מה למדתי כשעבדתי עם ארגונים אירופיים ברשות הפלסטינית

בתקופה שבה עבדתי ב"ארגונים אזרחיים" אירופיים הפועלים באזור, נוכחתי לראות כיצד הם נכנעים לכל תכתיב פלסטיני והופכים להיות המכשול הגדול ביותר לשלום

אירופה נכנעת לנרטיב הפליטות. פעילי חמאס מפגינים בעזה ב"יום הנכבה". צילום: עבד רחים חטיב, פלאש 90

אי־שם במחצית השנייה של שנות התשעים, כשעוד האמנתי שניתן יהיה לקדם הסדר מדיני בין ישראל והפלסטינים על בסיס חלוקה מסוימת של מה שנותר מארץ ישראל המנדטורית, החלטתי לעשות הסבה מקצועית. במקום לעקוב כעיתונאי אחר הדברים המתרחשים, לדווח אודותיהם ולפרשן אותם, החלטתי להתגייס לעשייה עצמה. בהיותי גם בעל אזרחות של מדינה אירופית, הצטרפתי לשורותיו של ״ארגון אזרחי״ מאותה מדינה, הפעיל בתחום סיוע למדינות מתפתחות.

המרכאות סביב תיאורו של הארגון אינן מקריות. רוב ״הארגונים האזרחיים״ האירופיים מקבלים בצורה זו או אחרת מימון ממשלתי וציבורי. בדיעבד, הם מהווים זרוע מדינית נסתרת של המדינות המממנות אותן, ובעידן העל־לאומי האירופי גם של האיחוד האירופי, שאת מדיניותו מכתיבות המדינות החברות בו. כלומר, למדינות אירופה יש כלי כפול לממן ״ארגונים אזרחיים" המוציאים לפועל את מדיניות החוץ שלהם: תקציבים לאומיים ותקציבים אירופיים.

מימונם של אותם ארגונים נעשה על בסיס קריטריונים ברורים למדי, הקובעים את התחומים שבהם אותם ארגונים יוכלו להשקיע את כספי המימון הממשלתי־ציבורי־אירופי. אותם ״ארגונים אזרחיים״ אינם יכולים בדרך כלל לקדם פרויקטים שאינם עולים בקנה אחד עם מדיניות החוץ של המדינות המממנות אותן.

העדיפו לעצום עיניים

כדי להמחיש את העניין, הרשו לי לחזור לסיפורי האישי. גויסתי לתפקיד ״מתאם פרויקטים״ במזרח־אפריקה באותו ארגון אזרחי אירופי, אך התניתי את הסכמתי בכך שיאפשרו לי לקדם במקביל פרויקטים בשטחי האוטונומיה הפלסטינית. עבודה באפריקה חשובה בעיניי מאוד, אך באותה תקופה היה לי חשוב עוד יותר לנסות לתרום ליצירתה של מציאות חיים טובה יותר בשטחי הרשות, שתאפשר לקדם הסדר מדיני עתידי.

העבודה מול הרשות הפלסטינית ובתחומי הרשות הפלסטינית פקחה את עיניי לראות מציאות שונה מאוד מזו שהוצגה עד אז בפניי ובפני עיתונאים ישראלים רבים. מאחר שרוב הגופים שעמם באתי במגע לא ידעו שאני ישראלי ולא העלו על דעתם שאני דובר ערבית, הם לא טרחו כלל להסתיר את תוכניותיהם האמיתיות, שבינן ובין פנטזיית ״פתרון שתי המדינות״ לא היה כל קשר שהוא.

במסגרת תוכנית העבודה שגיבשתי עבור הארגון האירופי שבו עבדתי, כללתי תוכניות ל״חינוך לשלום״. האמנתי אז, ועודי מאמין עד היום, שללא חינוך לשלום בצד הפלסטיני לא ניתן יהיה להביא אי־פעם ליצירת הוויה מזרח תיכונית חדשה. האחראים על מימון הפרויקטים באותה מדינה אירופית ובאיחוד האירופי פסלו את הרעיון את הסף, בטיעון שחייבת להינתן קדימות לפרויקטים לפיתוח תשתיות. ההסבר שלהם היה, שללא תשתית שתשפר את תנאי חייה של האוכלוסייה הפלסטינית, לא ניתן יהיה לשכנע את הפלסטינים שהשלום יפעל לטובתם ויהיה לתועלתם. הסברתי שאם לא יהיה חינוך לשלום, הסיכון שיפרוץ עימות אלים נוסף הוא גדול מאוד, ואז כל ההשקעה בתשתית תרד לטמיון. דבריי נתקלו בקיר אטום.

