הלקח מהתאגיד: לימין אסור לעשות "רפורמות". רק להפריט

הכישלון בהקמת התאגיד צריך ללמד את הימין שעליו לברוח מ"ועדות" ומ"מומחים", ולפעול בנתיב אחד בלבד: להפריט, לשחרר, להסיר חסמים ולייצר חופש. במקום לנסות לאלף את השיטה, צריך לשבור אותה

המאבק הציבורי חושף את הכישלון: הפגנת עובדי רשות השידור. צילום: בן קלמר, פלאש 90

הסערה הנוכחית סביב התאגיד חושפת את הכשל העמוק של המהלך כולו מראשיתו. הרפורמה האסטרטגית שהובילה ממשלת הימין, שנועדה להגיש לציבור רשות שידור חדשה, מפוקחת ובעלת אחריות ציבורית, עברה תהליך ארוך שבסופו יצא התאגיד החדש: גוף מנותק ומוגן המנוהל בידי פקידים ומועצה ציבורית המשרתת את האליטה התקשורתית הישנה, ללא יכולת ממשית של הציבור להשפיע על מדיניותו.

מה גרם לכך שרפורמה היסטורית כזו אִכזבה כל כך, עד שהימין מנסה בכל כוחו להחזיר את המצב הישן לקדמותו? מה קרה שם בדרך שהביא לתוצאה כה שונה מכוונת מחולליה?

כשבוחנים את הנושא לעומק מתברר שיש כאן שאלה רחבה הרבה יותר. זו לא רק רפורמת התאגיד שכשלה, אלא שורה ארוכה של מהלכים דומים שהימין ניסה להוביל, שהסתיימו פחות או יותר במפח נפש דומה. בחלק מהמקרים נבחרי הציבור של הימין הבינו את טעותם ומכים היום על חטא, ובחלק אחר הם מתעלמים ממנה, או לפחות לא מודים בכך בפומבי.

רוצים דוגמאות? בבקשה.

בקיץ הקודם פורסם דו"ח הוועדה למיגור הגזענות כלפי העדה האתיופית. כפי שניתחנו ב'מידה', הכוונות הטובות הביאו לתוצאה רעה: זהו דו"ח שמשמיץ את המשטרה, מחפש גזענות היכן שהיא איננה, וקורא ליצור עוד פיקוח על האזרחים, לכונן עוד גופים ממשלתיים ולחולל עוד משפטיזציה של החיים במדינה. ומי עומד מאחורי כל זה? פקידי משרד המשפטים ופעילים חברתיים מארגוני מאבק רדיקליים של חלק מבני העדה. לא תופתעו לגלות שבקלחת מעורב גם מימון מהקרן החדשה לישראל.

דוגמה נוספת שעקבנו אחריה ב'מידה' היא חוק פראוור־בגין להסדרת התיישבות הבדואים בנגב. שוב ועדה, שוב מומחים ושוב המלצות הקוראות להכיר בזכויות הבדואים על מאות אלפי דונמים של אדמות מדינה בנגב, דבר שאין לו כל יסוד משפטי או היסטורי אמין. שורה ארוכה של ארגוני שמאל, שרובם ממומנים על ידי הקרן החדשה לישראל ומדינות זרות, השתלטו על סדר היום והכתיבו את התוצאה. בוועדה הממלכתית שיצרה את הדו"ח כיכבו ארגונים כמו 'במקום', 'פורום דו קיום בנגב', 'רופאים לזכויות אדם', 'משמר זכויות האדם' הבינלאומי, וזו רשימה חלקית.

הלאה: זוכרים את ועדת ביטון? זו שהקים שר החינוך כדי לשלב את מורשת יהדות המזרח בסיפור ההיסטורי הציוני? כפי שהראיתי ב'מידה', מה שקיבלנו היה הפוך בתכלית: בליל של תיאוריות פוסט־לאומיות עם פנטזיות שקריות על הדו־קיום כביכול בין יהודים לערבים, שרק הציונות קלקלה והשחיתה. גם שם, אין צורך במעבדת מז"פ כדי לאתר את טביעות האצבע של הקרן החדשה לישראל. תהליך דומה התרחש בגיבושו ועיצובו של ספר האזרחות החדש.

