החורים בתחקיר הצוללות ועורכי הדין של התאגיד

כשמתעמקים בפרטי תחקיר הצוללות ששודר בערוץ 10, מתברר כי יש זווית שלא נחקרה עד הסוף: שינויי חקיקה שהוביל משרד הביטחון בראשות אהוד ברק, וביוזמת עו"ד אלי זהר. זהר, המייצג גם את ערוץ 10, מייעץ היום לראש חטיבת החדשות בתאגיד, שי ברוך, שעד פברואר היה עורך חדשות 10. צירוף מקרים?

השאלות רבות מהתשובות. אהוד ברק, אלי זוהר ורביב דרוקר. צילומים: פלאש/90; אמיר שבי /פלאש90; יונתן זינדל /פלאש90.

'תחקיר הצוללות' שפרסם רביב דרוקר באוקטובר בנוי על הנחת היסוד המרכזית שלפיה מי שמקבל לידיו את התיווך בעסקאות ענק כמו עסקת הצוללות, גוזר לעצמו עמלה מכובדת במיוחד, ולפיכך ישנה חשיבות רבה לזהותם של המתווכים, עורכי דינם והמקושרים אליהם. מכיוון שהמתווך הנוכחי הוא מיקי גנור, שעורך דינו הוא דוד שמרון המקורב לנתניהו, הרי שניתן להעלות השערות על המניעים שמאחורי קבלת ההחלטות בנושא.

הנושא נמצא מאז בחקירה, אך מה שמטריד בכל הסיפור הוא כיוון אחד שנראה שאף אחד לא בדק.

כדי שתהיה אפשרות לשחיתות וגזירת קופונים, צריך שתהיה בכלל אפשרות לגזור אותם. העניין הוא שעד לשנת 2014 החוק הגביל זאת בצורה חמורה, וקבע שעמלות שגובים סוכנים בעסקאות נשק חייבות לקבל אישור של משרד הביטחון. בשנת 2012 החל הליך שינוי החוק, ביטול המגבלה עבר בקריאה ראשונה באותה שנה ותהליך החקיקה הושלם ב 2014.

השאלה הבסיסית שכל מי שצופה בתחקיריו של דרוקר חייב לשאול את עצמו היא זו: מי יזם את שינוי החוק? מדוע עשה זאת? מה היו האינטרסים שלו במהלך?

ובכן, דרוקר בתחקיריו מספק תשובה חלקית לשאלה הראשונה: היוזמה לשינוי החוק החלה תחת כהונתו של אהוד ברק כשר הביטחון, ומי שדחף לקדם זאת היה עורך הדין אלי זהר.

כך מדווח דרוקר בתחקיר: "משרדו של אלי זהר העלה יוזמה בפני היועץ המשפטי של משרד הביטחון אחז בן ארי, שלפיה כדאי לבטל את החוק הזה".

במילים אחרות, פרקליט הצמרת זהר היה מעורב במהלך שאפשר לכל "פרשיית הצוללות" בכלל להתחיל, וברק כשר ביטחון לכל הפחות אפשר לשינוי זה לעבור בכנסת. שווה בדיקה, לא?

אלא שדרוקר פוטר אותם בלא כלום: "לא ברור עד כמה הפעולה של אלי זהר הניעה את היועץ המשפטי של משרד הביטחון אחז בן ארי לעשות זאת… ושר הביטחון אהוד ברק חתם על החוק בלי לדעת בכלל מה זה החוק הזה". הסיפא תמוהה במיוחד, שכן לא ברור מנין דרוקר יודע מה ברק לא ידע.

דרוקר לא שואל שאלות קשות, לא מתעניין מדוע פנה זהר למשרד הביטחון ומה ניסה להשיג. בתחקיר שלו כל זה מוצג כעניין פעוט וחסר ערך.

מי שייצג באותה תקופה את מיקי גנור היה משרדו של אלי זהר, שייצג את גנור בין 2009 ל־2012.

בשיחה עם 'מידה' מסביר זהר כי הפנייה למשרד הביטחון נעשתה במסגרת הייצוג של גנור: "באותה מסגרת עסקנו בכל הפרמטרים שהיו קשורים לשינוי החוק… המעורבות של משרדי הייתה במסגרת הייצוג של גנור וגורמים נוספים שייצגתי אותם באותה עת".