דווקא אירופה, שהשקיעה רבות בחינוך לשלום בין אומותיה השונות, מתוך הבנה שבלא חינוך זה לא ניתן יהיה לבנות אירופה חדשה, סירבה באופן מוחלט להשקיע ולו סנט אחד בחינוך לשלום אצל הפלסטינים. רמת ההסתה הייתה ידועה כבר אז, בסוף שנות התשעים, לכל מי שעבד בשטחי הרשות, אבל האירופים העדיפו לעצום עיניים ולקדם מדיניות משלהם.

כמה שנים לאחר מכן פרצה האינתיפאדה השנייה. אז כבר לא הייתי באותו ארגון, מאחר שדרך פעולתו – כדרך פעולתם של ״ארגונים אזרחיים״ או ״ארגונים לא ממשלתיים״ אחרים – מאוד לא הייתה לרוחי. סבב האלימות המחודש גרם להרס תשתית רבה שבה השקיעו האירופים. כמובן, האשמה על ההרס הופלה על ישראל, לא על קוצר הראייה של האירופים חלילה.

הנצחת הפליטות הפלסטינית

והיה תחום נוסף, שבו ניסיתי לקדם מיזמים: שיפור תנאי חייהם של תושבי מחנות הפליטים. הרשות הפלסטינית התנגדה באופן מוחלט לפרויקטים מסוג זה. גורמים בכירים ביותר ברשות הבהירו לנו: ״מחנות הפליטים הם סוגיה פוליטית, והם יישארו במצבם הנוכחי עד למציאת פתרון לשאלת הפליטים, כלומר החזרתם לבתיהם״.

לא היה דבר מפתיע בעמדה פלסטינית זו. הבעיה הייתה בנכונותו של הצד האירופי לקבל את העמדה הפלסטינית, מבלי לנסות לשנותה בכל אמצעי שהוא – מדברי נועם דיפלומטיים ועד ללחצים מדיניים וכלכליים כבדים. האירופים פשוט הסכימו לתכתיב הפלסטיני, וקיבלו את הנצחת מצבם של תושבי מחנות הפליטים כמובנת מאליה. הם היו יכולים, למשל, להתנות המשך סיוע כלכלי לרשות ביישובם מחדש של ״הפליטים״ – שרובם, כידוע, כלל אינם פליטים, אלא צאצאי פליטים שאינם מורשים לנהל חיים נורמליים כדי לקבע את החלום הפלסטיני של הרס מדינת ישראל – אך בחרו שלא לעשות זאת.

האירופים היו יכולים להבהיר לפלסטינים ש״הפליטים״ לעולם לא יחזרו לבתיהם או לישראל במסגרת הסכם עתידי. יש להם מספיק כוח לשכנע את הפלסטינים, אך הם אינם משתמשים בכוח זה נגד הפלסטינים אלא רק נגד ישראל, מסיבה פשוטה מאוד: אירופה הפכה לצד בסכסוך הישראלי־ערבי. אירופה מעוניינת בהמשכיותו של הסכסוך, עד לנצחונו של הצד הערבי – לצורך העניין, הפלסטיני – על הצד הישראלי.

אירופה אינה מעוניינת בשלום בין ישראלים ופלסטינים. אירופה מעוניינת לייצר בישראל תלות כה חזקה בה, שהיא תוכל להכתיב את חוקי המשחק ולהכניע את הישראלים. לעולם לא יעלה בדעתם של האירופים להפעיל את אותה שיטה מול הפלסטינים, לצורך קידומו של הסדר הוגן ומציאותי. אירופה מפעילה את הפלסטינים לקידום חיסול החשבונות ההיסטורי שלה עם היהודים. מאחר שמדינת היהודים הוקמה לכאורה בגלל רדיפת היהודים באירופה ובעקבות הבטחה אירופית שניתנה בשלהי מלחמת העולם הראשונה, רואים לעצמם האירופים ״חובה מוסרית״ לתקן את ״העוול ההיסטורי״ שנעשה לערבים, ולהחליש את ישראל בכל דרך אפשרית עד שניתן יהיה להעלימה מהמפה.

