוחד הוא תחקירן 'הארץ' גידי וייץ. וייץ – שאגב, עבד כתחקירן במוסף '7 ימים' של  'ידיעות אחרונות' בין 2002 ל־2006 – פרסם בשבועיים האחרונים שורה של כתבות המבקשות לעצב ולהנדס את דעת הקהל ואת השיח התקשורתי.

ב־26 בדצמבר פרסם וייץ כי "המשטרה בודקת בשבועות האחרונים פרשה נוספת שמעלה חשדות לפלילים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו". ב־1 בינואר פרסם וייץ כתבה נוספת שעסקה בעיקר בפרשת המתנות, אך זו מוסגרה כפרשה המשנית, תוך הצגת הפרשה הנוספת – שהתבררה כפרשת נוני – כדרמטית במיוחד: "הפרשה השנייה, העלומה, שבה נקשר שמו של ראש הממשלה אמורה להרעיש את עור התוף ולחשוף פן חדש בדמותו המורכבת. יש כאלה שנחשפו אליה שטוענים כי יש בכוחה להרעיד את אמות הסיפים. 'תעמוד ליד משקוף בימים הקרובים', הציע אחד מאלה הבקיאים בה לאחד מעמיתיו", כתב וייץ, תוך שהוא חושף כי הוא מתודרך היטב על ידי איש משטרה או פרקליטות, שנחשף לחלק מפרטי החקירה.

בבוקר 1 בינואר פרסם וייץ כתבה שנשאה את הכותרת "בידי המשטרה הקלטות של נתניהו מנהל משא־ומתן עם איש עסקים על הטבות הדדיות". בכתבה הציג וייץ תיאור כללי של משא ומתן בין נתניהו לאיש עסקים, "המנסים לכרות ביניהם ברית תן־וקח". וייץ לא הסתפק בדיווח העובדות שבידו, אלא הוסיף לפרטים החלקיים ממיטב הערכותיו הסובייקטיביות, שלפיהן "גם אם הברית הזו התממשה לבסוף באופן חלקי בלבד או שלא הבשילה, נדמה שעצם קיומו – ותיעודו – של משא ומתן מדהים כזה מחייב חקירה פלילית מיידית".

מטרתו של וייץ ברורה: למזער את חשיבות העובדה שהשיחות בין מוזס לנתניהו לא הובילו לתוצאות מעשיות, ושבמציאות ההפך המוחלט הוא שאירע – מלחמת עולם בין נתניהו למוזס לאורך כל מערכת הבחירות ולאחריה.

כיוון על מוזס סביב הבחירות ולאחריהן; נתניהו. צילום: יונתן זינדל, פלאש90

מיד לאחר מכן המשיך וייץ בניסיונו למסגר את דעת הקהל והשיח התקשורתי בטרם ייחשפו הפרטים המלאים: "ניתן לומר כי הפרשה מבוססת על אדני ראיות שיהיה קשה מאוד להתווכח עליהן –  מוצקות, מזיקות ומעוררות הדים, מסוג הראיות שסיפקה שולה זקן נגד אולמרט: שורת הקלטות שבהן נשמע קולו של ראש הממשלה. אנשים ששוחחו עם נתניהו בסוף השבוע, לאחר חקירתו השנייה, סיפרו כי הוא הופתע מהראיות נגדו. 'הוא לא ציפה לזה', אמר אדם המכיר אותו היטב". שעות ספורות לאחר הפרסום של וייץ חשף גיא פלג בערוץ 2 כי איש העסקים המדובר הוא נוני מוזס.

ביום שלישי בערב כבר פרסם וייץ (במקביל לפרסום של גיא פלג בחדשות 2) כתבה האמורה להציג את אופי השיחות תחת הכותרת "פרטי עסקת השוחד שנידונה בין נתניהו לנוני מוזס נחשפים". וייץ הציג בעיקר תיאור כללי, שלפיו "מתווה העסקה כלל שינוי חד באופי הסיקור של ראש הממשלה בכלי התקשורת של קבוצת 'ידיעות אחרונות', ומנגד הבטחה של נתניהו לקידום חקיקה שתפגע קשות בחינמון המתחרה של מוזס, ישראל היום". בהמשך קבע וייץ כי"ראש הממשלה מצדו התייחס בחיוב להצעה שפרס בפניו מוזס, הבטיח שיפעל לקידום העניין, ואמר כי יצטרך לבדוק כיצד לממש את העסקה ביניהם עם פוליטיקאים אחרים. נתניהו התחייב בפני מוזס לפעול להשלמת העסקה ביניהם עם תום מערכת הבחירות לכנסת ה־20, שהתקיימו במארס 2015".

