כולם מדברים על שוויון, אף אחד לא מדבר על ניצחון

הדיון הציבורי על שילוב נשים בצה"ל רווי בפופוליזם ובאג'נדות זרות. יש לחזור לשיח מקצועי ומגובה בעובדות, שבמרכזו יעמדו צרכי הצבא והמטרה שלשמה הוקם: לנצח את האויב

דרוש שיח מקצועי, לא פופוליסטי. אימון לוחמות. צילום: יוני מרקוביצקי, פלאש 90

הדיון סביב שילוב נשים לוחמות עבר מספר תמורות ותהליכים לאורך שנות קיומו של צה"ל. אך בשנים האחרונות התחולל שינוי דרמטי, כאשר מערכת השיקולים המנחים את הצבא ואת הדוברים השונים התחלפה לחלוטין. בעוד שבעבר השיקול המנחה בסוגיה היה בעיקרו הצורך המבצעי של הצבא, מצב כוח האדם וההתאמה הפיזית של החיילות לתפקידים השונים, הרי שלאחרונה הדיון בנושא נמהל בשיקולים "ערכיים" ומונחי אג'נדה. יותר ויותר אנו שומעים על ערך השוויון וזכויות האישה, ומקומו של השיקול המבצעי והמקצועי נפקד.

עוד לפני קום המדינה השתלבו נשים בכוח הלוחם של היישוב היהודי, אם במסגרות לוחמות שונות בעת המאבק בנאצים, ואם בארגוני המחתרת שפעלו להגנת היישובים ועצמאות מדינת ישראל. לאורך כל אותן שנים היה ברור לציבור היהודי, הישראלי והציוני, כי שילובן של נשים בזרועות הביטחון הנו חיוני ובעל תרומה מהותית לביטחון העם והמדינה. שילוב נשים בתפקידים שונים בזרועות הביטחון ובצה"ל היה לצורך ולהכרח נוכח היקף האיומים הביטחוניים והמשימות הרבות שלהן נדרשו כוחות הביטחון, כמו גם היתרון הייחודי של נשים המשתלבות ותורמות מכישוריהן במגוון תפקידים כדוגמת מודיעין ואיסוף, הוראה והדרכה, שלישות, ארגון ועוד.

הרחבת גבולות השילוב והביצועים של נשים עלתה מעת לעת לדיון נוכח צרכי הביטחון, שעה שיישובי המדינה שבדרך עמדו בסכנה קיומית מפני פרעות הערבים ופלישת צבאות ערב. בתהליכים מדודים והדרגתיים שולבו נשים בתפקידים שונים בהתאם לכשירותן וליכולתן לבצע את התפקיד כדברו וכהלכתו, ללא הנחה או אנחה. כך שולבו דבורה דרכלר ושרה ציזיק בהגנת תל חי לצדו של יוסף טרומפלדור, כך שולבה חנה סנש כצנחנית יהודייה מטעם היישוב העברי בשירות הצבא הבריטי וצנחה בעורף האויב הנאצי, וכך פעלה רות מוריץ כמפקדת באצ"ל לפני נפילתה בקרב ביהודיה (יהוד כיום).

עם זאת, באותם ימים הייתה ברורה ומקובלת הגישה הפונקציונלית, שלפיה נשים המשתלבות בתפקיד קרבי צריכות לעמוד בדרישות הסף המבצעיות שמציב התפקיד בעת לחימה נוכח פני אויב. בג"ץ אליס מילר משנת 1995 והשיח המקצועי שהתנהל בצה"ל בעקבותיו, יצרו פריצת דרך משמעותית עבור בנות בעלות רצון, כישורים ויכולות, המעוניינות להשתלב במגוון קורסים ותפקידים שהיו חסומים עד אז בפניהן, ובתנאי שיעמדו בקריטריונים המחייבים באופן מלא.