דרוקר מזכיר זאת בתחקיר אך פוטר את העניין כלאחר יד.

העובדה שדרוקר לא מתעמק יותר בשלב זה של הפרשייה היא תמוהה לאור הקשרים הידועים בין זהר לברק. במקומות רבים מתוארת היכרות ותיקה ורבת קשרים בין השניים: כתבה שפורסמה בהארץ מתארת פגישות ביניהם בהקשרים שונים. במרץ 2007, אלי זהר התארח בביתו של ברק יחד עם בכירים רבים אחרים למסיבת יום הולדתו ה-65; ובסתיו 2006, הוא בילה סוף שבוע במלון 'ממילא' יחד עם זהר ובכירים אחרים באירוע שארגן אלפרד אקירוב. בכתבה שפורסמה ב'גלובס', נאמר כי זהר "היה בקשר קרוב עם יצחק רבין ועם אהוד ברק, שהסתייעו בו מדי פעם בעניינים דיסקרטיים שנגעו לסיווג הביטחוני הגבוה שלו".

האם יש קשר בין פניותיו של זהר לשינוי בחוק שהוביל משרד הביטחון של ברק? או שמא הכל צירוף מקרים בלבד?

מטרידה העובדה שקרוב לחצי שנה לאחר התפוצצות הפרשה, וכאשר חקירת משטרה בנושא מתנהלת זה חודשים ארוכים – איש לא שואל את השאלות הללו ואיש לא חוקר היבט מפתח זה של הפרשה, אשר טרם חלה לגביו התיישנות.

כשעוקבים אחר הפרסומים של ערוץ 10 בנושא עולה חשש שמדובר בניסיון להצניע את חלקם של הללו בסיפור, ולהדגיש רק את ההתפתחויות המאוחרות בעלילה.

כששאלתי את דרוקר על סיקור החלק הזה בתחקיר, הוא הגיב בנימה תקיפה, שלח אותי שוב ושוב "לצפות בתחקיר" ו"להתנצל". התשובות הענייניות היחידות שקיבלתי היו שבכתיבה שלו על הפרשה הוא תיאר את "גרסתו של אהוד ברק", וש"בתחקיר הצוללות חשפנו שורה ארוכה מאוד של סימני שאלה. חוק הסוכנים הוא רק אחד מהם ובוודאי לא המרכזי".

מערוץ 10 לתאגיד ובחזרה

מעניין לציין כי כיום מעניק עו"ד זהר ייעוץ צמוד לברוך שי, מנהל חטיבת החדשות בתאגיד, שמאיים לעתור בימים הקרובים לבג"ץ נגד סגירת החטיבה שבראשותו. שי שימש עד פברואר האחרון העורך הראשי של חדשות ערוץ 10, והיה למעשה אחראי על קמפיין הצוללות שניהל הערוץ באמצעות מהדורת החדשות שלו.

זהר מעורב מזה שנים רבות בנעשה בערוץ 10, ורק בשנה האחרונה נטל משרדו חלק במאבק של הערוץ נגד רפורמת פילבר שמקדם ראש הממשלה במשרד התקשורת.

בתגובה לפנייתנו טענו שי וזהר שלא הייתה ביניהם היכרות מוקדמת. וכי הכירו רק "לא מזמן", כדבריו של זהר.

כך או כך, הסיפור מעניין והשאלות מטרידות. אנו ב'מידה', נמשיך לעקוב.

מלשכת ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק נמסר בתגובה:  

"א) לא זכור לברק כל דיון בראשותו או בנוכחותו בעניין שינוי חוק הסוכנים.
ב) ברק לא ידע על מעורבות כלשהי של עו״ד אלי זהר בעניין זה או בכל עניין הקשור לתחומי האחריות של משרד הביטחון.
ג) ברק לא שמע את שמו של מר מיקי גנור עד הפרסומים השנה בפרשת 3000. וממילא לא ידע בשום שלב כי אדם בשם זה מייצג את חברת טיסנקורפ.
ד) ברק כשר ביטחון לא נהג לקיים דיונים כלשהם עם סוכנים של חברות הקשורות בענייני רכש בחו״ל של מערכת הבטחון.
ה) בניגוד למשתמע משאלתכם – לא הושלמה בעת כהונתו של ברק כשר הביטחון חקיקת שינוי בחוק הסוכנים".