בעוד וייץ פרסם גרסה שאמורה להציג סיכום של דברי נתניהו מבלי לחשוף ציטוטים ישירים ומדויקים, ודאי מבלי לחשוף את ההקשר שבו נאמרו, בערוץ 2 דווקא חשף גיא פלג ציטוט ישיר של הצעת מוזס לנתניהו: "אם אני ואתה נסכים על חוק, אני אעשה כל מה שאני יכול כדי שתהיה פה כמה זמן שתרצה". מבינים את ההבדל?

אם נחזור לכתבתו של וייץ, משמעות האמירה של נתניהו כי הוא "יצטרך לבדוק כיצד לממש את העסקה ביניהם עם פוליטיקאים אחרים" יכולה להתפרש כפי שהציג וייץ כהסכמה של נתניהו, ומאידך ניתן גם לפרשה כתשובה כללית שבה נתניהו 'מורח' את מוזס בהתחייבות מעורפלת "לבדוק", במטרה להמשיך ולדובב את מוזס תוך הימנעות ממתן התחייבות והסכמה נחרצת להצעתו. נזכיר כי ההצבעה על חוק 'ישראל היום' בכנסת זכתה לתמיכת יש עתיד, מפלגת העבודה, 'התנועה' של ציפי לבני ולא פחות מ-11 מחברי סיעת 'ישראל ביתנו', כולל אביגדור ליברמן. כך שברור כי לו היה נתניהו מעוניין לקדם את הצעת החוק, לא היה בכך כל קושי. עובדה זו מחזקת בבירור את הפרשנות שלפיה דברי נתניהו היו בגדר 'מריחה' של מוזס ולא התחייבות שיש מאחוריה כוונה אמיתית. אך וייץ בשלו, ממשיך להציג את הדברים באופן חד־משמעי כהסכמה מובהקת מצד נתניהו. הטעיה מפורשת כבר אמרנו?

כשקוראים את שורת הפרסומים של וייץ מהשבועיים האחרונים מגלים שיש בהם הרבה יותר אמירות כלליות, פרשנויות וקביעות מרחיקות לכת, לצד מעט מאוד מידע עובדתי, שגם הוא נחשף ומטופטף בצורה מגמתית, וממוסגר בצורה שלילית ככל הניתן כלפי נתניהו אף שניתן לפרשו בכמה דרכים. המסגור שהציג וייץ והפרשנות הנלווית זכו לדומיננטיות ברורה בשיח התקשורתי, בתכניות האקטואליה ובמהדורות החדשות בימים האחרונים. אולם כאמור, מי שהציג עובדות רבות יותר מוייץ ומיתר כלי התקשורת באשר למתרחש בפגישות היה העיתונאי יואב יצחק, שחשף כי נתניהו הוא שיזם את ההקלטות, שההקלטות בוצעו בעזרת מכשיר הקלטה של ארי הרו, ושהמהלך תואם ולווה משפטית על ידי עורך הדין דוד שמרון. אמש פרסם יואב יצחק דברים המיוחסים למקורב לנתניהו, שלפיהם נתניהו פחד למסור את הקלטת למשטרה מכיוון שידע שישנם גורמים בכירים במשטרה המשתפים פעולה עם אנשי תקשורת במטרה להפילו. יצחק ציין את שמותיהם של ראש אגף החקירות ניצב מני יצחקי, ומפקד יחידת להב 433 ניצב רוני ריטמן.