הבחינה של הנושא התנהלה באופן ענייני במסגרת ועדות מקצועיות של הצבא. הוועדות, שהורכבו מבעלי תפקידים מגוונים וכללו מומחים מתחומי הרפואה והפיזיולוגיה, לצד רבנים ומפקדים מחילות שונים, עסקו באופן השילוב של נשים בתפקידים שונים בהלימה ליכולותיהן, בהתאם לצרכים ולנוכח משמעויות שעלו משילוב אוכלוסיות כזה או אחר. צה"ל השקיע משאבים רבים בתהליך הבחינה, ההתאמה, הבקרה והיישום של החלטותיו. כך עליו להמשיך ולבצע גם היום, תוך דבקות בגישה הפונקציונלית.

ללא משוא פנים

בתקופה האחרונה פרץ הנושא שוב לשיח הציבורי, אך הפעם הדיון בסוגיה נעדר ממד מקצועי אמיתי, מתעלם מנתונים ועובדות מהותיות שהצטברו במסגרת מחקרים בארץ ובעולם, ומתמקד בתחושות כלליות ובאג'נדות חברתיות במקום במחקרים ובתובנות המקצועיות. הייתכן שאף מפקדי צה"ל בעת הזו מתעלמים ממחקרים רבים שבוצעו במסגרתו על ידי מיטב המומחים והמפקדים, כמו גם מניסויים ומחקרים בצבאות זרים ומערביים? השיח שמתנהל עתה בתקשורת מציג את הסוגיה לא אחת באופן רדוד ושטחי, החוטא למטרה היחידה שלשמה קיים צה"ל – ניצחון על אויבינו והבטחת קיומה של מדינת ישראל.

על שר הביטחון וועדת החוץ והביטחון לקיים דיונים מקצועיים שבהם תישמר תרבות הדיון, ולא מופע פופוליסטי לתקשורת כפי שהיה בוועדת הכנסת לאחרונה או בראיונות לרדיו ולטלוויזיה. בדיונים אלו ישתתפו אנשי מדע וחוקרים מתחומי הרפואה, הפיזיולוגיה, מדעי החברה, ההיסטוריה הצבאית וכיוצא בזה, ויישמעו חוות דעת מקצועיות החושפות את נתוני הפציעות על פי מגדר, מנתחות את משמעויותיהן, ודנות בעומסים המוטלים על גוף הגבר והאישה בתפקידי לחימה זהים, ובהשפעותיהם בטווח הקצר והארוך על שירותם ועל חייהם בעתיד.

יש לדון בספים המקצועיים המוחלטים להם נדרשים לוחמים ולוחמות כתנאי לכשירותם לבצע משימה קרבית; יש לדון במשמעויות החברתיות של שילוב נשים וגברים במסגרות משותפות, בתנאי לחץ ואי ודאות; יש לבחון את הלכי הרוח ביחידות המעורבות; יש לחשוף את היקף ההטרדות המיניות במקומות אלו ולהבין את משמעותן. נדרש לדון במשמעויות החברתיות והתרבותיות של שילוב נשים עבור חיילים המגיעים מקהילות שבהן מקובלת הפרדה, ולא רק ביהודים מדובר אלא גם באחינו הדרוזים והבדואים. וזוהי רק רשימה חלקית.

רוב העם בישראל, ובוודאי הפיקוד בצה"ל, רוצה לשלב נשים, גברים, חרדים, מיעוטים וכל קבוצה שביכולתה לתרום לבניין הארץ ולהגנה על תושביה. כך צריך לנהוג, אך באופן פונקציונלי וללא משוא פנים, ובאופן שיכבד כל אזרח/ית, יתאים לצרכים ולדרישות המבצעיות ויממש את הערך המרכזי שלשמו הוקם הצבא: ניצחון על האויב והגנה על אזרחי ישראל.