נפרדתי מאשליית ״תהליך השלום״ עוד לפני פרוץ האינתיפאדה השנייה. הייתי עד לחוסר רצונם של הפלסטינים בפיוס עם היהודים, לפועלם ההרסני של האירופים ולעיוורונם המוחלט של אנשי ״מחנה השלום״, שסירבו להכיר בעובדות והעדיפו להמשיך ולאחוז בחלומות מנותקים מכל מציאות.

כל מה שקרה מאז רק אישש את מסקנותיי. ועדיין, עשרים שנה לאחר מכן, יש יותר מדי ישראלים שמאפשרים לאירופה על ממשלותיה השונות – בהן גם ״ידידותיות״ כמו זו של גרמניה – להמשיך בפעילות החבלה המכוונת שלה נגד טובתה של מדינת ישראל, ובדיעבד גם נגד טובתם של הפלסטינים.

במקום להכיר בכך שהמזרח התיכון אינו פועל על פי ״יוזמות מדיניות״ תמוהות המגובשות בבריסל, בפריז, בברלין או בלונדון, אלא לפי היגיון שונה ביותר – בוודאי מאז פרוץ ״האביב הערבי״, שטרף לחלוטין את כל קלפיו של ״הסדר הישן״, האירופי – נאחזים האירופים כמוכי שיגעון ברעיונות שאיבדו לחלוטין את הרלוונטיות שלהם, כמו ״פתרון שתי המדינות״.

ישראל מאפשרת את הבחישה

כל אירופי שקיומה, ביטחונה וטובתה של ישראל אכן עומדות לנגד עיניו, צריך היה להבין בשנים האחרונות, לפחות מאז יישום ״תוכנית ההתנתקות״ מרצועת עזה, שכל ויתור טריטוריאלי מצד ישראל ביהודה ושומרון יהווה התאבדות. אך דווקא האירופים הם שמהווים היום חוד החנית של הבליץ על ישראל כדי שתסכים להקמת מדינה פלסטינית ביו״ש. אלה אותם אירופים שלא עשו דבר לסגירתם של ״מחנות הפליטים״ ברצועת עזה לאחר שישראל עזבה את האזור, משום שהם קיבלו על עצמם את העמדה הפלסטינית בדבר ״זכות השיבה״, כלומר חיסולה הדמוגרפי של ישראל.

באמצעות אימוץ ״מדיניות החרם על ההתנחלויות״ של הרשות הפלסטינית – יורשתן הרוחנית של מדיניות החרם הכושלת של המופתי חאג׳ אמין אלחוסייני בימי ״המרד הערבי הגדול״ של שנות השלושים (הערבי ולא הפלסטיני), ומדיניות ״החרם הערבי״ שהוכרז לאחר הקמת ישראל – האירופים פוגעים בראש ובראשונה ברווחת האוכלוסייה הפלסטינית, ומונעים כל אפשרות לדו־קיום עתידי באזור. כך, לדוגמה, פרויקטים רפואיים למען האוכלוסיה הערבית ביהודה ושומרון שפותחו באוניברסיטת אריאל אינם מקודמים, משום שהאירופים הקפיאו את השתתפותם בהם.

אירופה הפכה למכשול הגדול ביותר לקידום הסדר מדיני בין ישראל ושכניה הערבים. דווקא באירופה ישנן דוגמאות רבות להסדרים העשויים לשמש דגם לפתרון מדיני בין ישראל לפלסטינים, דוגמת האוטונומיות השונות בחבל דרום־טירול האוסטרי שבאיטליה, חבל הבסקים או קטלוניה בספרד, קורסיקה בצרפת, סקוטלנד בממלכה המאוחדת ועוד ועוד. אבל במקום לחפש באירופה השראה להסדר עתידי, ישראל אפשרה לאירופה לבחוש בענייניה הפנימיים באמצעות ״ארגונים אזרחיים״, ולעכב כל הסדר באמצעות תמיכה ב״ארגונים לא ממשלתיים״ ובמדיניות ממשלתית התומכת בפלסטינים, שאינם מעוניינים בהסדר. ישראל צריכה לפתח דו־שיח שונה מאוד עם אירופה, כדי להסיר את המכשול האירופי מדרך השלום.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