מסע לחצים אגרסיבי על היועמ"ש

אם יש דבר שחשיפת דרכי הפעולה של נוני יכולה צריכה ללמד אותנו היא שהחששות המיוחסים לנתניהו צריכים להיבדק ברצינות. אדם שניסה לשחד ולסחוט ראש ממשלה לא יבחל בפעילות דומה גם מול קציני משטרה. תחקירים שפורסמו בעבר חשפו כיצד פעלה קבוצת 'ידיעות אחרונות' להאדרת שמם של פקידים, קציני משטרה או גורמים במערכת המשפט, וכיצד פגעה באחרים. סביר מאוד להניח כי ישנם לא מעט גורמים במגזר הציבורי החייבים טובה לנוני מוזס, שסייע להם בשלב כזה או אחר בקריירה. בשיטת יד רוחצת יד, מרגע שהסחורה סופקה בפעם הראשונה, הנסחט הופך לכלי בידיו של הסוחט גם כאשר אינו מעוניין בכך. אם לסכם את כלל העובדות והפרסומים שלפנינו, ההדלפות החלקיות והמגמתיות לכלי התקשורת – ובעיקר לגידי וייץ – מלמדות שישנו לפחות גורם אחד במערכת החקירה שמספק לתקשורת מידע חלקי ומגמתי במטרה לעצב את דעת הקהל ולהגדיל את הסיכויים להגשת כתב אישום נגד נתניהו.

ההיבט החשוב מבחינה משפטית הוצג אמש על ידי רביב דרוקר ועל ידי מספר משפטנים שהתראיינו בימים האחרונים: כדי להוכיח שנתניהו פעל לקבלת השוחד של מוזס, תהיה הפרקליטות חייבת להציג הוכחות לכך שנתניהו התכוון "לספק את הסחורה" ופעל לקידומה. על פי פרסום ב'הארץ', ביום ראשון נחקר השר יריב לוין במשטרה, ככל הנראה על מנת לבדוק האם נתניהו הורה לו לפעול לקידום הצעת החוק לסגירת 'ישראל היום' בהתאם לסיכומיו כביכול עם מוזס. לוין עצמו מנוע חוקית מלהתייחס ישירות לחקירה, אולם בראיונות לתקשורת, כולל לאחר חקירתו, הביע ביטחון מלא שהפרשה תסתיים בלא כתב אישום. לא נדרשת אפוא אבחנה דקה במיוחד כדי להבין כי מהכיוון הזה לא תצמח ליריבי נתניהו הישועה.

מטווח מרחוב שוקן; מנדלבליט. תומר ניוברג, פלאש90

רביב דרוקר ציין אתמול בצדק בערוץ 10 שהמשטרה תצטרך לחקור את אנשי 'ישראל היום' ובהם המו"ל שלדון אדלסון והעורך הראשי עמוס רגב, כדי לבדוק האם נתניהו שוחח עימם על "סיכומיו" כביכול עם מוזס. הסיכוי ששיחה כזו נערכה הוא פחות מקלוש. לעומת זאת, העובדה שנתניהו יזם ותיאם את ההקלטות עם ראש לשכתו ארי הרו ועם עורך דינו דוד שמרון גורמת לכך שנתניהו מחזיק בשני עדים לפחות התומכים בגרסתו. יש להניח כי מקורבים נוספים של נתניהו ובהם רעייתו היו גם הם בסוד הפרשה. סביר לפיכך שישנם יותר משני עדים שיחזקו את גרסת נתניהו כי פעל כמדובב כדי לתעד את ניסיונות השוחד והסחיטה של מוזס.

הסיקור התקשורתי של הפרשה מתאפיין בהדלפות חלקיות ומגמתיות של השיחות, תוך הצגת פרשנות ותיאורים כלליים ומסגורם בצורה שלילית ככל הניתן ביחס לנתניהו. המטרה היא ליצור ציפייה בדעת הקהל להגשת כתב אישום נגד נתניהו. במקביל ממשיכים כל העת להתפרסם עשרות טורי דעה המטילים דופי ביועץ המשפטי לממשלה, בניסיון לפגוע באמינותו ולהציגו כעושה דברו של נתניהו. הארסי שבמשתלחים הוא אלדד יניב, אדם ששיטותיו המלוכלכות אינן מוטלות בספק, ושהצמיד למנדלבליט את הגידוף "היועץ המשפחתי". לצדו ניתן לציין את אראל מרגלית, אורי משגב, זהבה גלאון – שדרשה ממנדלבליט להשעות עצמו מהעיסוק בפרשות נתניהו – ואפילו מאמר המערכת של עיתון 'הארץ' שהופק ביום שני האחרון כדי להטיל דופי ביועמ"ש תחת הכותרת "מנדלבליט, משוך את ידיך".

זכרו: יועצים משפטיים ואנשי הפרקליטות הם אנשים בשר ודם, וגם הם מושפעים מלחצים. בעוד התקשורת קורעת כעת את נוני מוזס לגזרים, מפעילה מערכת 'הארץ' מסע לחצים אגרסיבי שמטרתו להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות של היועץ המשפטי וצוותו.