_______________

אל"מ במיל' טל בראון ביצע שורת תפקידי פיקוד במגוון יחידות לוחמות, ושירת כמפקד בה״ד ורמ״ח בחיל האיסוף הקרבי

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

31 תגובות למאמר

  1. רמטכ"ל המספריים וסגנו עסוקים בלהטיף מוסר לחברה הישראלית שמזכירה להם תקופות אפלות. הם ממזמן שכחו שהאויב הם הערבים הרצחניים. ערך הניצחון עבר אצלם מוטציה, הם מדברים על "הכלה" ו"איפוק" מול החמאס. ניצחון אצלם הוא לא הכרעת האויב, אלא שצה"ל ישדר תדמית של נאורות, ולא, ירחם הבג"ץ, תדמית של צבא מרתיע ומאיים. וזה מסביר את מסע ההסתה הפראי שהם ניהלו נגד אזריה, ואת החיבוק ההזוי שהם נתנו ל300 הנמושות שברחו ואיפשרו למחבל לדרוס פעם שניה את חבריהם הפצועים השרועים על הקרקע. שילוב נשים מטעמי שיוויון קורץ להם מאוד. כך הם ירביצו בדתיים שעדיין חיים בימי הביניים קצת תורת נאורות. וגם יקבלו ליטוף על הראש מארגוני השמאל הקיצוני, שצה"ל הפקיר בידם את חינוך ועיצוב השקפת העולם של בקצונה הבינונית והבכירה.

  2. מצער לראות שבכתבה שבאה נגד השטחת הזהות המינית בחברה על ידי שימוש בצבא העם, עדיין נעשה שימוש במונח המומצא "הטרדה מינית". המונח לא היה קיים עד שנות ה70 (השנים שבהן פרצה המהפכה הפמניסטית ו'השיחרור המיני'). והוא נכנס לתודעה רק בשנות ה90. בישראל ייבאה אותו מאמריקה יעל דיין ואפילו באמריקה החוק אינו עבירה פלילית כמו בישראל אלא עוולה אזרחית בלבד.

    החוק לא נחוץ ומעולם לא היה נחוץ. יש דרכים בחוק להתמודד עם הטרדות אמיתיות ותקיפות מיניות.

    כיום לפי ההגדרה של החוק אין כמעט אישה או איש שלא הטרידו מינית בחייהם במילה או משפט אדם אחר. לפי ה-ה-ג-ד-ר-ה. הסיבה היחידה שכולנו עוד לא מתלוננים אחד על השני על הטרדות מיניות (אבל זה כבר די נפוץ בוא נודה) היא משום שיש עוד בין בני האדם בישראל אמון אישי. למרות ההיסטריה הפמניסטית. אותו אמון ואותה הגינות בין בני האדם שבלעדיהם שום חוק לא שווה את הנייר עליו הוא כתוב. החוק ההזוי של מניעת הטרדה מינית הוא חוק שאפילו משפטנים אומרים עליו שמביא יותר נזק מתועלת.

    החוק למניעת הטרדה מינית הוא בחלקו סוג של "חוק נקמה" – חוק שבא לעשות שימוש במדינה כאקדח כנגד חצי מהאוכלוסייה. קוראים כתבה מזעזעת בעיתון או שתיים ומוציאים חוק גורף שמפליל בהגדרתו מגזר או כמו בחוק זה מין שלם.

    צריך להבין שהחוק קיים אך ורק כתוצאה מהרצון לדחוף נשים למקומות עבודה עם גברים (ועכשיו אותו המאמץ נעשה עם הצבא). כלאמר מסתבר שנשים 'חזקות ועצמאיות' חייבות הגנה מפני תוצאות לא רצויות של התרועעות עם גברים. ואחת הדרכים לעודד נשים (ולמשפחותיהם) שיעבדו עם גברים, היא להשתמש בחוק כדי לנסות ולדכא התנהגות גברית (ובמקרה של ניצול חוק מרות לדכא סמכות גברית). בסופו של דבר זהו חוק גורף שיכול להפליל מנעד רחב מאוד של התבטאויות לגיטימיות ולכן הופך מחוק שאמור להגן, לחוק שבעצם משמש כחרב מתהפכת על גברים (אבל בקלות דומה יכול לשמש כנגד נשים) ומזיק לחברה כולה.