המשותף לכל המקרים הללו הוא המודל הבסיסי של עיצוב המדיניות: בכל אחד מהם ניסו גורמים בימין לרתום לטובתם את המערכת הפקידותית והמקצועית של הממסד השלטוני. במסגרת זו נפתח תהליך ביורוקרטי ארוך ומייגע, כזה המצריך עבודה מקיפה עם גורמים פקידותיים ומקצועיים, פותח פתח רחב להשתתפותם של ארגונים אזרחיים ועמותות שמאל, ומזמין לחצים תקשורתיים ופוליטיים רבים. בסופו של דבר, כאשר התהליך מגיע לסיומו, מתברר כי מהרגע שהתהליך יצא לדרך בצנרת הפקידותית וה"מקצועית" של ישראל, היוזמה איבדה שליטה לחלוטין ונמסרה לידיו של השמאל וארגוניו, המנהלים אותו בהתאם להשקפת עולמם.

הלקח מהניסיון המצטבר העגום הזה הוא אחד. במקום לנסות לנצל את השיטה מתוך מחשבה שיצליח לאלף אותה ולשלוט בה, הימין צריך להיאבק בשיטה ולפרק אותה. בכל סוגיה של מדיניות ציבורית, הימין צריך לברוח כמו מאש מ"ועדות" ומ"מומחים", ולפעול ככל האפשר בנתיב אחד בלבד: להפריט, לשחרר, להסיר חסמים ולייצר חופש. כמה שפחות ממשלה, כמה שפחות מומחים וכמה שפחות נקודות אחיזה לארגונים רדיקליים ולשליטה פקידותית – כך ייטב.

כך, במקום לנסות לעצב מחדש את השידור הציבורי, היה צריך לסגור או לצמצם אותו משמעותית ולפתוח את השוק לתחרות; במקום לנסות לעצב את תכניות הלימוד ולהרביץ בילדי ישראל תורה דתית ולאומית, יש להפריט כמה שיותר את מערכת החינוך, להחזיר את הכוח להורים ולמנהלים ולאפשר מגוון בתכני הלימוד; ובמקום לנסות "לעזור" לאוכלוסיות שונות באמצעות המדינה ומשאביה, על הימין להקל על כלל האזרחים באמצעות הסרת חסמים ויצירת הזדמנויות חדשות.

הימין לא יכול לנצח כל עוד הוא משתמש בכלים של השמאל. עד שלא נחליף דיסקט וננצח את השיטה, זה פשוט לא יעבוד.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

22 תגובות למאמר

  1. עיקרון נכון הוכחות לא נכונות. בכל המקרים שציינת פוליטיקאי ימני הקים וועדה המורכבת מאנשי שמאל קיצוני ודאי שזה לא יביא לתוצאות רצויות מבחינת הימין אבל יתכן שאילו היה מקים וועדה מאנשי ימין כן היו תוצאות טובות. בשביל להוכיח את הטענה שעצם הקמת הוועדה לא יועיל צריך להראות שגם תחנת שידור המורכבת מרוב מוחלט של אנשי ימין גם תשדר שמאל או וועדה במשרד החינוך המורכבת בעיקר מאנשי ימין גם תוציא מתחת ידה תוכנית לימודים שמאלנית.

    1. וועדה אסור שיהיה חלילה על סמך פולטי והם משחררים מכרז ואז פתאום יוצא מה שיוצא.

  2. ממה שאתה מתאר אני מבין שהימין זה אויר.
    אין לו ארגונים שיוכלו להשפיע לא בחינוך, לא בתרבות, לא במאבקים חברתיים ולא בנוגע להסדר עם הבדואים. כול מי שפעל בכל התחומים הללו היו רק השמאל.
    אם כך הדבר הגיע הזמן שהימין התעורר כי כך לא שולטים. מתישהו האזרחים יבינו שהימין זה בלוף

    1. ״ארגונים״ זה השם המכובס שלך למאפיות מושחתות נוסח מפא״י?
      אז כן, אין את זה בימין (לפחות לא באותו קנה מידה כמו בשמאל), ואני מקווה מאוד שיישאר כך.

