החקירות הסלקטיביות של המשטרה והפרקליטות

בזמן שהיועמ"ש וחוקרי המשטרה אינם מרפים מראש הממשלה בנימין נתניהו, פרשיות חמורות אחרות שהתקשורת איננה מפמפמת עוברות בשתיקה ובהתעלמות. איפה ואיפה?

למה לא חוקרים את כולם? צילום: יונתן זינדל /פלאש90

חקירותיו הבלתי פוסקות של ראש הממשלה בנימין נתניהו גורמות לזעם במחנה הלאומי, התוהה אם היועמ"ש והמשטרה פותחים בחקירות באופן סלקטיבי. על פניו נראה שיש לתחושות הללו על מה להתבסס. להלן הדגמה של הסלקטיביות שבה נוהגים גורמי אכיפת החוק:

  1. לפני כחצי שנה חשף העיתונאי יואב יצחק פרשה חמורה. בשנת 2010, טרם חקירתו במשטרה בפרשת הרפז, הגיעו אל הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי שני אורחים רמי דרג – מפכ"ל המשטרה דאז דודי כהן, וראש אגף החקירות דאז יואב סגלוביץ, ועדכנו אותו בממצאים שבידי המשטרה. מדובר בחשש כבד מאוד לשיבוש הליכי חקירה על ידי הבכירים ביותר במערכת המשטרתית. הדברים לא הוכחשו על ידי המעורבים, שהתחמקו מלהגיב לשאלותיו בנושא של העיתונאי דן מרגלית בתכנית 'ערב חדש'.
    בעקבות החשיפה הזו לא נפתחה כל חקירה, וסגלוביץ פצח בקריירה פוליטית ב'יש עתיד' כמי שמייצג מלחמה בשחיתות הציבורית, לא פחות. גבי אשכנזי הוא תקוותו הלבנה של השמאל בבחירות הבאות.
  2. את פרשת חוק 'ישראל היום' כולם מכירים: סיעות מהקואליציה ומהאופוזיציה התאגדו באוקטובר 2014 כדי להעביר את החוק, שהיה מהגורמים המרכזיים לנפילת הממשלה הקודמת. מי שקידמו את החוק נהנו מסיקור אוהד ביותר ב'ידיעות אחרונות' במהלך מערכת הבחירות האחרונה, ככל הנראה בזכות התייצבותם לצד האינטרסים של העיתון. אך חקירה לא נפתחה.
  3. באתר 'העין השביעית' נחשף כי שר החינוך לשעבר, שי פירון, רכש פרסום סמוי וסיקור אוהד ב'ידיעות אחרונות' בסכומי עתק מתקציב המשרד. לכאורה אפשר לזהות כאן קשר להיותו אז חבר בכיר ב'יש עתיד', שקידמה את חוק ישראל היום. ושוב, כל חקירה לא נפתחה.

אלה רק שלוש דוגמאות לאירועים מטרידים ומבוססים הדורשים פתיחת חקירה משטרתית, אלא שדבר לא נעשה. פנייתנו בנושא ליועץ המשפטי לממשלה באמצעות דוברות משרד המשפטים נענתה בתשובה הבאה:

אין בדעתנו להתייחס לנושאים אלה.

לעומת זאת, בפרשיות שהתקשורת המרכזית חושפת ודוחפת, המשטרה מזדרזת לחקור, והפרקליטות והיועמ"ש ממהרים לפתוח בחקירה מיידית. במיוחד בכל הנוגע לראש הממשלה בנימין נתניהו, המצוי בשל כך תחת חקירות בלתי פוסקות.

כפי שהראה עקיבא ביגמן במאמר שפורסם השבוע ב'מידה', לחץ מסוג זה הצליח כנראה להשפיע על מבקר המדינה יוסף שפירא, שבמהלך בחירות 2015 הפך את עורו והחל לתקוף באופן סדרתי את נתניהו והימין.