    צריך לזכור שנשים עבדו, ונשים שרצו גם היו בעמדות השכלה במשך ההיסטוריה לפני שנות ה70. ובאופן כללי הנשים עלו והשתחררו כשהגברים עלו והשתחררו בעצמם. התרבות הפמניסטית לא משחררת נשים, אלא באה לדחוף נשים לבצע בחירות שבדרך כלל נשים לא היו מבצעות ללא הדחיפה התרבותית הזו. והדחיפה התרבותית הזו מביאה לחקיקות מטורללות כמו החוק למניעת הטרדה מינית.

    אני בעד שילוב נשים בצבא בכל התפקידים, אבל באותם הסטנדרטים בדיוק. אם אישה לא מסוגלת לעמוד ברף שבו הגברים צריכים לעמוד (בלי אפלייה מתקנת והורדת סטנדרטים ושלל עזרים), אין לה מה לעשות באותה היחידה או התפקיד, ושתשתלב במקום צבאי או אזרחי שבו היא יכולה לתרום. לאחר שנציב רף אמיתי של שוויון ונמחק את הטענות של הפמניסטיות בדבר חוסר שוויון שנובע ממסגרות חברתיות (שבהחלט קיים בחלקו הקטן), נוכל לראות שאין שוויון בגלל ההבדלים הפשוטים בביולוגיה – בבחירות העדפות והיכולות השונות.

    ואז יהיה אפשר לדון בהשלכות הבאות של דחיפת נשים למקומות שבמצב רגיל לא היו רוצות להיכנס אליהן – ואלו הן ההשלכות של השטחת הזהויות המיניות. ואלו השלכות שמשפיעות על כלל החברה לא רק על ביצואים במקום עבודה או ביחידה מסויימת.

    1. למי שמאשר את הכתבה אם זה אפשרי נא למחוק את המילה "ומשפחותיהם" בסוגריים ויש לי טעות כתיב במילה בסוף התגובה "ביצועים" במקום "ביצואים".

      תודה

  3. מסכים עם כל מילה פה. חייבים להפסיק עם הדמוניזציה כלפי מי שמתנגד לשילוב נשים ביחידות קרביות. לא כל מי שחושב ככה הוא שונא נשים. יש טיעונים טובים מאוד לכאן ולכאן וצריך להתנהל דיון ענייני בנושא.

  4. אמת.
    רק אעיר שגם לפני קום המדינה נשים שולבו בשרות לא כלוחמות, מאז הקורס של ההגנה ב – 1942 ולקחיו.
    הבודדות שלחמו בפועל דרך כלל לחמו משום שבתיהן הותקפו.

  5. שיריונרים אינם בעלי כושר יוצא מן הכלל!
    שיריונרים הם בעלי כושר ממוצע – אם הם היו מצטיינים הם היו מגיעם לסיירות.
    האחוזון העליון של הבנות- אותן הספורטאיות המצטיינות- הודפות כדורי הברזל/ מרימות המשקולות/ג'ודאיות/שחקניות כדורסל מקצועיות – הן לפחות שוות בכושרן לשיריונרים הממוצעים.
    לא יקרה כלום אם יגייסו בכל שנה 80 בנות מצטיינות לשיריון ויקימו גדוד נשי סדיר שיהפוך ברבות השנים לגדוד מילואים.
    ואז אפשר יהיה לקצר את השרות של הבנים לשנתיים וחצי. ואת שרות המילואמניקים.
    (וכן שהבנות יעשו קד"צ – וכך משך השרות שלהן לא יהיה קצר משל הבנים).

    1. הבעיה עם יכולת של בנות בשריון איננה כושר לב ראה או כוח –
      למרות שגם שם עש פער פיזיולוגי מובנה בין נשים לגברים.
      (אחוז שריר, מאסת שריר, ספיקת לב).