  3. בהחלט. לא רפורמה, הפרטה!
    ברשות השידור ובאגד ובחברת החשמל ובנמלים. ולבטל לחלוטין את כל מכסי המגן ואת הטבות המס המסועפות ואת חוק פנסיה חובה. ואם אפשר, לסגור גם את כל הגופים שמקדמים במוצהר אידאולוגיה פרטית מכסף ציבורי כמו החטיבה להתיישבות וקק"ל והמנהלת לזהות יהודית ועמותת אלעד ומועצת יש"ע וכל גופי ה-"חינוך" הפרטיים שכל אחד מהם עושה לילדים אינדוקטרינציה לפי טעמו של שר החינוך התורן. וגם, יהיה נחמד אם הרבנות הראשית תוציא כבר את היד שלה מהתחת שלי ותהיה לי הבחירה את מי לערב בחתונה ובגירושין ובלוויות ובבריתות המילה שלי ושל משפחתי.

    שכל אחד יגור איפה שהוא רוצה ויאכל מה שהוא רוצה ויקנה מה שהוא רוצה ויתחתן עם מי שהוא אוהב ויביא איתו ילדים לעולם אם הוא רוצה ויחנך אותם שלו לפי הערכים שהוא דוגל בהם.

    אמן.

    1. ומה בדיוק הסיבה שאתה חי בישראל? לא יותר הגיוני שתעבור סופית לארהב או ברלין? מה יהודי בתפישת עולמך בדיוק?

    2. נולדתי בישראל, שפת אמי היא עברית, הלאום שלי הוא יהודי וכאן המשפחה והחברים שלי. נראה לי שאשאר פה בכל זאת.
      לא מוצא חן בעינייך? ממש מתחשק לך שאהגר למקום אחר? רחמים עלייך שאתה נאלץ לחלוק ארץ ומדינה עם אנשים שתפיסת עולמם לא יהודית מספיק בשבילך. מסכן.

  4. ההנחה בבסיס הרעיון הזה הוא שכל מי שמקצועי הוא למעשה "מקצועי" ומוטה לשמאל וכמובן מסיבות לא מקצועיות וענייניות (כנראה בצע כסף מהקרן), ואילו העם הוא כמובן אולטרה ימני.
    האמת, כשמאלני, אני דווקא בעד לשחרר. מה אתה חושב שנקבל?
    תקשורת? מה התוכנית האהובה והנצפית ביותר בערוץ מסחרי וחופשי? "ארץ נהדרת" שכבר מזמן מודה על עצמה שהיא שמאל. לעומת "הכל שפיט" הימנית של הערוץ הראשון שעם הבדיחות שלה אפשר לנחם אבלים.
    משפטים? למה שלא נשחרר את שופטי העליון לבחירה דמוקרטית? זה אומר שבמקום שופט ערבי אחד אנחנו צפויים לשלושה כמו מספרם באוכלוסייה. כולי תקווה שכך גם נעלה את מספר השופטות והשופטים המזרחיים. המתנחלים והדתיים? מספרם כנראה ירד בהתאם לחלקם באוכלוסייה.
    וחינוך? קדימה תנו להורים להחליט. נראה כמה יתדפקו על דלתות בתי הספר החילוניים והליברליים של גוש דן השמאלני.
    התיישבות? קדימה תפריטו. תנו לכל אזרח חלקת אדמה ושיעשה איתה מה שבא לו. זה אומר שכ20% מאדמות המדינה יהיו בידי ערבים ובדואים. למה לא? אולי חלק מאזרחי המדינה גם ירצו למכור אדמות למשקיעים מקטאר וערב הסעודית. שוק חופשי לא?
    בקיצור, אנחנו בשמאל לא מפחדים מלתת חופש לאזרחים (עם התחשבות בדמוקרטיה, שיוויון בפני החוק, וזכויות אזרח ואדם). אחרי הכל להפגנה חד פעמית למען אלאור אזריה הגיעו 2000 איש כולל הופעה של מושיק עפיה וסאבלימינל. להפגנות נגד מתווה הגז הגיעו כל שבוע במשך חודשים פי 4 מזה, וההופעה היחידה שהייתה זה של כמה סטלנים עם גיטרה.
    בקיצור אנחנו דווקא די מאמינים בעם ישראל. אז בהצלחה!