איש כנראה לא יצליח לספק לעולם הקלטה של אלוף בן, עמוס שוקן או אורי משגב מאיימים על מנדלבליט בצורה דומה לאופן שבו הוקלט מוזס. אולם העובדה שאנשי 'הארץ' נוהגים בקלאסה אחרת, לא הופכת אותם לשונים משמעותית ממוזס. מערכת הקודים התקשורתית עובדת בצורה ברורה. כשגידי וייץ מפרסם עוד טור פרשנות שכותרתו "פרשת נתניהו־מוזס: ההזדמנות ההיסטורית של מנדלבליט", וכאשר מאמר המערכת ושורת כותבים מטילים דופי באמינותו של מנדלבליט, המסר ברור לחלוטין: אם היועמ"ש יורה על הגשת כתב אישום הוא יזכה להאדרה תקשורתית ולהצגתו כלוחם נחוש בשחיתות, ואילו אם יורה לסגור את התיק הוא יותקף באינספור כתבות ומאמרים שיציגו אותו כסייען ומשת"פ של נתניהו.

זוהי "השיטה", אם להשתמש במינוח של אלדד יניב. אפשר לראות לא מעט מקרים דומים שבהם היא באה לידי שימוש, כמו למשל בכתבתו של עקיבא ביגמן באתר זה על השיטות שנקטו וייץ ודרוקר כדי להפנות את מבקר המדינה נגד נתניהו. או במילותיו של וייץ: "להפוך את יללות החתול לשאגות נמר".

יש לקוות שמנדלבליט יבצע את תפקידו נאמנה, ולא ייכנע ללחצים פסולים שמטרתם לרמוס את הדמוקרטיה הישראלית ולהפיל ראש ממשלה שנבחר באופן דמוקרטי. אין טעם בתבהלה. כפי שלמדנו בשבועיים האחרונים, את הדגים אפשר להתחיל לעטוף בדפי העיתון עוד באותו יום שהוא יוצא לאור.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

24 תגובות למאמר

  1. בעתונות הכתובה כבר ניתן לראות אתהאור בקצה המנהרה. באלקטרונית ארוכה עוד הדרך לתקדורת הוגנת. כרגע 19 ו 2 נם השופר של האוייב.

  2. סוף סוף מישהו אומר את האמת לגבי הפרשה. ישר כח, תודה רבה. שבוע אני מסתובב עם מחשבות דומות וחושב שכל השאר פשוט איבדו את ההיגיון הפשוט.

  3. כל מי שמאמין שנתניהו חשב ולו לשניה לעשות עיסקה עם מוזס הוא תמים או אדיוט. ישראל היום הוא הבייהי של נתניהו. השומר עליו מכל משמר נגד ההתקפות ההרסניות של ידיעות והארץ וכן ערוצים מסויימים בטלביזיה לולי ההגנה של ישראל היום הוא כבר מזמן היה מתמוטט ומתפטר או מאושפז…..
    אדלסון בעל העיתון תומך בו ב 200% ומפסיד על העיתון מליוני שקלים רק במטרה לשמור על ביבי. ולכן נתניהו לעולם לעולם לא היה עושה זאת. כי אם היה עושה עיסקה הוא היה חופר את קברו במו ידיו. הרי ביבי יזם את ההקלטה. אך ורק כדי להפיל את מוזס בזמן הנראה לו. כל מי שמנסה לטייח או לספר סיפור אחר טועה בגדול גדול.

    1. ישראל היום לא שומר קודם כל על נתניהו אלא על הציבור המרכזי הציוני שאיננו מיוצג על ידי שום אמצעי תקשורת אחר. זאת הייתה מטרת הקמתו לבנות סכר נגד הזרמים העכורים של תקשורת או תשפוכת השמאל האנטי ציוני בישראל

  4. ארז תדמור כתב מאמר משובח – חד, מנומק, הגיוני, בנוי היטב. כל זה תוך זמן קצר – כי המאמר מעודכן לשעות האחרונות. הישג גדול.