      הבעיה היא שאלת העומס והנזקים לגוף –
      שהרבה יותר גדולים אצל נשים.
      (החל משברי מאמץ וכלה בצניחת רחם)

  6. טל בראון היקר ראשית הצבא בישראל מוגדר צבא הגנה לישראל (ערכים ) ולא צבא ניצחון לישראל (נדרש גם להגדיר מהו ניצחון ) ….זריקת המילים מחקרים בארץ בעולם מבלי להביא את שמות המחקרים ותחומי ההתמקדות הינה זריקת חול העיני הקורא
    משימות צהל השתנו בעשרים שנה האחרונות ואת משימות הבט"ש שביצעו מילואמניקים שמנים בלי כושר במשך 75 יום בשנה יכולות לבצע נשים חדורות מוטיבציה וכושר ….לא מוכר לי סירות ויחידות פריצה המשלבות בנות ….תתפתח בטיעונים

  7. הבדואים והדרוזים הם לא אחים שלי. שיפסיק לדבר בלשון רבים כביכול בשמי ויתחיל לדבר במקום זה בלשון יחיד.
    ואין לי ספק שגם בחורות יכולות לנצח מלחמה, הרי במלחמת העולם השנייה צלפיות סוביטיות וטייסות סוביטיות הצליחו לפגוע בוורמאכט פגיעות קשות. אבל ברגע שזה מגיע לחי"ר מסתער ושריונרים הכל מתחיל להישמע כמו טירוף. גם בגלל שמדובר בטמטום וגם בגלל שעדיף שחייל יפול בשבי של החיות האלו או ישרף בטנק ולא חיילת. אני לא מודאג מהנצחון כי אין לי ספק שננצח, אני מודאג בעיקר מהטמטום שלנו.

  8. בצה"ל המציאו דבר חדש. בכל צבאות בעולם המטרה מימים ימימה היא נצחון, אך בצה"ל המטרה היא ליצור הרתעה. זאת הסיבה לכך שאנו חוזרים ללחימה עם אויבינו פעם אחר פעם. ההרתעה האמתית היא נצחון.

  9. לצערי, הפעם, אני לחלוטין לא משוכנע. כפי שראוי למנוע מגבר לשרת ביחידה קרבית מפני שאישית איננו מתאים לכך, כך יש לאפשר לאישה לשרת ביחידה קרבית אם היא אכן מתאימה. השיקול צריך להיות על רקע אישי ומקצועי, ולא מגדרי.

    כאן אני מריח סדר יום מגדרי שחבוי תחת הררי מילים.

    1. עקרונית אתה אולי צודק, אבל ברגע האמת, כשהגיהנום פורץ בשדה הקרב, כנראה שהתשלום על העקרונות יהיה בהרבה דם. חיילים קרביים צריכים להיות אגרסיביים, תפקידם להרוג חיילי אויב ביעילות המקסימלית, לסבול כאב, מוות ודם ולהמשיך הלאה. הם צריכים לעמוד בתלאות, להיות חזקים ובעלי כושר מעולה וכמובן להיות מסוגלים לתפקד מבחינה מנטלית תוך כדי. אז אולי על כל 100 גברים יש אישה אחת שמסוגלת לכך, אז מה? אז ההשקעה באיתור אותה אישה מיוחדת, יצירת התנאים המיוחדים בשבילה וכיו"ב שווה את המאמץ? כנראה שלא.

      השיקול אכן צריך להיות על רקע אישי ומקצועי אבל במקרה הספציפי הזה, השיקול המגדרי נכלל בהגדרה הזאת. עובדות החיים.

  10. לא נכון!
    צה"ל הוקם למטרה אחת בלבד. וכדי שלא יבואו אחרי 60 שנה פטריוטים מטעם עצמם וינסחו לנו את עובדות החיים מחדש – המטרה הזו מופיעה בשמה בשמו של הצבא עצמו. חפשו את האות ה"א.

  11. קודם כל ולפני הכל שנשים יתחילו לשרת שלוש שנים כמו גברים.
    שוויון זה שוויון!
    הפמיניזם סלקטיבי מדי לטעמי במלחמותיו משום שלדוגמא במערכת היחסים בין המינים מהגבר עדיין מצופה להתנהג כגנטלמן (לסחוב,לשלם, להחמיא וכו׳) למה הפמיניסטיות לא נלחמות על זכותן לשלם בדייט ראשון לדוגמא? מדוע אין הן מושפלות מששילמת את החשבון??