גילויים נוספים שפרסם גלעד צוויק ב'מידה', מעלים את החשש כי סוג כזה של לחץ מופנה כעת לעבר היועץ המשפטי לממשלה. כפי שפורסם, לפני כחודש חשף אלדד יניב בכנס את מערכת ההדלפות והלחצים שמנהלים בכירי המשטרה נגד היועץ המשפטי לממשלה:

תת־ניצב כורש ברנור הוא אחד האנשים שבעוד זמן לא ארוך יהפכו את השולחן על מנדלבליט…
הם כבר עכשיו לוחצים על היועמ"ש אבל בגלל שהם אנשים רציניים וממלכתיים הם עושים את זה בצורה מנומסת. הם כבר ניסו להפוך על מנדלבליט את השולחן, אצלו במשרד, וכשזה לא עזר הם מתדרכים עיתונאים בימים האחרונים שזה מה שהם עומדים לעשות…
יגיע הרגע שהם (השוטרים) יבינו שצריך לעשות את זה בידיים שלהם. שאין ברירה, שצריך ללכת לטלוויזיה ולהגיד את זה. וגם לרגע הזה נגיע. ייפתחו חקירות נגד נתניהו.

יניב הסביר כי לתקשורת תפקיד חשוב בדרבון גורמי האכיפה לפתוח בחקירה: "כשלמנדלבליט אין ברירה ודרוקר לוחץ אותו בטלוויזיה, הוא (מנדלבליט) מעביר ל'בדיקה'", אמר בהתייחסו להחלטת היועמ"ש לבדוק את פרשת הצוללות. לדבריו, גם שופטי בית המשפט העליון מושפעים מדיווחיהם של דרוקר ועיתונאים נוספים: "שופטי בג"ץ גם רואים טלוויזיה ורואים מה מדווחים על מה שקורה". על פי יניב, הדרך לגרום לחוקרי המשטרה להגיד לבג"ץ ש"היועץ טועה וחייבים לפתוח בחקירה", היא באמצעות "עוד חשיפות, עוד פרסומים ועוד פרשיות. זה יותר קרוב ממה שאתם חושבים".

גם ההודעה לתקשורת שפרסם היועמ"ש לפני כשבועיים אודות חקירות ראש הממשלה, חושפת את הלחצים שבהם הוא נתון ואת משנה הזהירות שהוא נוקט בפרשה. כפי שהראינו בטור שפורסם בנושא, מנדלבליט הקפיד לציין שגופים אחרים שותפים בהחלטותיו, ולא העז להודיע על סגירת פרשיות 'ביבי־טורס' והפריימריס בליכוד לפני שהודיע על פתיחה בחקירת הפרשיות החדשות הנוגעות לנוני מוזס וארנון מילצ'ן.

אלו גילויים מטרידים ביותר, המלמדים על האפשרות המדאיגה שהיועץ המשפטי לממשלה פועל תחת משטר אימה ולחץ, שנועד להפוך אותו לכלי פוליטי בידי אויבי הימין וראש הממשלה הנבחר של ישראל. זוהי מציאות בלתי נסבלת, הפוגעת הן ברצון הבוחר והן באתוס הבסיסי של שלטון החוק. המשך קדחת החקירות יוביל את המערכת לבור בלי תחתית, והוא עלול לגרום נזק רב לתשתית הדמוקרטיה הישראלית.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

3 תגובות למאמר

  1. א, יש כמובן להפריד את התפקיד ל-2 משרות:יועץ משפטי לממשלה בפרד מראש התביעה אלו 2 תפקידים שונים. ב. שני אלו אלו חייבים להיות לא רק בקיעים במטריה של התפקיד אלא להיות אנשים הגונים בעלי אופי חזק (אופי כמו שפטל למשל שלא יתן לאף אחד להסיט אותו מהדרך המקצועית המדויקת לדעתו). אם לכל פקידה סוג ט' עושים בחינות אישיות חודרי כליות ולב שנמשכים יום שלם, בעלי תפקידים אלו על אחת כמה וכמה.

    1. מאמר חשוב ביותר. החקירות משליטות שלטון טרור משטרתי-משפטי על המערכת הפוליטית הנבחרת. המנועים הפוליטיים שמאחורי החקירות הם גלויים. נציגי הימין צריכים להתעשת ולהגן על המשטר הדמוקרטי. משום מה מתעלמים מהעובדה שהמממן המרכזי של הארץ הוא אוליגרך רוסי יהודי, נייבזלין, שידע שכדי לקבל שקט תעשייתי מרשויות האכיפה בישראל (הוא היה בסכנת הסגרה) הוא צריך לרכוש את 'הארץ'