  5. תודה לך מר תדמור על מאמר חד ומנומק היטב. לתחושתי, היום שבו נצטרך לעמוד מתחת למשקוף הנו היום בו יתפרסם תחקיר מקיף שיחשוף את צדה השני של מטבע השחיתות, הלא הוא הקשר תקשורת-משטרה-פרקליטות. נראה לי שאז אולי ניתן יהיה להוכיח את הטענה שרבים בעם מבינים אינטואיטיבית – שנתניהו הוא למעשה צדיק בסדום. לשם האיזון אזכיר כי לוט לא היה צדיק מוחלט, אך היה כזה בסדום. מצער אותי שמאמרים דוגמת זה, ודוגמת המאמר של עקיבא ביגמן אודות המבקר שמתפרסמים באתר מידה משכנעים את המשוכנעים – אשמח אילו מאמרים אלו היו מתפרסמים כטור דעה בעתונים הגדולים, או שכותביהם היו מוזמנים לדיונים ברשתות הטלוויזיה, ולו על מנת ליצור איזון בסיקור התקשורתי, אך בעיקר על מנת לעשות צדק עם נתניהו. כואב לי שכשהפרשה תסתיים, איש לא יתנצל. להפך – מסע ההכפשות והדה-לגיטימציה יימשך, והפעם ינסו לשכנע את הציבור שמעשי נתניהו לא חצו את הרף הפלילי (או שהיה מי שטייח ופעל לטובתו), אך הם שליליים, בעוד שהאמת היא שהוא נדחק לפינה שמעטים בציבוריות הישראלית היו מתמודדים בה טוב ממנו.

  6. כתבה מאלפת צריך לדעת לקרא בין השורות ולקחת את העיתונאים והעיתונים בע"מ במיוחד את העיתונות שיש להם אג'נדה שמאלנית.

  7. שני דברים חסרים לי בפרשות האלו :
    למה לא שומעים את קולו של נתניהו או נציגו?
    אנחנו לא שומעים הכחשה או הסבר כלשהו וזה שונה מהתגובות הלוחמניות שלו עד עכשיו. למה לא יוצאת בקשה מטעם נתניהו לפרסם את ההקלטות?

    דבר שני :
    למה אף אחד לא מבקש לחקור את כל אלו שתמכו בהצעת החוק וקיבלו סיקור אוהד (זה כולל במיוחד את מפלגות הימין הבית היהודי וישראל ביתנו)?

    1. 1) נתניהו אסור עליו מבחינת חוקית לדבר על הנושא שלא יהיה שיבוש החקירה.
      2) יש מאות חוקים שמשפיע ישירות כלכלית על אחרים, ולכן כל זמן שאין טובת הנאה אז אין שום בעיה הרי אפשר גם לטעון שאלו שהתנגדו לחוק,ולכן "ישראל היום" התנהגה להם בהתאם .

  8. מקווה מאוד לראת את מוזס העריץ המרושע מאחורי סוגר ובריח. הגיע הזמן אחרי שנות הוללות עריצותית ארוכות.

  9. שימו לב! כפי שכותב מזהיר משקרי אחרים, יש להזהר גם משקרים שלו. מניסיוני, כשמישהו מסביר את עמדתו כל כך באריכות, זה נובע מכך שהוא עצמו מרגיש שטיעוניו חלשים.

    1. ברור. ואם לא היה מסביר את הכל, בוודאי היית טוען שהוא מנסה להסתיר דברים.

  10. אדם מקליט את עצמו מקבל שוחד, בנוכחות עדים, ובמקום להשמיד את ההקלטות, הוא שומר עליהם. סביר מאוד. האם זו קומדיה של טעויות? האם זה מערכון של 'ארץ נהדרת'?
    לא. זהו ההגיון המופלא של גידי וייץ.

  11. כרגי מכסתחים את נתניהו ……..
    ע"פ הידוע מי שיזם את כל המשא ומתן זה נתניהו..
    ןאם הוא נסחט
    מדוע לא פנה למשטרה?
    מתי תתעוררו ותבינו שנתניהו גנב את הליכוד ורוקן אתו מכל יסודותיו
    ועכשין גונב את המדינה?
    מתי תבינו שהשחיתות הפוליטית חיבת להיות מטופלת?
    מוזס אינו צדיק
    ההפך- מוזס מתניהל שנים לפי אינטרסים של שועי הארץ- ופועל להגנתם.
    אלדד יניב הקדיש לו פרק מיוחד.
    גם משמאל וגם מימין ישלו "יקירים מאיילת שקד עד לפיד ועוד.
    אבל התנהלותו של מוזס אינה מצדיקה את שחיתותו של נתניהו.
    עיתון חינם שעובד לפי בשבילך זה לא שוחד אלא האם אמא של השוחד.