  5. לא כל הפרטה יוצא ממנה רווח. ולא כל "וועדה" ו"דעת מומחים "בהכרח מביאה לתוצאות שליליות.

  6. ספרו של ארז תדמור "מדוע אתה בוחר ימין ומקבל שמאל"(המפורסם בינות למאמר) אכן דן בהרחבה בנושא זה בדיוק. ספר חשוב לקריאה עם הרבה חומר למחשבה (וכמובן הרבה שאלות על התנהלות הימין שאלות של "איך זה יכול היה להיות או לקרות? חלק הוא אמנם עניין של כסף שלימין אין או שלא השכיל למצוא, אך לא הכל ענין של כסף…….)

  7. צריך להשתחרר ממורשת בגין האב ה"דמוקראט" שביסס את מעמדו של א. ברק, צריך להתחיל מורשת חדשה שאינה מתייפיפת ואינה כורעת ברך בפני השמאל וערכיו.

  8. ימין זו שמרנות. ההיפך מרפורמציה. שבענו מרפורמות. על כל אחת שהצליחה נפלו לנו על הראש עשרה כישלונות. כי כאן, הרפורמות הן דרך להאדיר שמות של אנשים ולקדם אינטרסים. אני זוכר את האפוד הזוהר שצריך להיות בכל רכב. בסוף התברר כי לוביסטים טחנו לחברי כנסת את המוח על החשיבות הגדולה של האפוד כשמה שעניין אותם זה מלאי עצום של אריג נרכש בסין ואין מה לעשות אתו. ולא נשכח את הבדידים המהוללים שהורידה את רמת לימוד המתמטיקה. את חוק הבחירה הישירה שהפכה את כל המפלגות לבינוניות/קטנות. את הקוד האתי. את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שאהוב כלכך על העולם התחתון.

  9. מתי הימין ילמד את הלקח הזה? לא הספיק בגין וטעותו ההסיטורית? הגיב:

    יפה ונכון

  10. קצת פשטני.

    כפי שצוין לפני, הפוליטיקאים ה-"ימנים" בחרו מראש ועדות שמורכבות מאנשי שמאל. למשל, ארז ביטון הוא איש שמאל ידוע שהיה פעיל במפלגת העבודה, אז למה בנט בחר דווקא אותו? חסרים אנשי ימין אמיתי ודתיים ממוצא ספרדי? האמת היא שבנט כבר הרבה זמן מנסה לקרוץ לשמאל וזה כנראה היה חלק מהעניין, ואכן באתר זה חושפים זאת מדי פעם בפעם.

    וכאשר כן מונתה ועדה שמורכבת מאנשי ימין, כמו הוועדה של השופט אדמונד לוי, אז היא דווקא כן סיפקה תוצאות כמצופה. גם ועדת דברת פעלה כנדרש והצביעה על בזבוז המשאבים האדיר במערכת החינוך. כנ"ל ועדת שמגר בנוגע למו"מ עם ארגוני טרור. כמובן שמכיוון שהוועדות הללו לא יצאו במסקנות שמקובלות על השמאל אז הן לא יושמו, אבל בזה כבר אי אפשר להאשים את חברי הוועדה.

    אתה כן יכול לטעון שפוליטיקאי ימני שנמאס לו לא לעשות כלום כי השמאל תוקע אותו, אז הדבר היחיד שהוא כן יכול כדי לחולל רפורמה כלשהי, כדי ששמו יופיע באיזו הערת שוליים בספרי ההיסטוריה, לא משנה למה, הוא למנות ועדה שמאלנית ואז לדחוף אותה באמצעות הפקידות השמאלנית, ויש סיכוי שהכוח של הוועדה והפקידים יצליחו להעביר את המהלך השמאלני החדש אפילו דרך ממשלת "הימין" הנוכחית.