  12. אפשר לחשוב שמחר חצי חטיבה 7 תהיה נשית.
    בצבא יש אחוזים ספורים של לוחמות. בעיקר בגדודי חילוץ והצלה, אב"כ, נ"מ וכו':

    "כיום משרתות בתפקידי לחימה %2.2 מכלל הנשים בצה"ל,[..] בשנת 2012היה שיעור הלוחמות בכלל החיילים בתפקידי לחימה בשירות חובה %4.2."

    https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03209.pdf

    כך שכניראה שגם בעוד עשור, כשבני שבבי"ס יסודי יגיע לטירונות, הסיכוי שלו לראות שיריונרית או חי"רניקית (ממש, לא חי"ר-קל) במחלקה שלו יהיה קרוב לסיכוי שלו לראות חזירים כשרים נוהגים בסופת מ"פ. זה עיניין של עיקרון יותר מעיניין מעשי.

  13. אנחנו צוחקים שאצל אובמה אין טרור איסלמי. גם אצלנו אין "אויב" יש "אחר" או "חף מפשע", אין פשע ערבי או של מסתנן זר , הוא פשוט לא מרווח משמע לא קיים. מה הבדל בינינו לבין אובמה ה"ליברל", ה"נאור",?

    מסקנה – אם אין אויבים לא צריך צבא, ואם לא צריך צבא למה לא לתת לפמיניסטיות ולמגדריסטיות לשחק אותה שוות. (אגב אצל המיגדריסטיות אין גם זכר ונקבה אלו לדעתן הגדרות שעבר עליהן הקלח. (אפילו אובמה לא הגיע עד לכאן).

  14. מצד שני יש יתרון בנקבות על מדים –
    מה לעשות והאוייב שלנו קונסרבטיבי קיצוני (הרבה יותר מאיתנו) אשר מעדיף למות מאשר להיות מובס ע"י אוייבת נקבה.
    תתארו לעצמכם חיילת מביסה חמאסניק …
    עכשיו תתעוררו. הדבר היחיד שהלוחמות שלנו נלחמות נגדו זה צה"ל. (וגברים בכלל)

  15. יש דברים כל כך הזויים שאתה כבר לא יודע מאיפה להתחיל לכתוב על זה. מי האמין שהנורמאליות האנושית הכי בסיסית צריכה הסבר ונמצאת במגננה. באיזה דור אנו חיים.

    מאחורי תיאוריות הזויות של שוויון עיוור ( ויהי זה שוויין כלכלי, מדיני, או מגדרי כולם מחוברים לאותו שורש מתירני ) מסתתרת אידיאולוגיה החושבת 'להנדס את חברה מחדש'. אידיאולוגיה מסוכנת, כוחנית, מתירנית, צרת אופקים, ולא מתחשבת בדעת וחירות ומציאות האדם.

    הנקודה הפסיכו-פילוסופית של העניין היא כפירה באלוקים כפי שברא את הטבע עם כל השונות שבה. אמונה באלוקים מאפשר ומציב כערך עליון באופן טבעי את חיי ועתיד והצלחת האדם במרכז, בפרגון וכבוד הדדי, המכיר את מגבלותיו ומקומו.

    הכפירה לא מבינה למה צריך לחיות. היא מבובלת ועסוקה בהפרזה בשלל רגשי נחיתות למה אני עשיר ואתה עני, יהודי וערבי, גבר או אישה, אדם או צמח, ומדמים בעצמם שהם יותר חזקים מהטבע האלוקי "עולם עשן נחריבה" ויבראו ויהנדסו בכוח משהו שוויוני שוויוני ללא כל מגבלה שהנהנתות העכשווית של האדם יעמוד במרכז, בלי טיפת אחריות מינימאלית לעתיד.