  12. כתבה מצויינת !!! !!! !!!

    אחת הבודדות שראיתי שמציגה את האמת כמו שהיא, ולא מנסה לסלף את המציאות !!!

    הדבר הבא שצריך לקרות הוא פתיחת חקירה באזהרה נגד איתן כבל-יוזם החוק, נגד בוז'י הרצוג, ציפורה לבני, יהיר לפיד ואביגדור ליברמן !!!

    העובדות מראות שקיים חשש סביר ביותר שהם קיבלו את הצעת השוחד של נוני מוזס !!! !!! !!!

    אין ספק שלאור מה שהתפרסם עד כה נוני מוזס צריך לעמוד לדין ולהענש בחומרה וכמוהו כל הפוליטיקאים אשר יוכח כי נענו להצעות השוחד של אדון מוזס !!!

    מי שמנסה עדיין להציג מצג שווא כאילו נתניהו נענה להצעות השוחד של מר מוזס, הוא או כסיל מושלם או נוכל מצחין !!!

  13. מה שנקרא היום "פוסט אמת"…..
    מילה מעודנת לשקר….
    שקרים והתקשורת היא האלפה…

  14. יישר כוח אני משתפת בכל מקום בפייסבוק שעם ישראל יבין איזה תרגיל מלוכלך עושים לעם הזה. הם פוחדים מהחיבור של טראמפ עם נתניהו והימין. חברים מי שהמדינה חשובה לו אוי לנו אם השמאל יכנס לממשלה ללא בחירות לזה הם חותרים

  15. למען הדיוק : התואר "היועץ המשפחתי" ניתן בזמנו לאותו עו"ד אלמוני בן יאיר שרבין מינה ליועץ המשפטי לממשלתו.

  16. אני לא מבין דבר אחד, אני קורא במאקו ולא מוצא בכתבות האחרונות שבפרשה שום אזכור לגבי זה שנתניהו בעצמו הקליט את השיחה.
    האם מטייחים את העובדות בצורה כל כך גסה?

  17. בואו, אני אספר לכם איך שומרים על העניין בכותרות: כל יום מפרסמים עוד שתי שורות מהשיחה בין נתניהו למוזס, כך מנסים ליצור את הרושם שיש עוד ועוד חומר- שלמעשה הוא כלום וחסר ערך משפטי.
    לא היתה עסקה- עובדה שנתניהו הצביע כנגד נוני מוזס וחוק ישראל היום!!
    את זה התקשורת לא מזכירה. ובנוסף, מה שהם שוכחים לציין הוא שנתניהו הוא זה שיזם את ההקלטות- על כן הוא בבחינת מדובב- וחזקה עליו שהוא חכם מספיק כדי לא להפליל את עצמו.
    הדבר האחרון שצריך לזכור הוא שדווקא איתן כבל מוצג כחייל בצבא של נוני מוזס, וגם מזה מתעלמת התקשורת המניפוליטיבית…

  18. מאמר נכון ומדויק.

    רוצה רק להוסיף שאם המזימה המבוצעת כעת תצליח חס וחלילה מדובר בלא פחות מריסוק הדמוקרטיה.
    אם מתי מעט "אליטה בעיני עצמה" עם כח תקשורתי, חוברים למתי מעט במשטרה ובפרקליטות ומצליחים בעזרת ה"משפחה של אהרן ברק" בבית המשפט להפיל ראש ממשלה נבחר ע"י רבים, איזה פוליטיקאי אחר יוכל לעמוד בפניהם? הם רק יבצרו את מעמדם עוד יותר ואז גם לא יהיה יותר צורך "להחליף את העם" כי הוא ממילא כבר לא יהיה חשוב.

  19. לצערי, שטיפות המוח של הציבור נמשכות ביתר שאת 25 שעות ביום בכל אמצעי התקשורת השונים. חבל שהימין אינו משיב מלחמה שערה . הרי ברור שמנסים להפיל את נתניהו ומנכסים לו שחיתות.

  20. צודק נשיא ארה"ב טראמפ התקשורת מלאה ברמאים ונוכלים כיום בעידן הפייסבוק והטוויטר כל הח'ארות האלה השקרנים והרמאים של התקשורת עולה וצף על פני השטח.