32 תגובות למאמר

  1. מאמר מצוין של כותב מצוין.
    שאלה אחת- למה לאירופה יש אינטרס כזה? מה הם ירוויחו מניצחון פלסטיני כזה או אחר?
    ושאלה יותר קשה, האם בכלל יש לאירופאים אינטרס או שהעמדה שלהם מבוססת על אנטישמיות?

    1. אני חי בגרמניה שנים רבות. אני מהרהר בשאלה שהצבת רבות. אני חושב ששורש ההתנהגות האירופאית הוא באנטישמיות, בשנאת יהודים שהפכה לשינאת ישראל. המספר ההולך וגובר של מוסלמים באירופה מחזק את השינאה הזו. כמו כן תהליכים בשמאל במדינות המערב גם הם תורמים לכך. שם לב לאנטישמיות במפלגת הלייבור באנגליה.
      לא בכל הדברים המתרחשים בעולם יש הגיון שהמוח המערבי מסוגל להבין.

    2. אני צושב שהיהודים שהיטלר שנא היו אותו סוג יהודים של בצלם ושוברים שתיקה והם ישו בגרמניה בין המלחמות בדיוק את מה שהם עושים לנו היום

    3. הנוצרים והמוסלמים רוצים לעבוד יחד ולהרוויח וכמה מיליוני יהודים הם הפרעה שלא צריך הגיב:

      אירופה מצטערת על ההחלטה על הקמת מדינה יהודית בסאן רמו ב 1920 כיוון שהעולם המוסלמי ערבי מונה מיליארדים והיהודים כמה מיליונים. הסחר והרווח הכלכלי ממיליארדי מוסלמים וערבים חשוב הרבה יותר מכמה יהודים בישראל ולכן רוצים לחסל את המדינה היהודית ללא שפיכות דם ובאופן טבעי להביא לחיסולה עי הפיכתה למדינת כל אזרחיה ואחכ ערבית

    1. מעניין שלטענות של 'שוברים שתיקה', אנשי "מחנה השלום" בדרך כלל לא דורשים שמות והוכחות…

    2. הנוצרים והמוסלמים רוצים לעבוד יחד ולהרוויח וכמה מיליוני יהודים הם הפרעה שלא צריך הגיב:

      חנטרשן שאין לו מה לומר אז הוא כותב

  2. אין לנו זכות להתבכיין על כל הארגונים האלו. מי שממשיך לקיים אותם זה ישראל. זוכרים שהתבכיינו על אונר"א על כמה שזה לא פייר שרק לפלסטינים יש מחלקה מיוחדת מטעם האו"ם ובלה בלה..
    אז הנה נבחר שריף חדש באו"ם והתחילו לשאול ולערער על הצורך באונר"א. האמריקאים היו בקטע של לחתוך את המימון. אבל אופס.. מי היה זה שפתאום נזכר שבעצם כן צריך את אונר"א וזה תורם ליציבות האיזור?
    ממשלת ישראל!!

    אוי לה לאותה בושה..

  3. מאמר מעולה. מציג את הבעייה עם האיחוד האירופי בצורה עניינית. מלווה בעובדות.
    חבל שבישראל לא מפנימים ומתמודדים עם הבעייה.
    עם זאת, מאחר והפלסטינאים "מוגדרים כפליטים", מדוע שאירופה לא תקלוט אותם אצלה, וכך תיפטר בעיית הפליטים מחד, וארופה שמעוניית במהגרים, תוכל להינות מהקליטה הזו.

    1. גם אם אירופה תקלוט אותם הם עדיין ישארו פליטים וידרשו בשמם את מימוש זכותם לשוב למקומות שמהם סבא שלהם ברח. פליטות היא תכונה העוברת בירושה. כמו שכתב במאמר זה ענין פוליטי ועל זה משחקים כל השנים. האנשים לא מעניינם את הנהגתם רק הרעיון.

