ההקלטות נחשפות: האם רינו צרור קיים מגעים על הגשת תכנית בתאגיד?

רינו צרור תבע את העיתונאי איתמר פליישמן, שטען כי צרור "סגר בתאגיד" ואיננו מוסר גילוי נאות על כך. הקלטות שמפרסם פליישמן מלמדות כי ייתכן שלגרסתו יש על מה לסמוך, וחושפות בעיה קשה בהתנהלות התאגיד

רינו צרור. צילום: גילי יערי /פלאש90

איום בתביעת דיבה ששלח רינו צרור נגד העיתונאי איתמר פליישמן, מביא לשיא את גל תביעות ההשתקה שסופגים עיתונאי הימין בחודשים האחרונים. פליישמן, העוקב אחר הנעשה בתאגיד השידור החדש, פרסם בתחילת השבוע שעבר בדף הטוויטר שלו ציוץ הקורא לעיתונאי רינו צרור לחשוף מגעים שניהל לכאורה עם התאגיד.

ציוץ זה, שממנו משתמע כי צרור פועל בניגוד עניינים כאשר הוא תוקף בגלי צה"ל את ראש הממשלה בנושא התאגיד, עורר את זעמו של צרור, שהחליט ללכת על כל הקופה ולהגיש נגד פליישמן תביעת דיבה בסך 100 אלף שקלים.

אך פליישמן לא נרתע. בסוף השבוע הוא העלה בערוץ היוטיוב שלו הקלטות המלמדות לכאורה כי תחקירן בשם אייל פעל מטעם צרור, התקשר לגורמים שונים ותיאם אתם ראיונות וימי צילומים עבור התכנית.

באחת ההקלטות התחזה פליישמן ליו"ר עמותה מהצפון, והציע לתחקירן לשתף את העמותה שלו באחד הפרקים. התחקירן נשאל האם התכנית תתקיים עם רינו צרור כמתוכנן, והוא משיב בחיוב. בשיחה אחרת שניהלו השניים למחרת, לאחר שהתחקירן חשד שמדובר בהתחזות, הודה התחקירן כי דובר לפני כמה שבועות על תכנית שיגיש צרור, אך טוען כי משהו השתנה לאחרונה ו"זה כבר לא עם רינו".

 

כך או כך, לטענת פליישמן ההקלטות מוכיחות כי תכנית בהגשתו של צרור אכן עמדה על הפרק, בזמן שהוא המשיך לתקוף את ראש הממשלה בגלי צה"ל. מבחינתו, יש לו כל הגיבוי לטעון "אמת דיברתי" ולהתמודד עם התביעה בבית המשפט.

"אדם עם 16 שעות חודשיות של מיקרופון פתוח ואינספור במות תובע גולש עם 2,700 עוקבים בטוויטר, ומסביב דממה", אומר פליישמן ל'מידה'. "אני מתכוון ללכת לבית המשפט גם אם אפסיד בתביעה הזו. מדובר בתביעת השתקה קלאסית. ברמה המהותית חוסר השקיפות של אנשי התאגיד הציבורי מדאיג אך לא מפתיע, שכן ראשיו כבר מזמן חצו את הקו המפריד בין משרתי ציבור לפוליטיקאים, ובוחרים לעמוד מנגד".

זה מכספי המיסים שלכם

פרשייה זו חושפת בעיה קשה ועמוקה יותר בתאגיד: היעדר שקיפות בסיסית. למרות יומרת המייסדים, התנהלות התאגיד עד כה חסרה שקיפות, ולציבור נמנע מידע חיוני על המתרחש בו. מאז נודע כי התאגיד יחל בשידור בסוף החודש הנוכחי, רבים מחפשים מידע על פניו של גוף השידור החדש. כיצד ייראו תכניות האקטואליה שלו? אילו הפקות מקור הוא ישדר? מי המגישים שיזכו לנתח מהעוגה התקציבית?

מדובר בגוף ציבורי הממומן מכספי ציבור. 200 מיליון שקלים מתקציב התאגיד מיועדים להפקות, סכום גדול מאוד שמגיע מהכיס הציבורי לתעשיית התקשורת המקומית. מפעם לפעם משחררת דוברות התאגיד הודעה בדבר מינוי 'טאלנט' כזה או אחר לאחת התכניות, אך מהציבור נמנע מידע מפורט ורציני יותר על התכניות שהתאגיד מתכנן להפיק, על הפורמטים שלהם ועל התכנים המשודרים.

בהתכתבות עם דוברת התאגיד, גילי שם־טוב, הוסבר לנו כי "מאות חברות הפקה הגישו הצעות להפקות, ולא נחשוף מידע לגבי תוכניות שהוגשו או עתידות לעלות לאוויר".

המידע הגלוי היחיד הוא דו"ח שהגיש התאגיד לשר התקשורת על פי חוק, ובו מפורטים חוזי הפקה שנסגרו עם חברות הפקה שונות. הדו"ח מפרט את השימוש בכמעט 100 מיליון ש"ח להפקות בעברית, אך חסר בו פירוט של התכנים.