מיקי גנור מסר בתגובה כי בכל הנוגע לשינוי בחוק הסוכנים הוא "לא היה בקשר עם אף פוליטיקאי".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

16 תגובות למאמר

    1. עדת מלקקים? לא יעזור לכם לאליל שלכם ברק. אתם מתחילים להזיע וטוב שכך.

  1. מטריד ביותר.
    רק הצעה/הערה אחת:
    "כך או כך, הסיפור מעניין והשאלות מטרידות. אנו ב'מידה', נמשיך לעקוב." – למה לעקוב, אולי תחקרו בעצמכם. נמאס שכל התחקירים כמעט הם תעמולת התקשורת הבזויה.
    הגיע הזמן ליותר תחקירים מהצד הנכון של האמינות. אולי תשיגו את השקרניקים ותפעילו לחץ על המשטרה כדי שתחקור גם את הכיוון הזה.

  2. בתחקיר מוזכר בפירוש שינוי חוק הסוכנים והמשמעות שלו. נראה לי שנטפלת לנקודה לא ממש חשובה של מי התחיל.

  3. זה מתחיל להסתדר עם האמירות של אולמרט על ברק כפי שנחשפו בהקלטות שולה זקן.
    אין אחד שבודק את האמירות האלו, צריך וחובה לבדוק זאת כדי להסיר עננה זו.
    ולמה אדון זוהר מייצג את ערוץ 10 כשבנו הוא בכיר בערוץ זה. איבדו את הבושה חבורת ״ההנהגה״.

    1. למה לא פרסמתי על מיכל ברק ועליזה אולמרט – סיפור על צדיק

      "גלובס" פרסמו כתבה ביקורתית על הפעילות של עו"ד מיכל ברק, בתו של אהוד ברק. זה סיפור שטיפלתי בו לפני שנה בערך וויתרתי עליו. מעשה שהיה כך היה.

      מקור שלי סיפר לי שמיכל ברק מתפרנסת ממיזם יצירתי. היא הקימה משרד עורכי דין ביחד עם עו"ד דוד גיט. המשרד מציע לרשויות מקומיות עיסקה מפתה – אנחנו נגדיל את תשלומי הארנונה שאתם גובים. איך? לא ממש עניינכם. נוכיח שהשטח יותר גדול, שהגדרתו לא נכונה, לא משנה. נגדיל. מתוך הסכום שנוסיף לקופתכם, נגזור את העמלה שלנו.

      עבור הרשות המקומית זו, לכאורה, עיסקה נטולת סיכון. אם ברק-גיט מצליחים, הרשות מקבלת עוד כסף. לא מצליחים? לא משלמים. די מהר המשרד החל לטפל בעשרות רשויות מקומיות בכל רחבי הארץ (לא בטוח שהעיסקה באמת נטולת סיכונים. ראש מועצת דרום השרון סיפר לי שמשרד ברק-גיט עבד עבורם. המשרד ניסה לחייב בשמם תחנת דלק בשטח המועצה בתשלום מוגדל. התחנה הלכה למשפט, ניצחה והביכה מאוד את הרשות המקומית. אותו ראש רשות די הצטער על כל ההרפתקה).

      עוד שמעתי שאהוד ברק הרים טלפונים לראשי רשויות רבים בבקשה שישכרו את שירותי בתו. התחלתי לבדוק. לפחות שלושה ראשי רשויות הודו בפניי שברק דיבר איתם. רון נחמן מאריאל, שמואל אבואב מקרית טבעון ואמנון זך מאזור. אחלה סיפור, אלא שברק דיבר עם שני הראשונים, לדבריהם, לפני שחזר לפוליטיקה, כשהיה עדיין אזרח פרטי (גם אם בחלק מהזמן התמודד בפריימריס ב -2004 ונכשל). השלישי, זך, הודה שהשיחה התנהלה כבר כשברק שר ביטחון, אבל טען בתוקף שהוא יזם את השיחה. מיכל ברק ביקשה לפגוש אותי, הוא טען. באופן טבעי, לפני הפגישה, שאלתי את אהוד ברק מה העניין והוא אמר לי.

      אלו העובדות ועכשיו ההתלבטות – האם יש פה סיפור? האם שווה לפרסם?