  4. למה זה לא מתורגם לאנגלית. זה אכן חשוב לידע את הישראלים בעניין. אבל חשוב כמה וכמה לידע את העולם המערבי.

    1. צריך לתרגם את המאמר לשפות אירופיות נוספות. לדעתי האירופי הממוצע ביחוד על רקע המשברים הכלכליים באיחוד האירופי מתנגד לביזבוז הכספים האירופים של ״הארגונים האזרחיים״ מחוץ לאירופה.

  5. מאמר מעניין וחשוב אך לא מספק בגלל שלא מופיע בו התירגום המוסמך לאנגלית.[לא GOOGLE ]
    אין באפשרותי להפיצו בין חבריי באירופה ו ארה"ב כי רובם לא דוברי עברית. חסרה לי ביבליוגרפיה.

  6. תתפללו שהיום מרין לה פן תעלה לשלטון. נרוויח פעמיים. האיחוד האירופי יתרסק סוף סוף והיהודים יעלו לישראל. ובלי כל קשר, אלדד בק צודק. מדינת ישראל איפשרה את המימון, והבחישה וההתערבות של ארגונים חתרניים והיא חייבת לשים לזה סוף עכשיו באמצעות חקיקה וסילוק כל הגורמים הזרים והכסף הזר משטחה.

  7. עד השורה
    ״האירופים היו יכולים להבהיר לפלסטינים ש״הפליטים…..״ קראתי בעיון ואף נשמע הגיוני, מהשורה הזאת , כל ההמשך קשקוש מקושקש… ״ אירופה מעונינת בתבוסת ישראל והפסקת קיומה כהמשך למלחמת העולם והשואה, נו באמת.

    1. …נסה להבין את הדברים דרך המעשים ולא דרך ההצהרות..נתח את המעשים,ודרכם תגיע אל הכוונה האמיתית,זאת שלא הוצהרה,עכשיו הגדר את הכוונות האמיתיות שנגלו לך=ארופה מעוניינת בתבוסת ישראל.

      דרך אגב במלחמת יום הכיפורים הם סרבו לאפשר לאמריקאים העברת סיוע לישראל דרך אדמתם,ושלושים שנה לפני כן כל אירופה עסקה במרץ בהשמדת יהודים,כך שמהותית לא השתנה הרבה.

    2. קשה לך להאמין ? בעיה שלך !
      האירופאים כבר קיבלו את ההחלטה מזמן.
      הם אינם יכולים להכריז על כך בפומבי
      אבל מבחינתם חיסול מדינת היהודים – יתקבל בברכה
      והם בהחלט עוזרים ויעזרו לזה.
      דרך אגב – בסוף שנות הששים ותחילת השבעים
      ניסינו לשקם את מחנות הפליטים בעזה
      הפלסטינים סרבו בכל תוקף והפרוייקט נכשל.
      באופן אישי – כשראיתי שנה אחרי אוסלו
      שאף מחנה פליטים לא שוקם – הבנתי שעובדים עלינו בעיניים.

    3. נ.מ.- מה לא ברור לך?בריטניה חסמה "בספר לבן" את הכניסה ליהודים שניסו להימלט מאירופה הבוערת. האמריקאים-שבהם עוד לא טיפל המאמר- לא ביזבזו דולר אחד על הפצצת מסילות הברזל שהובילו יהודים למחנות ההשמדה (לאחר שהיה להם כבר מידע על כך!!!).
      הנאצים הבינו אז אף אחד בעולם לא נוקף אצבע למען היהודים.
      לך ולמד- בור שכמותך.
      הכל חשוף כיום.
      זה לא היה בימי קדם. התהליכים מאז ממשיכים. הם תלויי תרבות נוצרית ואיסלמית.
      שנאת היהודים בצורתה המודרנית=שנאת ישראל המשגשגת למורת רוחם.

  8. אנטישמיות או לא, הם מקבלים את המדיניות שלהם עכשיו בדלת האחורית.
    גם ישראל אינה טלית של תכלת מבחינה חברתית.