רוב הסכום – 78 מיליון שקלים – מיועד להפקות שונות של בידור, תרבות ודוקו, שיבוצעו על ידי חברות ההפקה הגדולות והמוכרות בשוק, העומדות מאחורי רוב התכניות המשודרות כיום בערוצים 2 ו־10. כל עוד אין בפנינו מידע נוסף – והתאגיד כאמור מסרב בתוקף למסור כל בדל אינפורמציה – אין סיבה לחשוב כי השידור הציבורי יצליח להפיק מוצר שלא יהיה רפליקה מוחלטת של הערוצים המסחריים.

אך הדבר המטריד אף יותר היא העובדה שהתאגיד מקצה 20 מיליון שקלים להפקות חיצוניות בנושאי אקטואליה – התחום הנפיץ והמשפיע ביותר בעשייה התקשורתית. סכום זה כולו נחתם רק עם חברת הפקה אחת: אולפני הרצליה, שיפיקו 1,000 פרקים של "רצועה בענייני היום" מכספי הציבור. אלו תכנים יופקו? מי יגיש אותם? במה יעסקו תכניות התחקיר וכתבות השטח? הציבור לא ידע עד שיהיה מאוחר מדי. מי שיודע לא מגלה, ומי ששואל לא מקבל תשובות.

"בחירת התכנים בשוק ההפקה תיעשה בהליך שקוף ופתוח לציבור", נאמר בדו"ח ועדת לנדס, שהגתה את מתווה התאגיד החדש. "המגוון, הפלורליזם, ההוגנות והשקיפות ינחו את השידור הציבורי".

תחת מעטה ההסתרה הנוכחי, נראה שהתאגיד כשל גם ביומרה זו. הציבור, שמשלם במסיו על הצעצוע החדש של הברנז'ה, יגלה מה נעשה בכספו רק כשיהיה כבר מאוחר מדי. במקום לקבל תשובות ישירות וברורות ממי שמנהל עבורנו את המשאב הציבורי הזה, אנחנו צריכים לסמוך על "לקטורים" ו"אנשי מקצוע" שיקבלו את ההחלטות הנכונות. ואם, חלילה, מישהו יטען שאיש תקשורת בכיר כלשהו "סגר" עם התאגיד או ניהל עמם מגעים, אל תדאגו – הוא כבר יחטוף תביעה.

השידור הציבורי, שלכם ובשבילכם!

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

10 תגובות למאמר

  1. שימו לב לפער בין מה שפליישמן צייץ בזמנו לבין מה שהוא וביגמן טוענים היום:

    בציוץ: "שסגרת בתאגיד".
    פליישמן היום: "תכנית בהגשתו של צרור אכן עמדה על הפרק"
    ביגמן: "מגעים שניהל לכאורה עם התאגיד"

    כלומר נסיגה רצינית ממשהו סגור וחתום, למגעים למשהו שרק עמד על הפרק, לכאורה. לא עדיף לשניים למצוא גרסה אחת ולדבוק בה, במקום לקפוץ מגרסה לגרסה?

    אגב, כל תביעה נגד עיתונאי, כמו זאת של הזוג נתניהו נגד יגאל סרנה היא "תביעת השתקה", או ש'מידה' משתמשים בביטוי הזה רק כאשר תובעים עיתונאי ימין?
    https://mida.org.il/2016/12/08/%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%A8-%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%92%D7%94-%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%90%D7%AA/

    https://mida.org.il/2015/12/28/%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%9C%D7%90-%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%97%D7%A1-%D7%9C-bds/

    1. איפה בכלל ראית התייחסות לתביעה נגד סרנה?

      הבאת שני קישורים שמחזקים את הטיעון שתביעות נגד עיתונאים הן ניסיונות השתקה, אבל אף לא אחד שמדגים את ההיפך…

      תגובה מוזרה ולא ברורה

    2. ממש לא, אנונימי. אני הבאתי שני קישורים שמחזקים, יחד עם המאמר הנוכחי, את הטיעון שכאשר עיתונאים מהימין נתבעים או מאויימים בתביעה אז 'מידה' קוראים לזה תביעת השתקה. לפיכך מתבקש לשאול האם גם לתביעות מהצד השני 'מידה' מתיחסים באותה צורה.
      או בניסוח אחר, איפה היו אבירי חופש העיתונות מ'מידה' כאשר הזוג נתניהו תבע את יגאל סרנה, כאשר נפתלי בנט תבע את דרור פויר, כאשר מירי רגב תבעה את הגולש גילי גולן ,וכאשר 'אם תרצו' תבעו את קבוצת פייסבוק "אם תרצו תנועה פשיסטית"?

  2. אויש!! די כבר עם השטות הזאת "תאגיד", כתה ד' בנות מחרימות ומלכת הכיתה. שחררו!

  3. רינו צרור הוא השדר הכי שמאלני ברדיו

    מקבל משכורת על חשבוננו ועוד בתחנה צה"לית

    בגלל כתבים כאלו אני אשמח אם יסגרו גם את גלצ וגם את קול ישראל

  4. רינו לא עיתונאי,סתם בולשביק קטן מסית ואלים מילולית,שהשתן עלה לו לראש והתחיל להאמין שהוא נביא,אף פעם לא התעניין בעובדות,רק בדעות.ושלו בלבד