      ברור לגמרי שאם הייתי מוכיח שברק פנה כשר ביטחון, יש כאן סיפור משמעותי. בטח ובטח אם פנה לראשי רשויות בשטחי יו"ש – שם שר הביטחון נהנה מאינסוף סמכויות. איך ראש רשות בשטחים יכול להגיד "לא" לשר ביטחון שמבקש ממנו לפגוש את בתו? סיפור, סיפור, אלא שלא הייתה לי שום הוכחה שזה קרה. נחמן התעקש שהפנייה נעשתה לפני שברק נכנס לתפקידו. אם הפניות אכן נעשו רק לפני שברק היה שר ביטחון – מה הסיפור? מותר לו כאזרח פרטי לנצל את קשריו כדי לעזור לבתו.

      הייתה לסיפור עוד סמטה צדדית – כנראה שברק-גיט מנסים להוציא עוד כסף, בשם הרשויות המקומיות, ממשרד הביטחון או התעשיות הבטחוניות, על הנדל"ן שנמצא בשליטתם בתחומי אותן רשויות. סיפרו לי שזה קורה בנצרת עילית למשל. אם זה קורה, זה פיקנטי, אבל מה הסיפור? מה, משרד הביטחון ישלם יותר מכיוון שמשרד עו"ד של הרשות המקומית מאויש על ידי בתו של השר? קצת מופרך.

      בקיצור, הרגשתי שפרסום הסיפור יגרום עוול לעו"ד ברק ואולי גם לאביה. יש משהו במדיום הטלוויזיוני, בניגוד לעיתון, שמקשה על פרסום סיפורים קטנים. התהודה כל כך גדולה שקשה לכוון את כפתור הווליום לעוצמה נמוכה. אם הייתי מפרסם את הסיפור, הוא היה מתפרש מיידית כשחיתות גדולה. רוב הצופים הרי לא ממש קשובים לפרטים. הם קולטים שברק עזר לבת שלו, זה נראה להם פסול וזהו. בגלל זה גם אני לא רואה שום בעיה בהחלטה של "גלובס" לפרסם. זה בדיוק המקום הנכון לעשות את זה. עיתון כלכלי, נפח סביר. "גלובס" מצא איזה קרס להיתלות בו כדי להצדיק את הפרסום. שירותי המשרד נשכרים על ידי הרשויות המקומיות ללא מכרז. נו, בסדר. לא נפלתי מהכיסא, אבל דיווח ראוי ונכון ואין שום סיבה לא לפרסם אותו.

      על הדרך, כבר נזכרתי בעוד סיפור שלא פרסמתי. זמן לא רב אחרי שאולמרט התמנה לראש ממשלה, הגיע אליי מקור עם סיפור סקסי במיוחד. עליזה אולמרט, אשתו של ראש הממשלה, קיבלה במשך כשנה כ-20 אלף שקל בחודש מעמותה שנשלטת (נתמכת) על ידי אבי נאור, המייסד של "אור ירוק" ואקס אמדוקס. המקור גם ידע לספר שנעשו שיחות טלפון לאותה עמותה (השיחות הוקלטו) והאנשים השונים שענו לטלפון לא הכירו מעורבות של גברת אולמרט בחיי העמותה. על פניו, סיפור מעולה. אבי נאור "משמן" את אשת ראש הממשלה. השכל הישר אמר לי שהסיפור רעוע. למה שנאור יעשה את זה? מה הוא צריך את אולמרט ולמה לו להסתכן? אבל, עזבו שכל ישר. אם גברת אולמרט לא עבדה בעמותה וקיבלה כסף חייבים לפרסם את זה.

      התקשרתי לנייד האישי של עליזה אולמרט. היא הופתעה, אבל לא התבלבלה. הסבירה שעבדה בשביל הכסף כעובדת סוציאלית ושמדובר בפרויקט של אבי נאור למען ילדים בסיכון, מיזם גדול בשם "יניב" שהיה הבייבי שלה. התקשרתי לאבי נאור. שמעתי ממנו דברים דומים. התקשרתי גם לאילן מזרחי, שעמד בראש המיזם. הוא נשבע שגברת אולמרט עבדה גם עבדה. התקשרתי לעוד מישהו, שהיה מעורב בפרויקט. גם הוא אמר שגברת אולמרט עבדה.