  9. 1. תודה על הדגש שהושם כאן על "בעיית הפליטים" – חבית חומר נפץ – או תרנגולת מטילה ביצי זהב – שהערבים מקפידים לשמר אותה באופן ייחודי במשך עשרות שנים. וטוב לזכור שכל עוד הבעיה הזאת משומרת ומטופחת ומתקיימת – אין מה לדבר על שלום.
    2. מקריאת המאמר מתקבל הרושם שאין סיכוי לשלום. והינה משפט הסיום מדבר על הסרת המכשול האירופי מדרך השלום. על איזו דרך בדיוק מדובר? על איזה שלום בדיוק מדובר? בין מי למי? מה? מו?

  10. הכל נכון, אבל חסר כל ערך כשהוא נכתב באתר ימני, כי מקבלי החלטות לא קוראים אותו, המשוכנעים כאן מקבלים אותו והשמאל או המחנה העיוור לצורך העיניין לא רואה את המאמר החשוב הזה.
    לכן כזה מאמר צריך להתפרסם במקומות אחרים כמו ״ הארץ״ באנגלית. או בגרמניה או בעיתון אנגלי מכובד או בניו יורק טיימס. אלו לא יפרסמו כי זה נוגד את ה״ הקו״
    לכן לכזה מאמר אין השפעה.

  11. מה שמעצבן אותי במאמרים האלה, זה שהם מתפרסמים למשוכנעים. כתבו ופרסמו בשפות אירופאיות ובערבית באמצעי תקשורת שיגיעו למי שצריך!

    1. אל תתעצבן. אתר שמאלני לא יקבל לעולם דיעה שאיננה עולה בקנה אחד עם דעת מי שמממן אותו. המימון לאתרי השמאל מגיע מן האיחוד האירופי ומקרנות אנטישמיות. להן אין עניין באמת, אלא בחיסול ישראל.

  12. ההנחה שלך שישראל ואירופה כולם די טפשים ולא מבינים את המשמעות של מה שהם עושים. ובכן אף אחד לא טיפש וכולם עושים על פי האינטרס שלהם, כפי הבנתם
    האירופים, מאז מלחמת העולם מניחים הנחת יסוד שהלאומיות היא שורש הרעה, וכי השגת קיום הדדי לקבוצות ולאומים שונים מחייב את מחיקת לאומיותם. זאת על ידי מחיקת גבולות, תנועה חפשית, עידוד ההגירה. על כן מדינת היהודים, שהיא מדינת לאום מטבע ברייתה, היא אצבע בעיין למנהיגות האיחוד האירופי. העובדה שהנסיון לחסל את העם היהודי הסתיים בריבונות יהודית חיזוק היהדות והופעת מעצמה יהודית מוציאה אותם מדעתם. לכן הם מוכנים לתקצב במאות מיליונים כל מי שמבטיח לספק את התחמושת הדרושה לחיסול המדינה היהודית. והא-ראייה, מפלגות לאומיות באירופה בדנמרק שבדיה הולנד, פולין, צ'כיה ואפילו גרמניה, העוינות את האיחוד האירופי, הן תומכות ישראל מובהקות.
    יתר על כן, האיחוד האירופי שוגה באשליות שהחלפתה של ישראל בעוד מדינה מוסלמית יפנה את זרם ה"פלשתינאיים" וכל מי שעטה את האיצטלא ה"פלשתינית" אל אותה מדינה. מה שמפחיד אותם יותר מכל היא הפתרון הברור שהאיחוד האירופי, דויטשלנד, הוא זה שיספוג את מבקשי המקלט מנחת זרועים של היהודים – מה שקורה במציאות ברגע זה.
    גם מדינת ישראל לא טפשה. כל עוד העוינות האיסלמית לישראל לישראל נמשכת ומלובה, אין סיכוי שמרבית היהודים הרחמנים בני רחמנים יסכימו לפלישה, להיג'רה, של מוסלמים לתוככי ישראל. לכן היא מעלימה עיין מן התמיכה הנדיבה שאירופה מגישה לארגוני שנאת ישראל, שכן אלו מלבים את השנאה וחונקים כל אפשרות לדו קיום.
    באופן בלתי אפשרי, כמעט אפשר לומר אצבע אלוהים, נוצרה חפיפה בין הרצון האירופי לחסל את ישראל לבין רצון ישראל שלערבים תמיד תהיה תקווה לחורבן והחלפה של ישראל.
    במבחן התוצאה ישראל, ישראל מחזיקה את חרב דמוקלס מעל ראשה של אירופה, בדמות ארבעה מיליון מוסלמים שיתדפקו על שעריה הפרוצים בכל עת שישראל תחפוץ בכך, או תאולץ לכך. לכן גם אם מצד אחד אירופה מממנת את הנסיון הברור לחיסול ישראל במאות מיליונים, היא סוחרת עם ישראל במיליארדים רבים.
    המשבר יגיע משני כיוונים אפשריים. אם ישובו האירופים על מסלול הלאומיות, יפרקו את האיחוד, וישיבו לאחור את זרם ההיג'רה כולל אלו שכבר פלשו בשלושת העשורים האחרונים, תוכל ישראל לעשות את אותו דבר, ובא לציון גואל. אם להיפך, האיחוד יגיע למסקנה כי מאמצי ההרס דרך המנגנונים הפוליטיים נכשלו וכי עליו לעלות על דרך העיצומים הכלכליים, תיאלץ ישראל להפיל את מחיר העיצומים על המוסלמים ותפתח את השערים לכיוון אירופה – בדיוק כפי שעושה היום תורכיה. מה שבטוח הוא שאירופה עוינת לא מהווה סכנה קיומית למדינת ישראל, שכן צבאית, היא בקושי מסוגלת להגן על עצמה, לא כל שכן לתקוף את המעצמה היהודית.
    ראש ממשל ישראל סימן את השינוי כלפי אירופה. עוד נסיונות לקעקע אותנו, וחוט השערה המחזיק את החרב ייפרם. אתם יכולים לתחזק את השנאה, אבל לא באופן רשמי. ראו הוזהרתם.