  11. *** שגיאה בנקודת המוצא ***

    השגיאה: הציפיה שממשלות "הימין" בישראל תתמוכנה בחרויות הפרט, ובהיבט הכלכלי – בקפיטליזם. לא כך הדבר, ומעולם לא היה. ה"ימין" בישראל הוא אך ורק בהיבט המדיני, מה שקרוי "ניצי", לעומת השמאל ה"יוני".

    מנחם בגין ע"ה לא היה קפיטליסט. מורו ורבו ז'בוטינסקי צידד ב'חמשת המ"מים' המפורסמים שלו. למרות שחסידי שניהם אולי יתפלצו מהמחשבה, ז'בוטינסקי בעצם היה חסיד מדינת הרווחה, תחת כינוי אחר.

    שמחה ארליך ז"ל, שר האוצר הראשון של ממשלת הליכוד, קפיטליסט ??? שרשרת מחליפיו – יגאל הורביץ, יורם ארידור, יגאל כהן אורגד – קפיטליסטים ? תומכי שוק חופשי ??

    ספק אם בכלל הבינו את המשמעות של תפיסת עולם זו.

    ונעבור לראש ממשלתנו בנימין נתניהו – נראה כי הוא מבין היטב את משמעות הקפיטליזם והכלכלה החופשית, ואפילו משבח זאת בדבריו, אבל … בהתנהלות ממשלותיו בתחומי הכלכלה אין הוא שונה מהתנהלות ממשלות "השמאל" – גם אלה גם אלה רומסים את החופש הכלכלי על ימין ועל שמאל.

    והגרוע מכל, האזרחים. כמה מהם מבינים באמת מה המשמעות של חופש כלכלי ?
    ספק אם אפילו על תקשורת המונים ללא מעורבות ממשלתית תהיה הסכמה רחבה. כל מי שירצה יקים ערוץ טלביזיה ורדיו וישדר מה שירצה, כפוף להגבלות כלליות כהסתה נגד המדינה, או עידוד לרצח.

    האם כל קוראי 'מידה' והמאמר הזה מסכימים ? או שלדידם "תקשורת חופשית" משמעה סילוק ה"סמולנים" ?
    האם כל אלה מסכימים, למשל, שענף החקלאות יהיה חופשי לחלוטין ממכסות יצור, מכסות מיים, מועצות שיווק וכיו"ב, מכסות יבוא, ממש כמו ענף ההיי-טק ? האם יתמכו בביטול משרד החקלאות, כשם שלא קיים משרד ההיי-טק ?

    את נושאי החינוך והבריאות נשאיר, לקינוח, לפעם אחרת.

  12. עקיבא ידידי, אתה טוען במאמר הזה טענה מאוד מוזרה, שאם ננסח אותה במשפט אחד היא אומרת: בגלל שהימין לא יודע לשלוט עדיף לו ליזום אנרכיה.

    עכשיו, אפשר בהחלט לנקוט גישה שדוגלת בצמצום המעורבות הממשלתית. אני אישית מסכים לגישה כזו. אבל הנימוק לכך הוא לא שאנחנו לא מצליחים לנצח במשחק אז בואו נשבור את הכלים, אלא שזה מה שנכון וטוב יותר למדינה ולחברה, גם אם הימין היה מצליח לשלוט.

    בכל מקרה, בעיית חוסר היכולת של הימין לשלוט היא בעיה ידועה וארוכת שנים. אני מבין שבדיוק עכשיו יצא ספר שעוסק בה ואשר נכתב ע"י עמיתך לאתר, ארז תדמור.
    אבל יש לי תחושה שכאשר אתם דנים בנושא פה באתר, אתם מצליחים איכשהו לדלג על מי שהוא הכתובת האולטימטיבית לכישלון שלטון הימין בדור האחרון – בנימין נתניהו.