מִנִּקְרַת הַצּוּר: הטור השבועי של צור ארליך

אל תיקחו לי את הפרג

נמאס מהרעש של פורים? מהמגילה הארוכה או ממשלוחי המנות? אפשר להבין. אבל גל ההשמצות נגד אוזני המן בכלל והפרג בפרט הוציא את צור ארליך משלוותו: מסורת זו מסורת

מסורת זו מסורת. צילום: סופי גורדון, פלאש90

זֶה לֹא בַּחֲדָשׁוֹת; אָז מָה.
זֶה בָּאֲוִיר. וְזֶה הַזְּמַן.
כִּי הֵם לְפֶתַע מִתְגַּלִּים
וְהֵם עוֹלִים גַּלִּים גַּלִּים:
לֹא-אוֹהֲבֵי אָזְנֵי הָמָן.

אָזְנֵי הָמָן!
וְעוֹד עִם פֶּרֶג!
לֹא יְאֻמַּן
כִּי יְסֻפֶּרֶת.

זֶה דֵּי חָדָשׁ. תָּמִיד הַצֹּאן
מָחָה עַל פִּיקָה וְקַפְּצוֹן
וְעַל חָזִיז הַמִּתְנַפֵּץ,
עַל שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַפֵּשׂ,
אוֹ עַל הַיַּיִן, אוֹ הַצּוֹם,
אוֹ עַל וַשְׁתִּי, אוֹ עַל אֶסְתֵּר,
אוֹ שֶׁהִתְחִילוּ לְקַטֵּר
עַל הַמִּשְׁלוֹחַ הַמֻּשְׁקָע –
אַךְ רַק עַכְשָׁו פִּתְאוֹם הֻשְּׁקָה
אָפְנַת הָאֵלֶּה שֶׁשּׂוֹנְאִים
אֶת הַמַּטְעָם הַמְשֻׁלָּשׁ:
בָּנִים כָּאֵלֶּה כִּיסוֹנִים
אוֹ נְצִיגוֹת מִגְדָּר מָחְלָשׁ.

אָכֵן, נוֹשֵׂא שֶׁעַל הַפֶּרֶק.
אֵיךְ שַׁח שָׁחוֹר אֲשֶׁר רוֹקֵד
עַל רֹאשׁ שִׂמְחַת הֶחָג – הַפֶּרֶג –
עָלָה עַל הַמּוֹקֵד.

כֵּן, זֶה אָמְנָם עִנְיָן שֶׁל טַעַם,
בְּרִיאוּת, טְרִיּוּת, יִתְרַת נַתְרָן,
אֲבָל צָרִיךְ הוֹלֵךְ עַל שְׁתַּיִם
לִהְיוֹת טַרְחָן וְגַם תַּתְרָן
וּכְרוּת לָשׁוֹן אוֹ סְתָם אָלֶרְג
כְּדֵי לוֹמַר סָרָה בַּפֶּרֶג.

וְהָאָזְנַיִם תְּצִלֶּינָה
לְשֶׁמַע הִוָּצְרוּת הַסְצֵנָה
אֲשֶׁר לוֹעֶגֶת לְצִנְצֶנֶת
הַמָּן: הָאֹזֶן הַנִּצְחִית
שֶׁטַּעֲמָהּ כְּצַפִּיחִית
וְאִם עָשָׂה אוֹתָה אָמָּן, אִם
נֶאֶפְתָּה כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ
וְעוֹר בְּשָׂרָהּ עוֹדוֹ פָּרִיךְ,
הֲרֵי הִיא סְעוּדַת הָמָנִים.
וְאִמְרוּ אָמֵן.

כִּי בְּרִשְׁתֵּנוּ דָּג שָׁמֵן.
כִּי זֶרַע גָּד הוּא זֶה הַמָּן.
כִּי אֵין עוֹד רְאוּיוֹת לִשְׁמָן
כִּבְנוֹת הַחֵן וְהַמַּשְׁמָן
אָזְנֵי הָמָן,

שֶׁאֵין אֶצְלֵנוּ בַּמַסֹּרֶת
בַּת הַטַּעַם הַנִּרְכָּשׁ
עוֹד מִתְחָרוֹת לָהֶן בַּוֶּתֶק
הַמִתְקָרְבוֹת לָהֶן בְּמֶתֶק.

וְהַחוֹלֵק יֹאכַל נְסֹרֶת
אוֹ קַשׁ.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

3 תגובות למאמר

  1. מקובלנו שעל טעם
    אין כל צורך בפולמוס,
    אך נדמה שזאת הפעם
    השתלט פה הבולמוס.

    החריזה דליקטס
    והמצלול נעים כפרוזן,
    אך התוכן של הטקסט,
    יש לומר, צורם לאוזן.

    להלל כמו מן אוזניים
    זה בהמעטת לשון
    כמו לומר כי כפל שניים
    חביב עליך יום ראשון;

    כמו להוסיף עוד חטא על פשע;
    זה לטעון שהמילוי
    שציונו עובר את תשע
    הוא רק הפרג העילוי.

    מול כל ים המתוקים
    החטיפים שבמנות
    אוזני המן המחניקים
    הם כחוחים בין הבנות.

    אמיץ הוא מטהֵר הפרג
    בקו"ף נו"ן של טעמים
    המודה בזה הערג
    באוזנם של נזעמים,

    אך חשש בי עוד עובר
    מה עתיד להיות הנסח,
    מה יכתוב פה המשורר
    על עוגיות כשרות לפסח.