    1. דר יובל ברנדשטטר,

      תסלח לי אבל אתה לגמרי מבולבל. וזה עצוב. כי אתה שם את ישראל כאילו היא שולטת בהגירה וזה בדיוק הפוך. אין לישראל שום, אבל שום קשר להגירה. אנחנו לא ארדואן. ההגירה לאירופה היא מאפגניסטן, פקיסטן, מדינות צפון אפריקה ואפריקה השחורה, סוריה עירק ועוד. אף אחד מהם לא קשור אלינו, לא עובר דרכינו. אנחנו לא מקור בעיית ההגירה ולכן לא נהיה הפיתרון. אנחנו גם לא מחזיקים שום שוט מול אירופה.

      יכול להיות שיש אירופים שבגלל אנטישמיות שמים אותנו במרכז – כי היהודים תמיד אשמים בבעיות שלהם. אבל אנחנו לא מרכז העולם ולא מרכז הסכסוך של שום דבר.
      תורכיה מחזיקה שלושה מיליון פליטים שמוכנים בכל רגע לעבור לאירופה. זה לא המצב כאן.

  13. לאפשר למאות עמותות ממומנות ע"י אנטישמים לחתור תחתנו וכל פעם לשאול את עצמנו "איך העולם יגיב" והרפיסות הזו מול אירופה, זה עידוד לאנטישמיות.

    במקום שמרכינים ראש האלימות מרימה ראש.

  14. האם תתחילו במפעל תרגום של המאמרים האלו לאנגלית ולצרפתית?
    יש לא מעט אנשים שאני יכול לשלוח להם את ההגיון הזה, שחיים באירופה.