      לא פרסמתי. הרגשתי שוב שבסיפורים האלה יש משהו לא הגון בפרסום, בעיקר במדיום הטלוויזיוני. הקייס נראה לי חלש. המקור שלי הלך ליואב יצחק והסיפור פורסם ב"מחלקה ראשונה". שוב, אני לא בטוח שיצחק טעה ולא בהכרח שהחלטתו מעידה על כך שיש ויכוח בינינו. אנחנו עובדים במדיומים שונים לגמרי. באתר אינטרנט אתה יכול להעלות סימני שאלה כאלה. אולי גברת אולמרט עבדה ובכל זאת גיוסה לעבודה הושפע מייחוסה? אולי משכורתה הייתה מוגזמת יחסית לעבודתה? אולי. בטלוויזיה ה"אולי" הזה לא היה עובר טוב. האמת, ככתב שפרסם כמה דברים לא נעימים על אהוד ברק מזה ואהוד אולמרט מזה, היה חשוב לי גם להראות (לעצמי, כי איתם מעולם לא דיברתי על זה) שאני יכול לעצור בכתום. שזו לא ונדטה קבועה. עשה לי טוב להרגיש שכשהסיפור אפור בהיר, אני מסוגל לעצור את עצמי מלפרסם. לא יודע אם הייתי מסוגל לעשות את זה בתחילת הקריירה שלי, אבל היום אני יכול וגם יש לי את הבימה הזאת כדי שחס וחלילה לא אהפוך לתורם בסתר.
      נכתב על ידי רביב דרוקר , 9/8/2009 16:09

  4. טוב שאתם כותבים על כל השחיתות הזו.כי צריך לבדוק את זה מכמה זוויות ,ולא להשאיר את הבמה רק לרביב דרוקר(שלדעתי הוא עיתונאי חשוב)

  5. מתי נתחיל להבין: כ שהשמאל מאשים את הימין במשהו, סימן שזה משהו שהם עושים עכשיו, או בעבר וצף עכשיו.

  6. הייתם מתים לתפוס את דרוקר בפינה אפילה …לא תצליחו. יש לכם ראש ממשלה מושחת .אין עשן בלי אש

  7. משהו לא תקין ב"תחקירי" רביב דרוקר לכאורה הבעיה שעד היום איש לא מוכן לבדוק ולחקור, אני רוצה להפנות את כותב הכתבה המסקרנת והמלמדת הזו למאמר של דרוקר עצמו בהארץ בו הוא הודה שהוא עשה "הנחה" לפואד בן אליעזר, אחרי שהתגלתה הכספת העמוסה במזומנים בצבע ירוק. אם כך, הרי שלכאורה רביב דרוקר מועל בתפקידו ולפחות לא מדייק ומסיט בכוונה חשדות לפי השיוך הפוליטי.
    הגיע הזמן שמישהו יבדוק, שמישהו יגיש למשטרה שאלות, איני יודע אם זה חוקי בכלל להטיל חשד רק במי שאינו כוס התה הפוליטי, אבל מסתבר שזה מנהג של דרוקר, הוא עצמו הודה בכך.
    כאשר תסתיים חקירת הצוללות, אני מחכה כי מישהו יעמוד מול דרוקר בבית משפט וישאל למה?
    ובכל מקרה ראוי כי השאלות הללו ייחקרו ואם יימצא שדרוקר מסתיר עובדות לכאורה בכוונה, זה ייחשב כעבירה פלילית שראוי כי מישהו יחקור.

  8. http://www.haaretz.co.il/tmr/1.2762375 רביב דרוקר // גם ידיי לא נקיות בסיפור של פואד

    מסתבר שזו ממש שיטה של דרוקר, הוא נמנע מלחשוד ולפרסם חשדות כאשר מדובר באנשים משלנו.

    רשימה חלקית: אולמרט, אהוד ברק, ופואד.

    מעניין אם הוא פעם גם לא פרסם חשדות בעניין מישהו שאינו משלנו.

  9. במאמר אתה מראה שאין בעיה לקשר למאמרים בהארץ. אז למה אין קישור ישיר גם לתחקיר של דרוקר בהארץ שאותו אתה מבקר?

    סתם שאלה של קורא עצלן שהולך עכשיו לחפש את התחקיר…

  10. הטוב ביותר לא להגיב הכול הבל הבלים עגל הזהב חי ובועט תחת שלטון הימין הנשלט ע"י מנהיגי יו"ש המשיחיים ההזויים.