    הכפירה לא רוצה גבולות וחלשה נפשית לעמוד בהם. שמה את הנהנתנות האגואיסטית החייתית "חטוף ככל יכולתך, אכול ושתה כי מחר נמוך" כערך עליון. וכך זרקה את חובות האדם את ערך המשפחה והמוסר.

    באיצטלא של "נאורות" והתבכיינות רגשנית מופרזת צבועה ומזוייפת שכביכול כל ההבדלים הטבעיים הם קיפוח והם רק 'מגיני החלשים', יטפחו ויעלו על נס כל חולשה אפשרית עד שהלא חלשים הם הבעיה . והפיתרון העקום שלהם הוא להחריב ולהחליש ולהשטיח את הכל. ככה כולם שווים ! 'פיתרון' שבמבחן התוצאה רק הוכיח שהוא מחריף את הבעיה – ככל שהייתה בעיה לשיטתם – השמאל פותר בעיה שהמיעוט כאילו סובל בלגרום לבעיה עוד יותר גדולה שהרוב יסבול… יהי זה כלכלי מדיני או משפחתי.

    וכשזה קורה בצבא ללא חוק מסודר באמצעות מספר פקידים שהשתלטו על מוקדי כוח בצבא שאמור לעסוק בלנצח אוייב ולא בניסויים הנדסיים מגדריים על החיילים ומכאן על עתיד החברה ללא כל הכרעה דמוקרטית. זה החינוך מחדש הבולשביקי הידוע לשמצה בהתגלמותו.

    קומוניזם שוויוני במירעה. ואין כמעט פוצה ומצפצף.

    צבא אינו בית חרושת לניסויים בבני אדם על שם קרל מרקס ולנין, לייצר זן "על מגדרי" שיפרק את שארית הבושה ומה שנותר ממוסד המשפחה, ועל הדרך לסרס ולהרוס הרמה המבצעית של הצבא ולייצר קרעים בלתי ניתנים לאיחוי בחברה , אלא לטפל ביד קשה וייעילה בקמים נגדינו להורגנו.

    רוב הציבור הדומם הבריא שסתמו לו מזמן את הפה סולד לחלוטין מהטירוף הזה. יבוא יום ונהיה כאן הרוב ( כי לשוויון המתירני אין משפחה ועתיד, זו הכחדת "חסד" עצמית ) וננרמל מחדש את העסק.

  16. אין קשר בין צורך בשירות נשים, לבין שירות ביחידות לוחמות.
    על כל לוחם, יש עשרה תומכי לחימה.
    אנחנו לא שוויץ; לצערינו, נאלץ להילחם באויב אמיתי, עד בוא השלום.
    השיבו בכנות-אם צריך לחלץ אתכם הפצוע, או מטנק פגוע— מי תעדיפו? גבר או אשה??
    "יש נשים חזקות מגבר" — נכון, אבל שגוי סטטיסטית. זה בדיוק למה בספורט יש תחרות ריצה, כדורגל. קפיצה. כל מינימרקט נפרדים לבנים ובנות!
    ואחרון-חשבו איך תקבל הציבוריות הארץ שבויה בידי חלאות מדעאש. בכנות.

  17. חדירת הפמיניזם המיליטנטי לצה"ל היא עוד ערוץ של החלשת מדינת היהודים על ידי גורמים פוסט-ציוניים. עצם יצירת התפקיד המיותר של יחידת יוהל"ן ("יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים", שהפכה בחודש פברואר האחרון ליוהל"ם – יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר) נועד לסמן לצה"ל כי יש לו ייעוד פמיניסטי מוצהר. מעניין, שעמדת הפמיניזם בנוגע לשירות הצבאי של נשים היא אמביוולנטית: יש פמיניסטיות הטוענות שנשים "יוצרות חיים" ולא "לוקחות חיים" ולכן אסור להן לחקות את "הגברים המצ'ואיסטים המילטנטיים" ועליהן לסרב לשרת ב"צבא הכיבוש", ויש פמיניסטיות שנאבקות למען התעלמות מההבדלים הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים בין גברים ונשים כדי לאפשר לנשים בצבא לעשות כל מה שעושים בו גברים. כך משתמשים גורמים פוסט-ציוניים בפמיניזם כאקדח בעל שני קנים מול המדינה היהודית: מצד אחד – עידוד נשים להשתמט מלתרום למאמץ הביטחוני, ומצד שני – עידוד נשים שהתגייסו למאמץ הביטחוני להקשות על המערכת וכך להפחית את היכולת המבצעית שלה.