  15. באמצע שנות הדב ע"י ם הקימה מדינת ישראל בתחומי רצועת עזה בתים ליישוב פליטים שחיו בדלות נוראה בפחונים וסככות פלסטיק. הארגונים ששלטו מתחת לפני השטח איימו על מי שיעבור לבית שירצחו. התכנית נפלה.
    ובכלל מי שאשם בהנצחת הפליטות הוא האו"ם. כדאי לקרוא ביו טיוב הרצאה של פרופסור אלן דרשוביץ בקשר לזה. הגדרת פליטות לפי האו"ם איננה עוברת לדור הבא. האו"ם שינה את ההגדרה אך ורק עבור הפלסטינאים בלחץ של מדינות ערב. כך שההגדרה החדשה אך ורק עבור הפלסטינאים היא שהפליטות תמשיך עד שהם יחזרו למקומם…. ועוד התקציב האו"ם כספים רבים לחינוך במחנות ומרווחת התושבים. ביום שהאו"ם יחזור לשפיות הפליטות תעלם.
    מה עוד שמדינות ערב משתמשות בפליטים. בלבנון למשל מתנהג הממשל באכזריות לפליטים. אין הם מקבלים אזרחות או תושבות. אוסרים עליהם ללמוד או לעבוד במספר סוגי עבודה. אסור להם לעזוב את המחנות ועוד ועוד. הפלסטינאים בגדה חיים ממש הרבה יותר טוב… .

  16. אם נתעלם לרגע מהניתוח הפסיכולוגי הלא מבוסס שאתה עושה להנהגה האירופית, יש בעיה אחת עם הפתרון שאתה מציע: כל תושבי אותן אוטונומיות מצביעים גם לפרלמנטים של המדינות בהן הם חיים. במקרה שלנו, עוד שלושה מיליון פלסטינים יצביעו לכנסת. האם זה מה שאתה רוצה?

  17. מתעורר בי שאט נפש של ממש, הדבקות באידאה קיטעת ונבערת מהשכלה רלונטית המתבטאת במשפט:
    > "האמנתי אז, ועודי מאמין עד היום, שללא חינוך לשלום בצד הפלסטיני לא ניתן יהיה להביא אי־פעם ליצירת הוויה מזרח תיכונית חדשה"

    אין ולא תהיה שום קיימות, לא לשלום עם האללהו-עכברים ולא לשום הזיה של "הוויה מזרח תיכונית חדשה".

    די ללמוד את מהות ועיקרי האיסלאם, הקוראן וציוויו המנדטוריים קולוניאליסטיים רצחניים (126 במספר) ולהיווכח במיתאם ובסינרגיה שבין מהליכי האללהו-עכברים במאה האחרונה
    [03:29, 5/11/2017] +358 44 5081111: אופס, ברח לי. המשך:
    לבין החברה הברברית נבערת צמאת הדם והדיקטטורית במהותה והכרזותיהם השכם והערב, המאששות את הכיוון האיסלאמיסטי.

    מכאן, ניתן אולי לשאוב מעט מידע, אך חוו"ד לדעתי פגומה מיסודה והמשך קריאתה מצביע על מתאם להנחת יסוד זו המתבטאת בנסיונות עשייה או ביקורת על אי-עשייה כמו:

    > "דווקא אירופה, שהשקיעה רבות בחינוך לשלום בין אומותיה השונות, מתוך הבנה שבלא חינוך זה לא ניתן יהיה לבנות אירופה חדשה, סירבה באופן מוחלט להשקיע ולו סנט אחד בחינוך לשלום אצל הפלסטינים"

    אין כל דרך ראויה להקבלה בין האיסלאם ומאמיניו בעיקר הערפים לבין יתר העולם על שלל מדינותיו ועמיו. אין.

    איסלאם זה "Game Changer" הוא טוטליטארי "ומקיף הכל". הציות המוחלט לקוראן ומכאן לשריע (החוק) ולחדית' והג'יהאד הם עמודי התווך ללמידת הדברים ולהסקה

    מתקיימת סינרגיה בין שליטים דיקטטורים גאנגסטרים המאפיינים חברה נבערת זו לבין ציוויי האיסלאם

    מכאן יש להתחיל לחקור ולהבין את תופעת האיסלאם שהינה יחודית בחברת אנוש ואינה יכולה בשום אופן ופנים להיכלל בה, לא ב"רב-תרבותיות" ולא בשיחות בסגנון "תקינות בוליטית"

    הכל תקייה אצלם וכלאם פאדי בשפתם
    הג'יהאד החליף הילוך ופועל בגלוי בכל זרועותיו ומתודותיו
    אנחנו, הטיפשים הסומים, ההוזים והפרי לקטיפה. אנחנו וכל מה שיצרנו
    הדמוקרטיה, היא הנעורת לאישו

    #אזה_מרתי 😉