  18. למה לא מדברים על לנצח כאשר נותנים לישיבות ההסדר לשרת רק 16 חודשים, מדוע לא מדברים על ניצחון שנותנים פטור גורף לגברים חרדים משרות צבאי?
    הציונות הדתית היא המגזר הצבוע ביותר במידנה.
    עכשיו לעצם העיניין, לצה"ל עדיף לשלוח לגבולות השקטים ולתפקידים קרביים קלים יחידות מעורבות ככך הוא יכול לשלוח לאת החטיבות האיכותיות שלו לגזרות הקשות וכך לנצח

    1. בבל"ת. לגופו של עניין, החרדים ברובם לא מעוניינים לתרום למדינה (וגם מי שמתגייס עושה זאת תמורת משכורת מכובדת. ככה שהוא לא משתלם לצהל משום כיוון, בשונה מחייל חילוני שחותם קבע, שהשכר שלו יותר נמוך מפאת מספר הילדים, וגם התפוקה שלו הרבה יותר גבוה כי יש לו מוטיבציה אמיתית אחרי שירות סדיר מלא ותקני) – לדעתי אין צורך להכניס חרדים לצבא בכלל, זה מיותר ועושה המון כאבי ראש – פשוט להמשיך עם הנוהל שהיה עד 2013 לפני שלפיד דחף את האף הדמגוגי והפופוליסטי שלו. העיקרון של צבא העם הוא חשוב ומכובד, אבל יש כאן מגזרים שלמים שהצבא מעניין להם את הסבתא – אבל מצד שני הם יצרנים בתחומים אחרים מצד האינטרס, וכפיה לא תעזור כאן..
      לגבי ההסדר אתה צודק, ומשרד הבטחון משחרר מדי פעם תקנים והנחיות שמתקנות את הדבר הזה.
      אחרי הקיזוז והתיקון, צריך עכשיו לבדוק כמה הכדאיות של ההשקעה במיליוני שקלים בשנה לשילוב המגדרי בצה"ל כדאית, והתשובה בשטח: לא, זו בדיחה מאוד מצחיקה.

    2. הפוך גוטה, הפוך. לצה"ל יש מספיק מלש"בים זכרים כדי לאייש את כל התקנים של תפקידי הלחימה (ולרוב תפקידי הלחימה לצה"ל יש עשר ויותר מתמודדים). הבעיה האמיתית היא שהוא נאלץ לקחת אישה, שהיא לוחמת סוג ב', במקום גבר לאייש את התקן. לכן ההצעה שלך בפועל מחלישה את הצבא. אם כבר, צריך לתת ללוחמות להיכנס לצה"ל רק אם הן עומדות בקריטריונים של הגברים. בלי הנחות. לצערנו, היום למרבה האירוניה, בשם השיוויון נותנים לנשים להיות לוחמות סוג ב'.

  19. צבא זה עסק לגברים, ואישה שרוצה לעשות תפקידי לוחמה צריך להיות גם יותר טובה וגם להיות יותר גבר מגבר!

  20. הנימוק המשכנע ביותר – גם אם לא תהיה אף מלחמה בעתיד הקרוב – הוא הנימוק הכלכלי.
    מספר נכות צהל מהיחידות הלוחמות גבוה בהרבה ממספר נכי צהל ביחידות הדומות במאמץ -פי שש יותר גבוה!
    https://mida.org.il/2014/06/18/%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A6%D7%94%D7%9C/

    מעבר לסבל האישי של הנכות, מדובר בעשרות מליוני שקלים על חשבון קופת הציבור